פסקי דין על פבל גוטרמן | פסקי דין על רומן ליכטזון | פסקי דין על דניאל גורביץ |

22573-02/11 פ     24/10/2013




פ 22573-02/11 מדינת ישראל נ' פבל גוטרמן, רומן ליכטזון, דניאל גורביץ








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"פ 22573-02-11 מדינת ישראל
נ' גוטרמן ואח'




בפני

שופטת עינת רון


בעניין:

מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד יסמין נוי
המאשימה



נגד



1.פבל גוטרמן
ע"י ב"כ עו"ד אופיר כתבי
2.
רומן ליכטזון

ע"י ב"כ עו"ד קירה קרביץ

3.דניאל גורביץ

ע"י ב"כ עו"ד איה שריק



הנאשמים


הכרעת דין

לכל הנאשמים יוחסה בכתב האישום עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
לנאשם 2 יוחסה גם עבירה של התנגדות למעצר ולנאשם 1 יוחסו גם עבירות של התנגדות למעצר,
איומים, והעלבת עובד ציבור.

האירוע נשוא כתב האישום התרחש ביום 23/10/10 ותחילתו בסיור של משטרת ישראל שיצא לתפקידו במסגרת אכיפת החוק למאבק בתופעת השכרות ובפגישתו עם שלושת הנאשמים בכיכר המייסדים בפתח תקוה.

ניר קפלינסקי, שוטר קהילתי, יצא אותו ערב למשמרת של סיור "נחשול" ומילא שני דו"חות אירוע באשר לחלקו.
בדו"ח הראשון אשר ערך (ת/7) ציין העד כי במהלך סיור במרכז העיר נתקלו בשלושה צעירים "נראים שתויים באלכוהול" וכי במהלך הטיפול בהם נשפך האלכוהול בנוכחות ראש קבוצת הסיור דודי הרוש ובסיוע מתנדב יוסי בורגר. האירוע הסתיים ולאחר מכן התפתח לאירוע של הפרעה לשוטר, הכשלת שוטר ואיומים ושלושת המעורבים נעצרו והובאו לתחנה ונפתח בנפרד דו"ח אירוע נוסף.

בדו"ח הנוסף (ת/8) פורט כי לאחר שהאלכוהול נשפך והשוטרים נתכוונו לעזוב את המקום ולהמשיך
בפעילותם, עם שאר הניידות,
וכאשר החלו ביציאה , הגיע אחד הצעירים הנזכרים וחסם בגופו את הניידת ולא אפשר את נסיעתה. השוטרת הפעילה את מערכת הכריזה וקראה לו לפנות את הדרך, אך הבחור ששמו רומן, המשיך לעמוד במקום ולחסום את דרכה של הניידת. בחור נוסף שאותה עת סרב להזדהות חסם את דרכה של ניידת אחרת שהיתה סמוכה אליהם ואזי הגיע המתנדב לאוניד והחל למשוך את הבחור שחסם אותם. הלה התנגד והחל להשתולל ולעזרת לאוניד הגיעו שוטרים נוספים וסייעו לו להשתלט עליו. הוא ציין כי אותו בחור היה כנראה שתוי ונדף מפיו ריח של אלכוהול.

ניר קפלניסקי הסביר כי שפכו את האלכוהול כיוון ששפכו כל אלכוהול אותו ראו לאחר השעה 21.00 בערב. עוד הסביר כי הסיטואציה בה נתקלו היתה בבחורים שיכורים מהם נדף ריח חזק של אלכוהול והם גם עברו ליד הניידות עם אלכוהול ביד, ועל כן הוחלט לשפוך את האלכוהול שלהם.

ניר הסביר כי או הוא או המתנדב יוסי שפכו את האלכוהול וכי די בכך שיוסי עמד לידו כדי לסייע לו בנוכחותו
ואף אם יוסי היה זה ששפך, הרי היה זה על פי הוראתו שלו ובנוכחותו.
עוד הוסיף כי אם רשם שדודי הרוש היה במקום כי אזי כך היה.
לשאלת ב"כ

הנאשם 1 מדוע משראו בקבוק חדש וסגור לא תפסו אותו אלא שפכו אותו, השיב
העד

"כשיש לנו חשש להפרעה ובמקרה שלנו כך היה מאחר והם גם היו שיכורים במקרה כזה אנו לא מהססים אלא אף פותחים בקבוק חדש ושופכים אותו".
העד הסביר כי הבסיס לחשד שהבחורים יהוו הפרעה היה צורת הדיבור שלהם והריח שנדף פיהם. לדבריו כל השלושה דיברו באופן קצת אגרסיבי.
הוא ציין כי כל עוד הדברים אינם נגררים לאלימות
או למעצר, הדבר אינו מצויין בדו"ח וכי הם מטפלים בעשרות אירועים מעין אלה ביום.

הוא ציין כי אם נשאו הבחורים את הבקבוק ביד או בשקית, אין הוא מציין זאת בדו"ח של שפיכת אלכוהול וכך גם אם אמרו כי יתלוננו במח"ש אין הוא מציין זאת בדו"ח מסוג זה.

בחקירה הנגדית הבהיר העד כי שני בחורים חסמו שתי ניידות האחד רומן, אשר חסם את הניידת שלו ובחור נוסף אשר חסם ניידת נוספת. לגבי השאלה מי מהם השתולל הוא לא זכר במפורש אך ציין כי לאוניד ניגש אל הבחור שחסם את הניידת שלו והלה התנגד לכך שלאוניד יזיז אותו מן המקום , לא הסכים לזוז ודחף אותו.

יוסי בורגר מתנדב במשטרת ישראל, סיפר בבית המשפט על אירועי אותו ערב וציין כי ניר הוא שהבחין באחד מהשלושה אוחז בשקית ובה משקה אלכוהולי. ניר הזעיק אותו למקום וביקש מהשלושה את המשקה והם סרבו למסרו, לפיכך ביקש את עזרתו של העד. גם לבקשתו של העד סרבו למסור את האלכוהול.
דניאל הוא שפנה אל העד ואמר לו שאם ברצונו לקחת את המשקה יהיה עליו לקחת אותו בכח.
העד שלף את הבקבוק מהשקית, פתח את הבקבוק ושפך את תכולתו על פי הוראות השוטר.
ואזי התחילו דין ודברים וצעקות. הבחורים ביקשו ממנו את פרטיו והא מסר לה אותם והציג את תעודת המינוי שלו.
העד הוסיף כי כאשר שפך את האלכוהול אמר לו פבל "לא כדאי לך לשפוך חבל עליך". העד המשיך ותאר כי גם הקצין שלהם הגיע למקום ולאחר מכן הם ביקשו להמשיך בדרכם, אלא שהקצין שם לב שאחת הניידות מתעכבת. העד עצמו הבחין כי אחד מהשלושה שהיה שהם נאזק וכן הבחין בפבל עומד מול ניידת ומפריע לה לנסוע. הקצין הורה לו לזוז ומאוחר יותר הודיע לו הקצין כי הוא עצור. פבל החל להניף ידיים ונוצר מאבק בין פבל לקצין. הוא הבחין כי הקצין נפל ופבל מעליו. העד התערב, הרים את פבל וכבל אותו. כאשר פבל עמד מול הניידת הוא צעק "אני אזיין אתכם בני זונות".
פבל הובל בניידת לתחנה ומשנתבקש שם לצאת ממנה הוא סרב. העד הוציא אותו מן הניידת ומשהוביל אותו לחדר המעכבים, הטיח פבל את ראשו בקיר
ובדרכו אמר לעד: "אני אשתין עליך, אני אראה לך מה זה, אני אכנס בכם, כולכם מזדיינים בתחת, אני רוצה לראות אותכם משפריצים דם" העד הוסיף כי פבל אף אמר לו כי יתלונן נגדו במח"ש

כי גנב ממנו 10 ₪.
הובאו בפני
העד טענות הנאשמים והוא התייחס אליהן. משנאמר לו כי הנאשמים טענו כי הוא נתבקש להזדהות והציג את תעודתו לשניה אחת והסתובב, השיב
כי זכור לו שאמר את שמו מספר פעמים והציג את תעודתו פעמיים.
משנאמר לו כי הנאשם 1 טוען שהותקף השיב כי מדובר בשקר וכזב וכי הוא ביצע את עבודתו והוביל אותו לתחנה להמשך טיפול של חוקר תורן. הנאשם הוא שהטיח את ראשו בקיר.
משנאמר לו כי רומן טוען כי חסימת הניידות היתה בשל שהשוטרים סרבו למסור פרטים, השיב העד כי הניידת שהוא הפריע לה היתה הניידת האחרונה לעזוב את המקום.

העד נתבקש להבהיר מדוע שפכו אותו ערב את האלכוהול של הנאשמים וציין כי ככלל הסמכות היא של השוטר להורות לו לעשות כן, אך הסביר כי באשר לקטינים הסמכות היא מוגברת ובאשר לבגירים אם יש חשד כי יפרו את הסדר הציבורי ובמקרה דנן הדיפו החשודים ריח חזק של אלכוהול מפיהם, ועל כן ניתנה ההוראה בהתאם.

בחקירה הנגדית עמד העד על טענתו כי הנאשם 1 נאבק עם דודי הרוש וכי היה מעליו כשדודי על הרצפה. הוא עמד על כך הגם שעדים אחרים לרבות דודי הרוש עצמו לא מסרו כך. לדבריו הדברים זכורים לו היטב.

משהטיחה ב
f
" הנאשם 1 בעד כי בלש פעולותיו נגרמו לנאשם חבלות מהן הוא סובל עד עצם היום הזה וזאת יבין היתר כיוון שהורם באמצעות האזיקים, ציין העד כי אכן הרים אותו עם האיקים והעביר ואתו לניידת, כיוון שהוא לא רצה לצאת היה צורך בהרמתו על מנת שילך. הוא אישר כי כאשר מרימים אדם כבול, אכן הדבר מכאיב לו ועד כמה שמשתדלים להכאיב לו כמה שפחות, הרי כאשר הוא מתנגד יש צורך בהפעלת כח סביר, וכי אין דרך אחרת להרימו אלא מידיו.

בתשובתו לב"כ

נאשם 3 הבהיר העד כי הוא שלף את בקבוק הוודקה מהשקית , דהיינו מבלי לנגוע באדם. הוא ציין כי המשטרה נוהגת לשפוך את האלכוהול ולא לתפסו וכי הדבר נעשה בנוכחות הנאשמים על מנת שלא תיטען הטענה כי המשטרה נטלה את האלכוהול.
העד מסר כי הוא פעל על פי הוראתו של השוטר שהורה לו לשפוך את האלכוהול ,אולם ככל שידוע לו לאחר השעה 21.00 אסור להסתובב עם אלכוהול במקום ציבורי ולאחר השעה 23.00 החוק אוסר למכור אלכוהול והשעה היתה לאחר 23.00

יעקב מיקולמן אף הוא שוטר סיור אשר הצטרף לצוותים שפעלו אותו יום בפתח תקוה במסגרת זו. הו אציין כי לאחר שפיכת האלכוהול הנזכרת יצאו כל הניידות להמשך דרכן ורק הניידת של ניר והניידת שלו נותרו אחרונות ביציאה.
אחד מהבחורים נעמד בחזית הניידת שלו וסרב לזוז. העד ביקש ממנו כי יניח להם המשיך בדרכם, אך לשווא. גם כאשר יצא העד מן הניידת ושוחח עימו, סרב הבחור לזוז, ציין כי יתלונן נגד השוטרים במח"ש ו"נראה לכם מה זה עד שיישפך דם".
העד ציין כי מאחר שהבחור
סרב לזוז, הוא דחף אותו בעדינות ככל האפשר, אלא שהוא עדיין לא זז.
הובהר לו כי התנהגותו היא הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועל כך ניתן לעכבו, אלא שהבחור נשאר במקומו. העד הודיע לו כי הוא מעוכב עקב ההפרעה וביקש כי ייכנס לניידת ועדיין הבחור לא זז ממקומו. ראש המשמרת, דודי הרוש, ניגש אליו והודיע לו כי הוא עצור ולקח אותו מן המקום. הבחור החל להשתולל ולאיים כי יוגשו תלונות במח"ש ו"אתם תראו מה יהיה לכם".
בשל השתוללותו ניתנה הוראה לכבול אותו באזיקים וכך נעשה. בשלב מסויים הוא אף דפק את ראשו בקיר, כאשר היה בתחנת המשטרה, וסרב להזדהות. בדיעבד הסתמר כי שמו פבל.
העד הכחיש את טענות הנאשם כי השוטרים הם שפגעו בו וחבלו בו ומשנאמר לו כי הנאשם הציג למח"ש תמונות של חבלותיו , ציין כי אלה יכולות היו להגרם רק מכך שהנאשם עצמו חבט את ראשו בקיר.


דוד הרוש, הקצין התורן בערב האירוע, סיפר כי ואתה עת הוחלט כל ידי מפקד התחנה כי כחלק מיגור האלימות במרכז העיר פתח תקוה, יהיה ריכוז של ניידות במרכזה עיר, אשר תתמודדנה, בין היתר, עם אירועי שכרות ואכיפת החוק בנוגע לכך. אותו ערב התבצעה בפעילות בהתאם לכך.
העד סיפר כי הוא שמע צעקות ומשהגיע למקום החל ניר קפלינסקי בשפיכת האלכוהול. אחד הבחורים טען בפני
ו כי אין להם כל סמכות לשפוך בקבוק אלכוהול כשהוא סגור, והעד הסביר לו כי הוא טועה. בזמן שהבחור שוחח עימו, נדף ממנו ריח אלכוהול ועל סמך כך, ציין העד, קמה להם הסמכות לעשות כן. האלכוהול נשפך, הםג שאותו בחור לא נתרצה ומבחינת העד מדובר באירוע שגרתי שהסתיים. תוך כדי חזרה לפעילות, הבחין כי שתי ניידות נותרו מאחור ומשהגיע הבחין כי מול אחת הניידות עומד חשוד צועק ומקלל באומרו: "אני אזיין אתכם בני זונות".
העד הבין כי לגבי ניידת שניה כבר בוצע מעצר ועתה בוצע מעצר גם לגבי בחור זה. העד ציין כי מפיהם של כל השלושה נדף ריח חריף של אלכוהול,.
וכי רשם בדו"ח שלו כי החשוד הדומיננטי היה רומן והחשוד האחר סרב להזדהות, אלה היו שני החשודים העיקריים מבין השלושה.
משהובאה בפני
ו טענת הנאשמים כי הם הוכו על ידי השוטרים, טען כי מדובר בשקר ובכזב ועוד חזר והסביר כי הנאשמים טעו וטועים אם הם סבורים כי השוטרים ביצעו את המעשה בחוסר סמכות, שכן כאשר קיים יסוד סביר לחשד כי אנשים בעקבות שתיית אלכוהול עלולים להפר את הסדר, יש סמכות לשפוך אלכוהול, לרבות בקבוק סגור.

