Google

ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין, מנהל אגף הפיקוח העירוני מר דוד עמר, הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק ואח' - אריה חורוזובסקי ואח', הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב, היועץ המשפטי לממשלה ואח'

פסקי דין על ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין | פסקי דין על מנהל אגף הפיקוח העירוני מר דוד עמר | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק ואח' | פסקי דין על אריה חורוזובסקי ואח' | פסקי דין על הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה ואח' |

3055/13 עעמ     27/10/2013




עעמ 3055/13 ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין, מנהל אגף הפיקוח העירוני מר דוד עמר, הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק ואח' נ' אריה חורוזובסקי ואח', הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב, היועץ המשפטי לממשלה ואח'




החלטה בתיק עע"ם 3055/13



בבית המשפט העליון
בירושלים


עע"ם 3055/13 - א'


לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך


המערערים:

1. ראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין



2. מנהל אגף הפיקוח העירוני, מר דוד עמר



3. הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק


4. עיריית בני ברק



נ


ג


ד



המשיבים:

1. אריה חורוזובסקי ואח'


2. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב



3. היועץ המשפטי לממשלה


4. מי ברק תאגיד המים והביוב של בני ברק בע"מ


בקשה לצירוף משיבים




החלטה



בפני
י בקשה לצירוף משיבים להליך שבכותרת.

1.
ההליך נסב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו מיום 19.3.2013 אשר קיבל בחלקה עתירה מנהלית שהגישו המשיבים 1 - תושבים בעיר בני ברק - נגד המערערים והמשיבים 2-4, והורה על בטלותם של שניים מתוך שלושה היתרי בניה שניתנו על ידי המערערת 3. תכליתם של ההיתרים נשוא ההליך היתה הקמת מתקני שירות ומבנים לצורך העמדת גנראטורים שנועדו לספק חשמל לחלק מתושבי העיר בשבתות ובחגים נוכח העובדה שעל פי אמונתם אין לעשות במועדים אלו שימוש בחשמל המיוצר על ידי חברת החשמל (המעסיקה עובדים יהודים). המשיבים 1 טענו בבית המשפט קמא כי ההיתרים ניתנו שלא כדין וכי הצבת הגנראטורים חושפת אותם לסכנת חיים מוחשית.


להשלמת הרקע העובדתי יצוין כי לעתירה נשוא הליך זה קדמה עתירה נוספת שהגישו תושבים בעיר בני ברק ובה עתרו לאכיפת הוראות הדין בקשר עם הקמת מתקנים כאמור טרם שהוצאו היתרים בעניין, וזו התקבלה ביום 1.5.2008 במובן זה שבית המשפט הורה "ליועץ המשפטי לממשלה וליועץ המשפטי של הוועדה המחוזית לפעול בהתאם לסמכויות הנתונות להם בדין בהסתמך על הנסיבות העולות מהעתירה ו

פסק דין
זה" (עת"ם 870/07, להלן:
עניין קליין
). עוד יצוין להשלמת התמונה כי במסגרת העתירה שהתנהלה בעניין
קליין
ביקשו ארבעים משפחות הנמנות עם ציבור המשתמשים בחשמל המופק מהגנראטורים להצטרף להליך. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה בקשה זו, אך בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין התקבלה לאחר שהמשיבים באותו הליך קיבלו את המלצת בית המשפט והסכימו לקבלת הערעור, תוך שנקבע כי "ראוי היה" לצרף את אותם המבקשים להליך בבית המשפט לעניינם מינהליים, אך הודגש כי "אין להבין מקבלתו של הערעור על אי צירוף המערערים כמשיבים כי חובה היתה על המשיבים 1 לצרף מלכתחילה את המערערים כמשיבים" (בר"ם 198/08, החלטה מיום 29.1.2008).

2.
הבקשה להצטרף כמשיבים להליך שבפני
י הוגשה על ידי שמונים וחמש משפחות, המגדירות עצמן כ"חלק מציבור גדול המונה מאות משפחות הצורכות חשמל המיוצר על ידי גנראטור במהלך שבתות ומועדי ישראל" (להלן:
המבקשים להצטרף
).


