פסקי דין על מועאד עאמר | פסקי דין על מאלכ טאהא | פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח |

47858-07/11 א     11/08/2013




א 47858-07/11 מועאד עאמר נ' מאלכ טאהא, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ









בית משפט השלום בהרצליה



ת"א 47858-07-11 עאמר נ' טאהא ואח'




בפני

כב' השופט יחזקאל הראל
– סגן הנשיאה


התובע

מועאד עאמר
ע"י עו"ד גיל לוי


נגד


הנתבעים

1
.
מאלכ טאהא
2
.
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד משה עבדי ואח'




החלטה

מבוא

עסקינן בתביעת התובע, יליד 1985, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה שאירעה ביום 27.11.2008 (להלן: "התאונה"). התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

לפניי, בקשת הנתבעים להבאת ראיות לסתור את החלטת הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל מיום 31.3.2011 (להלן: "הוועדה הרפואית"), אשר קבעה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 30% בהתאם לסעיף 34(ד) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות מעבודה), התשט"ו- 1956, בגין תגובה הסתגלותית עם מרכיב דכאוני.

כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת.

תמצית טיעוני הנתבעים בבקשתם

בבקשתם עתרו הנתבעים להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל ולמינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי לבדיקת מצבו של התובע.

אביא להלן את תמצית טיעוני הנתבעים בבקשתם ובתשובתם לתגובת התובע:
·
חלק בלבד מהתיעוד הרפואי שנערך בעת אשפוזו של התובע בביה"ח גהה עמד בפני
הועדה הרפואית. באותו תיעוד העלו הפסיכיאטרים המטפלים את האפשרות שהתסמינים מהם סובל התובע אינם מתאימים למחלות הפסיכיאטריות המוכרות;
·
חלק מהפסיכיאטרים סברו כי לפחות חלק מהתסמינים מהם סובל התובע נתנים להסבר כהתקפים אפילפטיים המתבטאים בבילבול והתנהגות אלימה ואף אובדנית אותה לא זוכר התובע לאחר מכן;
·
בעקבות האבחנה המבדלת שהעלו רופאי ביה"ח, נשלח התובע לבירור נוירולוגי, במסגרתו נמצאה בדיקת

eeg

כלא תקינה והראתה האטה ופעילות חדה;
·
גם הנוירולוג המטפל אישר כי אותם התקפים אפילפטיים עשויים להסביר לפחות חלק מהתסמינים הפסיכיאטריים מהם סובל התובע;
·
בהתאם להלכה הפסוקה יש להתיר הבאת ראיות לסתור לפחות ב-2 סוגי מקרים: משפטיים-כגון במקרה של תרמית; עובדתיים- כאשר בפני
הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו של הנפגע ויכולות היו לשנות את מסקנותיה. אין עסקינן ברשימה סגורה;
·
המקרה דנן עונה על אותם חריגים שנקבעו בפסיקה לרבות בגין החשד למצב כוזב של התובע;
·
אין בסיס לבקשת התובע למינוי מומחים נוספים לרבות נוירולוג.

תמצית תשובת התובע בתגובתו לבקשה

אביא להלן את תמצית תשובת התובע לבקשת הנתבעים. התובע התנגד לבקשה, בין היתר, מהטעמים כדלקמן:

·
הבקשה הוגשה באיחור ויש לדחותה ולו רק מטעם זה;
·
כל התיעוד עליו נסמכים הנתבעים עמד בפני
הועדה הרפואית לרבות התיעוד עליו נסמכים הנתבעים;
·
בכל המסמכים שהוגשו ע"י הנתבעים לא עלה כל חשד כלפי התובע של תסמינים עקב המשפט ובאחד מהם בלבד עלתה השאלה "לגבי סימולציה של תסמינים וסימנים פסיכיאטריים לטובת משפט פיצויים" וגם מסמך זה עמד בפני
הועדה;
·
החשד בדבר מחלת האפילפסיה עמד אף הוא בפני
הועדה ולאחר שנתנה החלטת הועדה נבדק התובע ונמצא כי לא היו לתובע כל התקפים אפילפסיים;
·
יכול ואותם התקפים נגרמו בגין התרופות הפסיכיאטריות שהתובע נוטל;
·
לחילופין, מחלת האפילפסיה היא בתחום הנוירולוגי ועל כן אפילו אם יש לבדוק את החשד לאפילפסיה, הרי שיש למנות מומחה בתחום הנוירולוגי ולא בתחום הפסיכיאטרי. לאור כל האמור לעיל דין הבקשה להידחות.

