פסקי דין על גבריאל ישראלוב | פסקי דין על ברטה ישראלוב | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח בע"מ

45924-02/10 א     04/11/2013




א 45924-02/10 גבריאל ישראלוב, ברטה ישראלוב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 45924-02-10 ישראלוב ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ




בפני

כב' השופטת
יעל הניג


תובעים

1
.
גבריאל ישראלוב

2
.
ברטה ישראלוב
ע"י ב"כ עו"ד סמדר לוי


נגד


נתבעים

מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אושרת הורביץ





פסק דין


תביעה בגין שתי תאונות דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

המחלוקת על הנזק בלבד.

רקע
1. התובעים בני זוג ילידי 1954 ו – 1955. הם נפגעו בשתי תאונות דרכים, הראשונה ב – 8.3.09 והשנייה כעבור 3.5 חודשים, ב – 27.6.09. בשתי התאונות היה זה התובע שנהג ברכב והתובעת נוסעת.

2. הנתבעת הינה מבטחת השימוש ברכב.

תאונה ראשונה
3.
התובע נחבל בגב, צוואר וגפיים, טופל שמרנית בחדר מיון, בקופת חולים, עבר טיפולי פיזיותראפיה וטופל פעם נוספת בחדר מיון. התובעת נחבלה
בגב ובצוואר. היא טופלה שמרנית בחדר מיון ובקופת חולים.

תאונה שנייה
4. התובע נחבל בגב וצוואר. הוא טופל שמרנית בחדר מיון, בקופת חולים ועבר טיפולי פיזיותראפיה ורפואה משלימה. התובעת נחבלה בגב וצוואר. היא טופלה שמרנית בחדר מיון, בקופת חולים ועברה טיפולי פיזיותראפיה.

הנכות הרפואית - אורטופד מומחה מטעם בית המשפט – ד"ר לוינקופף
לתובע
5. המומחה מצא אצל התובע מצב קודם שאינו קשור לתאונות. לאחר ניכוי, חילק את הנכות שנגרמה בתאונות שווה בשווה:
[1] עמוד שדרה צווארי – 1.75%.
[2] עמוד שדרה מותני – 1.25%.
סה"כ לפני שקלול – 3% בגין כל אחת מהתאונות וביחד = 6%.

אי כושר זמני על בסיס תיעוד רפואי, תעודות מחלה וטיפולי פיזיותראפיה :
4 – 6 שבועות.

לתובעת
6. המומחה מצא גם אצל התובעת מצב קודם שאינו קשור לתאונות. לאחר ניכוי חילק את הנכות שנגרמה בתאונות כדלקמן:
[1] עמוד שדרה צווארי – 2.5%
בגין כל אחת מהתאונות.
[2] עמוד שדרה מותני – 1% בגין התאונה השנייה.
סה"כ לפני שקלול -
2.5% בגין תאונה ראשונה. 3.5% בגין התאונה השנייה וביחד = 6%.

אי כושר זמני על בסיס תיעוד רפואי, תעודות מחלה וטיפולי פיזיותראפיה
: 4 – 6 שבועות.

7. המומחה נחקר על חוות דעתו. הוא הסכים שהתובעים לא גילו לו מסמכים רפואיים מעברם, אך גם לאחר עיון, לא חזר בו מקביעותיו. לטענת הנתבעת "ניתן היה לנכות יותר"
והיה על המומחה להעמיד את הנכויות הרפואיות על מחצית מאילו שקבע.

8. בית המשפט מייחס לחוות דעתו של המומחה מטעמו מימד אובייקטיבי ואינו נוטה להתערב בקביעות רפואיות טהורות. המומחה ביסס את קביעותיו לא רק על בדיקות ואנמנזות של התובעים, אלא גם על צילומים וממצאים אובייקטיביים ולא התעלם מעברם המתועד.
הנתבעת לא שכנעה כי במקרה זה יש לסטות מקביעותיו.
הנכות הרפואית של התובע עקב שתי התאונות
–6%.
הנכות הרפואית של התובעת עקב שתי התאונות – 6%.

הנכות התפקודית
- שתי התאונות
9. הנכויות הרפואיות של שני התובעים נקבעו בגין הגבלות תנועה קלות בחלק מטווחי התנועות ועל פי סעיפי "סל" 37 ו – 35 [מותאמים] לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956. זאת, לאחר ניכוי מצב קודם עקב תחלואות עבר, סבל מתועד מכאבים ושינויים ניוונים.

10.
כשלעצמה ובמנותק מנתוני ניזוק ספציפי, נבחנת הנכות התפקודית על פי הנכות הרפואית [ע"א 3049/93, גירוגיסיאן נ' רמזי, פד"י נב [3] 792]. כאשר אין לו לבית המשפט נתונים לגבי ניזוק ספציפי, רשאי הוא להשתמש בנכות הרפואית כמדד לקביעת הנכות התפקודית. לעומת זאת, כאשר יש בידיו נתונים לגבי אותו ניזוק, לרבות נתונים אותם יכול היה הניזוק לספק אך לא עשה כן, יש לבחון את הגריעה בפועל מהשתכרותו והאם קיים קשר סיבתי בינה, ככל שקיימת, לבין העוולה או התאונה.

