פסקי דין על אורנה דהן | פסקי דין על עזבון המנוח שמעון דהן ז"ל | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות בע"מ

21472-11/12 תאק     17/11/2013




תאק 21472-11/12 אורנה דהן, עזבון המנוח שמעון דהן ז"ל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ








בית משפט השלום בעכו



תא"ק 21472-11-12 בנק מזרחי טפחות בע"מ
- קריון נ' טלספיד בע"מ ואח'

תיק חיצוני
:




מספר בקשה:
9

בפני

כב' הרשמת
דנה עופר


המבקשים

1. אורנה דהן
2. עזבון המנוח שמעון דהן ז"ל

נגד

המשיב
בנק מזרחי טפחות בע"מ


החלטה



1.
לפניי בקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקשים שבכותרת, מפני תביעת הבנק שהוגשה על סך 414,570 ש"ח.

בנוסף למבקשים נתבעו חברת טלספיד בע"מ (להלן: "החברה"), כחייבת עיקרית ובעלת החשבון בבנק,
וכן דניאל ואיריס דהן, בעלי עניין וערבים לכל התחייבויות החברה כלפי הבנק. נגד שלושת הנתבעים הנוספים ניתן

פסק דין
, משלא הוגשה על ידיהם בקשת רשות להתגונן.

בכתב התביעה נטען, כי שמעון דהן ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר נפטר ביום 27.4.12, היה אף הוא ערב לכל התחייבויות החברה, על פי כתב ערבות עליו חתם. מכוח ערבות זו הוגשה התביעה נגד העזבון, הוא המבקש מס' 2. אשר למבקשת מס' 1 (להלן: "המבקשת"), נטען כי היא ערבה להלוואה בסך 200,000 ₪, אשר יתרתה הבלתי מסולקת עמדה, בעת הגשת התביעה, על 72,040 ₪. בנוסף נתבעה המבקשת כיורשתו של המנוח, יחד ולחוד עם כל יתר הנתבעים, לשלם את מלוא סכום התביעה.

2.
בבקשת הרשות להתגונן הועלו מספר טענות, חלקן נוגעות לעזבון בלבד, וחלקן למבקשת.

באשר לעזבון
נטען, כי בשל פטירת המנוח, והעובדה שהמבקשת לא הייתה מעורבת כלל בעסקי החברה, הרי שאין בידי העזבון ונציגתו, בשלב זה, מידע מספיק על מנת להתגונן מפני התביעה, ולברר נכונות טענות המשיב. מי שכן היה מעורב עד למועד הגשת התביעה, קרי – הנתבעים האחרים, לא טרחו להתגונן מפני התביעה. לטענת העזבון, יש לאפשר לו להתגונן, ולו על מנת שתינתן לו ההזדמנות לבדוק את נכונות הטענות, חישוב החוב, הליכים שננקטו למימוש נכסים וכו'.

עוד נטען, כי לכתב התביעה צורף אישור יתרות עדכני לחודש נובמבר 2012, ללא דפי חשבון קודמים, ואילו המנוח נפטר כשבעה חודשים קודם לכן. לטענת העזבון, יש לאפשר לו לבדוק אם בוצעו פעולות לאחר פטירת המנוח, שכן ערבות המנוח אינה מחייבת את עזבונו בגין חבות שנוצרה לאחר שנפטר.

באשר למבקשת
נטען, כי אין לחייבה אישית במלוא סכום התביעה, כיורשת העזבון, שכן בעזבון לא היו נכסים. לטענתה, היה בינה לבין המנוח הסכם יחסי ממון, והיא הייתה בעליה של דירת המגורים.

עוד נטען, כי לכל היותר ניתן לייחס לה את יתרת ההלוואה לה אכן ערבה, אלא שמתוך סכום זה יש לנכות, לטענת המבקשת, תקבולים שהגיעו ממימוש שתי מכוניות משועבדות, אשר אחת מהן הייתה בשימושה האישי, והיו לה זכויות במחציתה. לכל הפחות, לטענת המבקשת, יש לנכות את מחצית שוויה של מכונית זו מתוך יתרת ההלוואה לה ערבה, דבר שיעמיד את החבות שלה על כ-12,000 ₪, לכל היותר.

3.
דיון בבקשה התקיים לפניי ביום 12.11.13. במעמד זה נחקרה המבקשת על תצהירה, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.


במעמד הדיון הצהירה ב"כ המשיב, כי אכן מומשו שני כלי רכב משועבדים, ולאחר המימוש עומדת יתרת החוב בספרי הבנק על כ=221,000 ₪ נטו (ללא שכ"ט עו"ד וללא הוצאות משפט).

4.
לטענת המשיב, למעשה אין בפי המבקשים טענות הגנה.