הכרעה

המצב המשפטי

סעיף 6ב' לחוק קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

נקבע בפסיקה, כי על בית המשפט לעשות שימוש במשורה בסיפא לסעיף 6ב', וכלשון כבוד השופט אור בע"א 5779/90
הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה
(4)77:


"אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
ב
ע"א 634/95 עודה נ' רותם, פ"ד לט
(4) 505, קבעה כבוד השופטת בן-פורת כי סטייה מהכלל האמור לעיל, תהיה בנסיבות יוצאות דופן, אך במקרים בהם יהא מקום לכך, הטעמים יהיו טעמים משפטיים או עובדתיים:

"א. טעמים משפטיים כגון: האם נראה לביהמ"ש, כי הליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי).
ב. טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת.
בהיות רשימת הטעמים רשימה לא סגורה, התירו בתי המשפט להביא ראיות לסתור כאשר החומר הרפואי שעמד בפני
הועדה אינו שלם ואינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (
רע"א 3233/94
קרנית נ' פלבינסקי, מפ' כבוד השופט אור)".

כן התאפשר הדבר כשחל שינוי משמעותי במצב הנפגע מיום קביעת הוועדה, ועד לדיון בביהמ"ש, או כאשר לא היו בפני
הוועדה עובדות רלבנטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה – לו היו בפני
ה, היו מביאים לתוצאה שונה.


לגופו של עניין


5129371
512937154678313
11.
במקרה דנן, אין חולק כי כל התיעוד הרפואי שכלל, בין היתר, את אותם ספקות, האם התובע מתחזה אם לאו, עמד בפני
הועדה הרפואית. הנתבעים מפנים לפסה"ד שניתן בע"א (מחוזי – י-ם) 39721-06-11 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי בו נקבע כי מקום בו התקבלה החלטת הועדה בהסתמך על נתונים שאינם נכונים- חל פגם מהותי בעבודתה ואין מקום להתבסס על מסקנותיה.
סבורני כי המקרה שבפני
נו שונה, שכן בפרשת איילון נסמכה החלטת הועדה על שני מסמכים רפואיים שזויפו ע"י הוספה מאוחרת של חבלה בראש ואבחוניה הרפואיים של הנתבעת ע"י גורמי קופ"ח וע"י ועדות המל"ל שהסתמכו עליהם, יוסדו על ההנחה כי הנפגעת נחבלה בראשה ואבדה הכרתה.

12.
באשר לטענת הנתבעים לאפילפסיה- ההתקפים לא אובחנו בסופו של יום כאפילפסיה.
יאמר למעלה מהדרוש כי גם אם התקפים אלו אכן עוררו חשד כי הינם אפילפטיים, ונראה כי במקרה שכזה על נוירולוג ולא על פסיכיאטר היה לחוות דעתו בשאלה האם אותם התקפים, שנחזו לכאורה להיות אפילפטיים, מסבירים חלק מהתסמינים מהם סובל התובע. איני סבור כי פסיכיאטר הוא שאמור לחוות דעתו בסוגיה זו. אוסיף ואומר, כי במסמך הרפואי מיום 23.10.11 נכתב כי "...התמונה הקלינית מורכבת, קיימים סימנים של הפרעה פוסט טראומתית ואבחנה מבדלת בין אפילפסיה למצבים דיסוציאטיביים".

לסיכום

13.
דין הבקשה להידחות. הצדדים יגישו ראיותיהם. לקד"מ ליום 12.1.14 שעה 08:30. לאור התוצאה אליה הגעתי איני נדרש לטענת התובע כי הנתבעים הגישו בקשתם באיחור רב.



ניתנה היום, ה' אלול תשע"ג, 11 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 47858-07/11 מועאד עאמר נ' מאלכ טאהא, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/08/2013)