בחקירה הנגדית השיב העד כי לא היה להם מכשיר למדידת אלכוהול והם אינם נצרכים לו לצורך עבירה זו. די להם בכך כי מפיו של אדם נודף ריח של
אלכוהול לצורך החשד.
העד לא כיחד כי נתבקש על ידיהם למסור את פרטיו וכי אף מסר אותם, הגם שלא תעד זאת בדו"ח שלו. לדבריו הוא לא שמע את החשודים טוענים כי יתלוננו במח"ש

ובאשר לשוטרים האחרים, באם נתבקשו למסור פרטים אם לאו, הפנה אליהם.

לשאלות ב"כ נאשם 2 ציין העד כי רשם כי רומן הוא החשוד הדומיננטי, כיוון שהוא זה שהחל בצעקות כלפיהם והלהיט את היצרים, הגם שאישר כי רומן לא קילל ולא גידף את השוטרים. הוא אישר כי הוא עצמו עצר את הבחור אשר סרב להזדהות. לדברי העד, לאחר רומן הצטרפו גם השניים האחרים בצעקות כלפי השוטרים.

לאוניד לובקובסקי, מתנדב במשטרת ישראל סיפר כי החלו בסיור אותו ערב ובהיותם בכיכר המייסדים הבחינו בשלושה כשלאחד מהם היה בקבוק וודקה. שוטרים אחרים ניגשו לשוחח עימם והוא לא היה עימם ואינו יודע את תוכן הדברים שנאמרו. סוף דבר שפכו השוטרים את הוודקה. טרם יציאתם מן המקום אחד הבחורים חסם את דרכה של ניידת המשטרה והגם שנתבקש לזוז מן המקום הוא סרב, גם לאחר שהודע לו שהוא מפריע לפעולתם של השוטרים ושאם ימשיך בכך יעוכב, הוא המשיך בכך ואז הוחלט לעכבו. למקום הגיע בחור נוסף שבא על מנת לסייע לבחור הראשון והכניס את ידיו בין העד לבינו של רומן, שהוא היה הראשון שעיכב את הניידת והפריע לו לבצע את פעולותיו, שכן אותו שלב היה זה כבר מעצרו של רומן.
לאוניד אבחן בין השלושה

: רומן הוא שהשתולל כאשר שפכו את האלכוהול. פבל הוא שחסם את הניידת ודניאל הוא שהפריע לו לבצע את המעצר כאשר הכניס את ידיו בינו לבין רומן.

העד אישר כי דניאל לא היכה אותו ואף לא דחף אותו ,ברם היה מגע ביניהם והוא נגע בו
והפריע לו מלבצע את פעולתו. אין הוא יכול, כך ציין לשאלת ב"כ

של דניאל להתייחס לאשר רשמו אחרים בדו"חות שלהם ואינו יודע היכן היו הם
אותה עת, אולם כך ארע בפועל.
העד אישר כי על מנת לעצור את רומן היה צורך לשימוש בכח שכן על מנת לכבול אדם, ברי כי יש צורך בשימו שבכל ח ואם ל ארשם דבר בדו"ח שלו הרי שלא נעשה שימוש בכח שהוא מעבר לכח הסביר.

סוף דבר ועל אף שב"כ הנאשמים התנגדו התנגדות נמרצת ובלתי מוסברת לכך שהדו"ח של העד יוגש לבית המשפט ובכל פעם שהעד ביקש לעיין בו בשל שלא זכר פרטים בשל הזמן שחלף, הביעו תרעומת, שאף היא לא מוסברת, לאור מהותה של בקשה כזו המובאת מפיו של מתנדב העוסק באירועים רבים כאלה מדי שנה בשנה, ועדותו אינה בגדר "מבחן זכרון",
הוגש הדו"ח לבית המשפט
(ת/12 וממנו עלה כי לאחר שפיכת האלכוהול רומן החל להשתולל וכל השלושה נתבקשו לעזוב את המקום. משרצו הניידות להמשיך בתנועה רומן ופבל נעמדו מול הניידות וחסמו את דרכן. הם נתבקשו לעזוב פן יעוכבו לחקירה, אך הם סרבו בתוקף. (בעדותו הסביר העד כי סרוב בתוקף משמעותו כי נשארו במקום ולא זזו). השניים נעצרו תוך שהשלישי, דניאל ניגש אל לאוניד ומפריע לו לבצע מעצר, תוך שהכניס את ידיו בינו לבין רומן ואזי נעצר אף הוא.


הוגש דו"ח הפעולה של קובי הרשקו (ת/1) אשר הגיע למקום יחד עם לאוניד לובקובסקי. העד ציין בדו"ח כי רומן חסם בגופו את מסלול נסיעת הניידת ולמרות בקשות חזרות ונשנות הוא סרב לפנות את המקום. רומן נכבל ובעקבות מעצרו ניסה דניאל לשדל את שוטרים להינע מלעצור אותו ואמר שאין לו בעיה להעצר. גם דניאל נעצר והובל לתחנה.

בבית המשפט סיפר ההעד כי תאר בדו"ח את כל שראה ולא ראה מעבר לכך. הוא עצמו לא היה כלל ועיקר שותף להליך המעצר של רומן. הוא אף הוסיף וציין כי לא ראה כלל ועיקר מעצר זה וכתב בדו"ח כי הוא נכבל כיוון שהוא הובל לניידת שלו.




סיגלית טלקר אשר יצאה אף היא אותו ערב במסגרת סיור "נחשול" ציינה כי היא עצמה לא מילאה דו"ח פעולה כיוון שהשוטר אשר היה עימה מילא דו"ח כזה. היא לא ידעה לספר אודות האירוע כיוון שלא זכרה אותו וכך גם לא יכולה היתה לתאר במדוייק את ההנחיות שניתנו טרם היציאה לשטח, בשל שלא זכרה אותן.

יגיל מובחר, מתנדב במשטרת ישראל, הסביר כי
בזמנו, בעת האירוע, היה החוק למאבק בתופעה השכרות חדש והם נהגו לצאת לסיורים . אין הוא זוכר את התדריכים שניתנו אז וגם לא את התדריך שניתן טרם אותו אירוע, ברם ככל שידוע לו כי לאחר שעה מסויימת לא ניתן להסתובב ברחוב עם אלכוהול ואזי ניתן להשמיד את האלכוהול. כאמור, אין הוא זוכר אם כך נאמר אז בתדריך. הוא מסתובב בשטח עם שוטר ובמידה והוא מקבל הנחיה משוטר לשפוך אלכוהול כך הוא עושה.
באירוע ספציפי זה, הוא עמד במרחק מה ולא ראה את שפיכת האלכוהול.
העד ציין כי מארח שהוא עובד עם שוטר אף לו יש סמכות ליטול את האלכוהול ולשפוך אותו, אלא שהשוטר הוא שנותן את הטון , כך גם לגבי סמכויות מעצר.

