פסקי דין על תמר הראל | פסקי דין על עיסאם עזב | פסקי דין על יונס עזב |

28310-01/13 תק     16/10/2013




תק 28310-01/13 תמר הראל נ' עיסאם עזב, יונס עזב








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 28310-01-13 הראל ואח' נ' עזב ואח'




בפני

כב' השופטת
רקפת סגל מוהר


תובעת (נתבעת שכנגד)

תמר הראל


נגד


נתבעים
(תובעים שכנגד)

1.עיסאם עזב
2.יונס עזב




פסק דין


1.
בחודש אוקטובר 2012 , התקשרו ביניהם הצדדים לתביעות ההדדיות המונחות בפני
בתיק זה, בהסכם לשיפוץ ביתה של התובעת ברחוב המסילה 59 בבנימינה. עלות השיפוץ סוכמה
בסכום כולל של 52,000 ₪ (47,000 ₪ בעד שיפוץ הבית, בתוספת 5,000 ₪ בעד שיפוץ המרפסת).
נתבע 1 הינו קבלן שיפוצים ונתבע 2 הוא בנו העובד עמו.

2.
התובעת, העותרת לחיוב הנתבעים ב"במלוא הסכום המירבי שניתן בתיק תביעות קטנות" – 33,200 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, טוענת כי השניים לא השלימו את עבודת השיפוץ למרות שסך של 43,500 ₪ כבר שולם להם והיא מוסיפה וטוענת כי איכות העבודה שבוצעה על ידם עד השלב שבו הם חדלו מלהגיע, היתה גרועה
ביותר. עוד טוענת התובעת
לשקרים, זיוף חתימות, נזקים שנתבעים
גרמו בביתה
ואף לגניבת כלי עבודה ממחסן הבית.

3.
הנתבעים, המכחישים את שלל טענותיה של התובעת נגדם וטוענים כי עבודות השיפוץ כמעט והושלמו , אלא שהיא סרבה לשלם להם את הסכום עליו סוכם (למעט סך של 15,000 ₪), הגישו נגדה תביעה שכנגד בה הם עותרים לחיובה בתשלום סך של 32,000 ₪, שהוא יתרת החוב בגין שיפוץ הבית (ללא המרפסת).