לטענת המבקשים להצטרף היות וההליך נשוא ערעור זה היווה המשך ישיר של ההליך בעניין
קליין
היה על המשיבים 1 לצרפם כצד לו. המבקשים להצטרף מדגישים כי הם הנפגעים הישירים והראשיים מפסק הדין שניתן בבית המשפט קמא ועל כן יש ליתן להם הזדמנות להשמיע קולם, ועוד הם מציינים כי בניגוד לעניין
קליין
המשיבים 1 לא צירפו כמשיבים לעתירה ולו את נציגי בעלי ההיתרים (והם מציינים כי בעל ההיתר נמנה עימם כעת), בהוסיפם כי טענת המערערים בבית המשפט קמא לפיה היה מקום לדחות את העתירה בשל אי צירופם של בעלי ההיתרים נדחתה על ידי בית המשפט קמא ללא כל נימוק. לטענתם על פי ההלכה הפסוקה והמבחנים אשר הותוו בגדרה לעניין צירוף בעלי דין בערעור יש להורות על צירופם, בהדגישם, בין היתר, כי הליך זה מצוי בראשיתו וכי יש בידיהם לסייע בידי בית המשפט לרדת לחקר האמת.

3.
המערערים מסכימים לבקשה; המשיבים 2 ו-3 השאירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט בכפוף לכך שלא תתאפשר הרחבת חזית וכמוהם הותירה המשיבה 4 את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט; ואילו המשיבים 1 מתנגדים לה.


לטענת המשיבים 1 לא קיימת הצדקה להורות על צירוף התושבים המבקשים להצטרף להליך כמשיבים שכן הם לא הוכיחו בבקשתם באיזה אופן עשויים דווקא הם להיפגע מפסק הדין, בהדגישם כי התושבים שעשויים להיפגע מהווים ציבור בלתי מסוים ובלתי ידוע, וזאת בין היתר נוכח העובדה שמדובר באספקה פיראטית של חשמל ולא ניתן לדעת מיהם צרכני הקצה וכי אין מדובר בבקשה אשר הוגשה מטעם בעל ההיתר עצמו. המשיבים 1 מוסיפים וטוענים כי בצירוף המבקשים יהיה כדי לסרבל את הדיון בערעור וכי בהחלטה אשר ניתנה בעניין
קליין
אין כדי לתמוך בבקשה שכן גם באותו עניין הובהר כי אין בהחלטה כדי לקבוע כי היתה חובה לצרף לכתחילה את המשפחות שביקשו להצטרף לאותו הליך. כן טוענים המשיבים 1 כי המערערים או מבקשי ההיתרים יכולים היו לפנות בבקשה לצירוף המבקשים להצטרף עוד בהליך שהתנהל בבית המשפט קמא, ואין מקום לאפשר את "גיוסם" בשלב זה של ההליך לאחר שטענות המערערים בבית המשפט קמא נדחו והמבקשים להצטרף בחרו "לשבת על הגדר" ולא להצטרף להליך. בהקשר זה מדגישים המשיבים 1 כי מבקשי ההיתרים והמבקשים להצטרף ידעו על ההליך אשר התנהל בבית המשפט קמא, וכי בתשובה אותה הגישו לתגובתם שלהם לבקשה לא ציינו המבקשים להצטרף מפורשות כי לא ידעו אודותיו.

4.
לאחר שעיינתי בחומר שבפני
י ובטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.


כידוע, וכפי שציינו הצדדים, בפסיקה נקבע "מבחן המשולש" לעניין בקשה לצירוף משיבים לפי תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
) ולפיו יש לבחון האם בעל הדין המבקש את הצירוף או מי שצירופו מבוקש עלולים להיפגע ישירות מתוצאת ההכרעה בערעור אם אותו בעל דין לא יצורף להליך; האם ראוי שההכרעה תכבול במעשה בית-דין את מי שצירופו מבוקש; והאם שיקולים של יעילות וסדר דיוני תומכים בצירופו להליך (ראו בש"א 3973/91
אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
, פ"ד מה(5) 457, 463 (1991)). עוד יוזכר כי הנטל להוכחת תנאים אלו מוטל על מבקש הצירוף (ראו עע"ם 7926/06
אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון
, פסקה 10 (24.6.2009)) וכי צירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית הינו חריג השמור לנסיבות המצדיקות זאת (ראו רע"א 8565/10
עמאש נ' הועדה לתכנון ובניה השומרון
, פסקה 5 (3.5.2012)).


