פסקי דין על צפורה סלוקי כהן | פסקי דין על יעקב סלוקי כהן | פסקי דין על אייל אורי סלוקי ואח' | פסקי דין על קראבוואן פרומה

50488-11/12 סעש     13/10/2013




סעש 50488-11/12 צפורה סלוקי כהן, יעקב סלוקי כהן, אייל אורי סלוקי ואח' נ' קראבוואן פרומה








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

סע"ש 50488-11-12

13 אוקטובר 2013

לפני: כב' השופטת אורלי סלע
- נשיאה
המבקשים:
1. צפורה סלוקי כהן

2. יעקב סלוקי כהן

3. אייל אורי סלוקי
4. יצחק סלוקי
5. שמואל סלוקי כהן, (ת.ז.

-052154614

)
6. מרדכי סלוקי כהן

, (ת.ז.

-055684609

)
7. שותפות "סלוקי שלמה ובניו"
ע"י ב"כ עו"ד רווית וקס סלוקי



-

המשיב
:

קראבוואן פרומה
, (דרכון

-501278

)
ע"י ב"כ עו"ד יגאל קלדרון


החלטה
1.
עניינה של החלטה זו היא בקשתם של הנתבעים (להלן – המבקשים או הנתבעים) למחוק את התביעה על הסף מחמת העדר ייפוי כח מתאים.
2.

טענות המבקשים בתמצית –
א.
ייפוי הכח אשר צורף לתביעה נחתם על ידי התובע ביום 3.4.11 ואילו אישור הנוטוריון התאילנדי לחתימת התובע נחתם ביום 10.8.12, כשנה וחצי לאחר חתימת התובע על ייפוי הכח. הדבר מעלה ספק באשר למעורבותו של התובע בהליכים המשפטיים שננקטו.
ב.
ייפוי הכח אשר כתוב בשפה העברית מאומת על ידי עורך דין תאילנדי אשר ספק אם בקיא בשפה העברית.
ג.
התובע עצמו, אשר חתום על ייפוי הכח, אינו יודע עברית ולא צויין על גבי ייפוי הכח כי הוא תורגם להבנת המשיב לשפה התאילנדית ולכן אין לו כל תוקף.
ד.
עיון בייפוי הכח מעלה כי שמם הספציפי של הנתבעים כלל לא מוזכר אלא צויין באופן סתמי כי התובע מייפה את כוחו של עורך הדין לפעול נגד "מעסיקי בעבר בארץ ישראל". מהעובדה שלא צויין שמה המפורש של השותפות לא ברור אם התובע יודע ומבין כנגד מי התביעה או שמא סבור הוא כי ההליכים המשפטיים בהם נקט הינם כנגד רשות המיסים וכד'. מדובר בטופס יפוי כח שבלוני סתמי ולא עדכני ולא בייפוי כח עכשווי וספציפי המאשר לפעול כנגד הנתבעים.
ה.
פניות ב"כ הנתבעים לב"כ התובע לשם קבלת הבהרות בנוגע לטענות הנתבעים נענו בתגובה אשר לא הבהירה את פשר הפרשי הזמנים.
ו.
תצהיר העדות הראשית מטעם התובע הוגש כטיוטא ואין כל הוכחה כי התובע מודע לטענות שהועלו בו.
ז.
התובע אינו אזרח ישראלי ואינו מתגורר בישראל וכלל לא ברור אם הוא מתכוון להופיע לדיונים בתיק.
3.
התובע, קראבוואן פרומה
(להלן – התובע) מתנגד לבקשה מן הטעמים שלהלן –
א.
תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,
החלה על בית הדין לעבודה מכח תקנה 129(5) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991

אינה מחייבת כלל את הגשת יפוי הכח שניתן לעורך הדין ובתי הדין לעבודה אף קבעו כי התקנה אינה מחייבת הצגת יפוי הכח לפני בית הדין.
ב.
המלומד לובוצקי קבע אף הוא בספרו כי חייבות להתקיים נסיבות חריגות שיניעו את בית הדין לבדוק ביוזמתו הוא את כשירות יפוי כוחו של פרקליט החתום על כתבי הטענות. לובוצקי אף קובע כי כתב התביעה לא ימחק רק עקב אי צירופו של יפוי הכח כדין.
ג.
התובע חתם על יפוי כח כללי בו הסמיך את עורוכי הדין יגאל קלדרון וורד מלכא ליצגו בכל ענייניו בישראל. חתימתו של

התובע על יפוי הכח אושרה הן על ידי נוטריון תאלינדי והן על ידי עו"ד ורד מלכא, כאשר החתימה נעשתה בו זמנית לפני שניהם ביום 3.4.11, זאת בניגוד לטענת הנתבעים.
ד.
ביום 10.8.12 ובהתאם לפרקטיקה המקובלת בתאילנד, הגיש הנוטריון התאילנדי לאישור משרד החוץ התאלינדי אישור נוטריוני בו הוא מאמת בשנית כי ייפוי הכח הוחתם בפני
ו ובפני
עו"ד ורד מלכא, ובנוסף לכך ציין את מועד חתימתו של התובע על יפויי הכח, 3.4.11.
ה.
ביום 14.8.12 אושרה חתימתו של הנוטריוןן התאילנדי על התצהיר על ידי משרד החוץ התאילנדי. ביום 16.8.12 אושרה חתימתו של משרד החוץ התאילנדי על ידי הקונסול הישראלי בבנקוק.
ו.
הטענה בדבר פער הזמנים בין החתימה על יפוי הכח ובין האישור הנוטריוני אינה מעלה ואינה מורידה מתקפות יפוי הכח ולא ניתן ללמוד מכך מאום, למעט על עומס במשרדו של הנוטריון התאילנדי.
ז.
ביפוי הכח נכתב בפירוש כי

