פסקי דין על עו"ד אדיב מח'ול | פסקי דין על ו.י. סמארה בנין ותשתיות (2005) בע"מ

53167-09/11 א     30/10/2013




א 53167-09/11 עו"ד אדיב מח'ול נ' ו.י. סמארה בנין ותשתיות (2005) בע"מ








בית משפט השלום בעכו




ת"א 53167-09-11 ו.י. סמארה בנין ותשתיות (2005) בע"מ
נ' אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ ואח'

תיק חיצוני:




בקשה מס' 1



בפני

כב' השופטת
אביגיל זכריה


המבקש/הנתבע 2 :

עו"ד אדיב מח'ול


נגד


המשיבה
/התובעת:

ו.י. סמארה בנין ותשתיות (2005) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מרואן זאיד



נגד

המשיבה הפורמאלית/הנתבעת 1:
אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד נחלה



החלטה

בפני
י בקשת המבקש/הנתבע מספר 2 (להלן -
הנתבע
) לחייב המשיבה/התובעת (להלן -
התובעת)
להפקיד סך כולל של כ - 35,000 ₪ להבטחת הוצאותיו בהתאם לסעיף 353א. לחוק החברות, התשנ"ט - 1999.

יצויין כי בקשת המבקש הוגשה בסמוך לפתיחת ההליך אולם הובאה לעיוני רק במסגרת הישיבה שהתקיימה בתיק לאחר העברתו לטיפולי.

הרקע להגשת הבקשה
1.
ברקע התביעה עומד חוזה שנערך בין התובעת והנתבעת מספר 1 (להלן - הנתבעת) לפיו התחייבה התובעת לבנות עבור הנתבעת דירה מגורים בנהרייה ונקבעו שלבים שונים לתשלום התמורה. על פי הוראות ההסכם שנחתם ניתן למבקש ייפוי כוח מטעם שני הצדדים ובמסגרתו סמכויות שונות לביצוע ההסכם ויישומו דוגמת רישום הערת אזהרה, ביטולה, מכירת הדירה לרוכש מעוניין וכיו"ב.
בכתב התביעה טענה התובעת כי מסיבות שונות הקשורות לטעמה בהתנהלות הנתבעים או מי מהם לא קיבלה היא עד היום את מלוא התמורה הנטענת בגין הדירה האמורה וכי הדבר הביא להגבלת חשבונה, לאובדן אמון מצד לקוחותיה השונים ולנזקים כספיים שונים שהוערכו על ידה בסך 150,000 ₪, הוא סכום התביעה.
להשלמת התמונה יצויין כי בין התובעת והנתבעת התנהל הליך נפרד במסגרת ת.א. 24839-11-09 (להלן -
ההליך הקודם
) בו עתרה התובעת למתן צו עשה למכירת הדירה. במסגרת ההליכים באותו תיק הגיעו הצדדים להסדר דיוני שחרג מהמתווה שהוגדר בכתב הטענות ואשר בהתאם אליו ניתן ביום 17.6.12 פסק דינה של כב' השופטת פיינסוד - כהן המחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של כ – 325,000 ₪ בערכי אפריל 2009. בנוסף, הוטלו על הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של כ – 45,000 ₪.
ערעור שהוגש על ידי הנתבעת נדחה ביום 18.12.12 (ע"א 5451-09-12) ובכך הפך פסק הדין שניתן בהליך הקודם לחלוט.

תמצית טענות הנתבע
2.
הנתבע טוען כי עיון בכתב התביעה כפי שנוסח מעלה כי לתובעת אין עילת תביעה של ממש כנגדו וכי המסכת העובדתית המתוארת בכתב התביעה - גם אם תתקבל - לא תזכה את התובעת בכל סעד כנגדו. עוד נטען כי עיון בנספחי כתב התביעה מעלה כי לא הוטלה על הנתבע,
ואף לא הייתה כוונה להטיל עליו, אחריות אישית לביצוע הוראות ההסכם שנחתם בין התובעת והנתבעת וכי תפקידו היה אמור להתמצות בכיסוי ההיבטים המשפטיים והפרוצדואליים של מכירת הדירה, ככל שהצדדים היו מגיעים לכדי כך.

