פסקי דין על שי יצחק לוטן | פסקי דין על פינרג'י | פסקי דין על פול סטוק | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

31159-06/13 הפ     16/10/2013




הפ 31159-06/13 שי יצחק לוטן נ' פינרג'י בע"מ, פול סטוק, היועץ המשפטי לממשלה






בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ה"פ 31159-06-13 לוטן נ' פינרג'י בע"מ
ואח'

תיק חיצוני:
מספר בקשה:2
בפני

כב' השופט יחזקאל קינר
מבקש

שי יצחק לוטן
נגד

משיבים

1. פינרג'י בע"מ

2. פול סטוק

3. היועץ המשפטי לממשלה
החלטה
לפני בקשה לפטור מאגרה, במסגרת המרצת פתיחה שהגיש המבקש ובה עתר לסעדים הצהרתיים שונים בענייני נאמנות נטענת.
המבקש סומך ידיו על החלטה להכריזו חייב מוגבל באמצעים בהליכי ההוצאה לפועל, אך בכך יש רק כדי לשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית, שיש להוכיחה על מנת לקבל פטור מאגרה.
ראיה זו אינה פוטרת את המבקש מהוכחת העדר יכולת כלכלית ומצירוף כל המסמכים והפרטים שיש לצרפם [ר' לעניין זה בג"צ 3622/12 שריאור נ' מ"י (3.6.12)].
על המבקש לפרט בתצהיר את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנק ופרטים על רכושו. באין פרטים כאמור, לא הונחה תשתית בסיסית להוכחת טענת העדר יכולת כלכלית [בש"א 294/89 אליאס נ' שחר (28.9.89)], טענה אשר הנטל להוכיחה מוטל על מבקש הפטור [בש"א 128/89 מצא נ' מצא (29.5.89)].
נפסק כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (9.11.00)].

הנתונים בדבר יכולתו הכלכלית של המבקש מצויים בידי המבקש עצמו, ולפיכך נדרשת ממנו רמת הוכחה גבוהה לעניין טענה זו. עליו לפרוס בתצהירו בפני
בית המשפט תמונה מלאה, עדכנית, מפורטת ומדויקת אודות יכולתו הכלכלית. בין היתר, עליו לכלול בתצהירו ולצרף לבקשתו פירוט הכנסותיו; אסמכתאות לגבי הכנסות אלה לרבות תלושי משכורת לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה; פירוט מקיף לגבי רכוש המבקש, לרבות נכסי מקרקעין, רכב, נכסים פיננסיים ועוד, כולל אסמכתאות; פירוט מלא לגבי הוצאות המבקש בששת החודשים האחרונים מלווה באסמכתאות מתאימות; תדפיסי חשבונות בנק ותדפיסי כרטיסי אשראי (כולל הצהרה שאין חשבונות וכרטיסי אשראי נוספים) לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה; תדפיסי אובליגו של חשבונות הבנק הכולל מידע מלא לגבי מצבו הפיננסי של המבקש, לרבות רכושו (כגון פקדונות, ניירות ערך, תכניות חסכון, קופות גמל, יתרות זכות שונות וכד'), התחייבויותיו כלפי הבנק (הלוואות, יתרות חובה, התחייבויות וכד') ובטחונות שניתנו לבנק; כמו כן, על המבקש לפרט מקום מגוריו ותיאורו, שאף בו יש כדי ללמד על רמת חייו.
אם אין המבקש מקיים חובותיו אלה, די בכך כדי לדחות את הבקשה [בש"א 287/92 מאור נ' מדינת ישראל (30.1.92); רע"א 8255/99 פנדריך נ' קנריק (21.11.99)].