המבקשים להצטרף והמשיבים 1 חלוקים בשאלה האם המבקשים הוכיחו כי הם עשויים להיפגע ישירות מתוצאת ההכרעה בהליך זה, אך דומני כי בשים לב לכך שהמבקשים להצטרף נמנים עם הציבור המבקש לצרוך בשבתות ובמועדים חשמל באמצעות הגנראטורים אשר הצבתם שנויה במחלוקת, ניתן להניח כי הם עשויים להיפגע מן ההכרעה שתינתן בהליך זה. כמן כן נוכח מהות ההליך, העוסק בחוקיות היתרי בניה, אכן צפויות להיות להכרעה אשר תינתן בו השלכות מחייבות על כלל תושבי העיר בני ברק, ובהם המבקשים להצטרף.

5.
בנסיבות אלו דומני כי המוקד בענייננו מצוי בתנאי השלישי, דהיינו קיומם של שיקולי יעילות וסדר דיוני.


הצדדים מבקשים להיאחז, מזה ומזה, בהחלטת הצירוף אשר ניתנה בעניין
קליין
. בשונה מן המבקשים להצטרף איני סבורה כי ההחלטה בעניין
קליין
מחייבת להורות על צירופם בהליך שבכאן שכן בעניין
קליין
הוגשה בקשת הצירוף במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט קמא, ומשדחה בית המשפט לעניינים מינהליים את הבקשה הורה בית משפט זה על צירופם של אותם מבקשים, ואף זאת לאחר שהדגיש כי אין בכך כדי לקבוע כי היתה חובה לצרפם להליך לכתחילה. לעומת זאת בענייננו הצירוף מתבקש אך בערכאת הערעור ועל רקע זה מתחדדת השאלה מדוע לא התבקש צירוף זה כבר בערכאה הדיונית, כפי שנעשה בעניין
קליין
. בהקשר זה הצדק עם המשיבים 1 כי אף שניתנה למבקשים להצטרף הזדמנות להשיב לטענות שהועלו על ידם בעניין בחרו הם לטעון על דרך השלילה כי המשיבים 1 לא הוכיחו שהם ידעו אודות קיומו של ההליך בבית המשפט קמא, אך לא טענו באופן מפורש כי לא ידעו אודות ההליך. חסר זה שבבקשה ובתשובה שהגישו המבקשים - אשר משמעותו היא כי המבקשים להצטרף לא הסבירו מה מנע מהם (או מן המערערים) לבקש את צירופם - אומר דרשני, ויוזכר כי הנטל להוכיח כי יש להורות על צירוף מוטל על המבקשים להצטרף (לבחינת השאלה האם עילת הצירוף היתה קיימת בערכאה הדיונית ולדרישה להגיש בקשת צירוף ללא שיהוי ראו והשוו: ע"א 6786/96
צפרי נ' הדר חברה לבטוח בע"מ
, פ"ד נד(3) 443, 454 (2000); ע"א 7603/11
עולש מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' עו"ד גד שטילמן (בתפקידו ככונס נכסים)
, פסקה 3 (13.5.2012); ע"א 7863/12
ניו אימג' השקעות (ישראל) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
, פסקה 4 (4.8.2013)). עוד אציין כי המבקשים להצטרף לא הבהירו אילו טענות קיימות בפיהם אשר אין בידי המערערים להעלותן מחד גיסא, וככל שישנן כאלו - מדוע ראוי לאפשר הרחבת חזית בשלב בערעור, מאידך גיסא. על כן לא הוכיחו הם כי "יעילות דיונית" מצדיקה את צירופם להליך.


