פסקי דין על ח'אלד ג'בארין | פסקי דין על כונס נכסים רשמי מחוז חיפה | פסקי דין על עו"ד ניב זר |

44058-11/11 פשר     23/10/2013




פשר 44058-11/11 ח'אלד ג'בארין נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, עו"ד ניב זר








בית המשפט המחוזי בחיפה



פש"ר 44058-11-11 ג'בארין נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה
ואח'




בפני

כב' השופטת
ישראלה קראי-גירון


החייב

ח'אלד ג'בארין
ת.ז. 021228887


נגד


הכונ"ר

המנהל המיוחד

1.כונס נכסים רשמי מחוז חיפה
2.עו"ד ניב זר





פסק דין



א
.
מבוא

1.
החייב , יליד 1946, נשוי בשנית ואב לעשרה ילדים, שלושה מהם קטינים, הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל ביום 26/9/2011.

2.
ביום 2/9/2011 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 6,224,186 ₪ ל – 24 נושים. עו"ד ניב זר
מונה כמנהל מיוחד ביום 15/1/2010.

3.
בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 500 ₪ ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו. סכום זה הוגדל לסך של 800 ₪, בדיון שהתקיים בנוכחות החייב יום 20/12/2012.

4.
נכון למועד עריכת חוות דעת ב"כ הכונ"ר, ביום 11/12/2012, הוגשו כנגד החייב 19 תביעות חוב בסך 6,683,319 ₪.

5.
החייב נחקר ביום 22.2.2012 ועוד קודם לכן המציא אסמכתאות על משלוח הודעות לנושים.

6.
אין מחלוקת כי החייב ממלא אחר מטלותיו בהליך, משלם תשלומים לקופת הכינוס, ומגיש דוחות חודשיים.




ב.
גרסת החייב בנוגע להסתבכותו

1.
החייב טוען כי חובותיו נוצרו כתוצאה מהסתבכות כלכלית של בנו ויסאם אשר השתמש בשמו, החתימו על מסמכים ללא ידיעתו וניהל באופן כושל עסק, שהחייב עצמו הוריש לו. זאת לאחר שמטעמי בריאות ומטעמים אישיים הפסיק החייב להיות פעיל בעסק זה.

2.
החייב טען כי הקים עסק בתחום הבטון עוד בשנות ה – 70 של המאה הקודמת אשר היה עסק משגשג ואיפשר לחייב לרכוש ציוד הנדסי רב ומספר חלקות מקרקעין.

3.
החייב טען כי בשנת 1999 נפטרה אשתו, דבר שגרם לו למשבר עמוק גם בשל הצורך לטפל בה במסירות זמן מה לפני פטירתה. כן נטען כי לאחר מות אישתו לקה החייב בליבו, עבר ניתוח מעקפים ונאלץ משנת 2000 להעביר את ניהול העסק לבנו. החייב טען כי משנת 2000 הפסיק לקחת חלק פעיל בעסק ולא עשה בו דבר.

4.
החייב טען כי למרות היעדר מעורבותו נותר העסק שהעביר לבנו על שמו ולאחר מכן בשנת 2000 פתח בנו חברה חדשה שגם בה נרשם החייב כמנהל. נטען כי בשל ניהול עסקי כושל שלא בידיעתו, ותוך ניצול מצוקתו, גרם הבן, עמו, לטענת החייב, אין לו כל קשר, להפסדים כבדים לחברה. נטען כי דבר זה חייב את החייב למכור רכושו כולל המלאי בעסק , הציוד ההנדסי וחלקת מקרקעין בה היו לו זכויות.

5.
החייב טען כי בשנת 2006 עבר אירוע מוחי אשר הפך אותו לנכה , מבולבל, אשר אינו יכול להבין כל הכרוך בניהול עסקי. נטען כי החייב הפך לאדם מבולבל ודמנטי.
החייב טען כי כל חובותיו הם חובות שיצר בנו, אגב החתמתו בתרמית על מסמכים, או זיוף חתימתו, וכי לו אין יד ורגל ביצירת חובות אלו.

