פסקי דין על מיכאל פרנץ | פסקי דין על אורה איזמן

40594-05/13 תט     12/11/2013




תט 40594-05/13 מיכאל פרנץ נ' אורה איזמן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"ט 40594-05-13 איזנמן נ' פרנץ

תיק חיצוני
:
0187062048




מספר בקשה:
13

בפני

כב' השופט
אריאל צימרמן


מבקש

מיכאל פרנץ


נגד


משיבה

אורה איזמן




בשם המבקש: עו"ד סנאית מרקוביץ
בשם המשיבה: עו"ד אורה איזמן

החלטה
לפניי בקשה לארכה להגשת התנגדות ובקשת רשות להתגונן בפני
תביעה שטרית.

1.
המשיבה-התובעת השכירה לפני תריסר שנים את דירתה בבאר שבע. השוכרים היו שניים (להלן: השוכרים), שחתמו על שטר חוב כבטוחה לתשלום שכר הדירה (להלן: השטר). על השטר חתמו כערבים המבקש וערב נוסף.

2.
שכר הדירה, כך נטען, לא שולם. בשנת 2004 פתחה המשיבה תיק הוצל"פ נגד ארבעת החתומים על השטר. מסירה בוצעה לו, לשיטת המשיבה, בשנת 2011; לשיטתו – נודע לו על התיק רק בשנת 2013. מכאן הגשת ההתנגדות תוך עתירה – לכאורה, למעלה מן הצורך – לארכה להגשתה. בהקשר זה הוא עותר לעיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ.

3.
לגוף ההתנגדות: המבקש טוען כי הוא ערב יחיד, בהתאם להוראות חוק הערבות, התשכ"ז-1967. הוא טוען כי לא נודע לו על הפרת החייבים העיקריים אלא בחלוף 11 שנה מן ההפרה ובאופן שאינו מאפשר לו לפעול מול החייבים, ובהתאם חלה עליו הגנת סעיף 26 לחוק הערבות, המפטירה אותו מערבות; בהקשר זה הוא טוען גם לתחולת סעיף 6(א) לחוק הערבות, שלפיו מופטר הערב אם הנערב גרם לאי מילוי החוב. המבקש גורס עוד כי היה על המשיבה למצות ראשית את הפעולה נגד החייבים העיקריים, ועל כן אין להפנות אליו תביעה, בהתאם להוראת סעיף 27 לחוק הערבות. המבקש גורס עוד, בין היתר, כי הוא ערב יחיד מוגן, ויש לחייבו לכל היותר במחצית החוב בתיק ההוצל"פ. עוד נטען כי לא הבין על מה חתם.

4.
המבקש נחקר, והצדדים ביקשו לסכם בכתב, וכך עשו.

5.
אשר לארכה: האזהרה נשלחה בשנת 2011 לכתובת שלשיטת המשיבה – המבקש התגורר בה, וכעולה מהודעות שונות שלו ומחקירתו – הוא עדיין מתגורר בה גם כיום. האזהרה נמסרה לידי גב' יוליה קובאלו, מי שהיתה אי אז בעברה זוגתו של המבקש. המבקש טען כי נפרדו ויוליה ודאי לא היתה מוסרת לו את האזהרה; דא עקא שהתברר כי הוא עדיין מתגורר באותה כתובת, ובחקירה עלה כי חיי הזוגיות שבו למסלולם. כל אלה מעימים מאד מעוצמת טענתו של המבקש לאי-מסירה.

6.
ועוד: לטענת המבקש, אף שהגבלות מכוח תיק ההוצל"פ הוטלו עליו בספטמבר 2012, נודע לו עליהן רק בחודש מרץ 2013. ברם בחקירתו טען כי פנה לעו"ד מיד כאשר נודע לו על ההגבלות, וכאשר נשאל מתי זה היה השיב – בספטמבר 2012 (עמ' 3, ש' 7 לפרוטוקול). אם כך, משמעות הדבר שהיה בידיעתו דבר קיומו של תיק ההוצל"פ, כאשר בנסיבות המקרה סבורני שהידיעה די היה בה להצדיק הגשת ההתנגדות, אפילו היו ספקות בעניין האזהרה. הסבר המבקש לעיכוב: אותו עורך דין אלמוני "לא ידע איך לטפל בתיק הזה", במשך חודשים, ורק לאחר ההגבלות של מרץ 2013 פנה לעו"ד הנוכחי.

