פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על על-ידי ב"כ עו"ד שביט | פסקי דין על יצחק מישון

31903-03/12 פ     12/05/1996




פ 31903-03/12 מדינת ישראל, על-ידי ב"כ עו"ד שביט נ' יצחק מישון








בית משפט ה
שלום בראשון לציון

ת"פ 31903-03-12 מדינת ישראל
נ' מישון





בפני

כב' ה
שופט ארז יקואל - סגן ה
נשיאה


בעניין:
מדינת ישראל

על-ידי ב"כ עו"ד שביט



ה
מאשימה



נגד


יצחק מישון

על-ידי ב"כ עו"ד בן שעיה



ה
נאשם

גזר-דין


רקע עובדתי

1.
ה
נאשם ה
ורשע כה
ודייתו, בעבירות של סיוע לגניבת רכב, לפי סעיפים 413 ב' (א) ו- (ב) ו-31 לחוק ה
עונשין ה
תשל"ז-1977 (לה
לן: "ה
חוק"); קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499 לחוק; נה
יגה
ללא רישיון, לפי סעיף 10(א) ו – סעיף 62(1) לפקודת ה
תעבורה
(נוסח חדש) ה
תשכ"א 1961; חוסר פוליסה
, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), ה
תש"ל – 1970 וה
סעת שוה
ים בלתי חוקיים, לפי סעיף 12 א לחוק ה
כניסה
לישראל, ה
תשי"ב – 1952.

2.
מכתב ה
אישום ה
מתוקן עולה
כי, מחודש ינואר 2012 ועד לחודש מרץ 2012, פעלו אחרים תושבי ה
אזור, לשם גניבת רכבים משטחי מדינת ישראל
. בכל ה
מועדים ה
רלוונטיים
לכתב ה
אישום, ה
תגוררו אותם אחרים בתחומי ה
אזור ולא ה
יה
בידם ה
יתר כניסה
לישראל.

בכל ה
מועדים ה
רלוונטיים לכתב ה
אישום, עבד ה
נאשם כנה
ג מונית שכיר על מונית, מבלי שיה
יה
בידו רישיון נה
יגה
בר תוקף.

במה
לך חודש ינואר 2012, נוצר קשר בין ה
נאשם לבין אחד מאותם אחרים וה
נאשם ה
חל לבצע בעבורו נסיעות במונית.

במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה
, אסף ה
נאשם את אותו אחר וה
סיעו למחסום מכבים ביודעו כי נכנס לישראל לביצוע עבירות רכוש. עבור נסיעה
זו, קיבל ה
נאשם סכום של 500 ₪.

במספר מועדים, ה
חל מחודש ינואר 2012 ועד לחודש מרץ 2012, ה
וביל ה
נאשם שניים מאותם אחרים במונית ביודעו כי נכנסו לישראל לבצע עבירות רכוש. עבור כל נסיעה
קיבל ה
נאשם סכום של 500 ₪.

במועד שאינו ידוע למאשימה
במדויק, מתאריך 29.2.12 בשעה
21:00
ועד לתאריך 1.3.12 בשעה
06:30 גנבו ה
אחרים את רכביה
ם של מר רון בלה
ה
; גב' עינת ידוב
ומר ואיילון צולה
.


ה
אחרים נה
גו ברכבים שנגנבו לכיוון צומת שילת מודיעין וה
נאשם ה
תבקש על ידם לנסוע לפניה
ם במונית ולבדוק ה
אם ה
כביש פנוי מניידות משטרה
וכך עשה
, מבלי שיה
יו בידו רישיון נה
יגה
ופוליסת ביטוח.

בה
משך, נעצרו ה
אחרים שנה
גו בכלי ה
רכב ה
גנובים על ידי שוטרים.

עתירות ה
צדדים ותמצית טענותיה
ם

3.
ה
צדדים ה
ציגו ה
סדר טיעון בדמות עתירת ה
מאשימה
למאסר בפועל ברף עליון של תשעה
חודשים וה
ותרת ה
סנגור חופשי בטיעוניו.

4.
בתימוכין באסמכתאות, עתר ב"כ ה
מאשימה
לה
שית על ה
נאשם את תקרת ה
עונש נשוא ה
ה
סדר בתוספת למאסר מותנה
וקנס.

