פסקי דין על סידי קליין | פסקי דין על אלטשולר שחם | פסקי דין על גילעד אלטשולר |

7838/06 תעא     07/11/2013




תעא 7838/06 סידי קליין נ' אלטשולר שחם בע"מ, גילעד אלטשולר








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

תע"א 7838-06

07 נובמבר 2013
לפני:
כב' השופטת מיכל לויט
, שופטת בכירה

המבקשת
:

סידי קליין
ע"י ב"כ עו"ד מנחם אברמוביץ
ועו"ד יונתן דורי



-

המשיבים
:
1. אלטשולר שחם בע"מ
2. גילעד אלטשולר

ע"י ב"כ עו"ד רועי סלוקי
ועו"ד ליאור בן ארי

החלטה

1.
לפני בקשתה של הגב' סידי קליין
(להלן: "המבקשת"), לאכוף על המשיבים באמצעות מאסר או קנס, לציית לפסק הדין שניתן ביום 6.12.10, בהתאם להוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

2.
המבקשת הגישה ביום 20.8.06 תביעה כנגד המשיבה, אלטשולר שחם בע"מ
וכנגד המשיב 2, מר גלעד אלטשולר, מנכ"ל משותף ואחד מבעלי המשיבה (להלן: "המשיב") וכנגד נתבע נוסף (מר קלמן שחם), במסגרתה עתרה, בין היתר, לצו למתן חשבונות.


בהחלטת בית הדין מיום 19.4.07 נמחקה התביעה כנגד המשיב 2 וכנגד הנתבע הנוסף.

בפסק הדין מיום 6.12.10 הורה בית הדין כדלקמן:

"ניתן בזאת צו למתן חשבונות, לפיו הנתבעת תמציא לתובעת, תוך 90 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה חשבונות המעידים על תשלום העמלות ששולמו לנתבעת על ידי לקוחות שגייסה התובעת ו/או מר תומר חיים ו/או מי מטעמו של תומר חיים לקופות הגמל שניהלה הנתבעת, משנת 2002 עד לסוף חודש ינואר 2005".





טענות הצדדים

3.
לטענת המבקשת, המשיבה נמנעה מביצוע פסק הדין ככתבו וכלשונו ובהיקפו המלא והסתפקה בכך שהעבירה לידיה ביום 15.3.11 וביום 20.7.11 אסופת מסמכים שלא עונים כלל לצו מתן חשבונות וממילא לא מתייחסים למלוא התקופה הרלוונטית.

על פי הנטען, המסמכים שהועברו על ידי המשיבה מתייחסים לכל היותר לעמלות ששולמו למר תומר חיים, ולא כפי שהורה בית הדין, לעמלות ששולמו למשיבה על ידי לקוחות שגייס מר תומר חיים או מי מטעמו ואף אינם מתייחסים לסוכנים שפעלו מטעמו של מר חיים.

כמו כן, המסמכים שהועברו על ידי המשיבה לא מתייחסים למלוא התקופה הרלוונטית ולא כוללים מסמכים המתייחסים לתקופה 2002 – נובמבר 2003 ויוני 2004 – ספטמבר 2004.

בנוסף נטען כי המסמכים שהועברו, מלבד הכרטסות, אינם מסמכים מקוריים של המשיבה, כנדרש, אלא לכל היותר דוחות אקסל ערוכים ואף קיים חשש כי אינם מבטאים נכונה את מלוא התמונה העובדתית.

עוד טענה המבקשת כי לא הומצאו לה, כנדרש, דוחות הנוגעים ללקוחות אותם גייסה היא עצמה לקופות הגמל, מבלי שהובא כל נימוק המניח את הדעת לאי העמידה בהוראות צו בית הדין.

בנסיבות אלו, לטענת המבקשת, קיימת הצדקה להפעלת מנגנון האכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט, זאת בהתחשב בנזק שנגרם לה עקב אי מסירת המסמכים הנדרשים ובהתחשב בכך שנסיונותיה להביא לקיומו של פסק הדין בדרכי נועם מוצו.

המבקשת טענה עוד, כי המשיב הינו הרוח החיה מאחורי המשיבה והוא שגרם לה, במעשיו או במחדליו, להפר את פסק הדין ועל כן הוא חב באחריות ביחד עם המשיבה בגין בזיון בית הדין ויש לחייבו באופן אישי לציית להוראות פסק הדין.

נוכח האמור, עתרה המבקשת להורות למשיבים להמציא לה את מלוא המסמכים נושא הצו, ובכלל זה מסמכים מקוריים של הבנק בו מנהלת המשיבה את כספי לקוחותיה, בנוסף לעותקים נאמנים למקור של מסמכי כרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה וכן ליתן הוראות מתאימות על מנת להבטיח כי המסמכים הנמסרים הם אמיתיים ונכונים, כנדרש בצו, בין היתר, באמצעות מינוי רואה חשבון מטעם בית הדין לבדיקת החשבונות.

4.
לטענת המשיבים, המשיבה מילאה אחר הוראות הצו.


על פי הנטען, המשיבה עשתה כל שלאל ידה לאיתור מסמכים המצויים בחזקתה, אשר עשויים להיחשב ככאלה הנכנסים בגדרו של הצו ומלוא המסמכים שאותרו, נמסרו לידי המבקשת.

לטענת המשיבים, יכול ובזמן אמת היו מצויים בידי המשיבה מסמכים רלוונטיים נוספים, אולם חלוף הזמן למן התרחשות האירועים ועד ליום מתן פסק הדין ושינויים שבוצעו בחברת הבת של המשיבה במסגרתה מנוהלות קופות הגמל, הביאו לכך שאין היא יכולה עוד לאתרם.

המשיבים לא חלקו על כך שהמסמכים שהועברו למבקשת אינם "מכסים" את מלוא התקופה אליה מתייחס הצו, אולם לטענתם, הדבר נבע מכך שלא נמצאו אצל המשיבה או מי מטעמה מסמכים המתייחסים לתקופות החסרות.


לטענת המשיבים, אין להיענות לדרישת המבקשת להמציא לה דפי חשבונות בנק של לקוחות המשיבה מאחר ומדובר בפרשנות מרחיבה של הוראות הצו למתן חשבונות, מאחר וקבלת הבקשה תוביל לגילוי מידע סודי של לקוחות המשיבה, משעלות הפקת המסמכים האמורים עלולה להסתכם בסכומים גבוהים ומשממילא יש להניח כי לא יהיה בידיהם לאתר את המסמכים המבוקשים.

באשר להפניית הבקשה לבזיון גם כנגד המשיב, טענו המשיבים, כי המשיב לא היה צד להליך בו ניתן פסק הדין וכי המבקשת לא עמדה ברף ההוכחה הגבוה הנדרש בהליך הבזיון על מנת להראות כי המשיב הפר את צו בית הדין באופן כלשהו ולא הצביעה על כל פעולה או מחדל קונקרטי המיוחסים למשיב.

לאור האמור, עתרו המשיבים לדחות את הבקשה הן כלפי המשיבה והן כלפי המשיב.

תצהירים ועדויות

5.
המבקשת הגישה תצהיר מטעמה לתמיכה בבקשה למתן צו לפי פקודת בזיון בית המשפט.
מטעם המשיבים הוגש תצהיר תמיכה לתגובה לבקשה, של הגב' שרה ברייטמן, המשמשת כסמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל של המשיבה.

המבקשת והגב' ברייטמן נחקרו על תצהיריהן במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים לעניין הבקשה.


דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

6.
סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, הינה מכוח סעיף 38 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, הקובע:

"לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת ביזיון בית המשפט בשינויים המחוייבים..."

סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט קובע כדלקמן:

"(1) בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".

