פסקי דין על משה יעקובוביץ | פסקי דין על עדי ליסק | פסקי דין על דורית ליסק | פסקי דין על דוד סויסה ואח' |

52983-03/11 הפ     20/11/2013




הפ 52983-03/11 משה יעקובוביץ נ' עדי ליסק, דורית ליסק, דוד סויסה ואח'








בית משפט השלום בקריית גת




תאריך: 20.11.13

ה"פ 52983-03-11 יעקובוביץ נ' ליסק ואח'


בפני

כב' השופט
אריאל חזק





משה יעקובוביץ

ע"י ב"כ עו"ד ירון ממן ואח'
המבקשים


נגד

1.
עדי ליסק

2. דורית ליסק


שניהם ע"י ב"כ עו"ד ד. ברוטפלד ואח'
3. דוד סויסה
4. ענת סויסה
ע"י ב"כ עו"ד אלדד שורק
המשיבים


פסק דין


מדובר בתביעת
התובע מיום 29.9.05 שבה עתר לחייב את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לו את חובם בגין נזקים שנגרמו עקב עקירת מטעים השייכים לו, ובבקשת הנתבעים 1 ו-2 לחייב הנתבעים 3 ו-4 לשלם הסכום לתובע.

ביום 22.7.09 ניתן

פסק דין
בבקשה זו, שבו חוייבו הנתבעים לשלם סכומים לתובע, בהתאם לקביעת שמאי שמונה, ועל פסק הדין הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי.

בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיום 20.9.10 בע"א 1160/09 ביטל ביהמ"ש המחוזי את תוצאות פסק הדין מיום 22.7.09, ככל שהדברים נגעו להסתמכות על קביעות השמאי שמונה בתיק, והעניין הוחזר לבימ"ש השלום ליתן

פסק דין
חדש לאחר קבלת חוות דעת חדשה מאת השמאי.

בעקבות פסק הדין בביהמ"ש המחוזי, ניתנה בבימ"ש זה הוראה לשמאי לקבל מסמכים נוספים מהתובע ולהגיש חוו"ד חדשה.

במסמך שהציג השמאי אייל שפירא מיום 28.11.11, בעקבות פסק הדין בביהמ"ש המחוזי, הודיע השמאי לביהמ"ש כי מתוך המסמכים שהוצגו בפני
ו ע"י התובע, הוא לא יכול היה לבדוק את רווחי המטעים המדוברים, ובפועל לא הוגשה חוו"ד חדשה וסופית ע"י השמאי. לאור האמור לעיל, ידון ביהמ"ש ב

פסק דין
זה, בעיקר בשאלה האם יכול היה התובע להציג בפני
השמאי מסמכים שעל בסיסם ניתן היה להוציא חוו"ד חדשה, כפי הוראת ביהמ"ש המחוזי, אם לאו.

יצויין כי לאחר החזרת התיק לבימ"ש השלום, הוגשו שתי בקשות ע"י הנתבעים - בקשה למתן

פסק דין
, שהגיש הנתבע 1, ובקשה לדחיית תביעת התובע שהגישו הנתבעים 3 ו-4. בדיון מיום 12.3.12 אוחד הדיון בתיק העיקרי עם שתי הבקשות שעסקו אף הן בסוגיית חוו"ד השמאי.

כללי – פסק הדין מיום 22.7.09 ופסק הדין בערעור
ביום 29.9.05 הגיש התובע נגד הנתבעים כתב תביעה ובקשה לצו מניעה בבש"א 2056/05. בבקשה לצו המניעה ביקש התובע לאסור על הנתבע 1 או מי מטעמו, לגרום להיזק או הפרעה בשימוש שהוא עושה בחלקות א' ו-ב' שהושכרו לתובע
ע"י הנתבע 3 במשק 77 במושב "כפר אחים".

בהסכם פשרה מיום 11.10.05 הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה התובע יהיה זה שיפנה את החלקות האמורות ,וימונה שמאי שיקבע את הפיצוי שיקבל התובע מהנתבעים, לאחר שיפנה את החלקות. לאחר חתימת הסכם הפשרה, מינה ביהמ"ש בהסכמת הצדדים את השמאי אייל שפירא [להלן: "השמאי"] לקביעת גובה הפיצוי, וביום 9.4.06 הגיש השמאי חוות דעתו, שעל פיה הסכום שיקבל התובע בגין פינוי החלקות יעמוד ע"ס 600,567 ₪. (להלן: "חוו"ד הראשונה").