4.
גרסאות הצדדים, הן בכל הנוגע לנסיבות תחילת ההתקשרות ביניהם והן באשר לעבודות שבוצעו ולאופן ביצוען, כמו גם לסכומי הכסף ששולמו – או לא, שונות הן בתכלית:
א.
בעוד התובעת טוענת כי נתבע 1 הגיע אליה הביתה ביוזמתו לאחר שהבחין בעובדים שבצעו איטום של גג הבית ואז הציע לה לשפץ את ביתה,
טוענים הנתבעים כי בן הזוג של התובעת, מר יצחק מיו, הוא זה שהזמינם אל הבית לצורך שיפוצו.
ב.
בעוד התובעת טוענת כי המסמכים הנושאים את הכותרות "שיפוץ בית כולל חומרים" ו"שיפוץ מרפסת קדמית כולל חומרים מרצפות ושיש" מהווים הסכם
שנכרת בינה לבין הנתבעים, טוען נתבע 1 כי מדובר ב"הצעת עבודה" שלו, שנכתבה על ידי התובעת.
ג.
בעוד התובעת טוענת כי החתימה המופיעה בתחתית העמוד השלישי של ה"הסכם" נחתמה על ידי נתבע 1 אשר "לאורך כל הדרך חתם בשם הבן שלו", טוען נתבע 1 כי לא מדובר בחתימה שלו וכי השם הוא אמנם שמו "אבו יונס", ואולם מספר תעודת הזהות הרשום מתחתיו שייך לבנו – נתבע 2, הטוען גם הוא מצדו כי אין זו חתימתו.
ד.
בעוד התובעת טוענת כי שילמה לנתבעים סכום של 43,500 ₪ מתוך 52,000 ₪ סך השיפוץ כולו, וכי נתבע 1 אישר בחתימותיו את קבלת הסכומים המפורטים על דף הנושא את הכותרת "סה"כ שיפוץ הבית ומרפסת", טוענים הנתבעים כי בן זוגה של התובעת, מר יצחק מיו הוא זה ששילם להם על חשבון השיפוץ סך של
15,000 ₪ בלבד ומכחישים כל קשר לשתי החתימות המופיעות לצד הסכומים הנ"ל.
ה.
לטענת התובעת, סרבו הנתבעים ליתן לה קבלות בעד סכומי הכסף ששולמו להם "כי הם רצו לקבל את הכסף בלי לשלם מיסים" ולדבריה היא אף התלוננה כנגדם על כך אצל רשות המיסים. הנתבעים המאשרים את דבר הגשת התלונה נגדם, מכחישים את טענות התובעת כלפיהם וטוענים כי הוציאו חשבונית על הסכום הכולל של שיפוץ הבית (ללא המרפסת) – 47,000 ₪ וגם קבלה בגין 15,000 ₪ ששולמו להם. לטענת הנתבעים התיק שנפתח נגדם ברשות המיסים נסגר ואילו התובעת טוענת שלא.
ו.
בעוד התובעת טוענת כי הנתבעים "הורידו את השפריץ ועשו טיח לארבעה קירות" וכי "זה נראה זוועה והכל מתפוצץ", והיא מוסיפה וטוענת כי הם קילפו את קירות המטבח, פינת האוכל, הסלון וחדר נוסף בחצר, "צבעו שני קירות בצורה סבירה ואת השלישי ברשלנות" וריצפו את המרפסת בחרסינה במקום בקרמיקה
ואז דחו את המשך העבודה בשל מזג האויר הגשום, טוענים הנתבעים כי על אף שאכן היו ימים גשומים שבהם לא ניתן היה לעבוד, הם סיימו את עבודת השיפוץ, מלבד "דברים קטנים" שביצועם לא הושלם בשל חוסר שיתוף פעולה מצד התובעת אשר סרבה לפרק את המזגן ובלוני הגז על מנת לאפשר להם לעשות כן ובסופו של דבר "סילקה אותם מהבית".

5.
על אף הבדלי הגרסאות שאת חלקם ניתן היה לברר באמצעות בן זוגה של התובעת, מר מיו, לא בקשה היא להעידו מטעמה, חרף העובדה
שבמהלך הדיון שהה מר מיו מחוץ לאולם.
עדות של מר מיו יכולה היתה לשפוך אור על נסיבות ההתקשרות בין הצדדים ולהוות ראיה מהותית מכרעת בכל הנוגע לשאלת הסכומים ששולמו לנתבעים, שהרי הן לטענת התובעת והן לטענת הנתבעים היה זה מר מיו ששילם להם בעבור השיפוץ.
כך טוענת התובעת בכתב התביעה:
"את עלות השיפוץ קיבל על עצמו מר מיו יצחק ידידי מזה שנים רבות
.


אני בהסדר איתו... אמורה להשיב לו את הכסף בהסדר במשך השנים הבאות".


וכן:

"...הנ"ל (הנתבע- ר.ס.מ) הצליח להוציא ממר מיו סכום של 43,500 ₪".


וכך טוענים גם הנתבעים:

בסעיף 9 לכתב ההגנה:

"התובעת התלוננה שאין בידה כסף זמין וכי הכסף ששולם כמקדמה


נלקח מחבר קרוב שלה שנאות לעזור לה (ששמו מיו) וכי בקרוב


תקבל כספים עקב תביעה שעומדת ותלויה של חבר שלה ושוב דחתה


את מועד התשלומים שסוכמו".


ונתבע 2 בעדותו:

אדון מיו הזמין אותנו לעבודה... מיו שילם לי 15,000 ₪ במזומן...