6.
החייב טען כי לאור מצבו אין הוא מסוגל לעבוד והוא מתגורר בבית שנבנה על חלקה שאת הזכויות בה ירש מאביו המנוח ועדיין רשומה על שם אביו המנוח. זאת בשל היעדר יכולת לבצע הנדרש להעברת הזכויות על שמו. החייב ואישתו אינם עובדים.
עוד יצוין כי עד מועד כתיבת

פסק דין
זה לא הומצאו מסמכים התומכים בטענה כי החייב סבל מבעיות בריאות שהפכו אותו בלתי כשיר כליל לעבודה משנת 2000 או כי הוא סובל מבעיות זיכרון ומדמנסיה כבר משנת 2006.

7.
אשר להתנהלות החייב בהליך, אין מחלוקת כי כנגד החייב נוהלו הליכים אזרחיים עליהם לא דיווח החייב בהליך זה וזאת לפחות במסגרת ת.א. 22374-07-10. בהליך זה ניתן נגד החייב

פסק דין
בהיעדר הגנה. החייב הגיש בקשה לביטול וצרף לבקשה תצהיר אשר נחתם ביום 27/4/2011. בתצהיר זה לא נזכר כי המצהיר הוא חייב סובל מבעיות זיכרון ודמנסיה ובשל כך אינו יכול לתת תצהיר .
ביום 31.1.2012 התקיים דיון בפני
כב' השופטת דגן בתיק 22374-07-10 בבקשות החייב דנן לבטל פסק הדין שניתן נגדו. גם בחקירתו בהליך הנ"ל לא ציין החייב כי הוא סובל מבעיות זיכרון.

8.
זאת ועוד לאחר שניתנה החלטה הדוחה בקשת החייב לבטל פסק הדין שניתן נגדו בהיעדר הגנה, ביום 5/4/2012, הגיש החייב בקשת רשות ערעור על ההחלטה. זאת מבלי לדווח לבית משפט זה על ההליך ומבלי לבקש אישור על נקיטת הליך.

החייב עשה כן ביום 4/6/2012 וערעורו נמחק בשל אי הפקדת עירבון.

9.
עוד יצוין כי במהלך ההליך דנן ביום 25/11/2012 הגיש החייב בקשה להורות על ביטול הגבלות שהוטלו על חידוש רישיון הנהיגה שלו. בבקשה זו לא התייחס החייב לטענותיו לעניין בעיותיו הרפואיות, אובדן הזיכרון והדמנסיה מהם הוא סובל ובגינם לטענתו אין לקשור אותו ליצירת החובות נשוא הליך זה.

ג.
טענות בעלי התפקיד

1.
בעלי התפקיד התנגדו למתן הכרזה בתיק זה. נטען כי גרסת החייב באשר לאופן יצירת החובות לא אומתה ואף נסתרה מראיות שנאספו בתיק זה, ממסמכים שונים אחרים, ומחקירת החייב.

2.
נטען כי בניגוד להצהרתו החייב המשיך ופעל בחברות שהקים בנו גם לאחר שנת 2000 ובפועל חובות שנוצרו בחברות שהקים בן החייב נוצרו כתוצאה מפעילות החייב עצמו אשר הוסיף וניהל החברות. נטען כי מחקירת החייב עלה כי היה פעיל בחברות אלו לפחות עד שנת 2006.

3.
אציין כי גם טענות נוספות של החייב, לרבות הטענה כי אין לו כל קשר עם בנו או כי זה גנב לו פנקסי שיקים ומעל באמונו נסתרו מהאמור בחקירת החייב או מהנטען על ידי החייב בהליך הנוסף שנוהל בפני
כב' השופטת דגן
בתיק 22374-07-10 שאוזכר לעיל. שם דווח כי החייב ובנו , כמו גם בנים אחרים גרים אחד בסמוך לשני ויש ביניהם קשר.