בעקבות הגשת חווה"ד הגיש התובע בקשה כנגד נתבעים 3 ו- 4 לשלם לו את חובו בהתאם להסכם הפשרה והנתבעים הגישו בקשה שביהמ"ש יורה שהנתבעים 1 ו-2 יהיו אלה שישלמו לתובע את הסכום שקבע השמאי.
בעקבות הגשת הבקשות התקיימו בפני
מספר דיונים, שבסופם קבע ביהמ"ש בפסק הדין מיום 22.7.09, בין היתר, כי לאור חוו"ד השמאי ולאחר חישוב סך הקטנת הנזק שבו היה מחוייב התובע, ישלם הנתבע 3 לתובע סך של 483,455 ₪, כערכם ביום הוצאת חווה"ד ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

על פסק הדין מיום 22.7.09 הגישו הנתבעים ערעור ובפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיום 20.9.10, הורה ביהמ"ש בין יתר קביעותיו, לבטל תוצאות פסק הדין מיום 22.7.09, ככל שהסתמכו על קביעות השמאי וזאת בין היתר לאור זאת
שהשמאי חרג מסמכותו, כאשר לא עמד על קבלת נתונים ספציפיים הנוגעים למטע נשוא הדיון ובחר בהיצמדות לנתונים סטטיסטיים בלבד.

בפסק דינו הורה ביהמ"ש המחוזי כי העניין יוחזר לבימ"ש השלום, שייתן כאמור

פסק דין
חדש, לאחר קבלת חוו"ד חדשה מאת השמאי.

לאחר החזרת העניין כאמור לדיון בפני
, הוריתי בדיון מיום 14.3.11 בהסכמת הצדדים לשמאי להגיש חוו"ד חדשה. בעקבות הוראה זו של ביהמ"ש הציג השמאי, מר שפירא, ביום 14.3.11 מכתב הוראות בכתב לתובע, שבו ביקש שיומצאו לו מסמכים ונתוני שיווק. בעקבות דרישתו של המומחה, התקיימו מספר דיונים בביהמ"ש, וביום 28.11.11 הודיע השמאי לביהמ"ש ולצדדים כי מתוך המסמכים שהוצגו בפני
ו ע"י התובע, לא יכול היה לבדוק רווחי המטעים הנדונים.

לאחר הודעתו זו של השמאי הגישו הצדדים סיכומיהם.

טענות הצדדים
בסיכומיו ציין התובע בין היתר, כי עשה כל אשר לאל ידו ופעל לפי המתווה שקבע ביהמ"ש המחוזי בהמצאת כלל המסמכים שהיו בידו ושנדרשו ע"י השמאי. לדבריו, בסופו של דבר קבע השמאי כי הומצאו לידיו מסמכים למכביר אך לא היתה כל אפשרות לדלות מהם נתונים ספציפיים באשר לחלקות נשוא התיק, ולפיכך יש להותיר על כנם את מסקנות חוות הדעת הראשונית שהתבססה על נתונים סטטיסטיים כפי המקובל. לטענת ב"כ התובע הועברו לשמאי תעודות ספק וחשבוניות וכן חוו"ד השמאי אמיר עזר שבדק המטעים קודם עקירתם וערך חוו"ד וכן הוצג לשמאי דו"ח הקרן לנזקי טבע, המצביע על נזק שנגרם לחלקות התובע.

לשיטתו של ב"כ התובע, השמאי קיבל לידיו נתונים ומסמכים שאינם מתייחסים רק למטע הספציפי שנעקר אלא למטעים בשטח גדול בהרבה וכן הוצגו לשמאי שומות לשנים המבוקשות; אך, על אף זאת, לא שינה השמאי עמדתו ונותר בעמדתו כי מנתונים אלה לא ניתן לבדוק ההכנסות מן המטע. לטענת התובע הוא צירף תצהירים של יועצת המס גב' דבורה מרון על כך שפעל בשקידה להמצאת כל המסמכים שיש בידו וכן תצהיר של יועץ המס בן מיכאל שהעיד שלא ניתן להוציא נתונים עבור כל חלקה וחלקה. לטענת ב"כ התובע, הוצגו לשמאי נתונים שנבדקו ע"י שמאי הקרן לנזקי טבע שבדק את המטע בלא קשר לארוע והציג דוח מחודש מ-11/04 וכן הוגשו נתונים נורמטיביים של משרד החקלאות, מהם ניתן ללמוד על הנזקים שנגרמו למטע.