כל פעם שבקשנו ממיו כסף לפני ה- 15,000 ₪ וגם אחרי, הוא כל הזמן

הוא אמר לי שעד שהוא יקח את הפיצויים שלו במשטרה ותבע את מס הכנסה

ויש לו מליונים...".

6.
להוכחת טענותיהם בדבר הוצאת חשבונית וקבלה, הציגו בפני
הנתבעים "הזמנת עבודות טיח חוץ לבית לפי הסכם" מיום 17.10.12, חשבונית מס על סך 47,000 ₪ מיום 5.12.12 וקבלה על סך 15,000 ₪ מיום 10.11.12.

על שלושת המסמכים הלו נרשם השם במקום המיועד לשם הלקוח -
"תמאר" או "תאמי צרפתי", כשלטענת הנתבעים התובעת הציגה עצמה בפני
הם בשם זה.

לנוכח מסמכים אלה, אשר צורפו לכתב ההגנה של הנתבעים, כמו גם לכתב התביעה שכנגד שהוגש מטעמם, טענה התובעת כי "בקבלה רשום שם שונה משלה" וכי "שמה הוא תמר הראל
כ- 20 שנה ולא תאמי צרפתי כפי שכתוב בקבלה" (ר' כתב ההגנה לתביעה שכנגד).


אלא שמעדות בתה של התובעת, הגב' לימור ברנס צרפתי עולה כי "צרפתי" הוא ככל הנראה שמה הקודם ולטעמי נסיון התובעת להרחיק עצמה משם זה באופן שבו היא עשתה כן, יש בו כדי להטיל צל מסוים על מידת מהימנותה.

7.
מנגד, לשאלותי בדבר פער הזמנים בין מועדי הוצאת החשבונית והקבלה, השיב
נתבע 2 תשוהבה תמוהה לפיה הקבלה על סך 15,000 ₪ הוצאה על ידו ביום 10.11.12 משום שאז שילם לו מר מיו את הסכום הזה וכי את החשבונית על הסכום הכולל הוא הוציא מאוחר יותר (ב- 5.12.12) "כי היה גשם".
הסברו של נתבע 1 לפער זה היה אחר: "השארנו שם את החומר וגם כלים, גם אחרי שהיא הגישה תלונה במשטרה אמרתי לבן שלי מגיע לנו כסף בוא נעשה מה שהתחייבנו לעשות, אז הוא נתן לה חשבונית בכל הסכום".

8.
למסמך שהוגש מטעם התובעת לתיק בית המשפט ביום 15.7.13 (לאחר הדיון שהתקיים בפני
ביום 4.7.13)
צרפה היא דפי חשבון בנק של מר מיו, כשהיא טוענת שיש בהם לאמת את טענותיה בדבר תשלום הסכומים השונים העולים כדי 43,500 ₪ לנתבעים, במועדים המצויינים על גבי המסמך הנושא את הכותרת "סה"כ שיפוץ הבית והמרפסת".
עיון בדפי החשבון מלמד על בקשת התובעת להתבסס על משיכות מזומנים בסכומים שונים, בסך כולל של 61,000 ₪ בין התאריכים 28.9.12 ל- 6.12.12 , זאת בעוד לטענתה היא התוודעה אל הנתבעים לראשונה רק ביום 23.10.13. במצב דברים זה אני סבורה כי אין בדפי החשבון הללו כדי להוות ראיה לטענות התובעת, מה עוד שמדובר בדפי חשבון השייך למר מיו והוא האדם שיכול וצריך היה ליתן הסבר למשיכות הכספים ולמטרה שלשמה הם שימשו.

9.
טענה נוספת שהועלתה על ידי התובעת במסמך הנ"ל היא שבשיחות טלפון אשר בוצעו על ידה למספר הרשום על גבי הקבלה שהוגשה מטעם הנתבעים המכחישים כאמור את טענותיה בדבר סירובם ליתן לה קבלה, נאמר לה כי "אינם מכירים אדם בשם יונס או איסם ואינם יודעים איך הגיעה קבלה ריקה שלהם לידי הנתבעים". התובעת שיכולה היתה בנקל לסתור את טענות הנתבעים לו היתה מבקשת להזמין לעדות את מי שהשיב לה כך, לא עשתה כן. לא זו אף זאת, בבדיקה מדוקדקת של המסמכים שצורפו לכתב תביעתה מצאתי כי מספר הטלפון הרשום בהם לצד שמו של נתבע 1, הינו
054-8090208 – שהוא אחד משני מספרי הטלפון המצויינים בכותרות הקבלה, החשבונית וההזמנה שהוצגו מטעם הנתבעים.

עובדה זו שוללת לטעמי את טענות התובעת בדבר מסמכים שפוברקו על ידי הנתבעים.

10.
לנוכח הכחשת הנתבעים את טענת התובעת לפיה אישר נתבע 1 את קבלת הסך הכולל של 43,500 ₪ בחתימותיו בשם נתבע 2 ולאור השוני הנראה על פניו בין חתימותיו של נתבע 2 על הקבלה והחשבונית, לבין שתי החתימות הנ"ל המופיעות לצד הסכומים,
הצעתי לצדדים את האפשרות של מינוי של גרפולוג מומחה מטעם בית המשפט, אשר חוות דעתו בנוגע לחתימות אלה, תכריע את המחלוקת ביניהם (ר' החלטתי מיום 9.7.13).

הנתבעים הסכימו להצעה זו כמו גם לתשלום חלקם היחסי בשכר טרחת הגרפולוג ואולם לנוכח טענת התובעת לפיה אין בידיה לשלם את חלקה – הגם שהיא מסכימה להצעה – נזנחה אפשרות זו.

11.
למראה חלק מן התצלומים שהציגה בפני
התובעת להוכחת טענותיה בדבר איכותו הגרוע של השיפוץ שבוצע ופסולת בניין שנותרה בחצר הבית (ת/ 1), טען נתבע 1 כי מדובר בעבודות שלא הושלמו על ידו ועל ידי נתבע 2 עקב סילוקם מהמקום על ידי התובעת. ואכן בתצלומים אלה ניתן להבחין
בין השאר בקיר מקולף שטרם נצבע מחדש, כמו גם בחלקי קירות שלא נצבעו מאחורי המזגן ובלוני הגז שאותם – כך לטענת הנתבעים, סרבה התובעת לפרק לצורך הצביעה, ועוד.
למראה התצלומים הנוספים של קירות סדוקים ורטובים בתוך הבית, טען נתבע 1 כי מדובר בחדרים שלא היו כלולים כלל בהסכם השיפוץ (המתייחס כאמור לחלקו החיצוני של הבית ולמרפסת).

12.
טענות התובעת בדבר פנייתה לאנשי מקצוע אחרים אשר הבהירו לה כי תיקון השיפוץ הבלתי מקצועי שבוצע על ידי הנתבעים, יעלה לה כ- 45-50,000 ₪, לא נתמכו בראיה כלשהי מטעמה.

13.
לאחר ששמעתי את הצדדים, התרשמתי מעדויותיהם, עיינתי בראיות שהוגשו מטעמם ונתתי דעתי גם לחסרונן של ראיות שלטעמי יכולים היו הם להניח בפני
, אך הם נמנעו מלעשות כן, כפי שפרטתי והבהרתי לעיל, מסקנתי היא שדין שתי התביעות להידחות, שכן אף אחד מן הצדדים לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת תביעתו.


הנני מחליטה אם כן לדחות את תביעת התובעת כנגד הנתבעים ואת התביעה שכנגד אותה הגישו הם נגדה, ללא צו להוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום
.

ניתן היום,
י"ב חשון תשע"ד, 16 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 28310-01/13 תמר הראל נ' עיסאם עזב, יונס עזב (פורסם ב-ֽ 16/10/2013)