זאת ועוד. המבקשים להצטרף ציינו כי בעל ההיתר נמנה "על הציבור המיוצג על ידי המבקשים". אולם סוגיית צירופם של בעלי ההיתרים להליך שהתנהל בבית המשפט קמא הינה אחת מן הסוגיות אשר בירורן מתבקש במסגרת ערעור זה, שכן המערערים טענו בבית המשפט קמא כי יש לדחות את העתירה המנהלית על הסף נוכח אי צירופם של בעלי ההיתרים ובית המשפט דחה טענה זו (פסקה 45 לפסק הדין). המערערים טוענים בערעורם כי יש להתערב במסקנת בית המשפט קמא בהקשר זה, ואין מקום להכריע בטענה ערעורית זו בגדר בקשה להצטרף להליך, תוך "עקיפת" הצורך להעלותה כטענה ערעורית.

6.
לכך יש להוסיף כי הצדדים לא ציינו מהי רמת החפיפה בין ארבעים המשפחות שביקשו להצטרף בעניין
קליין
ובין שמונים וחמש המשפחות המבקשות להצטרף כעת, ומכל מקום המבקשים להצטרף מציינים כי הם "חלק מציבור גדול המונה מאות משפחות". דהיינו, אף אם נורה על צירופם של המבקשים להצטרף אין חולק כי קיימות משפחות רבות נוספות העשויות להיפגע מן ההכרעה בהליך ואשר קולן לא יישמע, ונראה כי קיים קושי של ממש לאתר את כל אותם נפגעים פוטנציאליים. מצב דברים כזה עשוי אכן להתקיים בערעורים על פסקי דין של בית המשפט לעניינים מינהליים אשר הסעד שניתן בהם הוא בעל אופי כללי-עקרוני המשפיע על ציבור גדול של אנשים, ונראה כי גורמים הנמנים עם כלל הציבור המבקשים להצטרף להליך ערעורי כאמור
נדרשים להציג טעמים מבוררים מדוע ראוי להורות על צירופם. דומני כי בנסיבות ענייננו לא הבהירו המבקשים להצטרף מדוע ראוי כי דווקא הם ישמשו פה לכל אותם נפגעים פוטנציאליים, ומדוע לא יהיה מקום להיעתר לבקשות נוספות להצטרף אשר עשויות להיות מוגשות על ידי תושבים נוספים בעיר, בין אם כאלו התומכים במערערים ובין אם כאלו התומכים במשיבים 1 (ראו והשוו עע"ם 105/13
עירית תל-אביב נ' האגודה לזכויות האזרח
(28.2.2013)). יוזכר בהקשר זה כי גם המערערים אשר טענו בבית המשפט קמא כי לא צורפו להליך כל בעלי הדין הרלבנטיים העלו טענה אך לעניין בעלי ההיתר ולא טענו כי היה על המשיבים 1 לצרף את כל התושבים העשויים להיפגע, או את חלקם, ונראה כי לא בכדי. עוד יודגש כי ככל שהמערערים שינו טעמם בעניין זה וכעת הם סבורים כי היה מקום לצרף גם את תושבי בני-ברק העשויים להיפגע, כעולה מן התגובה שהגישו, הרי שאין להתיר צירוף אשר נועד ל"תיקון" צעד דיוני של בעל-דין בערכאה הדיונית או כדי להרחיב את יריעת ההתדיינות (ראו: רע"א 3093/92
וידרשל נ' שניר
, פסקה 3 (21.10.1992); ע"א 2003/94
זידלר נ' גורנשטיין
, פסקאות 6-7 (8.11.1994)).


מכל הטעמים המפורטים לעיל הגעתי למסקנה כי המבקשים להצטרף לא הרימו את הנטל להוכיח כי מקרה זה נמנה עם המקרים המצדיקים להורות על צירוף משיבים בשלב הערעור, ומשכך הבקשה נדחית.


המבקשים להצטרף ישאו בהוצאות המשיבים 1 בסך של 3,000 ש"ח.


ההחלטה תועבר לצדדים ולמבקשים להצטרף, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה, ותתויק בתיקי השופטים.


ניתנה היום, כ"ג בחשוון
תשע"ד (27.10.2013).






ליאת בנמלך





ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

13030550_p03.doc

טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333
; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עעמ בית המשפט העליון 3055/13 ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין, מנהל אגף הפיקוח העירוני מר דוד עמר, הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק ואח' נ' אריה חורוזובסקי ואח', הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב, היועץ המשפטי לממשלה ואח' (פורסם ב-ֽ 27/10/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים