פסקי דין על מיכאל קוזוקין

5007/12 נב     10/11/2013




נב 5007/12 מדינת ישראל נ' מיכאל קוזוקין








בית משפט השלום לתעבורה בירושלים

נ"ב 5007-12 מדינת ישראל
נ' קוזוקין





בפני

כב' השופטת
מרים קסלסי

בעניין:
מדינת ישראל


ע"י לשכת תביעות תעבורה ים
המאשימה



נגד


מיכאל קוזוקין


ע"י ב"כ עוה"ד י. קיוול
(סנגוריה ציבורית)
הנאשם

גזר דין

העבירות והעבר
1.
הנאשם בן 50, הודה והורשע בנהיגה בשכרות (207 מ"ג במאה מיליליטר דם), בקלות ראש, בזמן שהוא פסול מלנהוג, ללא ביטוח חובה בתוקף, תוך גרימת נזק ושימוש ברכב ללא רשות. האירוע התרחש ביום 6/8/12 שעה 18:30 בתחנת הדלק בנווה יעקב, עת נכנס בנסיעה רצופה לתחנת הדלק, לא שמח מרחק ופגע חזית אחור ברכב שלפניו.

2.
גזר הדין בו נפסל רישיונו של הנאשם ניתן ביום 9.2.11 (נ"ב(ים) 8587-05-10). באותו תיק הורשע הנאשם בשתי עבירות נהיגה בשכרות וגרימת נזק ביום 28/12/09 ונהיגה בשכרות ביום 29/5/10.
הנאשם נדון ביום 9/2/11
ל-31 ימי מאסר בפועל,
4 שנות פסילה ומאסר על תנאי בן 7 חודשים למשך 3 שנים, פסילה על תנאי וקנס בסך 2,500 ש"ח. המאסר בר הפעלה במקרה הנוכחי, באשר חלפו שנה ו-3 חודשים לערך מתום ריצוי המאסר ועד המקרה הנוכחי.

3.
הנאשם נוהג משנת 95, לחובתו 7 הרשעות קודמות, בהן כאמור, שתי עבירות של נהיגה בשכרות, האחת מלווה עם תאונת דרכים ותאונת דרכים נוספת ביום 7/8/98 בה הורשע גם על אי מסירת פרטים. מספר העבירות אינו רב, אולם משקלן הסגולי של העבירות הנ"ל גדול ויש בהן כדי להכתיר את הנאשם כבעל עבר תעבורתי מכביד.
לנאשם עבר פלילי הנוגע להתנהגות פרועה במקום ציבורי ואלימות שאף הן, על פי התסקיר נובעות משכרותו. הרשעה אחרונה ב 2008.
4.
הנאשם נמצא במעצר בית חלקי (יוצא לעבודתו בביה"ח הדסה עין כרם וחוזר לביתו). כמו כן הוא פסול מלנהוג מיום 29/11/12 ועד תום ההליכים (ביוזמתו).


חומרת העבירות
5.
ביהמ"ש העליון חזר ועמד על החומרה הרבה שבעבירת נהיגה בשכרות ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה.
כך, קבע כב' השופט ס' ג'ובראן
ברע"פ 2508/11
סמולנסקי נ' מדינת ישראל

:
"כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות (ראו למשל:
רע"פ 6439/06
קריטי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 19.10.2006);
רע"פ 2073/08
ברבי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 9.3.2008). כך למשל קבעתי
ברע"פ 6418/07
כהן נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 5.9.2007): 'נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה'".

ראה גם רע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל
ורע"פ 5456/11 שנור נ' מדינת ישראל
, שם כונתה הנהיגה בשכרות כמכונת מוות נעה וכפצצה מתקתקת העלולה להפיל חללים בציבור המשתמש בדרכים.

6.
חומרת מעשיו של הנאשם מתעצמת לאור העובדה שזוהי הרשעתו השלישית בעבירת שכרות, תוך גרימת תאונת דרכים, אם כי קלה. ואם לא די בכך, הרי שהנאשם הפר באופן בוטה את צו בית המשפט בעודו נוהג בזמן פסילה. במעשה זה הביע זלזול במערכת החוק, זלזול שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום. לא מדובר רק באי כיבוד החוק, כי אם בסיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל סביב
(ראה רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל
).


