פסקי דין על אלכסנדר בלום | פסקי דין על מריאנה בלום | פסקי דין על אמבט ליין | פסקי דין על פרפקט ליין |

52113-01/13 תק     28/08/2013




תק 52113-01/13 אלכסנדר בלום, מריאנה בלום נ' אמבט ליין בע"מ, פרפקט ליין








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה



ת"ק 52113-01-13 בלום ואח' נ' אמבט ליין בע"מ
ואח'




בפני

כב' הרשמת בכירה
ענת דבי


תובעים

1
.
אלכסנדר בלום

2
.
מריאנה בלום


נגד


נתבעות

1.אמבט ליין בע"מ

,
1.פרפקט ליין
ח.פ. 557863149




פסק דין


1.
לפני תביעה כספית שהגישו התובעים כנגד הנתבעות אמבט ליין ופרפקט ליין
.

2.
בכתב התביעה נטען כדלקמן:
ביום 19.12.12 רכשו התובעים אצל הנתבעות ארון, כיור וברז לחדר האמבטיה. לכתב התביעה צורפה חשבונית בגין הרכישה, בה פורטו הטובין אשר נרכשו ע"י התובעים והתמורה אשר שולמה בגינם.
סוכם בין הצדדים כי בגין ההובלה וההתקנה ישלמו התובעים סך 300 ₪.
בחשבונית צוין כי דמי הובלה והתקנה בסך 260 ₪ ישולמו ישירות למתקין. ברם, במסגרת החשבונית נגבו
סך 40 ₪ כדמי קדימה, שהינם 15% מעלות ההתקנה.

בכתב התביעה נטען, כי במעמד ביצוע הרכישה (ביום שישי) הובטח לתובעים כי ביום ראשון יצרו עמם קשר טלפוני, על מנת לתאם מסירת הטובין והתקנתם. משלא יצרו קשר עם התובעים ביום ראשון או שני, יצרו התובעים ביום שלישי קשר עם משרד הנתבעות ובאותה שיחה נמסר להם כי טרם ידוע מתי תבוצע המסירה וההתקנה. ביום רביעי יצרו התובעים קשר בשנית עם משרד הנתבעות, ואז נמסר להם כי המתקין יגיע למחרת היום – יום חמישי, בין השעות 15:00-19:00.

ביום חמישי, הוא היום שנועד להתקנת הארון, יצר המתקין קשר עם התובעים בשעה 15:00 והודיע כי יגיע בתוך 20 דקות. אלא, שהמתקין לא הגיע עד השעה 17:00 ומשהתובעים יצרו קשר עם משרד הנתבעות על מנת לברר מדוע בושש המתקין להגיע, נענו בתירוצים שונים. בסופו של יום, המתקין לא הגיע כלל לביצוע ההתקנה. נוכח האמור, הודיעו התובעים לנתבעות כי יאספו בעצמם את הטובין שרכשו. ואכן, באותו היום, פגשו התובעים את המתקין ונטלו ממנו את הטובין.

ביום 25.12.12 ביצעו התובעים התקנה של ארון האמבטיה, באמצעות מתקין מטעמם ושילמו בגין ההתקנה סך 650 ₪. התובעים צירפו קבלה בגין תשלום הסך הנ"ל למתקין.

3.
הנתבעות הגישו כתב הגנה, במסגרתו נטען כי הנתבעות אינן בעל הדין הנכון בתביעה, שכן בחשבונית צוין במפורש כי התשלום בגין ההתקנה ישולם למתקין עם הגעתו וכי התובעים ידעו כי המתקין הינו קבלן עצמאי ואינו עובד הנתבעות.

4.
בדיון התייצבו הצדדים וחזרו על טענותיהם.

נציג הנתבעות טען, כי המתקין אינו עובד הנתבעות. בתמיכה לטענתו הגיש לבית המשפט כתב התחייבות של המתקין, המופנה אל הנתבעות, במסגרתו הצהיר המתקין כי הנתבעות אינן אחראיות לעבודות ההתקנה ו/או לאיחורים בהגעה לבית הלקוח וכי האחריות לכך מוטלת על המתקין בלבד.

נציג הנתבעות טען עוד, כי התובעים לא חויבו להשתמש בשירותיו של המתקין שהוצע ע"י הנתבעות ובחרו בשירות זה, תוך שידעו כי אין מדובר בהתקנה ע"י מתקין מטעם הנתבעות אלא מדובר בקבלן עצמאי.

נציג הנתבעות טען, כי בחשבונית הרכישה אמנם נגבו סך 15% מעלות ההתקנה, אלא שהמדובר היה בדמי תיווך בלבד ואין בכך כדי ליטול אחריות כלשהי לאיכות עבודתו של המתקין ו/או איחוריו, בנסיבות בהן התובעים ידעו על כך כי מדובר במתקין עצמאי.

נציג הנתבעות נשאל ע"י בית המשפט מדוע, אם כך, היו הנתבעות מעורבות בתיאום מועד הגעתו של המתקין ובהשתלשלות הדברים הנוגעת לאיחור המתקין ביום שנועד לביצוע ההתקנה והסביר, כי המדובר הוא בשירות שניתן, לפנים משורת הדין, ללקוחות וכעזרה ללקוחות, בלא שהייתה מוטלת חובה כלשהי על הנתבעות לעשות כן.

דיון
5.
עיון בחשבונית הרכישה מלמד, כי אכן נרשם בה כי התשלום בגין ההתקנה יבוצע ישירות לידי המתקין. כאמור, נציג הנתבעות טען בדיון כי הסך 40 ש"ח שנגבו מן התובעים בחשבונית היווה דמי תיווך בלבד.

