פסקי דין על רחמים ציונוב | פסקי דין על יוסף אשלג

28677-12/09 תאק     20/10/2013




תאק 28677-12/09 רחמים ציונוב נ' יוסף אשלג








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 28677-12-09 ציונוב נ' אשלג




בפני

כב' השופטת בכירה
יעל אחימן

תובע
רחמים ציונוב
ע"י ב"כ עו"ד פטל


נגד

נתבע
יוסף אשלג
ע"י ב"כ עו"ד לישיץ




פסק דין


הונחו בפני
תביעה ותביעה שכנגד.
בתביעה נטען, כי התובע העניק לנתבע הלוואה כספית בסך של 14,000$ שטרם הושבה ואילו בתביעה שכנגד טוען הנתבע, כי התובע חב לו סכום של כ- 103,000 ₪.
הדיון בכתב התביעה המקורי
בכתב התביעה המקורי מתוארת מערכת יחסים של לווה ומלווה, שהתמשכה לאורך תקופה, כאשר נכון ליום 02.03.04, עמדה יתרת החוב על סך של 14,000$.
מוצג ב', שקיומו אינו מוכחש על ידי הנתבע, מתעד את הסכמת הצדדים להצטברותו של חוב בסכום של 14,000$.
לאחר הגשת התביעה, הסכים התובע להודות בטענת הנתבע, לפיה, הושב לו סך של 3,500$ על חשבון חוב זה ולכן, העמיד את תביעתו על הסך של 10,500$ בלבד. דא עקא, כי נסיבות חתימתו של מוצג ב' מתוארות על-ידי הנתבע באופן שונה מתיאורן בפי התובע.
הנתבע טוען, כי התחייבותו המתועדת במוצג ב' נעשתה על בסיס תמונת מצב שגויה שהוצגה לו מצד התובע.
התובע והנתבע התקשרו בהסכם, לפיו רכש התובע גלם יהלומים בעלות של כ- 258,000 דולר, אותו העביר לנתבע, לליטוש. לאחר ליטושו, אמור היה התובע למכור את המוצר בשוק החופשי ולחלוק עם הנתבע את הרווחים, או לשאת עמו במשותף בהפסדים.
מוצג ב' נעשה, על בסיס ההנחה לפיה היקף השתתפותו של הנתבע בהפסדים הינו 14,000 דולר. ואולם, לאחר זמן הסתבר לו, לדבריו, כי עלות הגלם היתה נמוכה מהסכום עליו דיווח התובע (258,000 דולר ולא 278,000 דולר). מכאן שהחשבון היה שגוי ב- 10,000 דולר לרעת הנתבע ומכאן כי מוצג ב' אינו משקף את ההתחשבנות האמיתית.
בנוסף, טוען הנתבע כי התובע הוא שאחראי להפסד שנגרם שכן, מכר את המוצר בשוק באופן מזורז, שלא על-פי מכירו האמיתי. לדבריו, יש להשיב לו מתוך הפסד נטען של 12,000 דולר, סך של 6,000 דולר ועוד לזכותו בסך של 2,450 דולר כפל גביה, כך שבסך הכל התובע הוא שחב לנתבע, סך של כ- 22,000 דולר.
בחקירתם הנגדית של שני הצדדים נוצרו תהיות וספקות ביחס לאמינותם.
זאת ועוד.
טענתו של הנתבע, לפיה חתם על מוצג ב' מחוסר ברירה אינה עולה כדי אילוץ ואף אינה מתיישבת עם גרסתו, לפיה בדק את החשבונות היטב לפני שהתחייב להשתתף בהפסדים, בגובה של 14,000$ (ולעניין זה ראה פרוטוקול יום 02/07/13, עמ' 13, שורות 11-32: "
חתמתי על מסמך כאשר הוא נתן לי את המחברות. בפגישה הזו נפגשנו והוא הביא לי את המחברות לעבור על הכל ועברתי על החשבונות... ש: כמה זמן לקח לך לעבור על המחברות? ת: הרבה זמן. זה היה כל יום קצת. לילות שלמים, במשך חודשים... ש: התוצאה היתה שראית שאתה חייב כסף? ת: כן...
").
בניגוד לגרסתו, לא חשד הנתבע באמיתות חישוב ההפסדים, אלא לאחר שהוגשה התביעה והטענות שהוא מעלה כיום כנגד החישוב, אינן מתמקדות בטעויות חישוביות, אלא בהפרש עלות רכישת הגלם. טענתו בעניין אחריותו של התובע להפסדים שנגרמו לא נחשפה, אלא במהלך עדותו הראשית ולא הוצגה אפילו בכתבי הטענות שלו. הגרסה לפיה הטעויות בחשבון נתגלו על-ידי בתו נסתרו על-ידי חלקים אחרים בעדות הנתבע.
עדותו של התובע אף היא אינה נקיה מספקות. ואולם, קיומו של מסמך בכתב, החתום על-ידי הנתבע, שעה שהסבריו של האחרון ביחס לקיומו אינם מניחים את הדעת, מכריע את הכף.
מבחינת מאזן ההסתברות במשפט האזרחי, היטה התובע את הכף לטובתו ויש בראיות שהוצגו מטעמו כדי לבסס קביעת ממצא עובדתי בעניין קיומו של חוב כספי.
אשר לתביעה שכנגד

הדרישה בתביעה שכנגד מבוססת על הטענה, לפיה התחייב התובע לרווח של 20% בעסקה. דא עקא, כי על-פי עדותו של הנתבע עצמו, ההתחייבות נועדה לחלוק ברווח או בהפסד. כיוון שהנתבע הודה בהפסד, נשמט הבסיס מתחת לתביעה והיא נדחית.
סוף דבר
התביעה התקבלה עד לסך של 10,500$ ואילו התביעה שכנגד נדחתה בכללותה.
הנתבע ישלם לתובע את הסך בשקלים השווה ל- 14,000 דולר כפי שערם היציג ביום הגשת התביעה וממועד זה יישא הסכום הפסוק הפרשי הצמדה וריבית כדין, עד לתשלום בפועל.

הואיל ומעדותו של התובע עולה כי העסקאות נעשו לכאורה, בהתעלם מחוקי המס, אני מעבירה את פסק-הדין למחלקת החקירות של משטרת ישראל, על-מנת שתחקור בעניין.
המזכירות תעביר את פסק-הדין בהתאם.

המזכירות תשלח עותק פסק-הדין לב"כ הצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום,
ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 28677-12/09 רחמים ציונוב נ' יוסף אשלג (פורסם ב-ֽ 20/10/2013)