התובע מייפה את כוחו של עורכי הדין יגאל קלדרון וורד מלכא להיות באי כוחו בכל ענייניו בישראל לרבות בתביעה שלו כנגד מעסיקו בעבר במדינת ישראל. זאת בניגוד לטענת הנתבעים. פרטי התביעה נמסרו לעו"ד קלדרון על ידי

התובע עצמו, עובדה המעידה על כך שלמשיב היה ברור ונהיר כנגד מי מוגשת התביעה.
ח.
יפוי הכח הן בשפה התאלינדית והן בשפה העברית הינם בעלי תוכן זהה ועל כן ברי כי

התובע חתם על יפוי הכח מרצונו החופשי ולאחר שהבין את תכנו.
ט.
באשר לטענת המבקשים אודות טיוטת התצהיר – עריכת תצהיר ואימותו כדין תהא כרוכה בעלויות ניכרות ביותר עבור

התובע שאין הפרוטה מצויה בכיסו. לפיכך, לאור השאיפה להגן על זכות הגישה לערכאות בעבור קהיליית העובדים הזרים, בתי הדין לעבודה פיתחו פרקטיקה במסגרתה החלו מתירים הגשתו של תצהיר "פגום" לתיק בית הדין בכפוף להתייצבותו של

התובע לאימות התצהיר ולהיחקר בחקירה נגדית על תצהירו במועד שמיעת ההוכחות, או אז ירפא הפגם בהגשת התצהיר כפי שקבוע בתקנות.
דיון והכרעה -
4.
תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

(להלן – התקסד"א), החלה על בית הדין לעבודה מכח תקנה 129(5) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991

קובעת כדלקמן:

"

כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל
דין או המותרת לו על פי
דין, רשאי בעל
דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך
דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי הכוח לכל בעל דין או לבית המשפט"

.
5.
לטענת ב"כ

התובע,

תקנה 472 לתקסד"א כלל אינה מחייבת הגשת יפוי הכח שניתן לעורך הדין כפי שנקבע בפסיקת בתי הדין ואף המלומד לובוצקי קבע בספרו כי רק בנסיבות חריגות יבדוק בית הדין ביוזמתו הוא את כשירות יפוי כוחו של פרקליט החתום על כתבי הטענות.
6.
אכן, תקנה 472 לתקסד"א אינה מחייבת הגשת ייפוי הכח שניתן לעורך הדין, אלא מדובר בסמכות הניתנת לבית המשפט מקום בו הוא סבור כי יש צורך בהמצאת יפוי הכח. במקרה שלפנינו,

אימות הנוטוריון התאילנדי, גם אם מדובר באימות חוזר, נעשה למעלה משנה וחצי לאחר חתימתו של התובע על ייפוי הכח והתביעה עצמה הוגשה כשנה ושבעה חודשים לאחר חתימת התובע על יפוי הכח ועל כן אי אפשר שלא לתהות אודות מעורבותו של התובע בהליכים המשפטיים שננקטו.
7.
זאת ועוד, עיון בייפוי הכח מעלה כי שמם של המבקשים כלל אינו מופיע בו אלא צויין כי התובע מייפה את כוחו של עורך הדין לפעול כנגד מעסיקו של התובע בארץ ישראל. מהעובדה שלא צויין שמו של המעסיק, לא ברור אם התובע יודע כנגד מי התביעה או שמא טעה לחשוב כי ההליכים המשפטיים בהם נקט הינם כנגד אדם או רשות אחרים.
8.
בית הדין לעבודה אינו קשור בדיני הראיות וכי בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק ינהג בית הדין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית הצדק. סבורני כי באיזון האינטרסים בין זכותו של העובד, התובע, לחסות תחת הגנת בית הדין לעבודה ולתבוע את כל הזכויות הסוציאליות המוקנות לו על פי החוק, אל מול זכותם של הנתבעים לדעת כי התובע אכן מעורב בתיק ויודע ומבין מהם ההליכים המשפטיים בהם נקט, זכותם של הנתבעים גוברת, זאת נוכח הספקות שהועלו לעיל.
9.
הואיל והתובע אינו אזרח ישראלי, אינו מתגורר בישראל ולא ברור אם הוא מתכוון להגיע לישראל בעת ניהול התביעה, סבורני כי יש מקום לחייב את התובע, כבר בשלב זה, להציג ראיות ברורות על מנת להוכיח את מעורבותו בהליך, זאת על מנת למנוע ניהולו של הליך סרק.

10.

ב"כ התובע ימציא עד לא יאוחר מיום 17.11.13 תצהיר עדות ראשית מאומת וחתום על ידי התובע, תצהיר התובע שבכוונתו להגיע לארץ במועד שייקבע להוכחות וכן ייפוי כח בו מצוין באופן מפורש שם המעסיקים וכן יצויין

במפורש על גבי ייפוי הכח כי הוא תורגם לשפת האם של התובע.
11.
לא יומצאו המסמכים כאמור – תימחק התביעה.
12.
לעיון ביום 20.11.13

ניתנה היום, ט' חשון תשע"ד,
(
13 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











סעש בית דין אזורי לעבודה 50488-11/12 צפורה סלוקי כהן, יעקב סלוקי כהן, אייל אורי סלוקי ואח' נ' קראבוואן פרומה (פורסם ב-ֽ 13/10/2013)