לעניין זה יש להפנות לקביעת כב' השופטת דגן בהחלטתה מיום 5/4/2012, שם הייתה
התייחסות לנתבע מס' 1 שהוא החייב כאן וכך נאמר:

"השליח עשה רושם מהימן ולא נסתר בעדותו.
עדותו של נתבע 1, לעומת זאת, הייתה בלתי מהימנה. התצהיר שמסר בתמיכה לבקשת הביטול (נ/ 1) הוצג לו ולאחר שעיין בו, השיב שזו איננה חתימתו. מיד לאחר מתן תשובה זו החל הנתבע 1 לשוחח בערבית עם בא כוחו (אציין כי אינני מבינה את השפה ואינני יודעת מה היה תוכן השיחה ביניהם), ומיד לאחר מכן חזר בו ואמר שזו חתימתו. לאחר שהוצג לו מסמך כתב ויתור על סודיות כדי שיזהה את חתימתו, השיב שאיננו רואה הואיל ואין לו משקפיים, ואף הוסיף שהוא חותם בלי משקפיים וכי הוא נוהג לחתום על מסמכים בלי לקרוא את המסמך ובלי לראות אותו.
אי היכולת שלו לזהות חתימותיו בשל אי שימוש במשקפיים על דוכן העדים, לא הפריע לו להעיד באופן נחרץ כי החתימות באישורי המסירה שהוצגו לו ביחס לכתב התביעה אינן חתימותיו.
שינוי הגרסאות והמגמתיות הבולטת מלמדת כי העד אינו אמין. לא מתקבל על הדעת כי דקה לפני כן לא היה מסוגל לראות ולזהות חתימות ודקה לאחר מכן ידע בוודאות לקבוע שחתימה שהוצגה לו איננה חתימתו.
הנתבע 1 אף לא ידע להסביר כיצד נתבע 2 הגיש הגנה אם כל אישורי המסירה ביחס לתביעה חתומים על ידו או זויפו ע"י מאן דהו, אך אף אחד מהם לא חתום ע"י נתבע"
.

4.
בעלי התפקיד טענו עוד כי החייב מוציא הוצאות מופרזות בהליך וכן לא הוסבר מדוע אשתו נמנעת מלהשתלב במעגל העבודה. עוד נטען כי החייב אינו ממציא מסמכים לתמיכה בטענותיו לעניין מצבו הרפואי.

5.
עוד נטען כי החייב לא עשה דבר להעביר על שמו זכויותיו בבית בו הוא מתגורר וכי קיים חשש שהחייב עושה כן כדי למנוע מנושיו להיפרע בדרך של מימוש הנכס את החובות שחייב להם ה חייב.

6.
עוד נטען כי הנושה מ. נאסר חברה לבניה ולפתוח בע"מ סיפק מידע לפיו החייב הבריח רכוש ומכר אדמות ונכסים לרבות ציוד הנדסי בתקופה בה טען כי הוא לא היה כשיר רפואית לכל פעולה ועשה כן גם לפני שנתיים.

ד.
ההליך

1.
ביום 20/12/2012 התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו טען החייב כין אין לו קשר עם בנו. כבר הבהרתי לעיל שהצהרות החייב לפני לא עלו בקנה אחד עם הנאמר בפרוטוקול הדיון מיום 31/1/2012 בדיון שהתקיים בפני
כב' השופטת דגן בת.א. 22374-07-10 או עם האמור בהחלטת כב' השופט דגן מיום 5/4/2013 באותו תיק.

2.
בדיון בפני
י הסכים החייב להגדלת התשלום החודשי לסך של 800 ₪ לחודש וביקש ארכה להגיב על חוות דעת בעלי התפקיד בעניינו.

3.
ביום 29/1/2013 הגיש בא כוח החייב תגובה מפורטת אליה צורפו דוחות חודשיים ומסמכים רפואיים. בתגובה טען החייב כי זכויותיו בבית בו הוא מתגורר טרם עברו על שמו בשל הצורך להוציא לפני כן צווי ירושה לסביו ולאביו וכי לחייב אין אמצעים כלכלים לשכור שירותיו של מודד להכנת תשריט לחלקה עליו בנוי הבית.

החייב הודה בתגובתו כי בנו רשם בשנת 2000 את החברה החדשה שהקים על שמו ואולם הכחיש כי החייב תפקד בחברה זו.

4.
החייב בתגובתו שב וחזר על הטענה כי אין לו קשר עם בנו אם כי אין עניין זה מסתדר עם האמור בתצהיר החייב או בטיעונים בכתבי דין ובפרוטוקול בהליכים שהתנהלו בפני
כב' השופטת דגן בתיק 22374-07-10. בהליך זה נשמעה עדות חוקר שנשכר לבצע המצאת כתבי בית דין לחייב ולבנו. החוקר ספר שבניו של החייב מתגוררים בסמוך לו וסיפר על מידע שקיבל מהחייב בנוגע לשאלה כיצד ניתן ליצור קשר עם החייב.