ה
ודגשו חומרת מעשי ה
נאשם, מפח ה
נפש שגרם למתלוננים, ה
פגיעה
בערך ה
חברתי ה
מוגן, כזכות ה
קניין וזכותה
ה
ריבונית של ה
מדינה
לבקר את ה
נכנסים וה
יוצאים בין שעריה
וכן
ה
ה
שלכות ה
כלכליות של גניבת רכבים.

עוד ה
דגיש ב"כ ה
מאשימה
את מדיניות ה
ענישה
ה
מחמירה
ה
נוה
גת בעבירות דומות.

5.
ב"כ ה
נאשם עתר לה
שית על ה
נאשם עונש מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות, בד בבד עם צו מבחן וכפי ה
מלצת שירות ה
מבחן.

ה
ודגשו ה
תרשמויות שירות ה
מבחן מה
נאשם, עברו ה
נקי, ה
יותו מפרנס יחיד למשפחתו וחלקו ה
פעוט במעשי ה
גניבה
ביחס לאחרים.

6.
ה
נאשם ניצל את זכות ה
מילה
ה
אחרונה
, תיאר את קשייו בעת ה
אחרונה
, את ה
שתלבותו בתעסוקה
ואת ה
שלכות ה
ה
ליך עליו ועל משפחתו. עוד ה
דגיש ה
נאשם חד-פעמיות בה
סתבכותו.

מתחם ה
עונש ה
ה
ולם

7.
כמצוות ה
מחוקק בסעיף 40 ג (א) לחוק, בקביעת מתחם ה
עונש ה
ה
ולם את מעשי ה
עבירות שביצע ה
נאשם, בה
תאם לעיקרון ה
מנחה
ה
קבוע בסעיף 40 ב' לחוק, יש לה
תחשב בערך ה
חברתי שנפגע מביצוע ה
עבירות, במידת ה
פגיעה
בו, במדיניות ה
ענישה
ה
נה
וגה
ובנסיבות ה
קשורות בביצוע ה
עבירות.

גניבת כלי רכב של תושבי ישראל על ידי תושבי ה
שטחים, במטרה
לה
עבירם לשטחי ה
רשות ה
פלסטינית, ה
פכה
לתעשיית פשע מסועפת. מעשיו של ה
נאשם פגעו בזכותם ה
יסודית של ה
מתלוננים בקניינם. מידת ה
פגיעה
בזכות זו גבוה
ה
, בה
תחשב בה
שפעתם ה
רעה
של מעשי ה
נאשם, ה
ן בה
יבט ה
פרטני – לאחר שסייע בגרימת מפח ה
נפש, ה
טרחה
, אבדן ה
זמן וה
משאבים, למתלוננים וה
ן בה
יבט ה
ציבורי בה
ינתן ה
פגיעה
ה
כלכלית ה
נגזרת מה
עלאת תעריפי ביטוח שה
ינה
תוצאה
ישירה
של גניבות רכב.

כבר נקבע כי:

"אין צורך לה
כביר מלים על מפח ה
נפש של אדם ה
יוצא מביתו ומגלה
כי רכבו, רכוש יקר ובעל חשיבות רבה
מכל בחינה
, אינו עוד. לכך מצטרף ה
נזק ה
כלכלי במעגל רחב יותר, במונחי ה
משק. ה
רוצה
ליה
נות בזדון מעמל ה
זולת ולשלוח יד ברכוש שלא ה
וא צבר, ראוי לענישה
מחמירה
..."
רע"פ 7890/10, לאיק מליטאת נ' מ"י, (1.11.10).

ללא עבריינים כנאשם, לא ה
יה
ניתן לה
שלים את מה
לך גניבת רכבי ה
מתלוננים וכנאמר:

"כדי לשוות חומרה
למעשים אין צורך שה
נאשמים ייקחו בה
כרח חלק פעיל בכל אחת מחוליות שרשרת ה
עבירות ה
קשורות לרכב" (ר' ת"פ 2-94, מ"י נ' גסאן, (4.1.96)).

וכן:

"את ה
מלחמה
...יש לנה
ל כנגד כל אחת מה
חוליות ה
יוצרות יחד אותו
מנגנון משומן
" (ר' ע"פ 6294-05, חובב נ' מ"י, (13.7.06)).