עוד טען התובע, כי ממסמכים שהוצגו לביהמ"ש, ניתן ללמוד כי הנתבעים ביקשו וקיבלו ניכוי מאת המדינה בתשלום דמי הסכמה בגין החלקות הנדונות וזאת שלא כדין .

לאור כל האמור לעיל, ביקש התובע לאשר את קביעות השמאי בחוות הדעת הראשונה באשר לנזק שנגרם לו.

ב"כ הנתבעים מצדם טענו בין היתר כי במהלך הדיונים שבפני
פעל התובע תוך הסתרה שיטתית של נתונים הנוגעים להפסד הכנסותיו, וכן הסתיר ביודעין מסמכים שהיה עליו להגיש בהתאם למתווה שנקבע ע"י ביהמ"ש המחוזי. לטענת הנתבעים, ובסופו של יום לא יכל השמאי לבסס מסקנות על נתונים שהוצגו ולכן לא הציג חוו"ד חדשה ושונה מחווה"ד שאותה ביטל ביהמ"ש המחוזי. לאור זאת ביקשו הנתבעים לדחות את בקשת התובע לאחר שלא הוכיח את סך הנזקים שנגרמו לו.

דיון
לאחר ששמעתי הצדדים ועיינתי במסמכים שבפני
, אני קובע כדלקמן.

פסק דינו של בימ"ש המחוזי מיום 20.9.10
בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיום 20.9.10 נקבע בין היתר כדלקמן:

"במקרה דנן, סבורה אנוכי כי השמאי חרג מן הסמכות שניתנה לו ואף אם לא התכוון לכך לא נתן דעתו למכלול הנסיבות אשר עמדו בפני
ו באופן המביא לבטלות חוות דעתו, אבהיר–

- ראשית קיימת חובה של צד להסכם לנהוג בתום לב בקיום ההסכם (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973). חובה זו הקימה חובה על יעקובוביץ' להביא בפני
השמאי את כל המסמכים הרלבנטיים אשר יש בהם כדי לשפוך אור על רמת הניבה של המטעים ורמת הכנסותיו מהם. ממכתב ששלח ב"כ של ליסק אל השמאי מיום 19.2.06 (מב/3) עולה כי השמאי אכן פנה אל יעקובוביץ' ביום 8.12.05 כדי לקבל נתוני שיווק והכנסות מן המטעים אולם לא קיבל את המסמכים הרלבנטים ואלה שהוצגו בפני
ו היו בבחינת מסמכים בלתי רלוונטים, במובן זה שהוו מסמכים הנוגעים לשיווק זן אחר של מטע אפרסמון שיש ליעקובוביץ' בשטח אחר. חובת קיום הסכם בתום לב הצמיחה את חובתו של יעקובוביץ' להעביר לשמאי את כל המסמכים הרלבנטיים ולא להסתיר מידע באופן שיביא אותו להסתמך על נתונים סטטיסטיים ולא נתונים אמיתיים בפועל" .........................................

"והרי אין לך חקלאי אחד באותו מושב שמצליח בעסקיו החקלאיים כאחר. אמנם, ליעקובוביץ' שטחי עיבוד רבים במושב ואולי גם במקומות אחרים אך הצדדים בדרישתם כי יעקובוביץ' יעביר נתונים מדוייקים אודות הכנסותיו מן המטעים גילו דעתם כי זה היה אומד דעתם. שלא לומר כי יעקובוביץ' לא יצא מוחה כנגד דרישה זו אלא פשוט לא קיים אותה ואם קיים אותה חלקית, הרי שלא היה בה כדי לסתור את אומד דעת הצדדים".....................................

"רק כאשר נבצר מנסיבות אובייקטיביות מוכחות להצמד לנתונים ספציפיים מן הראוי לפנות לדרך החלופית של נתונים סטטיסטיים"...........................................