7.
על פי פסיקת בית המשפט העליון:

"הליך לפי סעיף 6 לפקודת בזיון ביהמ"ש הינו הליך בעל אופי מיוחד המצוי בתחום הדמדומים שבין הליך אזרחי "רגיל" להליך פלילי. אין הוא עונשי במהותו ומטרתו העיקרית להביא לאכיפת ההחלטה השיפוטית במבט צופה עתיד. עניינו של ההליך הוא במישור היחסים שבין הצדדים המתדיינים ואין הוא מיועד להטיל דופי או לפגוע במפר הצו. זהו הליך אכיפה קיצוני שמקובל לראות בו הליך שיורי, ואין להיזקק לו כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית. עם זאת, למרות הזהירות והאיפוק בהפעלת מנגנון הבזיון, מיהותו של ההליך השיפוטי, חשיבותו וכבודו מחייבים קיום החלטות וצווים שיפוטיים"
(
רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט (14.12.04) (להלן:"עניין שרבט").

מטרתה של הוראת סעיף 6 לפקודת הבזיון אינה עונשית, אלא אכיפתית. תכליתה היא להביא לידי כך שצווי בית המשפט יבוצעו ויוצאו מהכוח אל הפועל כאשר הסנקציה המוטלת בצידה נועדה לסייע לנפגע לאכוף ביצוע החלטה שיפוטית, בה זכה כדין.
8.
להוכחת הביזיון שני שלבים: בשלב הראשון על התובע להוכיח כי עובדתית לא קיים הנתבע את הצו, ובשלב השני על התובע להוכיח את היסוד הנפשי הדרוש לצורך ביסוס טענת הביזיון.
לצורך הוכחת השלב הראשון ובירור היסוד העובדתי, יש, בראש וראשונה, לפרש את הצו שנטען כי הנתבע ביזה אותו. פירוש הצו, על פי ההלכה הפסוקה, "יעשה באופן סביר, היינו, כפי שאדם סביר יפרש את הצו. באם ניתן לפרשו במספר אופנים, יש לתת לצו בית המשפט פירוש על פי תכליתו של הצו. כאשר הפירוש עמום וניתן לפירוש סביר במספר אופנים, יש ליתן לו פירוש שהוא לטובתו של הנתבע. זאת מאחר ומדובר בהליך מעין פלילי, שסנקציה בצידה..."(דב"ע נד/ 137-38 שמואל יעקובי – בנק המזרחי המאוחד בע"מ, ניתן ביום 30.6.1994 –לא פורסם, דב"ע נו/ 5-18 אמונים פיתוח ושירותי הספקת כוח אדם נ' זאב שרעבי, עבודה ארצי, כרך כט(1), 364).
משעולה מפורשות כי מבחינה עובדתית לא קויים הצו, יש להוכיח גם את היסוד הנפשי הדרוש לצורך ביסוס טענת ביזיון. בפסיקה נקבע כי לכל הפחות נדרש יסוד נפשי של רשלנות - התנהגות שאדם סביר היה צריך לצפות שהיא אינה ראויה, היכולה לנבוע מאי ביצוע בזדון או מאי ביצוע ללא כוונת זדון.

9.
יש לזכור כי סעד לפי פקודת ביזיון בית המשפט הוא סעד קיצוני, שבית המשפט ינקוט בו רק כאשר הוא מתרשם כי צד להליך נמנע במתכוון מלקיים

פסק דין
של בית המשפט, תחת כסות של תואנות שווא כאלה ואחרות.


לא בכדי קבע בית המשפט העליון כי:

"מאחר שהסנקציות המוטלות בגדרו של הליך לפי פקודת הבזיון עלולות להיות קשות ופוגעניות (ובמידה מסוימת, להיות מלוות גם בסטיגמה הנובעת מאופיו ה"מעין-פלילי" של ההליך), עמד בית משפט זה על כך כי השימוש בכלי זה צריך להיעשות בזהירות ובמשורה, וכי אין להידרש לו כאשר ניתן לנקוט באמצעי מתאים אחר (ופוגעני פחות) לאכיפת הצו השיפוטי. כלל זה כונה, לא אחת, "עקרון הדרך החמורה פחות"..., והוא מתיישב עם עקרון המידתיות הכללי" (ר' רע"פ 4169/12 דן מיחזור בע"מ נ' מדינת ישראל (8.7.13) וכן עניין שרבט).

10.
הליך של בזיון לפי הפקודה יכול ויופנה גם כנגד מי שלא היה צד ישיר להליך, אם אותו גורם ידע ונטל חלק בסיכולו.

על כך נאמר בדב"ע לא/ 4-4 ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל – החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ (פד"ע ד 122, 136):

"סביר אולי לומר, כי ניתן להפעיל את הסמכויות המוקנות לבית הדין בסעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, אף נגד אדם שנגדו לא היה מכוון צו בית הדין שבעטיו באים ליתן צו אכיפה. במה דברים אמורים? כשמנוסח הצו שבאים לאכוף אותו ברור שהיה מכוון לא רק נגד המצווה אישית, אלא לפעולה עצמה, על תוצאותיה... וכן אם ברור שהאדם, שנגדו באים להפעיל את הסמכויות הנתונות בסעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, ידע על הצו והכשילו".
(ההדגשה אינה במקור, מ.ל.).

יישום המסגרת הנורמטיבית על ענייננו:

11.
מהעדויות והראיות שהוצגו לפני עולה כי המשיבה העבירה לידי המבקשת ביום 15.3.11 העתקי כרטסת הנהלת חשבונות המעידים על תשלומים שהעבירה המשיבה ל"מזרח סוכנות לביטוח" ול"מזרח סוכנות לביטוח (2002) בע"מ", כשבהסבר שצורף לכרטסת פורט כי מדובר בתשלומים שהועברו על ידי המשיבה למר חיים שגילמו את סך העמלות שנצברו לזכותו מתחילת עבודתו מול המשיבה (המכתב והכרטסת צורפו כנספח 2 לבקשה).
ביום 20.7.11 הועברו למבקשת העתקי דוחות אקסל שלטענת המשיבה מפרטים את עמלות הסוכן ששולמו למר חיים ומתייחסים לחודשים דצמבר 2003, ינואר-מאי 2004, אוקטובר-דצמבר 2004 וינואר 2005 (צורפו כנספח 3 לבקשה).

12.
לטענת המבקשת, אין באסופת המסמכים הדלה שהועברה לידיה כדי למלא אחר הצו שניתן על ידי בית הדין.

המשיבה אינה חולקת על כך שהעבירה לידי המבקשת מסמכים חלקיים בלבד, אשר אף אינם "מכסים" את מלוא התקופה הנקובה בצו.
אלא שלטענתה, היא אינה מחזיקה ברשותה מסמכים נוספים העשויים להיכנס ככאלה הנכנסים בגדר הצו ואין באפשרותה לאתר מסמכים נוספים מלבד אלו שהועברו למבקשת.

13.
המשיבה תיארה את הפעולות שנקטה לשם קיום הצו.

על פי עדותה של הגב' ברייטמן, עם קבלת הצו היא החלה בפעולות למימושו.

המשיבה ניסתה לשחזר את הדוחות הרלוונטיים באמצעות מערכות ניהול הלקוחות שלה ואף פנתה לחברת הבת בה נוהלו קופות הגמל, חברת אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ, שתמציא דוחות כאמור (סעיף 12 לתצהיר הגב' ברייטמן).

על פי עדות הגב' ברייטמן, בשל חלוף הזמן ובשל שינויים שחלו בחברת הבת של המשיבה, במסגרתה נוהלו קופות הגמל, לרבות מיזוג פעילות הגמל והפנסיה של בית ההשקעות אלטשולר שחם עם פעילות מקבילה של בית ההשקעות פרפקט שוקי הון, מיזוג של מספר קופות גמל שניהלה המשיבה, העברת תפעול קופות הגמל מחבר בורסה אחד למשנהו ושדרוג מערכת ניהול הלקוחות, הנסיונות לאתר את הדוחות הרלוונטיים כשלו (סעיף 7 ו- 13 לתצהיר הגב' ברייטמן, עמ' 11, ש' 19-22).

בנוסף, נעשה נסיון לאתר העתקי דוחות במסמכי הנהלת חשבונות של המשיבה, כשאת הפעולות ביצעו עובדי המשיבה, השייכים למחלקת הנהלת חשבונות והייעוץ המשפטי ואנשי מחלקת התפעול בחברת הבת.

