פסקי דין על סאמי עומר ראשד מנאצרה | פסקי דין על התביעה הצבאית
1249/13 עד"י 04/03/2013
עד"י 1249/13 סאמי עומר ראשד מנאצרה נ' התביעה הצבאית
law data
law data
1
0
2010-02-03t08:14:00z
2013-10-23t07:36:00z
2013-10-23t07:36:00z
2
398
1990
16
4
2384
11.8122
6 נק'
2
false
false
false
microsoftinternetexplorer4
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
בית
המשפט הצבאי לערעורים
עד"י
1249/13
בפני
כב' השופט: סא"ל צבי לקח
המערער: סאמי עומר ראשד מנאצרה, ת"ז 913978201
(באמצעות ב"כ עו"ד חמזה אבו מיזר)
נגד
המשיבה: התביעה הצבאית
(באמצעות ב"כ עו"ד מוטי דורנשטרוך)
ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש
הצבאי ביהודה (בפני
כב' השופט סא"ל שמואל קידר)
בתיק מס' 5287/11 מיום 20.12.12
(הערעור נדחה)
תאריך הישיבה: 4 במרץ 2013, כ"ב באדר התשע"ג.
פסק דין
המערער הורשע בעבירה
של נהיגה בזמן פסילה, לאחר שנתפס נוהג ברכב כחודשיים לאחר שרישיונו נפסל ובאותה עת
היה בידי משטרת ישראל.
בעקבות הרשעתו בעבירה
נגזר למערער עונש של חמישה עשר ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים,
קנס על סך 2,000 ₪, פסילה בפועל למשך שנה וכן פסילה על תנאי למשך חצי שנה.
הערעור שלפניי מכוון
נגד רכיב המאסר בפועל וכן נגד משך תקופת הפסילה. סנגורו של המערער טען כי
ביהמ"ש קמא שגה כאשר נימק את העונש החמור בהבדל בתשתית הכבישים באזור וכן שגה
כאשר לא התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ובעבודתו כנהג.
התביעה התנגדה לקבלת
הערעור וטענה כי העונש שנגזר הינו עונש סביר בנסיבות העניין ומבטא את החומרה היתרה
בעבירה של נהיגה תוך פסילה. התובע ציין כי עמדת המאשימה בעבירות מסוג זה הינה על
דרך הכלל מאסר בפועל גם כאשר מדובר בנהיגה בפסילה בפעם הראשונה וישנם לא מעט מקרים
בהם עמדת המאשימה מתקבלת הן בבתי המשפט הצבאיים והן בבתי המשפט האזרחיים.
המערער נהג ברכב לאחר
שרישיונו נפסל והיה מצוי אותה עת בידי משטרת ישראל. בנסיבות אלה ברור לחלוטין כי
המערער ידע היטב כי הוא נוהג ללא רישיון נהיגה ותוך כדי פסילה. נסיבה זו הינה
נסיבה משמעותית לחומרה המצדיקה עונש משמעותי ומרתיע.
בימ"ש קמא איזן
נכונה, לטעמי בין נסיבות הקולא והחומרא. יש לזכור כי כערכאת ערעור אין תפקידו של
בימ"ש זה להציב את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הערכאה הראשונה אלא על
ערכאה זו לבחון האם בערכאה הראשונה סטתה ממתחם העונש ההולם במידה משמעותית המצדיקה
התערבות. במקרה זה ולאחר שעיינתי הן בפסיקה שהוצגה על ידי ההגנה והן בפסיקה שהוצגה
על ידי התביעה, לא מצאתי
שביהמ"ש קמא
סטה ממתחם הענוש ההולם ולטעמי העונש שנגזר משקף את כלל השיקולים הרלוונטיים במקרה
זה.
בנסיבות העניין ולנוכח
האמור לעיל החלטתי לדחות את הערעור.
בשולי הדברים העיר כי
סנגורו של המערער טען כי רישיונו של מרשו מצוי בידי משטרת ישראל ועל כן, אין מקום
לדרוש ממנו להפקיד רישיון שכבר נמצא בידי המשטרה. במידה והדבר נכון פשיטא כי תקופת
הפסילה בפועל תמנה החל מיום גזר הדין של הערכאה הראשונה.
על המערער להתייצב
לריצוי המאסר בפועל ביום 10.3.13 בשעה 11:00 כפי שנפסק בערכאה הראשונה.
ניתן היום, 4 במרץ 2013, כ"ב באדר
התשע"ג, בפומבי ובמעמד הצדדים.
_________________
שופט
עד"י בית המשפט הצבאי 1249/13 סאמי עומר ראשד מנאצרה נ' התביעה הצבאית (פורסם ב-ֽ 04/03/2013)