הוגש מזכרו של עד זה אשר לפיו
לאחר שלאוניד לובקובסקי הודיע לנאשם 1 על מעצרו, הוא סייע לו בכבילתו ובהכנסתו לניידת משטרה (ת/6).


החוקר בני בקבני הוא החוקר אשר גבה את הודעות שלושת הנאשמים.
לא היה
בחקירתו הנגדית כדי להוסיף להליך זה. שכן העד ציין כי חקירתו התבססה על חומר שהובא בפני
ו וברי כי הוא לא היה בשטח ואינו יכול למסור על כך דבר.

הוגשו דו"חות המעצר של שלושת הנאשמים. פבל לא מסר דבר בעת מעצרו ואף לא חתם על הדו"ח (ת/5). רומן מסר: "עזבו אותי אני רוצה חוקר" וסרב לחתום על הדו"ח (ת/10) ודניאל מסר: "אני לא הפרעתי לכם" וסרב לחתום (ת/9).

לבקשת ב"כ הנאשמים הוגשו כתבי השחור בערובה של שלושת הנאשמים על מנת להראות כי לא נרשמו בהם דבריהם של החשודים. יצויין כי כל השלושה שוחררו בתנאי אחד בלבד והוא התחייבות להתייצב במשטרה. (נ/1 – 3)


בהודעתו של פבל – נאשם 1 במשטרה (ת/1) מסר הנאשם כי הוא עמד מול הניידת ואז דחף אותו השוטר האתיופי וכי זו אינה התנהגות לאזרח ועל כן התריס כנגדה. או אז קפצו עליו השוטרים וקיפלו אותו. אחד מהם בעט בו בברכו בפני
ו. כשהגיעו לתחנה הורו לו לצאת מן הרכב ומשאמר כי אינו יכול לצאת, שלפו אותו.
הנאשם סיפר כי האירוע החל בכך ששוטרים הגיעו אליהם וביקשו מהם את הוודקה ושפכו אותה והם ביקשו לקבל מספר אישי של השוטרים ואחד מהם הראה את התג שלו "ומזה התחיל הבלאגן". לשאלה מדוע עמד מול הניידת והפריע לה, השיב: "מה אסור לעמוד? מדינה דמוקרטית, השוטר יכול לעשות רוורס".
משנאמר לו כי השוטר ביקש מנו לזוז, מסר הנאשם כי השוטר "יצא ישר בגישה לא יפה ודחף אותי".
הוא הכחיש כי אמר לשוטרים כי "אני אזיין אתכם בני זונות", אך אישר כי אמר להם שיפנה למח"ש.
הנאשם אישר כי לבקשתם השוטר הזדהה באמצעות תעודתו "אבל לא מספיק זמן". עוד הכחיש הנאשם כי בתחנת המשטרה פנה אל השוטרים בביטויים עולבים.
הנאשם אישר כי אותו ערב שתה שלוש כוסות וודקה רד בול ולדבריו לא היה שיכור.
כן אישר הנאשם כי אף רומן עמד מול ניידת וכי את דניאל לא ראה כלל בזמן האירוע.
בהמשך לשאלות חוזרות בנושא זה, ציין הנאשם כי הגם שהוא אמור לזוז כאשר שוטר אומר לו לזוז הוא לא שמע את דברי השוטר ולא היה עם פניו לניידת ושוחח אותה עת בטלפון.
הנאשם הכחיש כי בתחנת המשטרה הטיח את ראשו בקיר, הוא ציין כי השוטר "השמנמן" סחב אותו במסדרון והוא קיבל מכה מן הקיר וציין כי סרב למסור את פרטיו "כי לא רציתי לדבר איתם".


בעניינו של נאשם זה נמסרה אף הודעה שמסר במח"ש ביום 12/12/10. (ת/4)

הנאשם סיפר כי חזר עם חבריו ממסיבה והיו בדרכם לחבר אחר כאשר ברשותם בקבוק אלכוהול סגור. ניגשו אליהם שוטרים ושאלו לתכולת השקית שבידם והם ענו להם כי מדובר אלכוהול אולם בבקבוק סגור. ניגש למקום שוטר נוסף ובלי לשאול דבר ולומר דבר, הוציא את הבקבוק מן השקית והתחיל לשפוך אותו. הם ביקשו את פרטיו והלה הוציא את התג, הראה להם ומיד סגר אותו וסרב להראותו פעם נוספת. רומן קרא לעברו שיזדהה ולגבי עצמו מסר הנאשם כי הוא עמד בכלל רחוק מן הניידת ולא חסם אותה ושוחח עם חברתו בטלפון ומשניתק את השיחה ניגש אליו שוטר אתיופי ואמר לו
"חתיכת חרא תעוף מכאן" ודחף אותו בכוח. לשאלתו מדוע הוא עושה כן, השיב השוטר בדחיפה נוספת ואזי הצטרפו אליו שוטרים נוספים שהפילו אותו על הרצפה, לא הודיעו לו כי הוא מעוכב או עצור. השוטר ששפך את האלכוהול הוא השוטר שכבל אותו באזיקים והרים אותו באמצעות האזיקים מאחור כך שהוא הרגיש כי כתפיו יוצאות ממקומן והשליך אותו לתוך הניידת. בתחנה הורו לו לצאת והוא הבהיר כי אינו יכול לעשות כן ואזי השוטר שלף אותו בכח והכניס אותו לתחנה תוך שפעמיים לפחות הטיח את ראשו בקיר במסדרון התחנה. השליכו אותו על הרצפה בחדר כלשהו . משלא היתה לו תחושה בידיו ביקש כי ישחררו את האזיקים, אך לשווא. ביקשו שיזדהה, אך הוא לא רצה לדבר איתם וביקש כי ישחררו את האזיקים. כאשר הגיע קצין שדיבר אליו יפה, הזדהה בפני
ו. בשל כל אלה עד היום הוא סובל מבעיות רפואיות בכתפיים ובאגודל.
הנאשם צרף מסמך מחדר מיון ומסמכים מרופאי משפחה.
לשאלה האם היה שיכור אותו לילה השיב כי יתכן ושתה שתי כוסות בירה אבל לא היה שיכור.

הנאשם עמד על כך כי עמד במרחק של כשלושה – ארבעה מטרים מן הניידת ולא חסם את נסיעתה. הוא אישר כי חברו רומן חסם את דרכה של וכי לא היה צריך לעשות כן, אלא שעלות הבקבוק שנשפך היתה כמאה ₪
והשוטרים "ממש התפרקו עלינו".

הנאשם מסר כי רומן נעצר בשל שחסם את הניידת ואין לו כל מושג מדוע נעצר דניאל. באשר אליו הדגיש כי כאשר השוטר דחף אותו, הוא עצמו התנהג אליו ב"שיא הנימוס" וכי לא השתולל או התנגד למעצר בשלב כלשהו. העד נשאל הכיצד סיפר כי בתחנת המשטרה איבד את ההכרה בעוד הדבר אינו מופיע בתיעוד הרפואי שמסר והשיב כי אינו יודע מדוע.