כלי הרכב המשועבדים כלל לא היו בבעלות המבקשת, ולא היו לה בהם כל זכויות. הם שועבדו קרוב לשנה לפני שהמבקשת חתמה על ערבות להלוואה, ועל פי תנאי המשכון – הם שועבדו להבטחת כלל החבויות של החברה, ולא להבטחת הלוואה מסוימת, כאשר לבנק הזכות לזקוף את התקבולים לחבות זו או אחרת, על פי שיקול דעתו.

לטענת המשיב, המבקשת אכן הייתה מעורבת בעסקי החברה, שכן עבדה בחנות שניהלה החברה, כפי שהודתה בעדותה. כן טוען המשיב, כי המבקשת לא צרפה את צוואתו של המנוח, אף על פי שהוא ערך צוואה, והיה עליה לצרפה על מנת לבסס את טענותיה בדבר אי קיומם של נכסי עזבון.

לכל הפחות, לטענת המשיב, יש ליתן נגד המבקשת

פסק דין
חלקי על סך 72,042 ₪, יתרת סכום ההלוואה לה ערבה המבקשת, וליתן לה רשות להתגונן מפני יתרת התביעה.

4.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש ליתן לשני המבקשים רשות להתגונן מפני התביעה כולה.


מבחינת המבקשת, על פני הדברים יש לאפשר לה להעלות את טענתה, כי אינה חייבת בכלל התחייבויות החברה, לאחר שערבה רק להלוואה אחת, כאמור. לעניין זה אף לא מצאתי תשובה של ממש בטענות המשיב. אמנם, היה על המבקשת לצרף את הצוואה שנערכה, אך עדיין על המשיב הנטל להוכיח, כי המבקשת חבה אישית, כיורשת של המנוח, בכלל חובות העזבון.


באשר לטענות המבקשת לעניין ההלוואה לה ערבה, אף כאן אני סבורה, כי יש ליתן למבקשת את יומה בביהמ"ש, ולו על מנת שיתאפשר לה לבחון את התנועות בחשבון, את התקבולים שהתקבלו ונכסים נוספים שעוקלו או שועבדו, ככל שישנם, ואת זכותו הנטענת של הבנק לזקוף את התקבולים לזכות חלק זה או אחר של חבות החברה. אמנם, המבקשת יכולה הייתה לדרוש ולקבל מסמכים, במסגרת הליך של גילוי מסמכים מוקדם, עוד בטרם הגשת בקשת רשות להתגונן, ובכך לבסס כדבעי את טענות ההגנה שלה, אילו אכן נמצאו כאלה; אלא שבנסיבות העניין אינני סבורה כי יש לדחות את הטענה בשל אי נקיטת הליך זה טרם הגשת הבקשה.
לא נסתרה טענת המבקשת, כי היא לא הייתה בעלת עניין בחברה, וכי לא היה לה מידע אודות חובות החברה כלפי המשיב (היותה קופאית שכירה בחנות אינו שולל טענה זו). המבקשת נתבעה כערבה, אשר מטבע הדברים אין לה נגישות לכלל המידע. קל וחומר, כאשר המבקשת ניצבת בפני
תביעה אשר הוגשה נגדה כערבה לחברה שנוהלה על ידי בעלה המנוח יחד עם אחרים, המנהלים האחרים לא התגוננו מפני התביעה (וכמובן לא דאגו לפרוע את החוב), ואין לה אפשרות ממשית לקבל מידע על התנהלות החשבון טרם פטירת המנוח ולאחר מכן, אלא באמצעות המשיב עצמו. הליך גילוי המסמכים המוקדם הוא מצומצם מטבעו, והגם שיכול היה לסייע בידיה ולשפוך אור לפחות על חלק מטענותיה של המבקשת, הרי שספק אם היה בו כדי ליתן מענה על כלל תהיותיה וטענותיה.

לא מן הנמנע, כי לאחר בירור ועיון במסמכים יתברר, כי אין, למעשה, למבקשת הגנה מפני התביעה ביחס ליתרת ההלוואה, אך בנסיבות המיוחדות שנוצרו עקב פטירת המנוח אני סבורה, כי יש ליתן למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה, ולו על מנת שתוכל לעיין בכל המסמכים ולבדוק טענותיה בכל המישורים.

מאחר והמבקשת היא זו שמייצגת את העזבון, הרי שהטעמים האמורים לעיל מצדיקים מתן רשות להתגונן, גם ככל שהדבר נוגע לתביעה שהוגשה נגד העזבון.

5.
אשר על כן, ניתנת בזאת למבקשים רשות להתגונן מפני התביעה.


התצהיר ישמש ככתב הגנה.

בנסיבות העניין, על אף שהבקשה התקבלה, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות בגין הדיון בבקשת הרשות להתגונן.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ד, 17 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 21472-11/12 אורנה דהן, עזבון המנוח שמעון דהן ז"ל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/11/2013)