"לאור קביעתי זו, סבורה אנוכי כי דין הערעור להתקבל. העניין יחזור לבית משפט קמא לשם החזרת העניין לבחינת המומחה אשר יתן חוות דעת חדשה בשאלות הנוגעות למטעים נשוא הדיון, תוך עמידה על כך שבפני
המומחה תונח תשתית ראייתית מדוייקת


מתוך פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי עולה כי חובת תום הלב הקימה חובה על התובע להביא לפני השמאי כל המסמכים הרלבנטיים שיש בהם לשפוך אור על רמת הניבה של המטעים ורמת הכנסותיהם.

כן קבע ביהמ"ש המחוזי, כי מתוך המסמכים עולה כי השמאי פנה לתובע כדי לקבל נתוני שיווק והכנסות מהמטעים, אולם הוא לא קיבל המסמכים הרלבנטיים והמסמכים שהוצגו בפני
ו היו מסמכים שנגעו לשיווק זן אחר של מטע אפרסמון אחר שיש לתובע בשטח אחר (ולא לכלל גידולי האפרסמון – כפי שיובהר בהמשך – א.ח.). לאור זאת קבע ביהמ"ש כי חובת קיום ההסכם בתום לב חייבה התובע להעביר לשמאי כל המסמכים הרלבנטיים ולא להסתיר מידע באופן שיביא את השמאי להסתמך על נתונים סטטיסטיים ולא על נתונים אמיתיים בפועל.

עפ"י קביעת בימ"ש המחוזי, שמאי רשאי לפנות לדרך חלופית ולהגיש חוות דעת על בסיס
נתונים סטטיסטיים בלבד , רק כאשר נבצר ממנו מנסיבות אובייקטיביות מוכחות להיצמד לנתונים ספציפיים המוצגים לו .

לאור כל זאת קבע בימ"ש המחוזי כאמור, כי העניין יוחזר לבימ"ש שלום לצורך העברת הסוגיה לבחינת השמאי
המומחה שיתן חוו"ד חדשה בנושא השאלות הנוגעות למטעים נשוא הדיון תוך עמידה על כך שבפני
השמאי
תונח תשתית ראייתית מדוייקת אודות ההכנסות בפועל מהמטע.

בנסיבות האמורות לעיל, כאשר עפ"י קביעת ביהמ"ש המחוזי התנהל התובע בחוסר תום לב כאשר לא הציג נתונים מדוייקים אודות רווחי המטעים, היה על התובע לעשות כל שביכולתו ע"מ להציג נתונים מדוייקים אודות ההכנסות מהמטעים.

יצויין כי גם אם לא היתה בידי התובע האפשרות להציג בפני
השמאי נתונים אודות רווחיות המטעים באופן ספציפי, הרי שלאור החלטת ביהמ"ש המחוזי באשר להתנהלותו בחוסר תום לב, היה עליו לעשות כל מאמץ ע"מ להציג נתונים רלבנטיים מכלל מטעיו שיאפשרו לשמאי להגיש חוו"ד שתסתמך על נתוני מטעי התובע ותמנע אותו מלהסתמך על נתונים סטטיסטיים בלבד מתוך תחשיבי משרד החקלאות.

הנזק בגין מטע האפרסמון

כללי
בחוות הדעת הראשונית, שעל בסיסה ניתן פסק דינו של בימ"ש זה מיום 22.7.09, קבע המומחה שבגין עקירת מטע האפרסמון יהיה על הנתבע 3 לשלם לתובע סך של 513,731 ₪ ובגין עקירת מטעי האפרסק יהיה על הנתבע 3 לשלם לתובע סך של 96,839 ₪

מתוך הנתונים האמורים, עולה כי הנזק העיקרי שנגרם לתובע נגרם בגין עקירת פרי האפרסמון ולאור זאת ידון ראשית

פסק דין
זה ביכולת התובע להוכיח הנזק שנגרם בגין עקירת עצי האפרסמון.