בהודעתו של רומן – נאשם 2 במשטרה (ת/2) מסר הנאשם
כי השוטר שנטל את בקבוק הוודקה לא מסר את פרטיו לאחר שביקש ממנו. הוא אמנם הראה לו תעודה, אך לא נתן לו זמן להעתיק ממנה. הוא אישר כי עמד לפני הניידת ואז הנהג התקדם אליו, השוטרים התנפלו עליו, קיפלו אותו לניידת והוא הובא אל התחנה. הוא השיב כי שתה שלוש בירות וכי הועבדה כי הוא מדיף מפיו ריח אלכוהול אינה אומרת כי הוא שיכור.
לשאלה האם השוטרים ביקשו את בקבוק האלכוהול השיב כי הוא ראה שהשוטרים לקחו את הבקבוק בכוח. משעומת עם גרסתו של דניאל אשר מסר כי סרב למסור את הבקבוק עמד על טענתו.
הנאשם הסביר כי עמד מול הניידת כיוון שרצה לקבל את הפרטים של השוטר. משנשאל מדוע לא זז כאשר השוטרים אמרו לו לעשות כן, הבהיר כי הנהג התחיל להתקדם לכיוונו עם הניידת.
הנאשם אישר כי נאמר לו שהוא עצור.

בהודעתו של דניאל – נאשם 3 במשטרה (ת/3) מסר הנאשם כי לא הפריע לאיש, אלא אמר לאחד השוטרים: "גבר עזבו זה סתם שטויות" ומיד נעצר ונכבל באזיקים.
הנאשם נשאל מדוע לא עזב את המקום למרות שנתבקש לעשות כך מספר פעמים והשיב כי אכן עמד לעשות כן ואזי רומן ביקש מהשוטר את פרטיו והשוטר הראה לו תעודה, אלא שרומן לא הספיק לרשום את פרטי השוטר, כיוון שלא היו לו דף ועט ונעמד מול הניידת.
הנאשם סיפר כי אותו ערב שתה משקה וודקה
xl
אחד
ובירה אחת.

הנאשם הכחיש כי הכניס את ידיו בין רומן לבין השוטרים וציין כי רק פתח את פיו, דהיינו אמר להם להניח לכל הענין. הנאשם ציין כי בסרב למסור את בקבוק הוודקה לשוטרים כיוון שרכשו בקבוק זה בכסף והוא היה סגור ואמר לשוטר כי ייקח אותו בכח כיוון שהשוטר הוא זה שאמר לו כי אם לא ימסור לו אותו הוא ייקח אותו ממנו בכוח.
בשולי הודעתו הביע נאשם זה חרטה על שארע.

פבל – נאשם 1 מסר בבית המשפט כי היו בדרכם לכיוון ביתו של נאשם
3 כאשר ברשותם שקית ובה בקבוק וודקה סגור. השוטרים שפגשו בהם ביקשו לקבל את הבקבוק אלא שהם סרבו למסור אותו ואזי אחד השוטרים לקח את הבקבוק והחל לשפוך את תכולתו. השלושה ביקשו שיזדהה והוא הוציא את תעודתו והראה אותה לזמן קצר. משביקשו כי יחזור על כך, הוא לא נענה והם לא הספיקו ליטול את פרטיו. השוטרים פנו לניידות שלהם והוא שוחח אותה עת עם חברתו בטלפון, משהסתובב ראה את אחד מן השוטרים – האתיופי פונה אליו ואומר לו שיעוף מהניידת ולשאלתו מדוע הוא פונה אליו כך, השיב בשוטר בדחיפתו. הוא לא הספיק לומר דבר ולתקיפתו הצטרפו שוטרים נוספים, הפילו אותו עם פניו לרצפה, היכו אותו והכניסו ואתו לניידת. כשהגיעו לתחנה נאמר לו על ידי יוסי בורגר לצאת מהן הניידת ומשהבהיר כי אינו יכול, הרים אותו יוסי באזיקיו, שלף אותו מהרכב והטיח את ראשו בקיר מספר פעמים ולאחר מכן בעט ברגליו והפיל אותו לרצפה. כאשר לא חש עוד את ידיו ביקש שישחררו את אזיקיו, אך עד אשר ניגש אליו הקצין לא עשו כן.
יום לאחר ששוחרר ניגש לחדר מיון ומאז הוא מצוי בטיפולים רפואיים.

בחקירה הנגדית מסר הנאשם כי לפני המפגש עם השוטרים שתה כמה כוסות רד בול ובירה. משעומת עם גרסאותיו השונות זו שבמשטרה לפיה שתה שלוש וודקות וזו שבמח"ש לפיה שתה שתי כוסות בירה השיב כי אינו זוכר מה נכון. עם זאת ציין כי לא היה שיכור כלל ועיקר, הגם שנדף ממנו ריח של אלכוהול. הוא צין אי אינו יודע אם חבריו שתו אלכוהול שכן נפגש עימם לאחר מכן.
הנאשם מסר כי יוסי הוא שהגיע אליהם ראשון ושוחח עימם אודות מסירת הבקבוק וכי ניר הגיע לאחריו. משנטען כלפיו כי לא מסר זאת במשטרה, השיב כי במשטרה מסר רק גירסה כללית ולא רצה לשתף עולה ומשנטען כי הן ניר והן יוסי לא עומתו בבית המפשט עם גרסתו זו הוא טען כי נאסר עליו לשאול אותם שאלות.
משנתבקש הנאשם לפרט סתירה בדבריו, שכן במח"ש ציין כי השוטר הגיע ולקח את הבקבוק מבלי לומר מילה והנה עתה הוא מספר על שיחה, השיב לתובע כי הוא נטפל לקטנות וכי במשטרה מיעט לדבר ובמח"ש פרט את כל הסיפור.
הנאשם עמד על כך כי הגם שיוסי בורגר מסר לו את שמו, לא היה בכך די והיה עליו לעמוד ולהמתין עד אשר הוא ירשום את מלוא פרטיו.
הוא סיפר כי לאחר מכן הלך הצידה על מנת לשוחח בטלפון ולשאלה האם חסם ניידת השיב "אני לא חושב שחסמתי".

לשאלה מדוע לא סיפר על תקיפתו על ידי יוסי בורגר בהודעתו במשטרה ציין הנאשם כי מסר דברים רבים אשר לא
נרשמו. משנשאל לגבי אמירתו בהודעה כי יוסי סחב אותו במסדרון והוא קיבל מכה מהקיר, השיב כי דברים אלה לא נאמרו על ידו.

הנאשם השיב לשאלת התובע כי ככל שזכור
הוא אף איבד את הכרתו בתחנת המשטרה כפי שמסר במח"ש, הגם שאינו זוכר בוודאות. אם כך, הקשה התובע הכיצד לא פנה מיד לאחר שעזב את התחנה לקבלת טיפול רפואי והוא השיב כי חשב שתחושותיו הרעות יעברו ורק לאחר שרופאת משפחה הפנתה אותו, למחרת היום, לבית החולים עשה כן.
נאשם 1 אישר כי נאשם 2 חסם את דרכה של הניידת
ועקב כך היא לא היתה יכולה להתקדם ואת נאשם 3 לא ראה כלל ועיקר.


