פסקי דין על משה ניסן | פסקי דין על שרה גנם

14822-06/12 תאמ     22/10/2013




תאמ 14822-06/12 משה ניסן נ' שרה גנם








בית משפט השלום בראשון לציון




22 אוקטובר 2013

תא"מ 14822-06-12 ניסן נ' גנם







בפני

כב' השופט ארז יקואל

– סגן הנשיאה

התובע
/המבקש
משה ניסן


נגד

הנתבעת/המשיבה
שרה גנם


החלטה


לפניי בקשת התובע לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, בשל העדר התייצבותו לישיבת יום 3.7.13.

התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת בעתירה לפיצוי בסכום של 50,000 ₪, בטענה כי הפרה הסכם למתן שירותים לקבלת קצבה מהביטוח הלאומי.

ביום 3.7.13, התקיים דיון בתובענה ובהיעדר התייצבות התובע, ניתן

פסק דין
הדוחה את התובענה ומחייבו בהוצאות הנתבעת בסכום של 2,700 ₪.

לטענת התובע, הוא לא התייצב לדיון מאחר ונדרשה נוכחותו בדיון מקביל בבית הדין האזורי לעבודה. התובע תמך טענתו זו בהפניות לפרוטוקול אותו הליך אחר ולבקשה לדחיית מועד הדיון בהליך שמלפניי, שלא נסרקה בזמן אמת בתיק האלקטרוני.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, העדר התייצבות התובע לדיון וחוסר מעש מתמשך מצדו טרם לכן, עולים כדי הבעת יחס מזלזל כלפי בית המשפט. הנתבעת הדגישה כי סיכויי הצלחת התובע בתובענתו קלושים מחמת אי חוקיות ההסכם שנכרת בין הצדדים העוסק במתן שירות משפטי שהתובע אינו מוסמך לתתו. בנוסף, ציינה הנתבעת כי התובע לא התכוון מלכתחילה לקיים את ההסכם כפי שנחתם, לא טיפל בענייניה וגרם לה נזק במעשיו ומחדליו.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי ראוי לדחות את הבקשה.

כידוע, ביחסו לבקשות כגון דא, מתייחס בית המשפט לשני שיקולים מרכזיים - סיבת מחדל העדר ההתייצבות לדיון וסיכויי התובענה ודברים בלשון אומרם:

"הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?"... או שמא

עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות ....השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר... עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול...שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין
עורך, 1995)" (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ (
[פורסם בנבו]
, 10.8.2010), להלן:
עניין מרגוליס
)
(ר'
רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (22.5.12)).

לא ברורה בחירתו של התובע להתייחס לזימון לדיון שבידיו, משמע היה המלצה בלבד. התובע החליט על דעת עצמו מהו סדר העדיפויות הראוי בעיניו וללא החלטה המורה על דחיית הדיון, ביכר נוכחותו בדיון אחר. לא ברור מדוע לא הוגשה הבקשה לדחיית מועד הדיון אלי התיק ולראשונה הבחנתי בה כצרופה לבקשה.

אכן, נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי בפסיקת הוצאות הולמת. אולם, מחדלו של התובע נאמד בהשוואה לעילת תביעתו הקלושה ולפיכך, לא ראיתי לנכון לשוב ולפתוח את שערי בית המשפט בפני
ו.

התובענה נסמכת על שירות משפטי שסיפק התובע לנתבעת. התובע מגדיר עצמו כמומחה לייעוץ בתביעות כנגד מל"ל בהסכם בין הצדדים, הקובע כך: "מר משה ניסן
אחראי לטיפול בתביעתו של הלקוח מול "ביטוח לאומי" בכל הקשור לכתב תביעה, ועדת ערערים, פיצויים, תחולת נכות, אחוזי נכות וכיוצ"ב..." (ר' נספח לכתב התביעה פס' 2).

התובע אינו עורך דין, הדין מייחד מתן שירות משפטי לעורכי דין בלבד והתובע אינו יכול לספק שירות שאינו מוסמך לתתו.

בנוסף, ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 31.8.08 והתובענה הוגשה ביום 11.12.12, תוך בחירה תמוהה מטעם התובע להגישה בניגוד ל

פסק דין
שניתן בעניינו מיום 30.5.10, בו נקבע, בין היתר, כי הוא: "...אינו עורך דין ועל כן אינו רשאי לתת שירותים משפטיים כלשהם. בין היתר אין באפשרותו: לייצג בפני
גופים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית (ובין היתר בוועדות המוסד לביטוח לאומי)" (בת.א. 3545/09 לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ' משה ניסן
(30.5.10)).

ניתנה לתובע האפשרות להתעבר על ריב עם הנתבעת במסגרת הדיון בתובענתו כפי שנקבע. התובע בחר שלא להתייצב לדיון זה ללא החלטה המאפשרת זאת והביע בהתנהגותו את החשיבות שהוא עצמו ייחס לזכותו היסודית לגישה לערכאות. אין המדובר בחובת ביטול פסק הדין הקמה לתובע משיקולים של צדק ובמכלול נסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לאפשר לו המשך יומו בבית המשפט, על חשבון תור ציבור
המתדיינים האחר הממתין בקוצר רוח לבירור עניינו.

מכל המקובץ, דחיתי את הבקשה.

פסק הדין בעינו.

לידיעת הצדדים
.

ניתנה היום,
י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 14822-06/12 משה ניסן נ' שרה גנם (פורסם ב-ֽ 22/10/2013)