כבר בשלב זה, יצויין כי לאחר שהוכח שבמטע האפרסמון גידל התובע זן אחד בלבד, וזן זה בלבד גודל גם ביתר חלקותיו, יכול היה השמאי לקבוע את גובה הנזק שנגרם בגין עקירת מטע האפרסמון שנעקר, לו היו מוצגים בפני
ו נתוני כלל מטעי האפרסמון שגידל התובע. בנסיבות אלה ולאחר שהוכח שהתובע שנדרש פעם אחר פעם ע"י השמאי להציג לו נתונים אודות כלל מטעי האפרסמון בחר שלא להציג הנתונים, על אף שיכל לעשות כן ללא קושי, יהיה מקום לדחות תביעתו של התובע בגין נזקי מטע האפרסמון שנעקר, והכל כפי שיפורט להלן.

החובה להציג נתונים אודות מטעי האפרסמון

כפי שצויין לעיל, הורה ביהמ"ש המחוזי בפסק דינו, כי על התובע יהיה להעמיד בפני
המומחה תשתית ראייתית אודות ההכנסות בפועל מן המטעים. בנסיבות האמורות לעיל היה על התובע ראשית דבר לנסות ולהציג נתונים אודות כל מטע ומטע, שנעקר.

מטעם התובע הוגש תצהירה של הגב' דבורה מרון, שהיתה מנהלת חשבונות באגודת כפר אחים, ובתוך כך ניהלה את חשבונות משפחת התובע. בסעיף 4 לתצהירה ציינה הגב' מרון כי אין באפשרות הנהלת החשבונות להמציא נתונים לגבי השטח המצוי בחלקה א' של משק סויסה (הנתבע 3), משום שהנתונים של הנהלת החשבונות אינם מתייחסים לשטח מסויים אלא לכלל סוגי הפרי ולכלל שטחי המשק.

בחקירתה חזרה הגב' מרון על גירסה זו, שלפיה לא ניתן היה להוציא נתונים פרטניים עבור כל מטע ומטע וטענתה האמורה לא נסתרה.

כפי שצויין לעיל, לאחר שנמנע מהתובע להציג נתונים אודות כל מטע באופן ספציפי, היה עליו לנסות ולהציג נתונים אודות יבול המטעים הנדונים, מתוך הנתונים המתייחסים לכלל מטעיו.

כאשר הנזק העיקרי שנגרם עפ"י חוו"ד השמאי, נגרם כאמור למטע האפרסמון שנעקר, ולאחר שהוכח בפני
(כפי שיפורט בהמשך) שבמטע האפרסמון גודל זן אחד בלבד של אפרסמון, ובנוסף לכך גם בכלל מטעיו של התובע גודל אותו זן בלבד של אפרסמון, היה על התובע כאמור לנסות ולהציג נתונים אודות רווחיות גידולי האפרסמון בכלל מטעיו ובדרך זו ניתן היה בנקל לחלץ את הנתונים הנוגעים לחלקה הרלבנטית שגודלה היה כ-8 דונם בלבד.
( ראה גם דברי השמאי בעמ' 33 שורות 1-20)

כבר בשלב זה יצויין, כי השמאי אכן פנה לתובע פעם אחר פעם וביקש ממנו להציג נתונים אודות כלל מטעי האפרסמון, אך התובע נמנע מלהציג הנתונים האמיתיים ובמובן זה פעל בחוסר תום לב ולא אפשר הצגת נתונים ספציפיים למטעים הנדונים .

דרישות השמאי לאחר מתן פסק הדין בביהמ"ש המחוזי
כפי שצויין לעיל, לאחר מתן פסק הדין בביהמ"ש המחוזי, נדרש השמאי בהחלטה מיום 14.3.11
להציג חוו"ד חדשה. כמו כן הורה ביהמ"ש לתובע להעביר לשמאי המסמכים שידרשו על ידו, ובכל מקרה בו לא יהיו בידיו המסמכים הנדרשים, יעביר למומחה תצהיר על כך.

בעקבות החלטת ביהמ"ש, שלח המומחה לתובע ביום 28.3.11 מכתב ובו ציין בסעיף 2 כדלקמן:

"2.
בתאריך 8.12.2005 נשלח מכתב לתובעים משפחת יעקובוביץ בו בקשה למסמכים:

-
אישור של מועצת הפירות הכולל שטחי המטעים מול יבולים בשנים 2000-2005 כולל גיל המטעים.
-
נתוני שיווק של האפרסקים/אפרסמונים בשנים 2002-2005 כולל:
-
כמויות
-
מחירים
-
יעדי שיווק

יש להדגיש במסמכים הנ"ל אם יש יבולים מהחלקות שבנדון ו/או מחלקות נוספות.