הוגש מסמך מחדר המיון מתאריך 24/10/10 בעניינו של הנאשם 1, בו נרמה תלונתו
כי הותקף לפני יומיים ונחבל בראשו בצלעותיו ובידיו. הנאשם התלונן כי לאחר שנעצר על ידי המשטרה הי האזוק במשך זמן רב ועקב כך תחושת נימול בעיקר באגודל. בדיקתו נמצאה תקינה למעט חולשה באגודל שמאל וכאב בשורש כף יד שמאל. (נ/3). כן הוצגו תמונות שצולמו על ידי חברתו של הנאשם והמתעדות סימנים שהותירו אזיקים על פרקי ידו. חבלה מסויימת בקרקפתו וחבלה בסמוך לעינו. (נ/4).

רומן – נאשם 2 סיפר בבית המשפט כי השוטרים הגיעו אליהם והחלו לשאול שאלות באשר לתכולת השקית שבידיהם, לאחר מכן הגיע גם יוסי בורגר ואף הוא החל לשאול שאלות וביקש למסור את הבקבוק אלא שהם סרבו. יוסי נטל את הבקבוק ושפך את תכולתו. הנאשם ביקש ממנו כי יציג את תעודתו. לאחר ויכוח הוא הוציא את תעודתו והציג אותה לשניה בלבד. נאמר ליוסי כי הם לא הספיקו לרשום את פרטיו וביקשו לראות שוב את התעודה, אלא שהוא אמר כי זו בעיה שלהם וסרב.
השוטרים פנו ללכת. הנאשם פנה אל הניידת אליה הלך יוסי ונעמד לפניה וביקש כי ייתן לו פרטים. מבעד לחלון הרכב, אמר לו נהג הרכב כי יזוז ממקומו והנאשם השיב כי יזוז לאחר שיקבל פרטים.
הנהג אמר דבר מה במכשיר הקשר ומיד לאחר מכן הרגיש הנאשם כי מישהו דחף אותו על מכסה המנוע של הרכב והניח אזיקים על ידיו ועל רגליו וכי כך נעשה גם לנאשמים האחרים. לא היה לו זמן כלשהו להתנגד ואף לא היתה כל התנגדות מצידו.

הנאשם ביקש לציין כי נהג הניידת החל בתנועה לכיוונו,
כאשר הוא נמצא מטר לפניו ונגע בו באמצעות הניידת, הגם שלא היתה זו נגיעה חזקה.
העד אישר כי טרם שפגש את השוטרים הוא היה באירוע בתל אביב ושתה בירות וקוקטיילים
ואכן היה שתוי, אך לא בגדר שיכור.
הוא יודע כי גם דניאל שתה שכן היה עימו ולגבי פבל
אין לו ידיעה.
משעומת הנאשם עם גרסתו במשטרה לפיה לא התנהלה כל שיחה בינם לבין השוטרים והשוטרים אך לקחו בכח את הבקבוק ושפכו את תכולתו, השיב הנאשם כי יתכן והחוקר הבין אותו לא נכון או רשם את דבריו לא נכון.

הנאשם אף אישר כי יוסי בורגר הזדהה בשמו ומסר לו אותו, אלא שלדבריו: "יכול להיות שהוא הבין שהוא שוטר (נאשם 1 – ע.ר) אני לא הבנתי. הוא אמר לי שקוראים לו יוסי בורגר, למה שאני אאמין לו". בהמשך החקירה הנגדית מסר הנאשם כי לא שמע את השוטר אומר לו את שמו, למרות דברי השוטר כי מסר את שמו מספר פעמים.

דניאל
- נאשם 3 סיפר בבית המשפט כי משנתבקש למסור את בקבוק הוודקה התריס על כך כיוון שמדובר היה בבקבוק חדש וסגור.
השוטר אמר לו כי אם לא ימסור את הבקבוק הוא ייקח אותו בכח ואכן שלף את הבקבוק. רומן ביקש ממנו פרטים אלא שהוא סרב למסור למרות שביקשו זאת מספר פעמים. הנאשם סיפר כי הוא שוחח עם מאן דהוא כאשר
לפתע כשסובב את ראשו הבחין כי השוטרים מקפלים את רומן הוא ביקש מהם כי יניחו
לו כיוון שמדובר בשטויות. ואז קיפלו גם אותו על הרצפה וכבלו אותו באזיקים. הוא הכחיש כי הכניס את ידו בין רומן לבין השוטרים.

הנאשם סיפר כי ראה כיצד כובלים את פבל באזיקים וכיצד הוא צועק כי הדבר מכאיב לו .

בחקירה הנגדית אישר הנאשם כי טרם המפגש עם השוטרים הוא שתה כמה קוקטיילים של וודקה רד בול ולאחר שאלה נוספת אישר כי בתחילת האירוע שתה גם בירה.
כן אישר הנאשם כי אמר לשוטר כי הוא אינו מוסר את הבקבוק וכי אם רצונו בכך יהיה עליו ליטול אותו בכח.

הנאשם אישר כי זז מן המקום על פי ההוראה שקיבל ואולם חזר כיוון שרצה לסייע לרומן לבל ייעצר וחשב שיוכל לעשות כן באמצעות דיבור עם השוטרים.



לעיל הובאו בהרחבה כל הראיות שנפרשו בפני
בית המשפט. עינינו הראו כי חלק נכבד מהן התייחס לאירוע של מציאת האלכוהול ברשותם של הנאשמים, נטילתו על ידי השוטרים ושפיכתו.

יצויין כי למעשה, מרבית העבירות הנטענות כנגד הנאשמים והמיוחסות להם בכתב האישום בוצעו
על פי הנטען בכתב האישום לאחר שהאירוע שענינו שפיכת האלכוהול כבר הסתיים, כך שלמעשה, אין לאירוע זה
חלק ממשי בכתב האישום, כפי שסברו ב"כ הנאשמים לעשות.

ואולם כיון שהוא הרקע למעשים והוביל אליהם הרי שאדון בו בקצרה.

החוק בו עסקינן הוא חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה תיקון חקיקה) התש"ע – 2010.

מטרתו של החוק ברורה – להילחם בתופעת השכרות אשר פשתה בארץ ולעקרה משורש. לצורך כך מצא המחוקק ליתן בידי גופים שונים, לרבות המשטרה סמכויות נרחבות למדי על מנת לנסות ולמגר תופעה זו של שכרות שלא אחת מביאה עימה להפרת הסדר הציבורי ושלום הציבור ולענין זה ראה את דברי ההסבר
להצעת החוק. (ה"ח 469 מיום 23/12/09).

לאור העובדות שהובאו בפני
בית המשפט והטענות שהושמעו, רלבנטיות לענייננו שתיים מהוראות החוק.

סעיף 2 (א) לחוק קובע:
"היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם שותה משקה משכר או כי אדם מחזיק משקה משכר מתכוון לשתותו במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי,
וכי שתיית המשקה המשכר עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור או בטחונו, רשאי הוא לתפוס או להשמיד את המשקה המשכר או את כלי קיבולו. לענין סעיף זה, "השמדה" לרבות שפיכה מיידית של המשקה המשכר והשלכת כלי קיבולו לפח האשפה".

סעיף 3 לחוק קובע:
"לענין סעיף 2, אדם המחזיק משקה משכר בכלי קיבול שאינו כלי סגור, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, בין השעות 21.00 ל – 06.00, חזקה כי בכוונתו לשתות את המשקה המשכר וכי שתייתו עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור או בטחונו, אלא אם הוכח אחרת להנחת דעתו של השוטר".