המבקש הסתפק בצירוף תצהיר לפיו אין לו רכוש, אין לו הכנסות פרט לאלה המצורפות, אין לו חשבון בנק פעיל, אין לו קרובי משפחה שיסייעו בידו, וכי הוא משלם מזונות בסך 5,000 ש"ח לחודש לשתי בנותיו המצויות בחזקתו מחצית מהזמן. מבחינת מסמכים, צירף המבקש תדפיס מידע כללי של מס הכנסה, פירוט תיקי הוצל"פ ומסמכים לגבי מצבו הרפואי.
ברור שבכל אלה אין כדי ללמד על העדר יכולת כלכלית, ובצדק התנגדו המשיבים לבקשה.
המבקש לא הבהיר כלל מהו עיסוקו ולמעט תדפיס מס הכנסה לא ציין דבר בקשר לכך. גם התדפיס האמור אינו תורם כלל, שכן הנתונים המצויים בו אינם נתונים עדכניים אלא נתוני השנים 2008-2010 שאף לגביהן אין כל פירוט למעט לגבי מחזור העסקאות.
כמו כן, לא פירט המבקש דבר וחצי דבר לגבי הוצאותיו, למעט תשלום מזונות בסך 5,000 ש"ח, וברור כי העדר יכולת לבחון כיצד מתנהל ומתקיים המבקש, וכיצד מנהל הוא את ענייניו ללא חשבון בנק, וכן היכן הוא מתגורר, ובאיזה אופן, מתי הפסיק חשבון הבנק להיות פעיל, ועוד כהנה וכהנה נובע ממחדליו של המבקש.
גם כמות תיקי ההוצל"פ הרבים וסכומי חובות גבוהים, אינם מעידים על חוסר יכולת כלכלית, אלא יותר על יצירת חובות הנראית לכאורה שיטתית.
בתשובתו לתגובת היועץ המשפטי לממשלה
טען המבקש כי הוצאותיו המרכזיות משולמות על ידי משפחתו, ואף זאת ללא פירוט כלשהו לגבי הוצאות אלה וללא ציון כלשהו מי מבני משפחתו נושא בהוצאות, ומבלי לצרף אסמכתאות כלשהן. קיימת גם סתירה בין טענה מאוחרת זו לבין הטענה כי אין בידי בני משפחה אלה שלכאורה נסמך המבקש על שולחנם לסייע בתשלום האגרה, שאף היא לא זכתה לתמיכה כלשהי.
המבקש לא נקב גם באופן כלשהו בסכום האגרה הנדרש בתובענה זו, אותו אין ביכולתו לשלם.

נוכח כל האמור לעיל, לא עמד המבקש בנטל להוכיח העדר יכולת כלכלית, שכן פרש מידע חלקי בלבד בפני
בית המשפט, ואף הוא מעורר תמיהות.

משנקבע כי אין מקום ליתן פטור מאגרה בשל העדר יכולת כלכלית, לא התקיים התנאי הראשון הנדרש לצורך מתן פטור מאגרה, ומתייתר הצורך לדון בתנאי השני שהוא קיומה של עילת תביעה מספקת לצורך בקשת פטור מאגרה, שהרי מדובר בתנאים מצטברים כאמור לעיל [בש"א 6273/95 מוזס נ' הכונס הרשמי (פורסם בנבו, 18.12.95), וגם: בש"א 1600/13 גולדשטיין נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ (פורסם בנבו, 4.3.13)].

אציין עוד לסיום, כי בעוד התובענה הוגשה נגד 4 משיבים, מסרו תגובתם לבקשת הפטור רק המשיבים 1-2 (והיועץ המשפטי לממשלה
). לא ברור האם דאג המבקש למסור לשני המשיבים הנוספים את הבקשה לפטור מאגרה ואת ההחלטה בדבר הגשת תגובות. המזכירות תבדוק גם מדוע אין שני נתבעים אלה מופיעים כגורמים בתיק.
מכל מקום, אין באמור לעיל כדי לגרוע מהמסקנות אליהן הגעתי לגבי בקשה זו.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה.

על המבקש לשלם את האגרה עד ליום 16.11.13, שאם לא כן תימחק התובענה ללא התראה נוספת.

תז"פ ליום 18.11.13.

ניתנה בסמכותי כרשם היום, י"ב חשון תשע"ד, 16 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

1 מתוך 3








הפ בית משפט מחוזי 31159-06/13 שי יצחק לוטן נ' פינרג'י בע"מ, פול סטוק, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 16/10/2013)