פסקי דין על אל גל תעשיות אקריליות בע"מ | פסקי דין על מזרחי יצחק | פסקי דין על מזרחי גינת |

2355/04 א     19/10/2004




א 2355/04 אל גל תעשיות אקריליות בע"מ נ' מזרחי יצחק, מזרחי גינת




1
בתי המשפט
בשא002122/04
בית משפט השלום רמלה
בתיק עיקרי: א 002355/04

19/10/2004
תאריך:
כב' הרשם דן סעדון

בפני
:

אל גל תעשיות אקריליות בע"מ

בעניין:
מבקשת
אלישע חנינוביץ

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
מזרחי יצחק

מזרחי גינת
משיבים
החלטה

מונחת בפני
בקשת המבקשים ליתן להם רשות להתגונן כנגד התובענה שהגישה המשיבה כנגדם.

ואלה העובדות הצריכות לבקשה :
1. המשיבה היא חברה שעיסוקה בשיווק אמבטיות ואביזרי אמבט נלווים.
מבקש 1 ("המבקש") הנו בעליו של עסק בשם "אקווה שיווק" אשר רכש מן המשיבה מוצרים שונים. המבקשת 2 ("המבקשת") היא רעייתו של המבקש.
ביום 8.1.00 חתמו המבקשים על כתב לפיו ערבו המבקשים לחיובי המבקש ו/או אקווה שיווק כלפי המשיבה. במהלך השנים 2002-2004 הזמין המבקש מן המשיבה מוצרים שונים שסופקו לו. בכתב התביעה טענה המשיבה כי המוצרים סופקו למבקש לשביעות רצונו, אך המבקש לא טרח לפרוע את החוב בגין מוצרים אלה, חרף ניסיונותיה של המשיבה להסדיר את העניין. יתרת חובו של המבקש, נכון למועד הגשת התביעה נגדו, עמדה על סך של 19,765 ₪ וזאת בהתאם ליתרה הבלתי מסולקת המופיעה בכרטיס הלקוח של המבקש אצל המשיבה (נספח ב' לכתב התביעה). משלא עלה בידי המשיבה להסדיר את נושא תשלום החוב מול המבקשים פנתה והגישה תביעה זו כנגד המבקשים, בין היתר על יסוד ערבותם.

המבקשים הגישו בקשה שניתן להכתירה כבקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" וכן בקשת רשות להתגונן. הבקשה למחיקת הכותרת נדחתה ונותר לדון בטענות המועלות בבקשת הרשות להתגונן.

2. בתצהיר שהוגש ע"י המבקשים לתמיכה בבקשה הודו המבקשים כי הם אכן קיבלו סחורה מן המשיבה במהלך השנים 2002-2004. עם זאת טוען המבקש כי מוצרי המשיבה לא סופקו כפי שהוזמנו ובוודאי לא סופקו לשביעות רצונו. ליקויים אלה בסחורה המוזמנת, אשר המבקש לא טרח לפרטם בתצהירו, מביאים, לשיטת המבקש, למסקנה כי אין למבקשים חוב כלפי המשיבה. עוד מאשרים המבקשים בתצהירם כי הם אמנם חתמו על כתב הערבות שצורף לתביעה ואולם הם טוענים כי תביעה על יסוד כתב ערבות זה כפופה למספר תנאים (שלא פורטו על ידי המבקשים בתצהיר) שלא התקיימו לגרסת המבקשים. עוד נטען כי כרטיס הלקוח של המבקש שצורף כנספח לכתב התביעה נערך על ידי המשיבה ולפיכך הוא איננו משקף את מצב החוב האמיתי בין הצדדים. המשיבה הודיעה לאחר עיון בתצהיר כי היא מוותרת על חקירת המבקש על תצהירו. בנסיבות אלה הוריתי על הגשת סיכומים בכתב מאת הצדדים לצורך הכרעה בבקשה זו.