עינינו הרואות, איפוא, כי אכן אזכור השעה הוא רלבנטי לענין הוראות החוק, אך ורק לצורך החזקה הנזכרת בסעיף 3 לחוק ולאבחנה בין כלי קיבול סגור לכלי קיבול פתוח. החזקתו של כלי קיבול פתוח בשעות מסויימות יוצרת את החזקה, אשר מפנה את השוטר במישרין להוראות סעיף 2 ואזי אין הוא נזקק לקיומו של החשד הסביר הנזכר בסעיף 2 להפרת הסדר ולפגיעה בשלום הציבור.

ובשל היחס שבין שתי הוראות אלה נפלה טעותן של ב"כ הנאשמים.
לסברתן לא היה להם לשוטרים כל מקור סמכות לשפוך את האלכוהול שברשות הנאשמים כיוון שהלה הוחזק בכלי קיבול סגור.

לו, אכן הוחזק האלכוהול בכלי קיבול פתוח, כי אזי לא נזקקו השוטרים לדבר מעבר לכך, היתה קמה להם החזקה כי בכך בלבד יש כדי ללמד כי שלום הציבור עלול להיפגע ויכולה להיגרם הפרה לסדר הציבורי והיתה קמה להם הסמכות לתפוס או להשמיד את האלכוהול ומאחר שהאלכוהול נמצא בכלי קיבול סגור, יופנו השוטרים אל הוראות סעיף 2 לחוק.

על פי הוראות סעיף זה, הרי שרק על פי חשד סביר המתעורר אצל השוטר כי אדם מחזיק אלכוהול – ולענין סעיף זה- אף בכלי קיבול סגור – שהרי לכלי קיבול פתוח יוחד סעיף 3 – כי האדם מתכוון לשתותו ובכך יהיה להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור, כי אזי יהיה הוא רשאי לתפוס את האלכוהול או להשמידו.

המבחן הוא , איפוא, האם התקיים החשד הסביר.


ב"כ הנאשמים הרבו לשאול שוטרים רבים מאלה שהעידו בבית המשפט על נוהלי המשטרה ועל הוראות חוק זה ועל מידת הבנתם את הוראות החוק ואולם אין בכך דבר וחצי דבר.
יש לבחון האם מי שקיבל את ההחלטה על שפיכת ההאלכוהול עשה כן בהתאם להוראות החוק. הא ותו לא.

בענייננו – הרי שההוראה ניתנה למתנדב יוסי בורגר על ידי השוטר ניר קפלינסקי והלה העיד כי היה לו חשד סביר על פי החוק כי השלושה מתכוונים לשתות את האלכוהול
וכי אם יעשו כך,
יפרו את הסדר הציבורי. הוא סיפר כי מדובר היה בשלושה שיכורים שריח חזק של אלכוהול נדף מפיהם ואף אופן דיבורם העיד בהם על שכרותם ועל כן עלה בו חשד
זה שהביא אותו להחלטתו.
יצויין
לענין זה כי כל אחד מהנאשמים אישר כי הוא שתה אלכוהול אותו ערב בכמות זו או אחרת ולעיתים אף בשינוי גרסאות באשר לכך, כפי שפורט לעיל.

מטרת החוק, כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, היא אכן זו, להרחיק את שותי האלכוהול מן הרחובות על מנת שלא יפרו את הסדר הציבורי.

משקבעתי כי החלטתו של ניר קפלינסקי נבעה אכן מקיומו של חשד סביר אשר עלה מלפניו והוא נתן את הוראתו ליוסי בורגר אשר היה עימו, הררי שפעולתו של יוסי בורגר בשפיכת האלכוהול היתה תקינה ולא נמצא בה כל פסול או אי חוקיות.

מכאן שלא עומדת להם לנאשמים כל טענה כי בשל פעולה לא חוקית של הרשות פעלו הם כפי שפעלו.

ועוד אציין כי ממילא לא יכולים היו הנאשמים לטעון כי בשל פעולה זו של שפיכת האלכוהול הם עשו את שעשו, או את המעט שהם מאשרים כי עשו, כיוון שאף לטענתם הם חסמו את הניידות בשל שלא קיבלו מיוסי בורגר ויתכן גם משוטרים נוספים את פרטיהם.

הרי במהלך הפעולה של שפיכת האלכוהול לא היתה התנגדות כלשהי מצידם של הנאשמים, הם אך הביעו את סרובם למסור את האלכוהול
ופעולה זו הסתיימה ללא כל מעשים חריגים, למעט הסרוב למסור את האלכוהול שיש בו משום הפרעה לשוטר וכן אמירה לשוטרים שיש בה משום איום מרומז, אלא עינינו הרואות כי השוטרים לא התכוונו לנקוט בשל אלה הליך כלשהו.
ולמעשה, השוטרים כבר היו בדרכם לעזוב את המקום להמשך פעילותם. יציאתם מהמקום נמנעה בשל חסימת שתי הניידות כפי שעלה לעיל.

על כן וכפי שציינתי לעיל, למעשה, מרבית האירועים נשוא כתב האישום חלו לאחר שהסתיים נושא שפיכת האלכוהול, ולא היה בפעולותיהם של הנאשמים דבר וחצי דבר על מנת להגן על זכויות קנייניות שלהם, כפי שהציגו זאת באות כוחם.

ועוד יצויין למעלה מן הנדרש, כי אפילו סברו הנאשמים כי פעולתם של השוטרים היא בלתי חוקית ומדובר היה בשפיכת בקבוק אלכוהול, הרי שאל להם לנקוט בפעולות שיש בהן משום האלימות והאיומים על מנת להגן על בקבוק זה ועומדות לרשותם דרכים אחרות על מנת לפעול כנגד השוטרים ואפילו היה זה לאחר מעשה. כל טענה של אלימות ואיומים כנגד שוטרים במצב זה – דינה להידחות.

לכן, נותר לדון באשר התרחש מעת שביקשו השוטרים לעזוב את המקום ויציאתן של שתי ניידות נחסמה.

כפי שהובא בפני
בית המשפט שוטרים רבים נכחו במקום. לא כולם היו במגע ישיר או אפילו עקיף עם הנאשמים.

באופן טבעי , כאשר לאירוע אחד עדי ראיה רבים הרי ברי שלא כולם ימסרו עדות זהה במלואה בכל הפרטים. לו עשו כן היה מדובר בעדות מדוקלמת ומתואמת וטוב שאין העדויות נמסרות באופן זה.

באירוע מעין זה, קצר, סוער ורב משתתפים מוסר כל אחד את העדות שלו מנקודת מבטו שלו, ממקום עמידתו, על פי חלקו שלו באירוע, על פי תפקידו באירוע ומידת האינטנסיביות של חלקו באירוע, החשיבות שהוא מעניק לנושאים מסויימים ועוד
ועוד משתנים רבים.
על כן העדויות לא תהיינה זהות, אולם על הגרעין המהותי שבהן הנוגע לאירוע עצמו השנוי במחלוקת להיות דומה וליתן אותו תיאור.

כך היה בענייננו.