אלא, שאף אחד מן הצדדים לא העיד בדיון על כך כי בעת ביצוע העסקה הובהר לתובעים כי התשלום שנגבה מהם מהווה דמי תיווך. זאת ועוד, גרסה זו גם אינה עולה בקנה אחד עם הכתוב בחשבונית, אשר בה נרשם כי הסך 40 ש"ח מהווה "דמי קדימה בסך 15% מעלות ההתקנה". בנסיבות אלו, אין בידי לקבל את גרסת נציג הנתבעות הסך 40 ₪ שנגבה מן התובעים היה בגין דמי תיווך בלבד ואני קובעת כי סכום זה נגבה כדמי קדימה בגין ההתקנה.

זאת ועוד, התובעים עצמם העידו על מעורבות הנתבעות בתיאום מועד הגעת המתקין וכן מעורבותן בשלב שבו בושש המתקין להגיע. נציג הנתבעות והמתקין, שנכח בדיון, לא הכחישו כי כל התיאומים הנ"ל בוצעו מול משרד הנתבעות. ברי, כי למעורבות זו יש משמעות ביחסי הנתבעות מול התובעים.

העובדה כי הנתבעות גבו מקדמה על חשבון עלות ההתקנה וכן העובדה כי הנתבעות היו מעורבות ישירות בתיאום ההתקנה ובשיחות הטלפון אשר נגעו לאי התייצבותו של המתקין אצל התובעים, הביאוני למסקנה כי הנתבעות נטלו על עצמן בהתנהגותן אחריות כלפי הלקוח באשר לעבודתו של המתקין ו/או איחוריו.

ואבהיר: גם אם המתקין הינו בפועל קבלן עצמאי ואינו עובד הנתבעות, הרי שהתנהלות הנתבעות בעת ביצוע הרכישה (גביית מקדמה ע"ח ההתקנה) וכן מעורבות הנתבעות בשלבים המאוחרים יותר, של תיאום מועד ההתקנה, יצרה מצג בפני
התובעים כי הנתבעות אחראיות לעבודת המתקין והן הגוף אשר אליו יש לפנות במקרה של תקלה.

ויושם לב, לאורך כל הדרך, כאשר פנו התובעים אל משרדי הנתבעות, הם לא הועמדו מעולם על כך כי מדובר בקבלן עצמאי וכי לנתבעות אין כל אחריות למחדלי המתקין. נהפוך הוא, הנתבעות עשו כל שביכולתן על מנת לקדם העניינים ויש בכך כדי לתמוך באמור לעיל.


7.
באשר לסכום הנתבע:


התובעים דרשו פיצוי בהתאם לסע' 18א' לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק").


סעיף 18א(ג)(ד) לחוק קובע כדלקמן:

"
(ג)
(1) נדרש ביקור טכנאי במענו של צרכן, לשם קיום חיובים לפי סעיף קטן (א) בתקופת אחריות שנקבעה לפי אותו סעיף קטן, או בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן, או בהתאם לחוזה למתן שירות מסוג שקבע השר, יתאם מי שמחויב לתת שירות לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – נותן השירות) את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן;
(2)
זמן ההמתנה לטכנאי כאמור בפסקה (1) לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו;
(3)
נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית ביקור טכנאי, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחיה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.



(ד)
הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
(1)
תואם מועד לביקור טכנאי בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור – פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
(2)
פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים."



סע' 18א(ו) לחוק קובע חריג לזכות הלקוח לפיצוי:

"(ו) נבע האיחור מסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור של טכנאי ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה."


המתקין הסביר בדיון כי אי התייצבותו בבית התובעים נבעה מכך, כי במהלך עבודתו אצל לקוח קודם, קדח בטעות אל צינור המים שבמקלחת וכתוצאה מכך אירעה הצפה בבית הלקוח הקודם, אשר חייבה הישארותו במקום על מנת לטפל במצב.


מצאתי, כי הנסיבות אשר מנעו מן המתקין להגיע אל התובעים הינן נסיבות אשר המתקין לא ידע עליהן וגם לא ניתן היה לצפותן מראש בעת קביעת המועד להתקנה ונכנסות לגדר החריג אשר נקבע בסע' 18א(ו) לחוק. על כן, התובעים אינם זכאים לקבלת הפיצוי הנקוב בחוק.


מאידך- אין מחלוקת בין הצדדים, כי המחיר שסוכם בין הצדדים עבור ההתקנה בבית התובעים היה סך 300 ₪. התובעים שילמו ע"ח ההתקנה סך 40 ₪. משההתקנה לא בוצעה ע"י המתקין, יש להשיב לתובעים הסכום הנ"ל.


כמו כן, התובעים שילמו סך 650 ₪ בגין התקנה באמצעות מתקין מטעמם, כאשר למתקין מטעם הנתבעות היה עליהם לשלם סך 300 ₪ בלבד. יוצא, כי התובעים שילמו סך 350 ₪ מעבר למה שנדרשו לשלם למתקין מטעם הנתבעות ובגין סכום זה יש לפצותם.

8.
אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעים סך 390 ₪ וכן 100 ₪ הוצאות משפט (כולל אגרה). סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום הפועל.


הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.


ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ"ב אלול תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 52113-01/13 אלכסנדר בלום, מריאנה בלום נ' אמבט ליין בע"מ, פרפקט ליין (פורסם ב-ֽ 28/08/2013)