3.
לאחר קבלת מסמכים הנ"ל ו/או מסמכים נוספים העומדים בפני
התובעים על הכנסות מטעי האפרסמון/אפרסק, נבדוק אם נוכל להוציא חוו"ד בעניין........".

מתוך דבריו אלה של המומחה במכתבו, ניתן להסיק שתי עובדות מרכזיות. העובדה האחת היא שמדובר בהעתק דרישה של מסמכים שאותם דרש השמאי כבר ביום 8.12.05, עובר להגשת חווה"ד הראשונה, וכי המסמכים לא הומצאו לשמאי עפ"י דרישתו עובר להגשת אותה חוות דעת.

העובדה השניה עליה ניתן ללמוד מהמסמך היא כי מדובר בדרישה לנתוני שיווק של אפרסקים ואפרסמונים לשנים 2002-2005, אשר התייחסו לכלל מטעיו של התובע ולא לחלקות הספציפיות בהן דנה חוות הדעת.

על העובדה האמורה ניתן ללמוד בין היתר מכך שבדרישתו דרש המומחה דרישה כללית לנתוני שיווק פירות לשנים 2002 ו-2005, ובהמשך לדרישה זו, דרש המומחה מהתובע להדגיש במסמכיו אם מדובר ביבולים מהחלקות הנדונות או מדובר ביבולים מחלקות נוספות.

בעקבות החלטת ביהמ"ש העביר המומחה לביהמ"ש ולתובע ביום 23.5.11 (מב/5) מכתב נוסף שבו ציין כדלקמן:

"...יש להדגיש כי הנתונים שהציג עו"ד ממן עמדו בפני
בעת הכנת חוות דעתי ואינם יכולים לשמש בסיס של נתוני הרווחיות הרב השנתיים של המטעים שבנדון כפי שנדרש עפ"י החלטת ביהמ"ש המחוזי...

נתוני השיווק של אפרסק אפרסמון בשנים 2002-2005 (כמויות, מחירים, יעדי שיווק הוצאות) דוחות הכנסות והוצאות כפי שמדווחים למס הכנסה מידי סוף שנה ו/או את הנתונים הנ"ל בשנים 2006-2010. כפי שמופיע בדוחות "רווח והפסד" של המשק...

רק לאחר קבלת המסמכים הנ"ל ו/או מסמכים נוספים הנדרשים להערכתי, נבדוק אם נוכל להוציא חוות דעת נוספת לשני המטעים שבנדון כפי שקבעה כב' השופטת ברקאי...".

מתוך דברים אלה עולה, כי במכתבו ציין השמאי שוב כי נתונים שהוצגו בפני
ו ע"י ב"כ התובע עמדו בפני
ו בעת הגשת חוו"ד הראשונה, ואין בהם די להכנת חוו"ד חדשה. בנוסף בדברים נוספים שצויינו במכתב, דרש השמאי שיומצאו לו מסמכים אודות נתוני השיווק של האפרסק והאפרסמון לשנים 2002-2005 ודוחות הכנסות והוצאות כפי שמדווחים למס הכנסה לשנים 2006-2010.

לאחר הוצאת מכתב זה קיבל השמאי מהתובע מסמכים נוספים ובעקבות קבלתם שלח השמאי ב-19.7.11 מכתב נוסף – מב/3 – שבו ציין במפורש כי קיבל לידיו נתונים של מועצת הצמחים ודוחות כספיים אודות הכנסות לשנים 2003-2006. במכתבו ציין השמאי, בין היתר, כי בשנת 2004 גידל התובע 434 דונם מטעים מסוגים שונים וכי הכנסותיו מהפירות אותה שנה עמדו על 2,077,853 ₪. יחד עם זאת עולה מפורש מהמכתב כי מהנתונים שנמסרו – לא ניתן לבדוק הכנסות ורווחים של עצי אפרסק מן הזנים, סווילינג, עודד וטקסס ולא של אפרסק (צ"ל – אפרסמון) מזן טריומף.