בשים לב להיות התובעת חברה מוגבלת במניות מפנה הנתבע להוראות סעיף 353א. לחוק החברות ולפסיקה שניתנה בעניינו שלעמדתו מבטאת כלל לפיו יש לחייב חברה בהפקדת ערובה אלא כן הוכיחה שביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. בנסיבות המקרה דנן מבקש הנתבע ללמוד, בין היתר מטענות התובעת עצמה כפי שהובאו בכתב התביעה, כי אין ביכולתה לעמוד בנטל הדרוש ועל כן יש מקום להורות על חיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בהליך. בשולי הדברים ובשים לב למועד הגשת הבקשה העלה הנתבע טענות לעניין מיצוי העילה, פיצול סעדים וקיומו של הליך תלוי ועומד.

תמצית טענות התובעת

3.
התובעת טוענת כי בקשת הנתבע הינה ניסיון נוסף מצד הנתבעים לסכל את הליכי התביעה וביצוע פסק הדין שניתן בהליך הקודם. התובעת מיקדה טענותיה בהיבט הנוגע לעילת התביעה העומדת לה כנגד הנתבע וטענה כי גם בהליך הקודם נדרש בית המשפט למעמדו של הנתבע בהליך. התובעת הפנתה להחלטות שונות בהליך הקודם מהן עולה לשיטתה כי הנתבע הינו בעל דין דרוש וחיוני להליך בשים לב לסמכויות הרחבות שהוענקו לו על פי ההסכם שבין הצדדים.

4.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה ושמיעת טענות הצדדים ובשים לב להלכות הנוגעות לעניין - דין הבקשה להתקבל חלקית.

הפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע - המסגרת המשפטית
5.
נושא הפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע מוסדר באופן כללי בסעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - תקנות סד"א) ומטרתו מניעת הליכי סרק והבטחת הוצאותיהם של נתבעים במקרים בהם מתקיימים התנאים לכך כפי שנקבעו בפסיקה. ברי כי הסדר זה הינו משום הסדר חריג בשים לב לזכות הגישה לערכאות המוכרת כזכות בעלת אופי חוקתי המשליכה על זכויות יסוד נוספות ובתי המשפט נדרשים ליישמו במשורה, באופן זהיר ובכפוף לשיקולים המנחים הרלבנטיים לכך כפי שפותחו בפסיקה וביניהם: סיכויי ההליך, מורכבות ההליך, זהות הצדדים, מידת תום הלב בנקיטת ההליך, זכות הקניין ועוד (ר' לעניין זה פסק דינו של כב' השופט מלצר ברע"א 10376/07
ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים
, פורסם בנבו,

פסק דין
מיום 11.2.09, להלן -

פסק דין
הנדסה ממוחשבת).

בצד תקנה 519 לתקנות סד"א, המהווה דין כללי, מצוי סעיף 353א. לחוק החברות המהווה חקיקה ראשית המסדירה באופן ספציפי את נושא הפקדת הערובה להבטחת הוצאות נתבע באותם מקרים בהם התובעת היא חברה מוגבלת במניות וככזה יש לראות אותו כסעיף הגובר, במקרים הרלבנטיים, על האמור בתקנה 519 לתקנות סד"א ואופן יישומה (ר'

פסק דין
הנדסה ממוחשבת, סעיף 11).