חלק מהמסמכים נמצאו במשרדי המשיבה וחלק הוזמנו מחברה חיצונית המספקת למשיבה שירותי ארכיב והגב' ברייטמן העידה כי סרקה את כל המסמכים בקפדנות במטרה לאתר כל מסמך שעשוי להיות לו קשר לצו וכל מסמך שאותר, הועבר, על פי עדותה, לב"כ המבקשת (סעיפים 14-18 לתצהיר הגב' ברייטמן, עמ' 8, ש' 18-19).


14.
המבקשת לא חלקה על הטענה לפיה המשיבה העבירה לידיה את מלוא המסמכים המצויים ברשותה, העונים על דרישת הצו, ולא הצביעה על כל מסמך שלטענתה מצוי בידי המשיבה ולא גולה לה.

עם זאת, לטענת המבקשת, המשיבה לא סיפקה לה כל מסמך מקורי ואף לא סיפקה לה כל מסמך שנערך על ידי קופות הגמל ו/או הבנקים בהם מנוהלים כספי לקוחותיה ובבקשתה עתרה לקבלת מסמכים כאמור.

15.


כמפורט לעיל, בהתאם להלכה, יש לפרש את הצו שניתן בהתאם למבחן האדם הסביר ובאם ניתן לפרשו במספר אופנים, יש לפרשו על פי תכליתו של הצו ולטובתו של הנתבע.

בפסק הדין נקבע כאמור כי על המשיבה להעביר לידי המבקשת "חשבונות המעידים על תשלום העמלות ששולמו לנתבעת על ידי לקוחות שגייסה התובעת ו/או מר תומר חיים ו/או מי מטעמו של תומר חיים לקופות הגמל שניהלה הנתבעת...".

דרישתה של המבקשת לקבל לידיה מסמכים מקוריים של הבנק בו מנהלת המשיבה את כספי לקוחותיה ו/או דוחות שנערכו על ידי קופות הגמל מהווה פרשנות מרחיבה של הצו אשר חורגת מההוראות שניתנו, ועל כן אין לקבלה.
כמו כן היענות לדרישת המבקשת עלולה לפגוע בפרטיות לקוחותיה של המשיבה וגם מטעם זה יש לדחותה.

16.
המבקשת טענה בסיכומיה כי המשיבה צריכה היתה להיערך בצורה טובה יותר וכי היה עליה לשמור על המסמכים הרלוונטיים לאחר הגשת התביעה.

הלכה היא כי בהקשר של כפיית ציות לפסק-דין מכוח פקודת בזיון בית המשפט ישנה חשיבות לבדיקת המצב לאשורו בזמן כפיית הציות במיוחד בשים לב למטרות האכיפתיות של הפקודה.

המשיבה לא הכחישה כי ייתכן ובזמן אמת היו בידיה מסמכים רלוונטיים נוספים, אולם לטענתה, נכון למועד כפיית הציות, לא ניתן היה לאתר מסמכים נוספים העונים על הגדרת הצו, וזאת נוכח חלוף הזמן והתמורות שחלו בחברת הבת שלה, במסגרתה מנוהלות קופות הגמל.

המשיבה פירטה את כל הפעולות שנקטה על מנת לקיים את הצו ושוכנענו כי העבירה לידי המבקשת את כל המסמכים שהיה ביכולתה לאתר, שענו על דרישות הצו וכי אין בידיה כיום מסמכים רלוונטיים נוספים.

17.
בהתאם לפסיקה,
חוסר יכולת לבצע חיוב שב

פסק דין
משמש הגנה מפני הליכים של ביזיון בית המשפט
(ר' בר"ם 5657/12 יאיר - הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה (16.10.2012); ע"פ 221/88 פנחסי – חזקי, פ"ד מב(2)
722, 724 (1988); ע"פ 221/88 אלי פנחסי – אורלי חזקי, פ"ד מב(2)
722, 724 (1988)).