מתחם הענישה
7.
השוואת גזרי דין לצורך למידת העונש ההולם, היא משימה לא פשוטה בתעבורה, באשר כל נאשם מבצע "תמהיל" שונה של עבירות, ועל זאת יש להוסיף את נסיבותיו האישיות. מהדוגמאות שיפורטו להלן ניתן ללמוד מכוח קל וחומר, כי עבירת שכרות שלישית שנעשית תחת פסילה ותוך גרימת נזק מחייבת עונש מאסר בפועל, ונדמה כי אף הסנגור לא חולק על כך, אלא שלטענתו יש לחרוג ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום. העונש השני בחשיבותו שמושת על נאשמים כדוגמת הנאשם שלפני הוא עונש של פסילת רישיון נהיגה בנוסף לעונשים צופי פני עתיד של פסילה על תנאי ומאסר על תנאי.
לגבי הפסילה מדובר בפסילה למשך מספר שנים, חמש שנים ויותר, מצד שני מי שנוהג בזמן פסילה ולא מכבד צו שיפוטי, עונש פסילה נוסף ספק אם יהווה הרתעה לגביו, ועל כן ארחיב בענין עונש המאסר ההולם את העבירות והאם ראוי במקרה זה להאריך תנאי המאסר בן ה-7 חודשים שתלוי ועומד נגדו.

דוגמאות עונשים במקרים דומים
8.
ברע"פ 2238/09 מראד נ' מדינת ישראל


כב' השופט ג'ובראן בדחותו את בקשת רשות הערעור מביע
את דעתו לפיה נוכח העובדה שזו הפעם השניה שבה נהוג הנאשם בשכרות
יש הצדקה "לכל הפחות" לעונש שנגזר עליו – חודשיים מאסר בפועל שלא בעבודות שירות, 36 ח' פסילה, 7 ח' מאסר ע"ת וקנס בסך 2000 ₪ "ולא ניתן לומר כי מדובר בעונש שחורג לחומרא". (הדגשה שלי-מ.ק.)
בעפ"ת (ים) 2386-03-12 אפגאני נ' מדינת ישראל

כב' הש' אמנון

כהן אישר מאסר של 5 חודשים (חודש מאסר מאחורי סורג ובריח ו-4 חודשי עבודות שירות) ואף העיר כי העונש קל יחסית. באותו מקרה דובר על שכרות שניה, בזמן פסילה של נהג חדש, כאשר בעברו שכרות ותאונת דרכים.
בעפ"ת(ים) 17265-06-12 שוורצקוף נ' מדינת ישראל


כב' הש' אמנון כהן דחה ערעור על הכרעת דין וגזר הדין בו הושתו, בעבירות שכרות שניה

5 חודשי מאסר

, אם כי הביע דעתו כי מדובר בעונש לא קל. נזכיר כי דובר בשכרות שניה, שלא נלוותה אליה תאונת דרכים, ואילו במקרה שלפנינו, מדובר בשכרות שלישית ותאונת דרכים שלישית.

בעפ"ת (י
-
ם)
31041-03-11
אלכסנדר מטבייב נ' מדינת ישראל
דחה כב' השופט אמנון כהן את ערעורו של הנאשם לגבי חומרת העונש. הלה הורשע בהכשלת שוטר, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא ביטוח והושת עליו מאסר לתקופה של 7 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בסך 3000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים.
בעפ"ת (ים) 21745-10-11 טובול נ' מדינת ישראל

מיום 16/2/12 אליו הפנתה ב"ע המאשימה, נדחה ערעורו של הנאשם על חומרת העונש. בימ"ש קמא השית על נהיגה בשכרות ראשונה, שגרמה לתאונת דרכים, כאשר הנאשם בחר לנהל הוכחות, לא התייצב לדיונים ובעברו עונשי מאסר, עונש מאסר בפועל בן 45 ימים, על אף שמדובר בעבירה ראשונה מסוגה. בעפ"ג 5012/09 מדינת ישראל
נ' גמגום מיום 18/4/10 נאשם נהג בשכרות חריגה (1515 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף), השתולל בכביש והיווה סכנה גדולה להולכי רגל, עונשו הוחמר ל-10 ימים בפועל.
יש לציין כי השתת מאסר בנהיגה בשכרות ראשונה שהביאה לתאונת דרכים קלה, נדירה. גזר דין אחר בו הושתו 40 ימי מאסר בפועל בערכאה הראשונה, בוטל בערעור, שנעלם מעיני ב"כ המאשימה בעת שהפנתה לגז"ד זה, ותחתיו הושת מאסר על תנאי (ראה ת"ד 2213/08 ועפ"ת 42055-04-10 אבילחאק נ' מדינת ישראל
, מיום 4/10/10 ע"י כב' השופטת בן עמי).