סעיף 353א. לחוק החברות קובע בזו הלשון:
"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת נתבע, להורות כי החברה תתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

ב

פסק דין
הנדסה ממוחשבת עמד כב' השופט מלצר על השיקולים שצריכים להנחות את בית המשפט בבואו לדון בבקשה המוגשת לפי סעיף 353א. לחוק החברות ויישומם על פני שלושה שלבי בדיקה:
בשלב הבדיקה הראשון
- יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה והאם עלה בידי
החברה
להראות כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין;
בשלב הבדיקה השני
- אם נקבע כי
לא
עלה בידי החברה לעמוד בנטל האמור לעיל מצווה בית המשפט להמשיך לשלב השני ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה וזאת, בין היתר, בשים לב ל: הזכויות החוקתיות הנוגדות של הצדדים; הנתון לפיו חיוב החברה להפקיד ערובה מהווה כלל בעוד שהפטור מההפקדה מהווה חריג; שיקולים רלבנטיים נוספים לרבות סיכויי ההליך הגם שאין ליתן לשיקול זה משקל רב אלא אם מדובר בסיכויים גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד. ראוי להדגיש כי גם בשלב זה מוטל הנטל על החברה התובעת להראות כי מתקיימים אותם תנאים חריגים המצדיקים סטייה מהכלל כפי שנקבע.
בשלב הבדיקה השלישי
- נדרש בית המשפט לבחון את גובה הערובה הנדרשת באופן שזו תבטא מידתיות ואיזון נכון בין זכויות התובעת והנתבע בנסיבות העניין הספציפי ובראי מכלול השיקולים שפורטו.

יישום שלושת שלבי הבדיקה על נסיבות המקרה שבפני
י מביאה לתוצאה כי דין הבקשה להתקבל - גם אם לא בהיקף הנטען - כפי שיפורט להלן.

מן הכלל אל הפרט
6.
בשלב הבדיקה הראשון כאמור נדרשת החברה להראות כי תוכל לשלם את הוצאת הנתבע אם יזכה בדין. התובעת בתגובתה לבקשה ובטיעון המשלים בעל פה, התייחסה בעיקר לסיכויי ההליך ולא התייחסה כלל לסוגייה האם יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדינו. יתרה מכך: התובעת שבה והדגישה את מצבה הכלכלי הקשה על רקע טענותיה כלפי הנתבעים ומתגובתה עולה כי היא שרויה "במצב כלכלי חמור" וכי נקלעה ל"התמוטטות כלכלית קשה" (סעיף 10 לתגובה). עוד נטען כי חשבונה בבנק הוגבל והיא נמצאת במצב כלכלי קשה (סעיף 11 לתגובה). מנהל התובעת ציין במעמד הדיון בפני
י כי הוא אינו יכול לגשת למכרזים, חשבונו עדין מוגבל והוא נדרש לקחת הלוואות לצורך רכישת חומרים (עמ' 2 לפרוטוקול 18.6.13).
בנסיבות אלה ונוכח עדות התובעת עצמה על מצבה הכלכלי ובהעדר כל טענה אחרת לגופו של עניין ברי כי התובעת לא עמדה בנטל הראשוני להראות כי יש בידה האמצעים לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.


7.
ואולם, הבדיקה אינה מתמצה בכך. פעם שנקבע כי לא עלה בידי התובעת להראות כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, יש להמשיך לשלב הבדיקה השני ולקבוע האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב התובעת בערובה בשים לשיקולים שצוינו בסעיף 5 לעיל, ובכללם:
הזכויות החוקתיות, העדפת הכלל המורה על הפקדה
על פני החריג הפוטר מהפקדה, וסיכויי התביעה כשלשיקול זה חלק מצומצם יחסית בשים לב לשלב בו מצוי ההליך.
גם בעניין זה אקבע כי לא עלה בידי התובעת - שעליה מוטל הנטל - להראות מדוע מתקיימות במקרה זה נסיבות המצדיקות שלא לחייבה בהפקדת ערובה לטובת הנתבע. אשוב ואציין כי התובעת מיקדה טענותיה בסיכויי ההליך, שיקול שאמנם ייתכן ויש לו מקום מסוים בשלב זה של הבדיקה, אך אין בו כדי להכריע את הכף לטובת התובעת בנסיבות המקרה.

