פסקי דין על יהודית נוימן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

58309-10/13 ברע     17/11/2013




ברע 58309-10/13 יהודית נוימן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 58309-10-13

יהודית נוימן

המבקשת
-
המוסד לביטוח לאומי

המשיב

החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (סגן הנשיאה שמואל טננבוים; ב"ל 44328-04-13), בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 4.12.2012 (להלן- הוועדה), אשר קבעה לה 45% נכות צמיתה.

2.
עניינה של המבקשת הוחזר אל הוועדה על פי פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 12.7.2012 (ב"ל 41238-05-11) בצירוף ההוראות הבאות:
"...לצורך שקילת סעיף הליקוי המתאים למגבלה בכתף ובזרוע, תוך התייחסות למכתבה של ד"ר קאופמן מיום 3.4.11 והבהרת הבחירה בסעיף הליקוי. על אף שהמערערת לא הלינה על כך בפני
הוועדה, ובהתחשב בכך שעניינה ממילא מוחזר לוועדה – תשקול הוועדה את האמור במכתבה של ד"ר קאופמן גם לגבי סעיף הליקוי המתייחס למחלת הסרטן והשלכותיה, לרבות עייפות כתוצאה מהטיפולים. הוועדה תשקול אם אין צורך להזמין לצורך כך את תיקה הרפואי המלא של המערערת (שלכאורה לא עמד בפני
ה). המערערת תוזמן להופיע ולטעון בפני
הוועדה טרם מתן החלטתה" (להלן – פסק הדין).

3.
הוועדה התכנסה בעניינה של המבקשת בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה שמעה הוועדה את טענות המבקשת, וערכה לה בדיקה אורטופדית. הוועדה ביקשה לצורך סיכום הדיון את תיקה של המבקשת מהמרפאה האונקולוגית ואת תיק רופא המשפחה כולל בדיקות מעבדה מן השנה האחרונה, וקבעה כי תסכם בישיבתה הבאה ללא נוכחות. בישיבתה השנייה עיינה הוועדה בפסק הדין ובפרוטוקול הקודם שלה, וציינה כי למבקשת נקבעה נכות אורטופדית בגין הפרעה תפקודית ביד ימין, למרות שממצאי הבדיקה הגופנית כשלעצמה אינם מקנים נכות ספציפית, משום שהוועדה הכירה בהאטה התפקודית וקבעה נכות בהתאם. הוועדה התייחסה למכתב ד"ר קאופמן, כי גם בו צוינו תלונות והאטה תפקודית ביד. אשר להשלכות מחלת הסרטן עיינה הוועדה בחומר הרפואי שביקשה, פירטה את הנכויות הזמניות שהוענקו למבקשת בעקבות המחלה והטיפולים שקיבלה, ומצאה לנכון להוסיף למבקשת 10% נכות בגין תת פעילות של בלוטת המגן. הוועדה ציינה כי מהתיק הרפואי עולה כי תפקוד הלב תקין. אשר על כן העלתה הוועדה את נכותה של המבקשת מ-39% שנקבעו בוועדה הקודמת, ל-45% נכות צמיתה.

4.
המבקשת ערערה על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי, וטענה כי הוועדה לא אפשרה לה לטעון בפני
ה והייתה עוינת כלפיה מסיבה לא ברורה, וכי מסיבה זו בלבד יש לבטל את החלטתה. עוד טענה, כי הוועדה לא פעלה כמתחייב מפסק הדין ולא התייחסה לחוות דעת ד"ר קאופמן כנדרש. לפיכך ביקשה כי עניינה יוחזר לוועדה בהרכב חדש.

5.
בית הדין האזורי קבע, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן, כי הוועדה שמעה את תלונות המבקשת ורשמה אותן בפרוטוקול, וכי טענות המבקשת הן במהותן טענות בתחום הרפואי בהן בית הדין לא יתערב. משכך דחה בית הדין האזורי את הערעור.

6.
בבקשת רשות הערעור שלפניי טוענת המבקשת, כי לפי פסק הדין הוועדה טעתה בקביעת הנכות האורטופדית, במיוחד לאור מכתבה של ד"ר קאופמן, וכי הוועדה לא התייחסה להשלכות מחלת הסרטן, אלא רק לתפקוד בלוטת המגן. כמו כן חזרה על טענתה כי לא ניתנה לה זכות הדיבור לפני הוועדה.

7.
לאחר שעיינתי בטענות המבקשת ובכלל החומר המונח לפניי, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין. ראשית ייאמר, כי טענות המבקשת רשומות בפרוטוקול הדיון של הוועדה מישיבתה הראשונה, כך שטענותיה בעניין זה לא ברורות. אשר לנכות האורטופדית ייאמר, כי פסק הדין האזורי לא קבע כי הוועדה שגתה בהתאמת סעיף הליקוי לנכותה האורטופדית של המבקשת, אלא הוועדה נדרשה לשקול שוב ולהבהיר את הבחירה בו, נוכח מכתבה של ד"ר קאופמן. לצורך שלמות התמונה יצוין, כי במכתבה הקצר של ד"ר קאופמן נכתב כי המבקשת לאחר אבחנה של סרטן מקומי מתקדם מלווה כימותרפיה, ניתוח והקרנות, וכי היא "סובלת מכאבים ומהגבלה תפקודית משמעותית בתנועות הכתף והזרוע. כמו כן עדיין עייפות". הוועדה ערכה למבקשת בדיקה אורטופדית והסבירה כי התאימה את סעיף הליקוי להאטה התפקודית ממנה סובלת המבקשת, וכי הוא מתאים גם למתואר במכתב ד"ר קאופמן, וזאת למרות שלא נמצא ממצא קליני בבדיקתה. לפיכך חזרה הוועדה על קביעתה כי למבקשת 10% נכות אורטופדית על פי פריט הליקוי 35(1)(ב).
אשר להשלכות מחלת הסרטן ייאמר, כי הוועדה פירטה את הנכויות הזמניות שהוענקו למבקשת עקב המחלה והטיפולים בעקבותיה, ומצאה לנכון להוסיף על הנכות הצמיתה שהוענקה למבקשת בוועדות קודמות - בשיעור של 20% לפי פריט הליקוי 2(ב) ו-15% לפי פריט הליקוי 28(א)(3) - נכות נוספת בגין תת פעילות בלוטת המגן בשיעור של 10%.
מן האמור לעיל עולה, כי הוועדה פעלה כנדרש ממנה על פי פסק הדין, התייחסה למכתב ד"ר קאופמן ואף מצאה לנכון להעלות את שיעור נכותה של המבקשת ב-10% נוספים. אשר על כן, לא מצאתי כי נפל בהחלטתה פגם משפטי כלשהו המצדיק התערבותנו בהחלטתה, ומתן רשות הערעור.

8.
סוף דבר

-
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ד כסלו התשע"ד (17 נובמבר 2013), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 58309-10/13 יהודית נוימן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/11/2013)