בעניין בש"פ 4445/01 אריאלה גל ואח' – אהרון קצובשווילי ואח', פד"י נו(1), 210 נקבע כי:
"ההליך הקבוע בסעיף 6(א) לפקודת הביזיון אינו אלא אמצעי אינסטרומנטלי, שמטרתו מוגדרת. הוא לא נועד לבטא הוקעה או גינוי. הוא גם לא נועד להוות גמול על מעשה עבירה. מסיבה זו, כאשר לא יכולים האמצעים לפי פקודת הביזיון להביא לביצוע פסק הדין, לא ייעשה שימוש באמצעי האכיפה שבפקודת הביזיון"

.(עמ' 218-219 לפסק הדין, ההדגשה אינה במקור).

יש להדגיש כי על פי פסיקת בית המשפט העליון בעניין ע"א 391/80 מירה ומיכאל לסרסון ואח' – שכון עובדים בע"מ, פד"י לח(2), עמ' 247-248, גם מקום בו חוסר היכולת נובע ממעשיו של המפר עצמו, לא ניתן לחייבו בביזיון בית משפט:
"ההלכה קובעת "שבית המשפט לא יצווה על ביצוע-בעין, כאשר נבצר מן הצד המפר לבצע את החוזה, ויהא זה אפילו עקב פעולת אותו צד מפר עצמו" (ע"א 147/63, בעמ' 2196). מאותה סיבה ממש גם לא יינתן צו מכוח סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט..."

18.
משכך, אף אם בזמן אמת ייתכן והיו בידי המשיבה מסמכים רלוונטיים נוספים על אלו שהועברו לידי המבקשת, מאחר וכיום, בזמן כפיית הציות, אין בידי המשיבה מסמכים נוספים העונים לדרישות הצו, ואף המבקשת עצמה לא הצביעה על כל מסמך המצוי בידי המשיבה שלא הועבר לידיה, אין הצדקה ואף אין כל טעם בשימוש באמצעי האכיפה שבפקודת הבזיון, שכן ממילא אלו לא יסייעו באכיפת הוראות פסק הדין ולכל היותר יהוו סנקציה "עונשית".

19.
לאור כל האמור לעיל, בנסיבות בהן שוכנעתי כי המשיבה ביצעה את כל שיכלה על מנת לקיים את הוראות הצו, הבקשה לאכוף על המשיבה את ביצוע פסק הדין בהתאם להוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט – נדחית.

20.
בנסיבות אלו, גם דין הבקשה המופנית כנגד המשיב, להידחות, על אחת כמה וכמה משהמבקשת לא הצביעה על כל פעולה או מחדל ספציפיים שננקטו על ידי המשיב על מנת להכשיל את קיום הצו.

21.
סיכומו של דבר, הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט – נדחית.

22.
עם זאת, לאור טענותיה של המבקשת לפיהן לא הועבר לידיה כל מסמך מקורי של המשיבה עליו התבססו דוחות האקסל ונוכח טענתה בדבר אי התאמה בין הנתונים המופיעים בדוחות האקסל לבין כרטסת הנהלת החשבונות שגולתה, על מנת שבפני
המבקשת יעמדו מלוא הנתונים הרלוונטיים המצויים בידי המשיבה, יועברו לידי המבקשת העתקים של המסמכים המקוריים ששימשו את המשיבה לשם עריכת דוחות האקסל (נספח 3 לבקשה).

המשיבה תפעל להעברת המסמכים האמורים בתוך 60 יום ממועד המצאת החלטה זו.

23.
אין מקום בנסיבות העניין למינוי רואה חשבון מטעם בית הדין לבדיקת חשבונות קופות הגמל ועל כן, הבקשה למינוי רואה חשבון – נדחית.





סוף דבר

24.
הבקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט – נדחית.

25.
הבקשה למינוי רואה חשבון מטעם בית הדין – נדחית.

26.
המשיבה תפעל בהתאם לאמור בסעיף 22 שלעיל, בתוך 60 יום ממועד המצאת ההחלטה לידיה.

27.
נוכח קבלת הבקשה בחלקה הקטן בלבד, לא ראיתי לנכון לפסוק הוצאות למי מהצדדים וכל צד יישא בהוצאותיו.



ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ד,
(
07 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


חתימה










תעא בית דין אזורי לעבודה 7838/06 סידי קליין נ' אלטשולר שחם בע"מ, גילעד אלטשולר (פורסם ב-ֽ 07/11/2013)