ברקע התביעה עומד הסכם שנחתם בין התובעת והנתבעת לבניית דירת מגורים אשר במסגרתו ניתן לנתבע ייפוי כוח לביצוע פעולות ליישום ההסכם לרבות למכירת הדירה, העברת הרישומים הרלבנטיים וכו'. התביעה שבפני
י אין עניינה בביצוע ההסכם ו/או בכל פעולה ספציפית הנוגעת לאותה דירה נטענת מכוח ייפוי הכוח שניתן לנתבע. הסעדים בתביעה שבפני
י עוסקים בנזקים כספיים נלווים שנגרמו לתובעת על פי טענתה עקב התנהלות הנתבעת וזאת בין היתר בשים לב לכך שהסעד שנתבקש על ידה בהליך הקודם היה
במקור
סעד מסוג צו עשה בלבד. הן במסגרת הטיעון בכתב והן במסגרת הטיעון בעל פה
ניתן היה להתרשם כי התובעת מכוונת עיקר טענותיה כלפי הנתבעת ולאו דוקא כלפי הנתבע וייתכן כי הדבר תומך בעמדה מסוימת בטענות הנתבע באשר לסיכויי ההליך הנוכחי כנגדו.
אפשר גם שיש טעם מסוים בטענת הנתבע אודות כפילות בהליכים ובסעדים בשים לב לסעדים שניתנו בסופו של יום בהליך הקודם ואולם אין זו השעה או המסגרת המשפטית לברר טענה זו והיא תתברר בבוא העת.


מכל מקום, בשים לב למשקל המצומצם שיש ליתן לסיכויי ההליך בבחינה הרלבנטית לשלב הבדיקה השני - אין בסיכויי ההליך כפי שהוצגו על ידי התובעת כדי להצדיק בנסיבות העניין ובאיזון המתאים בין זכויות הצדדים - סטייה מן הכלל שהוא הפקדת ערובה.

8.
יחד עם זאת ובשים לב למבחן המידתיות שנדרש בית המשפט להפעיל בבואו לקבוע את גובה הערובה בשלב הבדיקה השלישי - לא מצאתי כי יש הצדקה להפקדה בשיעור הנטען על ידי הנתבע, דהיינו בשיעור של כ - 35,000 ₪ שחושבה לפי 20% מסכום התביעה בתוספת מע"מ.

כאמור, גם בשלב זה נדרש בית המשפט לבחון את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים לרבות זכות הגישה לערכאות המוקנית לתובעת לעומת זכות הקניין של הנתבע כך שהפגיעה בזכויות אלה תהיה מידתית ולא תביא לשלילתן כליל. נראה לי שקביעת ערובה בשיעור כזה אינה מידתית ותחסום בפועל את דרכה של התובעת מלברר תביעתה כלפי הנתבע. זה גם המקום ליתן משקל מסוים לטענות התובעת כי הנתבע הינו אחד מהגורמים האחראיים, בעיניה, למצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה (השוו: ס' 16 ל

פסק דין
הנדסה ממוחשבת).

9.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובראי כל השיקולים שהובאו עד כה, לרבות סכום התביעה ושיעור ההוצאות לצורך ההתמודדות עמה, אני מעמידה את שיעור הערובה שתידרש התובעת להפקיד להבטחת הוצאות הנתבע על סך כולל של 10,000 ₪.
לטעמי, מדובר בסכום שהינו סכום בר השגה בנסיבות העניין, שאותו - במקרה הצורך - תוכל התובעת ללוות מגורמים מממנים או מגורמים שלישיים, כפי שהיא עושה ככל הנראה גם לטובת נושאים אחרים, ואין בו כדי לחסום את דרכה של התובעת מלברר תביעתה.

10.
סוף דבר - הבקשה מתקבלת באופן חלקי.
התובעת תפקיד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מהיום סך של 10,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית להבטחת הוצאות הנתבע.
אין צו להוצאות בבקשה זו.

המזכירות תודיע לצדדים, טלפונית, כי ניתנה החלטה.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ד, 30 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 53167-09/11 עו"ד אדיב מח'ול נ' ו.י. סמארה בנין ותשתיות (2005) בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/10/2013)