בנוסף סיכן ה
נאשם במעשיו את ה
ציבור בכללותו בכך שה
סיע שוה
ים בלתי חוקיים במוניתו בידיעה
כי כניסתם לארץ קשורה
בפלילים וכן את ציבור משתמשי ה
דרך, בכך שנה
ג ללא רישיון נה
יגה
ותעודת ביטוח.

עבירה
של ה
סעת שוה
ה
זר מלווה
בחומרה
יתרה
ודברים בלשון אמרם:

"חומרה
יתירה
נודעת לעבירות ה
נעברות על רקע כספי או עיסקי. ברי כי אנשים ה
עוסקים דרך-קבע בה
סעתם של שוה
ים בלתי חוקיים - בעיקר במקום שה
מדובר ה
וא בה
סעה
משיטחי ה
אזור אל תוך ישראל - גורמים לסיכון רב יותר של ה
ציבור, וכמותם ה
ם מי שנוה
גים לה
עסיק שלא כדין שוה
ים בלתי חוקיים ולה
לינם בתחומי ישראל, בעיקר במקום שה
ה
עסקה
ה
יא לזמן קצר. אמת, במקרים אלה
יש לעתים ה
יכרות ארוכת-טווח בין מעביד לעובדו, ונסיבה
שכזו אפשר תשמש לקולה
, אך אם ברצוננו לשרש את ה
תופעה
ולמנוע כניסתם של תושבי ה
אזור לישראל שלא כדין, עלינו לה
רתיע בראש-ובראשונה
את ה
מעסיקים וה
מסיעים ה
מפיקים תועלת כלכלית מה
פרת ה
חוק. גם במקרים אלה
, כמובן, ניתן דעתנו לנסיבות ה
מקרה
, ונחמיר ביתר עם אותם מעסיקים ומסיעים ה
מעסיקים וה
מסיעים דרך קבע שוה
ים בלתי חוקיים שאינם מוכרים לה
ם. בה
קשר זה
ברור, כמובן, כי אין דינו של מי שביצע עבירה
אחת כדינו של מי שמפר את ה
חוק פעמים רבות.
(ר ע"פ 3674/04 מוחמד אבו סאלם נ מ"י (12.2.06).

וכן:
"על דרך ה
עיקרון תישמר מדיניות ה
ענישה
ה
מחמירה
בכל ה
נוגע לעבירות ה
קשורות בכניסתם של שוה
ים בלתי חוקיים משיטחי ה
אזור לישראל. נבה
יר עם זאת, כי ה
מדיניות אינה
מכתיבה
עונש מאסר - כפי שה
ילכת
ח'טיב
פורשה
בידי מיקצת בתי-משפט - וכי בתי-ה
משפט יגזרו עונש על עבריינים בנסיבותיו ה
מיוחדות של כל מקרה
ומקרה
. כל מקרה
יוכרע בה
תאם לנסיבותיו ובה
תאם לטעמים ולתכליות של מדיניות ה
ענישה
שנקבעה
. ה
תביעה
ה
כללית, מצידה
, תעשה
כמיטבה
לה
ציג לפני בתי-ה
משפט מדיניות אכיפה
אחידה
, ובתי ה
משפט יעשו, כמובן, כחוכמתם
(ר' ע"פ 3607/04 לעיל)

ה
נאשם יכל לה
בין את שעשה
ובכל עת עמדה
בפני
ו ה
אפשרות לה
ימנע מה
משך מעשיו, עליה
ם שלט באופן מוחלט. ה
נאשם אינו קרוב לסייג אחריות פלילית.

8.
מדיניות ה
ענישה
בעבירות בה
ן ה
ורשע ה
נאשם, מתחשבת בצורך במאבק בתופעת גניבת ה
רכבים ובתפקיד בית ה
משפט בה
עברת מסר צלול של ה
כבדת יד ה
ענישה
בעניינם של מסייעים לגנבי רכבים.

כך נקבע בע"פ 69/93, וליד פאכורי נ' מ"י (22.3.93), כנאמר:

"אחת מן ה
עבירות ה
נפוצות בישראל, לצערנו, ה
יא גניבת רכב...

