פסקי דין על אהוד דגן | פסקי דין על עו"ד יניב אינסל | פסקי דין על אדיבים חברה להשקעות ייזום ובניה | פסקי דין על הכונס הרשמי |

7008/13 עא     04/11/2013




עא 7008/13 אהוד דגן נ' עו"ד יניב אינסל, אדיבים חברה להשקעות ייזום ובניה בע"מ, הכונס הרשמי




החלטה בתיק ע"א 7008/13

בבית המשפט העליון

ע"א 7008/13


לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקש:
אהוד דגן



נ ג ד



המשיבים:

1. יניב אינסל
,עו"ד


2. אדיבים חברה להשקעות ייזום ובניה בע"מ



3. הכונס הרשמי


בקשה לעיכוב ביצוע


בשם המבקש:
עו"ד יוסף יפרח
; עו"ד עובדיה בלס

החלטה


לפניי בקשה לעיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת
ו' אלשייך
) מיום 27.8.2013 שקיבלה בקשה לחייב את המבקש להסיר עיקול לטובתו על נכס מקרקעין ולמחוק תיק בהוצאה לפועל.

רקע עובדתי

1.
בשנת 2011 הוגשה נגד רון ואורלי הרבט (להלן:

החייבים
) בקשת נושה למתן צו כינוס לנכסיהם ולהכרזתם כפושטי רגל. בעקבות הבקשה, ניתן צו כינוס ומונה עו"ד אינסל (להלן:
המנהל המיוחד
) כמנהל מיוחד לנכסיהם. החייבים היו בעלי המניות הבלעדיים והמנהלים של חברת אדיבים חברה להשקעות, ייזום ובניה בע"מ (להלן:
החברה
) שבבעלותה חלקת מקרקעין. לטענת המבקש, הוא שילם לבנק לאומי למשכנתאות בע"מ סכום של 60,000 ש"ח תמורת הזכות להיכנס בנעליו של האחרון, ונרשם כזוכה בתיק הוצאה לפועל מכוחו נרשם לטובתו עיקול על חלקת המקרקעין שבבעלות החברה. בעקבות זאת, פנה המנהל המיוחד אל בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בבקשה לקבוע כי החוב כלפי המבקש הוא למעשה של החייבים ולא של החברה; כי חלקת המקרקעין תמומש על ידי המנהל המיוחד ולא במסגרת הליכי הוצאה לפועל; וכי חובם של החייבים למבקש עומד על 60,000 ש"ח ולא יותר מכך. ביום 3.11.2011 קבע בית המשפט שהמבקש הוא נושה של החייבים, ולא של החברה, וכי מאחר שלחברה אין נושים חיצוניים ימומשו המקרקעין שבבעלותה על ידי המנהל המיוחד. עוד נפסק כי יש טעם לפגם בניסיון המבקש לטעון שהחוב עולה על 60,000 ש"ח, לאחר שהבנק הגיע להסכמה עם החייבים שלפיה זהו סכום החוב. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור אשר נדחתה על ידי בית משפט זה (רע"א 8953/11
דגן נ' אינסל
(8.1.2012)).

2.
בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי, מכר המנהל המיוחד את חלקת המקרקעין לצד שלישי, אך המבקש סירב להסיר את העיקול שהוטל על החלקה ומנע את השלמת הרישום. על כן, פנה המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות למבקש, בהתאם להחלטה הקודמת, להסיר את העיקול ולסגור את תיק ההוצאה לפועל. ביום 27.8.2013 קיבל בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת

ו' אלשיך
) את הבקשה. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין העומדת לפניי.

טענות הצדדים

3.
המבקש סבור כי סיכויי ערעורו טובים. לשיטתו, בית המשפט קמא הכריע בשאלת זהות הגורם שיממש את המקרקעין, אך יצא מנקודת הנחה שגויה שלפיה שאלת סכום הנשייה של המבקש בחברה כבר הוכרעה. לטענתו, שאלה זו טרם הוכרעה ועליה להתברר בלשכת ההוצאה לפועל ולא בבית משפט לפשיטת רגל, שכן הוא נושה של החברה ולא של החייבים. באשר לשיקולי מאזן הנוחות, טוען המבקש כי המקרקעין הם הנכס היחיד של החברה שממנו הוא יכול להיפרע, וכי הסרת העיקול ללא שמירת התמורה בנאמנות בידי המנהל המיוחד תגרום לנזק בלתי הפיך אם יזכה בערעור.

4.
מנגד סבורים המשיבים כי יש למחוק את הבקשה לעיכוב ביצוע משום שדין הערעור להידחות על הסף. לשיטתם, החלטת בית המשפט המחוזי עליה הוגש הערעור היא החלטה אחרת ולא

פסק דין
, ועל כן היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור, ולא ערעור. לצד זאת, אם יוכרע שלמבקש יש זכות ערעור על ההחלטה, טוענים המשיבים כי אין הצדקה להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. חלקת המקרקעין כבר נמכרה לצד שלישי וכספי התמורה התקבלו והופקדו בקופת פשיטת הרגל, ועל כן הותרת העיקול ותיק ההוצאה לפועל על כנם אינם צפויים להגן על כספי החוב לכאורה של המבקש. יתרה מכך, נטען כי רוב כספי התמורה כבר שימשו לצורך תשלום בסך 60,000 ש"ח למבקש וכן לצורך הוצאות שונות על הקרקע וכי לא חולק מהם דיבידנד לנושים. מנגד, נטען כי הותרת העיקול על כנו תגרום לנזק כבד לקופת פשיטת הרגל ותפגע ברוכשים שהעיקול מונע מהם את האפשרות להשלים את רישום הקרקע על שמם. עוד נטען כי הערעור חסר סיכוי, וכי המבקש התעלם מהחלטות קודמות וחלוטות של בית המשפט, שבהן נדחו הטענות שמועלות על ידו בערעור הנוכחי.

דיון והכרעה

5.
לאחר שבחנתי את הבקשה לעיכוב ביצוע, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע בערעור, בוחן בית המשפט שני שיקולים: מאזן הנוחות וסיכויי הערעור (ראו: ע"א 1423/09

גוזין נ' כונס הנכסים הרשמי
(31.3.2009)). מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי ההליך, אציין כי טענות המבקש מעלות תמיהה שכן קיימת החלטה, שבקשת רשות ערעור עליה נדחתה, שלפיה המבקש הוא נושה של החייבים ולא של החברה. באשר לשיקולי מאזן הנוחות, לא מצאתי כי המבקש הרים את הנטל להראות כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין. נראה כי היה על המבקש למחוק את העיקול והתיק בהוצאה לפועל כבר לאחר ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי מיום 3.11.2011, שביחס אליה לא נתבקש וממילא גם לא ניתן, עיכוב ביצוע. כיום, שנתיים לאחר החלטה זו, ולאחר שחלקת המקרקעין נמכרה לצד שלישי ותמורתה כבר הועברה לקופת פשיטת הרגל, איני רואה עילה להורות על עיכוב ביצוע.


הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא. שאלת סיווג ההליך העיקרי תועבר להחלטת כב' הרשמים.


המבקש ישא בהוצאות המנהל המיוחד בהליך זה בסך 10,000 ש"ח.


ניתנה היום, א' בכסלו התשע"ד (4.11.2013).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.



13070080_m02.doc

יק

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 7008/13 אהוד דגן נ' עו"ד יניב אינסל, אדיבים חברה להשקעות ייזום ובניה בע"מ, הכונס הרשמי (פורסם ב-ֽ 04/11/2013)