פסקי דין על מוחמד אבו יונס | פסקי דין על מוניב אבו יונס | פסקי דין על דליה אבו יונס | פסקי דין על עיריית סחנין | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

15145-03/10 א     23/10/2013




א 15145-03/10 מוחמד אבו יונס, מוניב אבו יונס, דליה אבו יונס נ' עיריית סחנין, כלל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בעכו



ת"א 15145-03-10 אבו יונס ואח' נ' עיריית סחנין
ואח'

23 אוקטובר 2013




בפני

כב' השופטת
ג'ני טנוס

תובעים
1
.
מוחמד אבו יונס

(קטין)

3
.
מוניב אבו יונס

2
.
דליה אבו יונס
ע"י עו"ד מורסי חלאילה


נגד

נתבעות
1.עיריית סחנין

(נמחקה)
2.כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד ארז בלוך




פסק דין


עסקינן בתביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח של תאונות אישיות לתלמידים.

התובע 1 הינו קטין יליד שנת 1995 (להלן – "התובע") ואילו התובעים 2-3 הם הוריו אשר מתגוררים בסחנין.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, ביום 10.1.09 נפל התובע ונפגע בשיניו הקדמיות. בעקבות כך, הובהל התובע עוד באותו יום למרפאת שיניים בסחנין ועפ"י המסמך הרפואי אשר צורף לכתב התביעה התובע הופיע עם דימום מהפה ועם שתי שיניים, שן מס' 11 ושן מס' 21, בידיו. רופא השיניים טיפל בתובע וקיבע את השיניים חזרה למקומן.

התביעה דנן נסובה על שאלת זכאותו של התובע לקבל פיצויים מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, מס' 924003123 שתוקפה מיום 1.1.09 ועד 31.8.09 (להלן – "הפוליסה"), כאשר התביעה
מתייחסת לשני רכיבים עיקריים: האחד, תשלום פיצויים בגין נכות עקב אובדן שיניים; והשני, תשלום פיצוי בגין עלות טיפולי השיניים.

הנתבעת 2 שהיא המבטחת עפ"י הפוליסה (להלן – "הנתבעת") טענה, כי יש לדחות את התביעה משלושה נימוקים: האחד, משום שהתובע לא הוכיח כי היה תלמיד בבית ספר המצוי בהסדר בין החברה למשק ולכלכלה לבין עיריית סח'נין; השני, משום ששתי השיניים אשר נפגעו שוקמו, ולכן לא מדובר במקרה של "אובדן שן" המקנה נכות לפי הפוליסה; השלישי והאחרון, משום שהפוליסה מחריגה פיצוי בגין הוצאות עבור טיפולי שיניים.

כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת רפואית מטעמו, ובית המשפט הוסמך לפסוק על סמך סיכום טענות הצדדים ושאר המסמכים שהוגשו לתיק.
אשר לטענה הראשונה, כי התובע לא הוכיח כי הוא בגדר תלמיד מן המניין הזכאי להיכלל בפוליסה - הנתבעת הכחישה אומנם את חבותה לפצות את התובע, אך בסעיף 4 לכתב הגנתה היא אישרה כי היא ביטחה אותו עפ"י הפוליסה וכי הוא נהנה עפ"י חוזה הביטוח שבינה לבין החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. די באמור כדי להביא לדחיית טענה זו של הנתבעת.

השאלה השניה שעומדת על הפרק היא, האם לתובע נותרה נכות בתחום השיניים עקב האירוע נשוא הדיון?

כפי שציינתי מקודם, שני הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם לגבי סוג הפגיעה, הטיפולים שהוענקו לתובע והטיפולים העתידיים, כאשר אין מחלוקת בין המומחים כי שתי שיניים נפלו מפיו של התובע והוחזרו לאחר מכן ע"י הרופא.

בסעיף 3(ג) לפוליסה נקבע, כי: "לגבי פגיעה בשיניים – במקרה של אובדן שן, ישולם פיצוי בסכום המתאים ל-1/4% נכות לשן הניתנת לשיקום, ופיצוי המתאים ל-1/2% נכות לגבי שן שאיננה ניתנת לשיקום". לעניין זה טענה הנתבעת, כי במקרה דנן לא מדובר באובדן שיניים משום שהרופא המטפל הצליח להחזיר את השיניים למקומן.

טענה זו איננה מקובלת עליי, שכן אם נאמץ את פרשנות הנתבעת יוצא, כי האפשרות של שיקום במקרה של אובדן שן לעולם לא תיתכן, והרי הכיצד ניתן לשקם שן שאיננה?

אלא שהעובדה כי הפוליסה מכירה באפשרויות שיקום שן שאבדה, מביאה אותי למסקנה כי 'האובדן' של השן אינו כמשמעות הדברים אליה מכוונת הנתבעת בטיעוניה, וכי לשון הסעיף הנ"ל יכולה להתיישב בהחלט עם מקרה של 'אובדן' במובן של הינתקות השן ממקומה, ואילו השיקום בא לידי ביטוי בקיבוע חוזר של השן שנפלה.

בנסיבות המקרה שבפני
י, אין מחלוקת כי שתי שיניים נפלו ודי בכך כדי לענות על החלק הראשון של ההגדרה שבסעיף 3(ג) לעיל, קרי על ההגדרה של אובדן שן, ואילו הצלחת הטיפול וקיבוע השיניים מחדש עונה על החלק השני של הסעיף אודות שיקום השיניים.

לפיכך, יש לפצות את התובע בגין 1/4% נכות לכל אחת משתי השיניים, וביחד 1/2% מסכום הביטוח הבסיסי שעומד על סך של 376,000 ₪, היינו, סך של 1,880 ₪.

אשר לרכיב התביעה האחרון בדבר פיצוי בגין 'אמצעי עזר' והמתייחס למעשה להוצאות בגין טיפולי שיניים – סעיף 6(2) לפוליסה מחריג באופן מפורש תשלום הוצאות רפואיות בגין טיפולי שיניים, ולכן דין התביעה בקשר לרכיב זה להידחות.
לסיום, לא אוכל שלא להתעכב על התנהלותה של הנתבעת בתיק דנן, אשר עמדה שלא לצורך על הגשת חוות דעת רפואיות, אשר התבררו כחוות דעת מיותרות, וזאת לא מפאת חוסר המקצועיות של המומחים של הצדדים, אלא משום חוסר הרלוונטיות שלהן לשאלה שבמחלוקת. ודוק, שני המומחים, כולל המומחה מטעם הנתבעת, לא עמדו כלל על שאלת הנכות שנותרה אצל התובע, וכל ההתייחסות שלהם הסתכמה בעלות הטיפולים הדנטליים שהיו בעבר ואשר יהיו בעתיד – שממילא מוחרגת מהכיסוי הביטוחי לפי לשון הפוליסה.

על יסוד כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,880 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

לסכום הנ"ל יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, סכום האגרה ששולמה כשהיא משוערכת נכון להיום, והסכום ששולם כשכר טרחת המומחה מטעם התובע כשהוא משוערך נכון להיום ובכפוף להצגת קבלה בגינו.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישא כל סכום שלא ישולם במועדו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 15145-03/10 מוחמד אבו יונס, מוניב אבו יונס, דליה אבו יונס נ' עיריית סחנין, כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/10/2013)