ה
פרזה
לקולה
בגזירת ה
עונש מונעת נקיטת אמצעי ענישה
מרתיעים מול ה
מגיפה
של גניבת

אלפי כלי רכב בשנה
. ראוי על כן שבתי ה
משפט ה
מחוזיים ובתי משפט ה
שלום... יפסקו עונשים ה
ולמים, ה
יינו עונשים מרתיעים
".

מעשי ה
נאשם לבדם נושאים בצדם עונש לריצוי מאחורי סורג ובריח, משה
תנה
לותו מבטאת זלזול בה
וראות ה
חוק ובזכותו של ה
ציבור ברכושו ובשלום גופו. בענישת מבצע עבירות כנגד רכבים, ראוי לייחס משקל מכריע לאינטרס ה
ציבורי, באופן שישקף את ה
סלידה
שחשה
ה
חברה
לנוכח מעשיו של ה
נאשם.

כך נקבע בע"פ 4067-09 , עלי נ' מ"י ( 12.4.10), שם ה
פנה
בית ה
משפט גם לע"פ 11194-05 אבו סבית נ' מ"י (15.5.06) ויפים ה
דברים לענייננו בזו ה
לשון:

"למרבה
ה
צער, תופעת גניבות ה
רכב טרם נעקרה
משורש, ומכת ה
מדינה
שאליה
נדרש בית משפט זה
לפני בדיוק עשור (פסק ה
דין בע"פ 5724/95 ניתן ביום 12.5.96), כמעט שה
פכה
לעשר מכות; ה
יא ממשיכה
לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה
רעה
כלכלית ואנושית. ה
מעט בידי בית משפט זה
לעשות ה
וא לחזק את ידיה
ם של בתי ה
משפט ה
דיוניים בראייה
מחמירה
של ה
עבירות ה
כרוכות בכך..." (ר' אף רע"פ 2366-10 – ג'באלי נ' מ"י, תק-על (2010 901, (2) 2010).
פסקי דין נוספים מה
ם ניתן לאמוד את מדיניות ה
ענישה
ה
ראויה
בנסיבות מעשים דומות, ה
ינם – עפ"ג 9097-03-11 – סאלימה
נ' מ"י (17.4.11); רע"פ 10899-08 – אבו עישה
ואח' נ' מ"י (29.12.08); רע"פ 11194-05 ה
נ"ל; ע"פ 10070-07 – באבי נ' מ"י (19.12.07); עפ"ג 19084-02-12 – עדואן נ' מ"י (25.7.12); פ' 50919-05-11- מ"י נ' יאסין (23.11.11); 29186-10-11 – מ"י נ' עבסי (18.3.12); עפ"ג 44800-05-10 - דאוד נ' מ"י, (13.10.10); ע"פ 41708-07-12 – מ"י נ' עטאללה
(24.7.12). רע"פ 3865/09 עיאדה
נ'' מ"י (10.5.09); רע"פ 1941/09 עלאדין נ מ"י (26.3.09).

מכל ה
מפורט ואף בה
תחשב במחצית ה
עונש ה
קבוע בחוק לעבירת ה
סיוע, אני קובע את מתחם ה
עונש ה
ה
ולם לאירוע נשוא ה
אישום, כדלקמן –

מאסר בפועל ה
נע בין 6 חודשים ל- 10 חודשים, מאסר מותנה
, קנס בה
יקף של אלפי שקלים ופסילה
מלקבל או לה
חזיק רישיון נה
יגה
למשך מספר חודשים.

נסיבות שאינן קשורות בעבירה

9.
בגזירת ה
עונש ה
מתאים לנאשם שמלפניי וכמצוות ה
מחוקק בסעיף 40 יא' לחוק, יש לה
תחשב בנסיבותיו ה
אישיות, אשר אינן קשורות בביצוע ה
עבירות. נסיבות אלה
נלמדות מן ה
אמור בתסקיר שירות ה
מבחן ומטיעוני ה
סנגור.

ה
נאשם יליד 1964 ואין בעברו רישום פלילי.

שירות ה
מבחן סקר את רקע חייו של ה
נאשם, שלא ארחיב בנושא מחמת צנעת ה
פרט.

מה
תסקיר עולה
כי ה
נאשם נשוי ואב לשלושה
, מתגורר עם משפחתו בעיר אור-יה
ודה
ועובד במוסך.

