פסקי דין על חאלד אימן חאלד אבו הניה | פסקי דין על התביעה הצבאית

2634/12 ע     19/08/2013




ע 2634/12 חאלד אימן חאלד אבו הניה נ' התביעה הצבאית










law data
law data
1
0
2010-02-03t08:14:00z
2013-10-23t06:51:00z
2013-10-23t06:51:00z
2
802
4014
33
9
4807
11.8122


6 נק'
2

false
false
false







microsoftinternetexplorer4


/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}




                                               
בית
המשפט הצבאי לערעורים                              
ע''
2634/12


בפני

כב' ההרכב: סא"ל צבי לקח   
       
           
–
אב"ד
                       
 

סא"ל יעקב לרר                      
–
שופט
                       
 

סא"ל אריאל בנדור                 
–
שופט

המערער: 
חאלד אימן חאלד אבו הניה,
ת"ז 859894040
(באמצעות
ב"כ עו"ד מוהנד חראז)

נגד

המשיבה: התביעה הצבאית
(באמצעות
ב"כ סרן שלומי שניידר)


ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש
הצבאי בשומרון (בפני
כב' ההרכב רס"ן אמיר דהאן, סא"ל ארי תיבון
ורס"ן דן ליברטי)
בתיק מס' 2672/11 מיום 26.8.12
(הערעור התקבל)

תאריך הישיבה: 19 באוגוסט 2013, י"ג באלול התשע"ג.


פסק דין
השופט סא"ל
אריאל בנדור:
1. המערער הורשע על-ידי
בית-המשפט הצבאי לנוער בשומרון, על-פי הודעתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון שבמסגרתו
תוקן כתב האישום, במסכת של עבירות חמורות שאותן ביצע בעת היותו קטין. המעשים
שבביצוען הנאשם הורשע כללו שתי עבירות של ניסיון לגרימת מוות באמצעות ירי של כדורי
ציד באמצעות רובה מאולתר – הירי האחד לעברו של רכב אזרחי נוסע, והאחר לעברה של
עמדת צה"ל; ארבע עבירות של ירי לעבר אדם באמצעות רובים וקליעים דומים – אחת
מהן ירי לעברו של רכב אזרחי והיתר לעבר עמדות צה"ל; וארבע עבירות של יידוי
חפצים, חלקם מבעירים, על כלי רכב אזרחיים וצבאיים נוסעים. מרבית העבירות בוצעו
בחבורה.
2. הצדדים הציגו בפני

בית-המשפט הסדר טיעון אף לעניין גזר-הדין, וביקשו כי בית-המשפט יאמצו. העונש
שהצדדים ביקשו להטיל על הנאשם היה 12 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי כספי
למתלוננות שני סוויסה וענת נחום בסך 2,500 ₪ לכל אחת. הצדדים הוסיפו וביקשו כי
בית-המשפט יפעיל מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם אך שהמאסר ירוצה בחופף
למאסר שיוטל בגין העבירות שבהן הנאשם הורשע בכתב-אישום זה. הצדדים הטעימו את
פוטנציאל הנזק הנמוך יחסית שבהם השתמשו הנאשם והחבורה שבמסגרתה פעל, את העובדה
שהמתלוננות הביעו את הסכמתן לגזר-הדין המוצע ואת קטינותם של הנאשם ובני חבורתו. עם
זאת, צוין הנזק הממשי שנגרם בפועל כתוצאה מאחת מעבירות הירי, כמו גם הנזק שנגרם
למתלוננים אחרים. הנאשם עצמו, בהנחיית סניגורו שכנראה ניתנה לו בעקבות ההתנהגות
הגסה של הנאשם באולם בית-המשפט, לא הוסיף דבר בעת שניתנה לו הזדמנות לכך.
3. בית-המשפט,
בגזר-דין שכתב כבוד השופט רס"ן אמיר דהאן – לאחר שסקר ויישם בפרטנות על
נסיבות המקרה את עקרונות הענישה, בהיקש מההסדר הקבוע כיום בחוק העונשין, תשל"ז-1977
– מצא כי גזר-הדין שהצדדים הציעו סוטה באופן קיצוני מגזר-הדין שהיה ראוי להטיל על
הנאשם. הוא ציין כי בהקשר זה התרשם מהפסיקה כי "סטייה קיצונית" מהעונש
הראוי, המצדיקה בפועל התערבות בגזר-הדין שהצדדים הציעו, היא חריגה של לפחות
"מחצית מלבר" (כפול 1.5) מהעונש שבית-המשפט היה רואה לנכון לגזור אלמלא
הסדר הטיעון. משהעונש הראוי במקרה זה, לדעתו של בית-המשפט, היה 18 שנות מאסר, הגיע
לכלל דעה כי במקרה זה אין לקבל את הסדר הטיעון באשר לגזר-הדין. עם זאת, לנוכח עמדת
הפסיקה בישראל כי גם לאחר דחייתו של הסדר טיעון יתחשב בית-המשפט בעונש שהצדדים
הציעו כך שהעונש שיוטל בסופו של דבר לא יחרוג במידה קיצונית ובלתי מידתית מהסדר
הטיעון, גזר בית-המשפט על הנאשם עונש של 14 שנות מאסר והותיר על כנם את שאר רכיבי
העונש שהצדדים הציעו.
4. המערער עירער
לפנינו על גזר-הדין, ומבקש כי הסדר הטיעון שאליו הצדדים הגיעו יכובד והעונש יהיה
כפי שהוסכם בין התביעה למערער. התביעה הצטרפה לעמדת הסנגוריה, ותומכת אף היא בקבלת
הערעור. התובע הצבאי הטעים כי אכן בנסיבות המקרה יש היבטים מחמירים רבים, אך יש גם
מרכיבים לקולה. התובע הצבאי ציין כי בפרשה זאת נעשתה שורה של הסדרי טיעון,
המתואמים זה עם זה בהתאם למידת החומרה של ההתנהגות של כל אחד מבני החבורה
ונסיבותיו האישיות, והחמרה בעונשו של המערער תפגע בדירוג המוקפד שנעשה במסגרת
מכלול הסדרי הטיעון. הסניגור הצטרף לעמדת התובע והטעים כי הסדרי הטיעון לגבי כל
שאר הנאשמים באותה פרשה – שאותם הצדדים הגישו לעיוננו – התקבלו על-ידי בית-המשפט,
ורק הסדר הטיעון עם המערער נדחה. הסניגור הוסיף וציין כי ההוספה של שתי שנות מאסר
בלבד לעונש החמור ממילא שעליו הוסכם מעידה כשלעצמה על כך שהסדר הטיעון עם המערער
לא חרג באופן בלתי סביר מן הראוי.
5. דין הערעור להתקבל.
על-פני הדברים, נוסחת ה"מחצית מלבר" שבית-המשפט הנכבד לנוער נזקק לה
נראית נוקשה מדי, במיוחד משאין בנמצא נוסחה חד-משמעית באשר לעונש הראוי בכל מקרה ומקרה.
העונש שהצדדים הציעו להטיל על המערער במסגרת הסדר הטיעון, אף כי הוא בוודאי אינו
נוטה לצד החומרה גם אינו עונש קל, במיוחד לנוכח גילו של המערער. מכל מקום העונש
שהוצע על-ידי הצדדים אינו סוטה מהעונש הראוי באופן קיצוני המצדיק התערבות בהסדר.
מסקנה זאת מתחזקת בשני שיקולים. ראשית, כפי שהצדדים ציינו, הסדר הטיעון עם המערער
הוא אחד משורה של הסדרי טיעון מתואמים שנעשו עם בני חבורתו, שאושרו כולם על-ידי
בית-המשפט. שנית, הוספת שתי שנות מאסר בלבד על העונש של 12 שנות מאסר בפועל שעליו
הוסכם בין הצדדים מעידה כשלעצמה על כך שגם לשיטתו של בית-המשפט הנכבד החריגה
מהעונש הראוי למערער בסופו של דבר לא הייתה קיצונית.
6. אני מציע אפוא לקבל
את הערעור, כך שבמקום 14 שנות מאסר בפועל שנגזרו על המערער הוא ירצה 12 שנות מאסר
בפועל מיום מעצרו. שאר רכיבי גזר-הדין יישארו בעינם.
האב"ד
סא"ל צבי לקח:
אני מסכים.
השופט סא"ל
יעקב לרר:
אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק
דינו של השופט סא"ל אריאל בנדור.

ניתן היום, 19 באוגוסט 2013, י"ג באלול התשע"ג,

בפומבי ובמעמד הצדדים.



        

(-)                                               
       
(-)                                    
          
(-)
___________                         
___________                         
___________­­­                   
   
       
        
שופט­                               
        
אב"ד            
                 
         
שופט

                                          








ע בית המשפט הצבאי 2634/12 חאלד אימן חאלד אבו הניה נ' התביעה הצבאית (פורסם ב-ֽ 19/08/2013)