3. בסיכומיהם העלו המבקשים טענות עובדתיות שונות שלא בא זכרן בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן. כך, טענו המבקשים כי בינם למשיבה נערך הסדר כספי ולפיו היה המבקש אמור לשלם למשיבה סך של 6000 ₪ מדי חודש במשך 18 חודשים וכי המשיבה תראה בכך משום פירעון חוב המבקש אליה. המבקש טוען בסיכומיו כי הוא עמד בתשלומים וכי המבקשת אף הנפיקה לו קבלה המאשרת זו; קבלה זו לא צורפה לתצהיר המבקש או לסיכומיו. נוכח האמור טוען המבקש כי הוא איננו חב עוד דבר למשיבה.

עוד עולה מדברי המבקש כי בכתב הערבות ביקשו המבקשים לערוב לחיובי המבקש ו/או אקווה שיווק כלפי חברת אקווה ג/ט בלבד ולא כלפי המשיבה. כתימוכין לטענה זו מפנים המבקשים לשולי כתב הערבות שם נכתב כי מצורף שיק לביטחון שייפרע רק במידה והמבקשים לא ישלמו את חשבוניות אקווה ג'ט.

4. טענה אחרת בפי המבקשים היא כי תביעת המשיבה כנגדם על יסוד ערבותם כפופה -בהתאם לכתב הערבות- לקיומן של תעודות משלוח החתומות על ידי המבקש ו/או מי מעובדי אקווה שיווק. מכיוון שתעודות משלוח כאמור כלל לא הוצגו, אין מקום לחייב את המבקשים לשלם למשיבה מכוח ערבותם.
5. המשיבה מתנגדת ליתן רשות להתגונן למבקשים. לדברי המבקשת העלו המבקשים בסיכומיהם טענות עובדתיות שלא בא זכרן בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן. עוד נטען כי בקשת הרשות להתגונן הנה סתמית ונעדרת פירוט מינימאלי הנדרש ממבקש רשות להתגונן.

6. ניתן לחלק את הדיון בטענות המבקשים לשני חלקים: חלק אחד עניינו טענות המבקשים כפי שהעלו במסגרת בקשת הרשות להתגונן. חלק שני עניינו הטענות המועלות בסיכומי המבקשים.
נפתח בטענות העולות מתצהיר המבקש:
7. כאמור, טוענים המבקשים כי מוצרי המשיבה לא סופקו כפי שהוזמנו ובוודאי לא סופקו לשביעות רצונם. טענה זו, באופן בו נוסחה בתצהיר, אין בה די על מנת ליתן למבקשים רשות להתגונן בעטיה. הלכה פסוקה היא כי על מבקש הרשות להתגונן להיכבד ולפרט בתצהירו את פרטי הגנתו ואין די בהעלאת טענות כוללניות או סתמיות (ע"א 2418/90 רלפו בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5)133). בעניינו סתמו המבקשים ולא פירטו אילו מוצרים שהוזמנו מן המשיבה סופקו ואילו מוצרים לא סופקו ומה, אם בכלל, מבין המוצרים שסופקו לא היה לשביעות רצונה ומדוע. כאמור, בהעלאת טענות בעלמא מעין אלה אין די על מנת לקבל רשות להתגונן.