לאחר שחרורו משירות צבאי, עבד ה
נאשם כנה
ג מונית ובתחום ה
שיפוצים.

מחמת קשי בריאות של רעייתו, שה
חלה
לעבוד באופן חלקי רק לאחרונה
, שימש ה
נאשם כמפרנס יחיד של משפחתו וציין קשיים כלכליים, חובות וה
ידרשות לסיוע מאת ה
שירותים ה
חברתיים בעיר מגוריו.

שירות ה
מבחן ה
תרשם כי ה
תנה
לות ה
נאשם במגוון מישורי חייו ובכלל זה
, בעבירות נשוא כתב ה
אישום, לוקה
ב"חוסר בשלות, אינה
שקולה
ואינה
תואמת את יכולותיו".

ה
נאשם תיאר קושי לעמוד בפיתוי שיצרו בפני
ו אותם אחרים, כאפשרות לרווחים קלים וביצע את ה
מיוחס לו מפאת מצבו ה
כלכלי ה
קשה
. ה
נאשם ה
דגיש כי ה
תנה
גותו עומדת בסתירה
לנורמות ולערכים עליה
ם ה
תחנך ועליה
ם ה
וא מחנך את ילדיו, ה
ביע תחושות של בושה
וה
פנמת פסול מעשיו וכן ביקש לה
שתלב בקבוצה
טיפולית.

שירות ה
מבחן ה
תרשם כי ה
נאשם סובל מחסכים רגשיים ה
נובעים מנסיבות חייו ה
מורכבות וכי לה
ליך ה
פלילי קיימת ה
שפעה
מרתיעה
ומרסנת, שיש בה
תרומה
לגיוסו לעריכת שינוי חיובי במצבו.

שירות ה
מבחן ה
מליץ לשלב את ה
נאשם בטיפול קבוצתי במסגרתו, בגדר צו מבחן למשך שנה
וכן לה
שית עליו עונש מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות. לגישת שירות ה
מבחן בכך ניתן יה
יה
לסייע לנאשם לחדד את חומרת מעשיו ואת גבולות ה
מותר.

ה
ממונה
על עבודות ה
שירות מצא את ה
נאשם כמתאים לריצוי עונש על דרך זו.

נסיבות ה
זכות לנאשם אינן מבוטלות ובכללן, ה
ודייתו בכתב אישום מתוקן בה
רחבה
, ה
משקפת ה
בעת חרטה
ומניעת שחזור ה
טראומה
בעבור ה
מתלוננים. בנוסף, ה
נאשם נעדר עבר פלילי, ה
וא מפנים את חומרת מעשיו, חש בושה
אותנטית בגינם ומבקש לשנות את אורחותיו. על פני חלוף ה
זמן, נמנע ה
נאשם מה
סתבכויות נוספות ומצבו ה
משפחתי וה
כלכלי אינו שפיר.

במבוקשי לייצר יחס ה
ולם נדרש בין חומרת מעשי ה
עבירות בנסיבותיה
ם ומידת אשמו של ה
נאשם ובין סוג ומידת ה
עונש שיוטל עליו - ביכרתי לאמץ את ה
מלצותיו ה
מאוזנות של שירות ה
מבחן.


סעיף 40 ד' (א) לחוק, מאפשר לבית ה
משפט לחרוג ממתחם ה
עונש ה
ה
ולם ולקבוע עונש לפי שיקולי שיקומו של ה
נאשם, אם מצא כי ה
שתקם או כי קיים סיכוי של ממש שישתקם.

ה
תרשמתי כי בעניינו של ה
נאשם מלפניי, קיים סיכוי ממשי שישתקם, כה
תרשמות שירות ה
מבחן. ה
נאשם פועל מתוך מוטיבציה
כנה
ואמיתית לה
ותיר את ה
סתבכותו ה
חד פעמית בפלילים ככזו. ה
וא מודע ה
יטב לפסול שבמעשיו ולנסיבות שה
ובילו אותו לביצוען, ה
וא מכיר בחשיבותה
של דרך ה
ישר וחש בושה
על שסטה
ממנה
. לנאשם משפחה
תומכת ובסיוע שירות ה
מבחן בגדר צו מבחן - סברתי כי ניתן לה
עדיף את אינטרס ה
שיקום בענישתו
. לנוכח ה
עדפה
זו, תצא אף ה
חברה
נשכרת.
לעיתים, ניתן לייחס משקל דומיננטי לנסיבות זכות לנאשם, שעה
שלא צפויה
ממנו סכנה
שיחזור לסורו או על מנת שלא לה
פריע בדרכי שיקומו. ה
נאשם נמצא בתוואי שיקומי מובה
ק, ה
וא לא ה
וסיף לה
סתבך בפלילים וה
וא אינו מה
ווה
סיכון לציבור, כדי כך שיה
א ה
צדק לה
עדיף ניתוק מגע בינו בין ה
חברה
וה
שמתו מאחורי סורג ובריח.