11. נקודת המוצא היא שנכות אורטופדית רפואית המבוססת על סעיפי "סל" כשלעצמה משקפת את מידת הנכות התפקודית.
מכאן שנכותו התפקודית של כל אחד מהתובעים הינה בשיעור של 6%.

הפסדי השתכרות לעבר

מידת הגריעה משכרם של התובעים בגין התאונות
שכר עובר לתאונות
12. התובעים העידו כעדים יחידים מטעמם. לא התרשמתי מעדויותיהם כך שאוכל לבסס עליהן כשלעצמן ממצאים, מקום בו אינן נתמכות באינדיקציות אובייקטיביות. התובעים בעלים ומנהלים של עסק משפחתי, מינימרקט. התובע מוגדר כעצמאי ומעסיק, התובעת מושכת שכר כשכירה. על פי שומת 2008 עמדה הכנסתו של התובע על 60,557 ₪ ולאחר ניכוי מס בסך 1,425 ₪, על 59,132 ₪. הכנסתו לחודש – 4,927 ₪. הכנסתה השנתית של התובעת עמדה על 42,000 ₪, ללא ניכוי מס.
הכנסתה לחודש – 3,500 ₪.
הצמדת הסכומים להיום:
הכנסת התובע –
5,570 ₪.
הכנסת התובעת – 4,000 ₪.

הפסדי שכר מהתאונה הראשונה
ועד לסוף 2009
13. התובע עצמאי ואין ביכולתו להגיש תלושי שכר המצביעים על הפסדים בתקופות אי הכושר אותן העריך המומחה בין
4 ל – 6 שבועות לאחר כל תאונה. התובע הפעיל את המינימרקט לאחר התאונה הראשונה, אך לשם כך העסיק במרץ – אפריל
2009 שני עובדים, סלומון ובתו סוזנה. הוא הגיש תלושי שכר שלהם המעידים על שכר כולל של 7,050 ₪, לאחר הצמדה להיום : 8,000 ₪. העובדה שסוזנה הינה בתם של התובעים אינה בעלת חשיבות בעיני לאור קביעת המומחה ולאור תלושי השכר. סכומים אלו מבטאים את הגריעה מכושר השתכרותו בתקופה זו.
תאונה ראשונה - אני פוסקת לתובע סכום של 8,000 ₪.

14. לאחר התאונה השנייה המשיך התובע להפעיל את המינימרקט והפעם לא העסיק עובדים. בהיעדר אינדיקציה אובייקטיבית לא הוכיח התובע הפסדים בתקופה זו.

15. התובע מושכת כאמור כספים כשכירה. לאחר התאונה הראשונה
לא משכה שכר עבור חודש אפריל 2009. כך עולה מטופס 106 שהגישה. הדבר מתיישב עם תקופת אי הכושר כפי שקבע המומחה. התובעת הוכיחה גריעה מכושר השתכרותה בתקופה זו.
תאונה ראשונה – אני פוסקת לתובעת סכום של 4,000 ₪.

16.
אשר לתאונה השנייה – התובע לא יכול היה להגיש אלא את קביעת המומחה על תקופת אי כושר. שומת 2009 מעידה על הכנסות לאחר ניכוי מס בסך 61,718 ₪. בהצמדה להיום – 67,000 ₪. התובע לא העסיק עובדים בתקופה זו. התובעת מודה שמשכה שכר מלא, על אף ימי מחלה וקביעת אי כושר על ידי המומחה.
על פי שומת 2009 פחת שכרה ל – 36,000 ₪. בהצמדה להיום – 39,000 ₪. התובעת טוענת שמשכה שכר על חשבון ימי מחלה צבורים. היא לא הוכיחה זאת.
בשנת 2008 עמדו הכנסותיהם הצמודות של שני התובעים, לאחר ניכוי מס, על 101,000 ₪.
בשנת 2009 עלו הכנסותיהם במידה מסוימת והגיעו ל – 106,000 ₪.
תאונה שנייה - התובעים לא הוכיחו גריעה בהשתכרותם הכוללת.

הפסדי שכר מ – 2010 ועד היום
17. על פי שומת 2010 עמדה הכנסתו של התובע, לאחר ניכוי מס, על כ – 41,000 ₪. התובעת לעומתו משכה שכר של 45,457 ₪.
בהצמדה להיום – 91,500 ₪. התובעים העידו שעובר לתאונות עבדו שניהם יחד לאורך כל שעות הפתיחה של המינימרקט, מ – 7.00 ועד 21.00. לאחר התאונות, עובדת התובעת משעת הפתיחה ועד לשעת צהריים. התובע העיד תחילה שהוא עובד משעות אחה"צ עד הערב. לאחר מכן הודה שהוא מגיע לעיתים ב – 10.00, 11.00 ו – 12.00.
לדבריו כאשר התובעת נמצאת לבדה בחנות, היא מרימה ארגזים לאט לאט ומניחה בצד דברים כבדים. אך התובע תולה למעשה את קשייו הנטענים במצב הרגל שלו. אין קשר סיבתי בין מצב הרגל לבין הפגיעה בתאונות. לתובע סבל קודם עקב פגיעת כתף.