5.
החייב צירף לתגובתו מסמכים רפואיים. עיון בהם אינו מאמת את הנטען על ידי החייב בנוגע למצבו הרפואי משנת 2000 ועד שנת 2006 . אין ראיה כי החייב סבל ממצבי בלבול ואובדן זכרון לפני שנת 2006.

6.
בתגובתו החייב לא התייחס להליכים שהתקיימו בפני
כב' השופטת דגן ולא הסביר כיצד בעיותיו הרפואיות ובמיוחד בעיות השיכחה לא מנעה ממנו להגיש התצהיר ולהיחקר בפני
כב' השופטת דגן. כמו כן, לא הובאה התייחסות מדוע במסגרת ההליכים דנן ביקש החייב, למרות מצבו הרפואי הנטען, המונע ממנו כנטען על ידי בא כוחו לשתף פעולה בהליך באופן מלא, לבטל ההגבלות שהוטלו על חידוש רישיון הנהיגה.

7.
בדוחות שהגיש החייב קיימת תמיכה לטענות בעלי התפקיד לעניין הוצאות לא ברורות שמוציא התא המשפחתי של החייב לרבות לעניין הלבשה ודמי כיס לבנותיו של החייב ואשתו. עוד אין התייחסות לשאלה מדוע אשת החייב נמנעת מלהשתלב במעגל העבודה.

8.
לאחר קבלת תגובת בא כוח החייב סכמו בעלי התפקיד עמדתם ונותרו איתנים בדעה שדין בקשת החייב להידחות. נטען כי בתגובת החייב לא הובא הסבר של ממש לקיומם של שיקים שנחתמו על ידי החייב בקשר לפעילות החברה שהקים בנו משנת 2000 ואילך.
נטען כי מעשי החייב ובניו מלמדות כי עסקינן בחייב שהקים שרשרת חברות כדי שיתאפשר לו להמשיך ולנהל עסקים גם לאחר שחברה קודמת קרסה והותירה נושים.
ה.
דיון


המצב המשפטי

1.
לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
לטעמי , לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובותיו נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך.
לטעמי, אין בפני
חייב שמוצדק בעניינו להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי, מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייו תוך שמיטת חובותיו.
בוודאי נכון הדבר בבודקי התנהלות החייב אשר גם לאחר תחילת ההליך ניהל הליכים משפטיים ללא קבלת אישור ובהם טען טענות סותרות לטענות שנטענו בהליך זה.

2.
לטעמי, לא הוכח במקרה דנן כי החייב ראוי, רוצה, יכול או מתכוון לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייו שלאחריו ישתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותו בחובות לא תישנה. במיוחד לא שוכנעתי כי ההעתרות לבקשת החייב תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותו הכלכלית הנוכחית של החייב ובעתיד ימנע המצב בו החייב ימשיך ליטול התחייבויות על עצמו או התחייבות תוך עשיית שימוש בבני משפחתו או תוך ביצוע מעשים אסורים כדי שרוד כלכלית. עוד לא הוכח בפני
כי החייב עשה השינוי הנדרש או עשה שינוי כלשהו בחייו אשר יאפשר להניח כי יסתבך בעתיד באופן דומה.

3.
להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם: ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.
ראה לעניין זה:
ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913 (2009)).
ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר,

פסק דין
מיום 20.11.08.
רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810, .814
שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת הרגל", מהדורה שלישית 2010, עמוד 23- 24.

4.
בעקבות תיקון מספר 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב.
בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.
זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון שהחברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת רגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, והכל תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.
האמור לעיל רלוונטי, מאידך, רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו. חייבים אשר אינם משתפים פעולה באופן מלא בהליך, אינם מגלים מידע, מנהלים הליכים משפטיים נוספים ללא אישור ובהם טוענים טענות הפוכות מאלו הנטענות בהליך זה, אינם חייבים הראויים להגנת ההליך.

5.
סעיף 18 ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו בהאי לישנא:

"18 ה. (א) בית משפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1)
להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2)
לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו".

6.
השאלה העיקרית העומדת בפני
בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב.
בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות:
הראשונה,
תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.