9.
לאור האמור לעיל אני סבורה כי מתחם העונש ההולם למי שחוזר ונוהג בשכרות פעם שניה ושלישית ובנוסף גורם לתאונת דרכים, הוא מאסר בפועל למשך 3 חודשים ועד 6 חודשי מאסר בפועל לצד פסילה לשנים ארוכות ורכיבי ענישה נוספים.
מתחם ענישה זה מתייחס לעבירות הנוכחיות של הנאשם, נוכח הדירות העבירה ואין הוא מביא בחשבון הימצאותו של מאסר על תנאי בר הפעלה, שהרי ידוע כי התנאי הוא חלק מהעונש שהושת בגזר הדין הקודם ולא הנוכחי, ועל כן הכלל הוא שיש להפעילו במצטבר לעונש בגין העבירות הנוכחיות.

טיעוני הצדדים לעונש
10.
ב"כ המאשימה דורשת להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך במצטבר להפעלת המאסר על תנאי, זאת לצד רכיבי ענישה נוספים, ואילו ב"כ הנאשם העלה על נס את הליכי שיקום שעבר הנאשם בעמותת "אפשר", היותו טכנאי אחזקה שעובד מזה 13 שנים בביה"ח והחשש שמא יפוטר בעקבות ריצוי מאסרו.

11.
הסנגור
עותר לבית המשפט כי ישתמש בסמכותו ויאריך/יחדש התנאי, המשמעות היא שלא ייגזר על הנאשם מאסר בפועל בגין העבירות הנוכחיות, כמתחייב מהפעלת סעיף 56א' לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

סעיף 55 (א) לחוק העונשין

קובע את הכלל:
"מי שנידון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי.

סעיף 56א' לחוק העונשין קובע חריג לכלל בהתקיים התנאים הבאים:
(א)
בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי.

האם קיימות נסיבות המצדיקות אי הפעלת מאסר על תנאי
תסקיר שירות המבחן
12.
מהתסקיר מיום 10.9.13 עולה כי הנאשם גדל בבית מסורתי, יצא מהמסגרת הדתית לחילונית, למד מקצוע, התגייס לצה"ל וביצע שירות צבאי מלא לרבות מילואים. הנאשם סיפר כי החל לשתות משחרורו מצה"ל, כאשר המצב החמיר כבר בגיל 30, קרי לפני 20 שנים. לפני כ-14 שנים נפטר אחיו מתאונת דרכים. התיקים הפליליים שנפתחו נגדו נבעו מהתנהגותו האימפולסיבית והאלימה.
13.
למעשה הנאשם החל בהליכי גמילה מאלכוהול, לפני שנה, לאחר הגשת כתב אישום בגין ביצוע העבירות הנוכחיות. התרשמותו של שירות המבחן חיובית, אם כי יש להדגיש כי הליך הגמילה לא הושלם, גם אליבא דשירות המבחן, וכי הנאשם לא נבחן למעשה בחיי היום יום הרגילים, שכן שוהה כאמור במעצר בית מסיום עבודתו ועד למחרת היום, ללא חיי חברה ואירועים שיכולים להביאו בשנית לידי שתיה.

14.
קצינת המבחן מסבירה התנהגותו של הנאשם "בקשייו האישיותיים בהצבת גבולות ברורים, בנטייתו לריצוי ובחוסר קבלת עצמי שלו". על אף האמור, מחשש שיפסיד מקום עבודתו, "דבר שעלול להביא להפרת האיזון במצבו ההתמכרותי והישנות התנהגות פוגענית", הומלץ על ידה צו של"צ בן 200 שעות, עונש מותנה וצו מבחן (ראה תסקיר מיום 10/9/13). לבקשת הסנגור הוצא תסקיר משלים בו נרשם כדלקמן: "כיום, בשונה מהעבר, מיכאל התחיל טיפול גמילה מאלכוהול והתרשמותנו כי מגלה מוטיבציה ממשית לניהול אורח חיים נורמטיבי ללא אלכוהול...לאור אמור...אנו מבקשים להאריך את תקופת התנאי וחוזרים על המלצתנו לצו מבחן וכן צו של"צ". (תסקיר משלים מיום 17/10/13).