חתימה על כתב ערבות
8. האמור לעיל ביחס לחובת הפירוט כוחו יפה אף לטענת המבקשים בעניין ההתניות בכתב הערבות. המבקשים הסתפקו בתצהירם בטענה כוללנית ועמומה לפיה התביעה לפי כתב הערבות כפופה למספר תנאים שלא התקיימו. שוב, סתמו המבקשים ולא פירשו בתצהירם אילו תנאים לא התקיימו בכתב הערבות. הדעת נותנת כי אילו היו המבקשים טורחים לפרט לגבי תנאים אלה, הייתה המשיבה יכולה להיערך מבעוד מועד ולנסות לחקור את המבקש על תצהירו בניסיון לקעקע טענות מעין אלה. ברם, משנטענה הטענה באופן כה סתמי ועמום, ברי כי לא היה באפשרות המשיבה להבין למקרא התצהיר לאילו תנאים שלא קוימו מכוונים המבקשים בתצהירם. אשר על כן, ונוכח ההלכה שהובאה לעיל, אין מקום ליתן רשות להתגונן בעטיה של טענה זו.
כרטיס הלקוח של המבקש
9. כאמור, טוען המבקש כי כרטיס הלקוח של המבקש אצל המשיבה שצורף כנספח ב' לכתב התביעה איננו משקף נאמנה את המצב הכספי בין הצדדים. גם טענה זו, כמו יתר טענותיו של המבקש, נטענו, באופן סתמי. לו סבור היה המבקש כי כרטיס הלקוח שצורף לכתב התביעה איננו משקף נאמנה את חובו למשיבה הרי שפתוחה הייתה בפני
ו הדרך לצרף לתצהירו מסמכים שונים מהם ניתן יהיה ללמוד מהי מצבת החוב העדכנית, לשיטתו. המבקש לא טרח להעמיד גרסה נגדית לגרסת המשיבה בתביעתה לפיכך לא ניתן לקבל טענה זו כנימוק ליתן לו רשות להתגונן בעטיה של טענה זו אלא ביקש לערער על נכונות כרטיס הלקוח באמצעות העלאת טענה סתמית ונטולת ביסוס.
עד כה ראינו כי אין בטענות שפורטו בתצהירו של המבקש כדי להקנות לו רשות להתגונן. מה בדבר טענות המבקש בסיכומיו?

כללי - טענות המבוססות על עובדות שאינן נזכרות בתצהיר המבקש.
10. תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת כי עם מתן רשות להתגונן הופך תצהירו של המבקש לכתב הגנה. לפיכך, על מנת לבחון אם יש בפי המבקש טענות הראויות לבירור מן ההכרח הוא לבדוק האם עולות מן התשתית העובדתית שנפרשת בתצהיר המבקש טענות הגנה אפשריות כנגד התביעה. אשר על כן, לא ניתן להיזקק לטענות המבוססות על עובדות החורגות מן המסגרת העובדתית שמצאה ביטויה בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן.

11. האמור לעיל איננו בבחינת פורמליסטיקה גרידא. יש להניח כי המשיבה ביססה את עמדתה שלא לחקור את המבקש על תצהירו, על ההנחה כי גם אם האמור בתצהיר הוא אמת לאמיתה עדיין אין בו כדי להקים הגנה לכאורה למבקש. העלאת טענות בסיכומים המושתתות על עובדות שלא נזכרו בתצהיר ומקפחת את זכותה של המשיבה להעמיד את אמיתות העובדות המשמשות בסיס לטענות בסיכומים.

12. המסקנה המתבקשת מן האמור היא כי אין לקבל בשלב הסיכומים טענות המבוססות על עובדות שלא נזכרו בתצהירו של המבקש. לאור האמור עד כה נפנה לבחון את טענות המבקשים.

קיומו של הסדר ופירעון לפי ההסדר
13. טענת הגנה מהותית זו מבוססת על עובדות שנטענו לראשונה בסיכומי המבקשים ואשר לא בא זכרן בתצהיר. אי לכך אין מקום ליתן רשות להתגונן בעטיה של טענה זו.

קיומן של תעודות משלוח כתנאי לחיוב המבקשים
14. כפי שנאמר לעיל, טענו המבקשים בתצהירם באופן סתמי כי ערבותם ניתנה בכפוף למספר תנאים שלא התקיימו. זאת מבלי לפרט מהם אותם תנאים. רק בסיכומי המבקשים "יצא המרצע מן השק" והמבקשים הבהירו כי תנאי לחיובם הוא כי תעודות המשלוח יהיו חתומות על ידי המבקש או מי מעובדי אקווה שיווק. ב"כ המשיבה טוען, ובצדק, כי לו היה ניתן לקבל טענות סתמיות כפי שהן מופיעות בתצהיר המבקשים כי אז לא היה כל מקום להבחין בין כתב הגנה - בו ניתן, כידוע, להכחיש טענות באופן סתמי, לבין בקשת רשות להתגונן - בה נדרש המבקש להכנס לפרטי הגנתו. כפי שאמרתי לעיל, העלאת גרסה עמומה וכוללנית איננה מאפשרת למשיבה להבין אם יש או שמא אין מקום לחקור את המבקש על תצהירו. לאור האמור אינני מוצא מקום ליתן רשות להתגונן למבקשים בטענה זו הואיל ותצהירם לא עומד בחובת הפירוט המינימלי ומהטעם כי הטענה לפיה לא נתקבלו תעודות משלוח מן המשיבה היא טענה שנזכרת לראשונה רק בסיכומי המבקשים ולא קודם.

המוטב לפי כתב הערבות:
15. לטענת המבקשים, הם נאותו לערוב לחיובי המבקש ו/או אקווה שיווק כלפי חברת אקווה ג'ט בלבד ולא כלפי המשיבה, אך המשיבה מסתמכת בחוסר תום לב על כותרת כתב הערבות המופנה אל "אקווה ג'ט בע"מ - אלגל בע"מ (המשיבה )". על כך יש לאמור שניים אלה: ראשית, טענה זו, כטענות אחרות שנדונו לעיל, נולדה לראשונה בסיכומי המבקשים , מבלי שיש לה ביסוס עובדתי בתצהיר המבקש. שנית, ומעבר לצורך, ייאמר כי גם טענה זו כפי שנוסחה בסיכומי המבקשים היא כשלעצמה עמומה שכן לא ברור מדוע הסתמכותה של המשיבה על כותרת כתב הערבות, בנוסח שצורף לתביעה, מהווה חוסר תום לב מצדה. ברור כי מתצהיר המבקש לא עולה כל נתון שיש בו כדי לתמוך בטענה זו של המבקשים, כפי שנוסחה בסיכומיהם.

סוף דבר
16. מן האמור לעיל עולה כי תצהירם של המבקשים לוקה בעמימות ובחוסר פירוט שאינם מאפשרים ליתן בעטיו רשות להתגונן. מאידך, רוב מניינם של טענות המבקשים בסיכומיהם נעדרות ביסוס עובדתי ומשכך הם הדברים, ברי כי אין ליתן רשות להתגונן בעטיין של טענות אלה. המסקנה המתבקשת היא אפוא כי דין בקשת הרשות להתגונן להידחות וכך אני מורה. המבקשים ישלמו למשיבה שכ"ט עו"ד והוצאות הבקשה בסך כולל של 750 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. ב"כ המשיבה יגיש פסיקתא לחתימתי תוך 14 יום ממועד קבלת החלטה זו.

17. הערה אחרונה: ער אני לכך כי ההלכות בנוגע למתן רשות להתגונן הן מקלות עד מאוד עם המבקש וזאת הן ביחס לדרכי הוכחת הגנתו והן ביחס לרמת ההוכחה הנדרשת בשלב זה. ער אני גם לכך כי התוצאה לפיה נדחית בקשת הרשות להתגונן קשה היא למבקשים.
עם זאת, יש להבין ולזכור כי "תהליך עשיית הצדק אינו שייך למתדיין הבודד במתנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לביהמ"ש איננה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד" (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה(3)730). סבורני כי קבלת עמדה לפיה יש ליתן למבקשים רשות להתגונן על יסוד טענות עובדתיות שלא נבחנו במבחן החקירה הנגדית ואף לא יכולות היו לעמוד במבחן זה, מהווה פגיעה בלתי ראויה באינטרסים דיוניים ומהותיים לגיטימיים של המשיבה ומכך יש להימנע ככל האפשר.

ניתנה היום ד' בחשון, תשס"ה (19 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים.
דן סעדון
, רשם
קלדנית: אוליאל איריס








א בית משפט שלום 2355/04 אל גל תעשיות אקריליות בע"מ נ' מזרחי יצחק, מזרחי גינת (פורסם ב-ֽ 19/10/2004)