7.
בחינת תום לבו של החייב תיערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ומועד הליכי פש"ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פס"ד מיום 3.5.09.

8.
על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון אם התנהגות החייב בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל. יש לבדוק האם מדובר בחייב אשר עתיד ויכול לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה.

9.
קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסוימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך.
ראה לעניין זה:
ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי

פסק דין
מיום 3/5/09.
ומולו ראה גם:
ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי

פסק דין
מיום 30/4/04.

ii

המקרה הספציפי

1.
במקרה הספציפי שוכנעתי כאמור כי החייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. בוודאי לא עמד בנטל להוכיח כי הוא מתנהל בתום לב בהליך. לפיכך גם לא ניתן לטעון כי במקרה דנן מתקיימים יחסי גומלין המאפשרים לבית המשפט זה למרות פגמים שנפלו באופן הווצרות החובות של החייב להעתר לבקשתו לאור התנהלותו בהליך.

2.
כאמור במקרה דנן לא אומתו טענות החייב כי חובותיו נוצרו רק בשל התנהלות בנו אשר זייף חתימתו על שיקים ופתח חברה על שמו ללא ידיעתו.

מהמסמכים שהומצאו עולה כי החייב פעל באמצעות החברה אותה פתח בנו בין השנים 2000-2006 ולא הייתה לו כל מניעה רפואית לעשות כן.

לא הוכחו טענות בנוגע לזיוף בנו, שיקים שניתנו על ידי החברה בה היה פעיל גם החייב עצמו.

טענות לעניין אופן הווצרות החובות והעדר קשר בין החייב ועסקי בנו והעדר קשר בין החייב ובנו נסתרו גם מהצהרות בכתבי בי-דין מעדות ומתצהיר עדות שנתן החייב בהליכים בפני
כב' השופטת דכן בתיק 22374-07-10.

3.
לעניין מהימנות החייב וטיעוניו אין לי אלא להצטרף לקביעת כב' השופטת דגן בהחלטתה בתיק 22374-07-10 בבקשה לביטול

פסק דין
שניתן נגד החייב. בעמוד 3 (סעיף 14)
שצוטט לעיל.

4.
יצויין כי החייב כלל לא דיווח על ההליך בפני
כב' השופטת דגן ותוצאותיו בתגובתו לעמדת בעלי התפקיד בעניינו.

יתר על כן החייב בחר להגיש ערעור על החלטת כב' השופטת דגן ביום 3.8.2012 בעודו בהליך מבלי לדווח על ההליך ומבלי למחוק ההליך וגם על כך לא דווח הדבר.

5.
מכל האמור לעיל מטענות בעלי התפקיד והעדר תמיכה לטענה כי חובות החייב נוצרו שלא בתום לב תוך הקמת חברה אחר חברה באמצעות בני משפחה והמשך יצירת חובות באמצעות החברות הנוספות, ולאור התנהלות החייב בהליך, דין הבקשה להדחות.

לאמור לעיל יש להוסיף התנהלות החייב בכל הנוגע לנכס בו הוא מתגורר, בניית הנכס ללא היתר והעדר פעולה מספקת כדי להעביר הזכות בנכס על שמו ולהשתמש בנכס זה כדי לפרוע חובות.

6.
החייב גם אינו מספק כל המידע הנדרש ממנו, נמנע מלפרט מדוע נמנעת אישתו מלהשתלב במעגל העבודה, האם החייב משלם תשלומים לרבות עבור צריכת חשמל לבני משפחה נוספים .כן נמנע החייב מלגלות האם הוא מקבל תמיכה כלכלית נוספת מצדדים שלישים.

עיון בדוחות גם מלמד כי לחייב הוצאות מופרזות על הלבשה ודמי כיס לבנותיו ואישתו.

ו.
סיכום

לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך,
אני מורה על דחיית הבקשה.

בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר בערבות מתאימה.
בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב.

הוצאות ההליך ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכפסים תועבר לתיקי
ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים.


פסק דין
זה ניתן על ידי כרשמת.

ניתן היום,
י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.














פשר בית משפט מחוזי 44058-11/11 ח'אלד ג'בארין נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, עו"ד ניב זר (פורסם ב-ֽ 23/10/2013)