15.
הסנגור הפנה למספר גזרי דין בהם הוארך תנאי המאסר:
עפ"ת (מרכז) 31238-03-13 עמר נ' מדינת ישראל

, שם נהג הנאשם בזמן פסילה והזיז רכבו 10 מטרים בחניית ביתם המשותף, לאחר שאשתו לא הצליחה להחנות באופן שאינו מפריע. כב' השופטת נגה אוהד קובעת כי "מידת הפגיעה בערך החברתי שנפגע היא מינורית" ועל כן קיבלה הערעור והאריכה תנאי מאסר בן 12 חודשים לשנתיים נוספות. באותו מקרה עברו המכביד של הנאשם לא היווה שיקול לחומרה, יחד עם זאת, הנאשם שלפני הורשע בעבירות חמורות נוספות, מעבר לנהיגה בזמן פסילה ועל כן איני רואה דמיון בין שני המקרים.
בפ"ל (ק. גת) 206-06-10 מדינת ישראל
נ' שמואלי
מיום 29/5/12 נעתר בית המשפט להארכת תנאי המאסר. שם דובר בנהג בזמן פסילה, לעבירה זו לא נלוו עבירות תעבורה חמורות נוספות ומתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם השלים הליך גמילה מסמים והוכיח כי ביצע בחייו תפנית משמעותית. גם מקרה זה אינו דומה לענייננו, לא רק משום שמדובר בעבירה אחת של נהיגה בפסילה שלא נלוו לה שכרות ותאונת דרכים, אלא גם משום החשיבות שרואה המחוקק בשיקומם של נאשמים מגמילה מסמים (בשונה מאלכוהול, שלגימתו אינה מהוה עבירה פלילית), עד כדי כך שמאפשר לבית המשפט להאריך תנאי יותר מפעם אחת (ראה סעיף 85 לחוק העונשין).
16.
לענין החשש שמא הנאשם יאבד את מקור פרנסתו והוא בגיל שבו הדבר עלול להימשך עד לפנסיה, הרי שגם נאשם שעובד למחייתו בנהיגה ורישיונו נפסל, מאבד את מקום פרנסתו, ולא היה בנימוק זה כדי לפטור אותו מהעונש ההולם את העבירה שביצע, לכל היותר נעשתה התחשבות לגבי משך התקופה. הדבר אינו שונה, שעה שעל בית המשפט לגזור עונש של מאסר בפועל.

גזר הדין
17.
לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, לאור מתחם הענישה והעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות במקרה זה הארכת התנאי, מצאתי כי יש להפעילו ולגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל גם על העבירות הנוכחיות שביצע. לאחר עשרים שנות התמכרות לאלכוהול, רק בשנה האחרונה בחר הנאשם להתחיל הליך ארוך שתוצאותיו טרם נבחנו ואף אינן ניתנות לבחינה מדוקדקת כמו בדיקות שתן תקופתיות לנגמלים מסם, אמנם "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא", יחד עם זאת, המוטיבציה לגמילה לא נקיה מהרצון להימנע ממאסר בפועל וטרם ניתן לה ביטוי מעשי. מכל מקום, לא די בתחילתם של סימנים חיוביים, כדי להוות לשון מאזניים לחומרת העבירות ולצורך להשית עונש ראוי, במיוחד זה שלגביו הוזהר הנאשם פעם קודמת.


18.
יחד עם זאת, אותם סימנים חיוביים של שינוי דרך ושיקום ומעצר הבית החלקי שריצה, הביאו לכך שלא מיציתי הדין עם הנאשם ואת עונש המאסר בגין העבירות הנוכחיות השתתי בחופף להפעלת מאסר על תנאי, במקום במצטבר, באופן שלא ייאסר ליותר מתקופת התנאי. אם יגלה הנאשם התנהגות ראויה, עונשו מן הסתם יופחת עונשו בשליש ומקום העבודה שכה שבע רצון ממנו במשך למעלה מעשור, ימצא הדרך להשיבו לעבודה לאחר סיום מאסרו.

19.
אשר על כן אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים, כמפורט להלן:
·
אני דנה את הנאשם ל-3 חודשי מאסר בפועל

.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי בן 7 חודשים
שהוטל על הנאשם
בנ"ב 8587-05-10
.
המאסר ירוצה בחופף למאסר המוטל עליו בגין העבירות בתיק זה, באופן שבסה"כ ירצה הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל.


·
אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים.
אין צורך בהפקדה. תקופת הפסילה תחל מיום 29/11/12.

·
אני דנה את הנאשם ל-7 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים

והתנאי הוא שלא ינהג בשכרות או תחת השפעה ו/או בעת שהוא פסול מלנהוג.


זכות ערעור תוך 45 ימים



ניתן היום,
ז' כסלו תשע"ד, 10 בנובמבר
2013
, בנוכחות הצדדים.












נב בית משפט לתעבורה 5007/12 מדינת ישראל נ' מיכאל קוזוקין (פורסם ב-ֽ 10/11/2013)