נעשו ניסיונות לאתר בעדויותיהם של השוטרים השונים סתירות וסתירות דקות שבדקות, אולם לא נמצאו בעדויותיהם סתירות ופירכות, היורדות לשורשו של ענין ויש בהן כדי לפגוע במהימנותן. אם מי מהם מסר כי שוטר זה או אחר הגיע בשלב כזה או אחר, או ייחס לשוטר כזה או אחר פעולה נוספת , אשר יתכן והיה מקום לייחסה לאחר, אלא שהוא מנקודת מבטו נטה להבחין בדברים אחרת, לא מצאתי כי היה בכך כדי לפגום במהימנותם של העדים.

כל השוטרים מסרו עדויות ברורות וסדורות. הם לא התחמקו ממתן תשובות ואף כשאלה הקשו עליהן הן מסרו אותן וציינו שהשתמשו בכח סביר על מנת להשתלט על הנאשמים כאשר נדרשו לעשות כן. במיוחד מדובר ביוסי בורגר אשר לא הכחיש כלל ועיקר את הטענות כי אף הרים את הנאשם באמצעות האזיקים, משלא היתה לו כל דרך אחרת לעשות כן, כאשר הנאשם התנגד וסרב לכל ההוראות אשר ניתנו לו.

על כן, מצאתי ליתן אמון בעדויותיהם של השוטרים.

ובאשר לנאשמים.
למעשה, את מקצת מעשיהם מאשרים הנאשמים.
הנאשמים מאשרים כי סרבו למסור את הבקבוק האלכוהול לשוטרים.
נאשם 1 אף שאינו קורא לפעולתו חסימה של ניידת וטוען שלא עשה כך, מאשר את עמידתו בסמוך לניידת וכי נאמר לו לזוז משם.
נאשם 2 מאשר כי חסם את דרכה של הניידת כיוון שלא קיבל את פרטיו של השוטר וכי לא התכוון לזוז מדרכה עד אשר יקבל את הפרטים.
נאשם 3 מאשר כי ניגש אל השוטרים ושוחח עימם לבל יעצרו את נאשם 2, אם כי מכחיש התערבות גופנית.
נאשם 1 מאשר כי סרב לצאת מן הניידת בהגיעו אל תחנת המשטרה, אם כי הוא מסביר זאת באי יכולתו לעשות כן כיוון שהיה
כבול בידיו וברגליו.

לא מצאתי לקבל את גרסאותיהם של הנאשמים באשר לנושאים השנויים במחלוקת.

הנאשם 1 מסר מספר גרסאות באשר למשקאות האלכוהוליים אותם שתה אותו ערב וכך למשל ממספר משקאות וודקה עליהם סיפר במשטרה, הרי שבמח"ש ירד לשתי כוסות בירה בלבד.
בהודעתו במשטרה סיפר הנאשם כי כשהובל במסדרון התחנה קיבל מכה מקיר. במח"ש סיפר כי החוקר הטיח את ראשו בקיר לפחות פעמיים ובבית המשפט טען כי עשה כך מספר פעמים ואת המשפט הנזכר בהודעתו במשטרה לא אמר כלל ועיקר. החוקר בני בקבני גובה הודעתו זומן לחקירה ונחקר בחקירה נגדית, שכאמור לעיל לא היה בה כדי להוסיף דבר ודווקא בנקודה מהותית זו שהיא גרסתו של הנאשם לא נחקר ויש לכך משמעות ראייתית ברורה.

לא ניתן גם היה לקבל את גרסתו של הנאשם 1 על נסיבות מעצרו , לפיה הוא עמד ושוחח בטלפון עם חברתו וכלל לא היה בכוונתו לחסום את הניידת, כאשר בגרסתו במשטרה, מסר כי זוהי מדינה דמוקרטית
מותר לעמוד שם והשוטר יכול היה לעשות רוורס, ורק לאחר מכן במח"ש ובבית המשפט התפתחה גרסתו לעמידה בסמוך, ללא מעשה כלשהו וללא פניה כלשהי אליו שהביאה לדחיפה פתאומית ומעצר ברוטלי.

נאשם 2 סיפר במשטר כי לא זז במקומו עת חסם את הניידת כי נהגה החל לזוז לכיוונו. מעבר לכך שהיתה זו סיבה מצוינת עבורו לזוז אותה עת מהמקום בו עמד, הרי לפליאה היא הכיצד מי מהנוכחים שהיו במקום לא נחקר אודות עובדה חשובה זו כי נהג הניידת נסע לכיוונו של הנאשם אשר עמד מולו.
בבית המשפט התפתחה גירסה זו והתעצמה עד כדי כך שהניידת שנסעה לכיוונו גם נגעה בו. ושוב להזכיר כי מי מהשוטרים לא נחקר אודות גרסתו זו של הנאשם שכאמור היתה ידועה כיוון שהוא מסר אותה כבר בהודעתו שבמשטרה. גם לכך משמעות ראייתית ברורה.

משנשאל נאשם זה אודות סתירות בגרסתו שכן בהזדמנות אחת מסר שלא היתה כל שיחה עם השוטר אשר שפך את האלכוהול ובהזדמנות אחרת מסר גרסה אחרת, הוא מסר כי החוקר שגבה את הודעתו הבין אותו לא נכון או רשם את דבריו לא נכון. בני בקבני, גובה ההודעה, זומן כאמור, ואף בעניינו של נאשם זה וגרסתו זו לא נחקר. ושוב הדברים תמוהים.

גם עדותו של דניאל הוגזמה בבית המשפט והועצמה.
הוא תאר כי הבחין כיצד כובלים את פבל
באזיקים והוא צועק כי הדבר מכאיב לו.
פבל אמנם העיד בבית המשפט ארוכות הכיצד הכאיבו לו הכבלים והדבר אף הותיר אותותיו עליו, אלא שהוא דיבר על תחנת המשטרה ולא סיפר כי זעק לעזרה בשטח.
גם דניאל לא סיפר על כך בהודעתו במשטרה. זוהי גירסה אשר נוצרה לפתע לעת האחרונה ואין לה כל ביסוס בעדויות אחרות.

אשר על כן משנתתי אמון בעדויות השוטרים ולא נתתי אמון בעדויות הנאשמים, אני קובעת כי הנאשמים הפריעו לשוטרים במילוי תפקידם כבר בשלב שפיכת האלכוהול משסרבו למסרו.
נאשמים 1 ו-2 עמדו מול הניידות וחסמו את דרכן והיה בכך כדי להפריע את השוטרים ממילוי תפקידם. לאחר שהודיעו לנאשמים אלה על מעצרם, הם השתוללו והניפו ידיהם ובכך התנגדו למעצר. נאשם 1 פנה במשטרה לשוטרים בביטויים עולבים ופוגעניים, שבחלקם יש אף לשון של איומים כמפורט בכתב האישום וכמפורט בעדותו של יוסי בורגר.
נאשם 3 הכניס את ידיו בין גופו של נאשם 2 לבין ליאוניד לובקובסקי אשר ביקש אותה עת לעצור את נאשם 2 ובכך הפריע לו בעת מילוי תפקידו.

על כן, יורשע הנאשם 1 בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התנגדות למעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין והעלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

נאשם 2 יורשע בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין והתנגדות למעצר, לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).

נאשם 3 יורשע בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.


ניתנה היום,
כ' חשון תשע"ד , 24 אוקטובר 2013, במעמד הצדדים









פ בית משפט שלום 22573-02/11 מדינת ישראל נ' פבל גוטרמן, רומן ליכטזון, דניאל גורביץ (פורסם ב-ֽ 24/10/2013)