שוכנעתי, כי גמול ראוי לנאשם ימצא ביטויו על דרך ה
שמתו במאסר לריצוי בעבודות שירות. סוג עונש זה
, ישיג את מטרות ה
ענישה
בענייננו של ה
נאשם שמלפניי ויאפשר איזון בין ה
אינטרסים ה
שונים בענישה
. במכלול ה
נסיבות, מצאתי בסוג ענישה
זה
כדי לה
וות תרומה
לחברה
, שנפגעה
ממעשי ה
נאשם.

10.
אשר לאסמכתאות שה
וצגו, כל מקרה
נבחן כפי נסיבותיו ה
ייחודיות ואין לנאשם זכות קנויה
כי דינו ייגזר כפי עניינם של נאשמים אחרים, בנסיבות שונות של מעשים ועושים.

סוף דבר

11.
לאור ה
מקובץ, אני משית על ה
נאשם את ה
עונשים, כדלקמן –

מאסר בפועל
– לתקופה
של 6 חודשים. לריצוי על דרך עבודות שירות, כפי חוות דעתו של ה
ממונה
על עבודות ה
שירות.

בחלוף ה
מועד שנקבע בחוות ה
דעת, יתאם ה
סנגור מועד ה
שמה
חדש ויעדכן את ה
מאשימה
ובית ה
משפט בה
תאם בתוך 7 ימים.

ה
נאשם מוזה
ר כי כל ה
פרה
בתנאי עבודות ה
שירות תביא לה
פקעתן ה
מנה
לית ולריצוי ה
עונש במתקן כליאה
.

צו מבחן
- ניתן בזאת צו מבחן כלפי ה
נאשם לתקופה
של 12 חודשים. אני מחייב את ה
נאשם לשתף פעולה
עם שירות ה
מבחן על פי ה
נחיותיו. מובה
ר לנאשם כי ה
פרת צו ה
מבחן יכול ותביא לה
פקעתו, לחידוש ה
משפט ולגזירת דינו מחדש.

מאסר על תנאי
– לתקופה
של 6 חודשים. ה
נאשם יישא בעונש זה
אם בתקופה
של שלוש שנים מה
יום, יעבור על כל ה
עבירות בה
ן ה
ורשע על פי ה
חוק.

מאסר על תנאי
– לתקופה
של 3 חודשים. ה
נאשם יישא בעונש זה
אם בתקופה
של שלוש שנים מה
יום, יעבור על יתרת ה
עבירות בה
ה
ורשע.

קנס
– בסכום של 8,000 ₪ או מאסר ה
נאשם למשך 56 תחתיו; ה
קנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שוים ורצופים ה
חל מעוד 180 ימים ובה
תחשב בריצוי ה
נאשם עונש על דרך עבודות שירות. פיגור בתשלום אחד מן ה
שיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד לפירעון מידי את יתרת ה
קנס שטרם שולמה
ויחייב את ה
נאשם בתשלום תוספת פיגורים כחוק.

ככל שה
ופקד סכום כסף בפקדון, ה
וא יקוזז על חשבון ה
קנס וה
יתרה
תשולם בשיעור ה
תשלומים לעיל.

לא ה
ושת עונש של פסילה
מלקבל או לה
חזיק רישיון נה
יגה
, מאחר ולא ה
תבקש.

מוצגים - תוגש בקשה
נפרדת לאחר שתועבר לתגובת ה
סנגור.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.








פ בית משפט שלום 31903-03/12 מדינת ישראל, על-ידי ב"כ עו"ד שביט נ' יצחק מישון (פורסם ב-ֽ 12/05/1996)