7.
בנסיבות, תינתן ארכה חרף האמור, ולו ליתן למבקש את יומו בבית המשפט. אך זאת בנתון לתשלום הוצאות, בסך 2,000 ₪, וזאת בלא קשר לתוצאות התיק, וכתנאי למתן הרשות להתגונן.

8.
לגוף ההתנגדות: המדובר בהתנגדות דחוקה במיוחד, ואפילו נניח – למען ליתן למבקש את יומו בבית המשפט – כי היא עולה במעט על הגנת בדים, הרי שהיא וודאי דחוקה דיה להצדיק את התנייתה בהפקדה משמעותית.

9.
כאמור, את עיקר יהבו בהתנגדותו השליך המבקש על הוראות פרק ב' לחוק הערבות, שעניינו ערב יחיד וערב מוגן. ברם זה חל על נושה אשר "מתן הלוואות הוא במהלך עיסוקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי", וקשה לומר על המשיבה, משכירת הדירה, כי היא כזו. בסיכומיו, כך נדמה, זנח המבקש טענות אלה ולמצער לא חזר אליהן אלא הסתפק בהפנייה כללית לטענותיו הקודמות. ככל שהוא עומד עליהן, הרי הן נחזות מוקשות במיוחד, כאמור.

10.
הטענות הנותרות דלות עוצמה, ומובן שאיני נוטע מסמרות בתיק כי אם מחווה דעה לגבי סיכויי ההגנה כפי שהם נחזים בשלב המקדמי הנוכחי ובהסתמך בראש ובראשונה על האמור בתצהיר. הטענה כי המבקש לא הבין על מה הוא חתם אינה מן המרשימות, אפילו היה עולה חדש. קשה לראות בשלב זה את העיגון לטענה הבלתי מפורטת שלפיה המשיבה מנעה את קיום החיוב, ולכן מופטר המבקש מהתחייבותו לפי ההוראה הכללית שבסעיף 6 לחוק הערבות (להבדיל מטענה שהמשיבה יכולה היתה לפנות למבקש-הערב במועד מוקדם יותר, טענה הטובה לערב יחיד בהתאם להוראת סעיף 26 לחוק הערבות). גם הטענה שלפיה המבקש חב אך במחצית הערבות, לא פורטה ולא הוצג הביסוס האפשרי לה. אני נמנע מלהידרש כאן לטענת המשיבה בחקירה, שייתכן שיש לה בסיס, כי המבקש לא סתם ערב לשכירות אלא היה במידה רבה שוכר בעצמו ואף מסר המחאות לפרעון חוב השכירות, טענה שאם תוכח יכולה לבדה לקעקע את הגנת המבקש.


לא אידרש כאן לכל פרטי המחלוקת ומכלול טענות המבקש, שלא מצאתי בהן לשנות מן המסקנה האמורה, אולם תמצית הדברים היא ברורה: ההגנה, גם אם היא עוברת את רף הגנת הבדים, דחוקה היא, ומחייבת הפקדה משמעותית.

11.
המבקש יפקיד אפוא סכום של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, תנאי למתן הרשות להתגונן, כמו גם לעיכוב הליכי ההוצל"פ. זאת יעשה בתוך 30 יום מהיום, וימסור הודעה על כי עשה כן, שאז תינתנה הוראות נוספות לגבי המשך ההליך. לא הופקד הסכום או לא שולמו ההוצאות האמורות בסעיף 7 לעיל, תידחה הבקשה למתן רשות להתגונן. אין צו להוצאות מעבר לאמור.

12.
הבקשה מתקבלת אפוא, בנתון לאמור בסעיפים 7 ו-11 לעיל.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ד, 12 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 40594-05/13 מיכאל פרנץ נ' אורה איזמן (פורסם ב-ֽ 12/11/2013)