18. התובעת סבלה מכאבי ראש וכאבי גב זמן רב לפני התאונות. טענתה שכאבי הראש החמירו בעקבות התאונות אינה נתמכת באינדיקציה רפואית.התובעת הודתה שאף
טופלה בזריקות ישירות לגב על מנת להקל על סבלה וכן
שכבר לפני התאונות הייתה מוגבלת בהרמת דברים ובהתכופפות [עמ' 14 – 15]. דומני שהתובעים הפריזו בתיאור מגבלותיהם תוצאת התאונות. אני מתקשה לקבל שעל אף מצבה של התובעת לפני התאונות, יכולה הייתה להרים
דברים ללא קושי [עמ' 15 למטה].

19. התובעים לא הגישו אסמכתאות על הכנסותיהם והשתכרותם לאחר שנת 2010 ועד כולל היום. מדובר בראש נזק מיוחד אותו צריכים ויכולים היו התובעים להוכיח. הם נמנעו מכך.
התובעים לא הוכיחו הפסדים.

עזרת הזולת לעבר
20. התובעים לא הגישו אסמכתאות להעסקת עזרה בשכר לאחר התאונה הראשונה ועד בכלל. אך לאור מגבלותיהם ותקופות אי הכושר הכוללות אני קובעת שנזקקו לעזרת משפחה מוגברת ואל לו למזיק להרוויח על חשבון עזרת מיטיבים ללא תמורה. התובעת היא זו שנשאה בעול הטיפול במשק הבית. עזרה לתובעת, משמע עזרה לתובע אך הוא אינו זכאי לעזרה נוספת.
אני פוסקת לתובעת לפי אומדן סך של 3,000 ₪.

הוצאות לעבר
נסיעה לסלובקיה
21. התובעים הצהירו שנסעו לסלובקיה לצורך טיפולים להקלת סבלם תוצאת התאונות. אני מוכנה להניח שנסעו לסלובקיה, אך התובעים לא התחילו להוכיח מה הקשר בין נסיעה זו לבין סבלם, לא עובדתית וודאי שלא רפואית. טענה זו מוטב לה שלא הייתה מועלית.

22. מרבית ההוצאות הרפואיות מכוסות במסגרת "סל בריאות". עדיין נדרש המבוטח לשאת בהשתתפות עצמית ועדיין נזקק הוא להוציא הוצאות לשם נסיעות לטיפולים.
מצאתי לפסוק לכל אחד מהם לפי אומדן סך של – 2,000 ₪.

הפסדי השתכרות לעתיד
22. התובעים הפריזו בדרישותיהם בסיכומים. לטענתם יש לחשב את הפסדיו של כל אחד מהם עד הגיעו לגיל 70 ולפי פגיעה בשיעור של 10% בכושר השתכרותם.
איני מקבלת טענה זו. כל אחד מהתובעים גורר מגבלות מעברו. המגבלות האלו באות לידי ביטוי ברמת התפקוד היומיומית ולא ניתן לנתק את חלקן של המגבלות תוצאת התאונה ממכלול מגבלותיהם בפרט האורטופדיות. התובעים לא הניחו בסיס מינימאלי לטענתם שאלמלא התאונות היו ממשיכים לעבוד עד גיל 70. התובעים לא הוכיחו הפסדים עד כה. מאידך עבודתם הינה בעיקרה עבודה פיסית והכנסותיהם משקפות את כושר השתכרותם עובר לתאונות.
איני רואה להפעיל
נוסחאות אקטואריות אלא לפסוק סכומים גלובאליים.
לתובע
-
סך של 25,000 ₪.
לתובעת -
סך של 20,000 ₪.

הוצאות ושונות לעתיד
23. בהינתן הכיסוי במסגרת החקיקה הסוציאלית ובהתחשב בכלל נסיבות העניין, אני פוסקת לכל אחד מהם
סך של 6,000 ₪.

נזק לא ממוני
24. נכותו של כל אחד מהתובעים, בגין שתי התאונות גם יחד מגיעה ל – 6%. הטיפולים, הסבל, המגבלות אינם משתנים מתאונה לתאונה. איני רואה לפסוק להם פיצוי לפי 10% לכל אחת מהתאונות. הפיצוי יחושב לכל אחד מהתובעים, עבור שתי התאונות גם יחד, לפי תקנה 2 [ב] לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים [חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון] תשל"ו – 1976.
לתובע –
סך של 8,025 ₪ .
לתובעת –
סך של 8,131 ₪.

סה"כ הפיצוי לתובע
:
49,025 ₪.
סה"כ הפיצוי לתובעת :
45,131 ₪.

סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע
49,025 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 7,521 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת 45,131 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 6,923 ₪

הנתבעת תשלם לשניהם יחד אגרת משפט ובנוסף הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.


ניתן היום,
א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 45924-02/10 גבריאל ישראלוב, ברטה ישראלוב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/11/2013)