בסיפא למכתבו מיום 19.7.11, מציין המומחה מפורשות, כי במידה ולא יסופקו לו נתונים פרטניים של ייבול כל זן וזן והכנסות כל זן וזן בשנים 2002-2006 וכן נתונים אודות הוצאות במטע מעבודה ושיווק של כל זן, לא יוכל להוציא דוח פרטני כפי שקבע ביהמ"ש.

בדיון מיום 14.11.11 הורה ביהמ"ש לתובע להמציא למומחה כל מסמך שיש בו להניח בפני
ביהמ"ש תשתית ראייתית מדוייקת אודות הכנסות בפועל מהמטע נשוא הדיון וכן הורה לתובע להמציא שומות מס לשנים 2004-2006.

בעקבות החלטה זו הוציא השמאי ביום 28.11.11 הודעה לביהמ"ש, שבה ציין כי התקבלו אצלו, מאת התובע, השומות של התובע לשנים 2004-2006 והתקבלו נתונים נוספים שנשלחו ע"י התובע, אך גם לאחר קבלתם לא ניתן לבדוק את הכנסות ורווחיות עצי מטע האפרסק מזן סוולינג, עודד וטקסס ואפרסמון מזן טריומף.

מתוך כלל האמור עולה מפורשות, כי במכתביו דרש המומחה במפורש כי יוצגו לו נתוני השיווק של האפרסמון בשנים 2002-2005 לכלל מטעי התובע, וכן דרש שיוצגו לו נתונים פרטניים של יבול כל זן וזן לאותן שנים, וזאת לאחר שציין שהנתונים שהוצגו לו התייחסו באופן כללי לכלל המטעים בהם גודלו סוגים וזנים שונים של פירות.

כן עולה מדברי השמאי, כי על אף מכתבו, לא הוצגו לו המסמכים שדרש, ולפיכך לא יכול היה להציג חוו"ד משלימה, כפי דרישת ביהמ"ש המחוזי.

דבריו של מר ירון יעקובוביץ בעניין דרישת השמאי
יובהר כבר בשלב זה, כי מחקירתו של בנו של התובע, מר ירון יעקובוביץ, ניתן היה להסיק כי התובע הבין את דרישת השמאי במכתב מיום 28.3.11 להציג לו נתונים אודות כלל החלקות וזאת לאחר שנשאל מה ביקש ממנו השמאי ב-28.3.11 השיב "נתוני שיווק אפרסקים אפרסמון 2002-2005 כולל כל החלקות כולל כמויות ומחירים",
ובהמשך כאשר נשאל האם ביקש ממנו השמאי אסמכתאות על שיווק כל החלקות, השיב "נכון" וכדבריו:


"ש.
השמאי ביקש ממך אסמכתאות על שיווק כל החלקות.

ת.
נכון.
(הדגשה שלי – א.ח. - עמ' 12 ש' 5-18).

עדות השמאי באשר לדרישותיו
בחקירתו נשאל השמאי אודות דרישותיו להצגת מסמכים מן התובע, ובדבריו השיב השמאי כדלקמן:

"ש.
בחוו"ד שלך ציינת שביקשת נתונים רב שנתיים התכוונת לכל החלקות או רק לחלקה של סויסה ?

ת. מה שיש להם. כל חקלאי עובד בשיטה אחרת.
ש.
האם ביקשת נתונים לחלקה של סויסה או לכלל המטעים ?
ת. הכי טוב היה אם היו להם נתונים של החלקה הזו, אך מאחר וטענו שאין להם,

ביקשתי כל הנתונים של שיווק האפרסמון".................................................

"ש.
אם היית מקבל כל הנתונים לאפרסמון, איזה נתונים רצית
?
ת. במשקים שיש אני יכול לעשות הצלבות. יש לי נתון ממועצת הפירות 100 דונם

אפרסמון והשיווק שלו 500 טון אפרסמון אז הממוצע הוא 5 טון לדונם.
אם אני יודע כמה דונם אפרסמון יש לו, מסמך רשמי של מועצת הפירות, ובנתוני שיווק יש לו 500 טון, אני יודע שנתוני השיווק שלו הם 5 ט' לדונם. אח"כ הולך להנה"ח שלו, ולראות שפדה מיליון ₪, אני מחלק כמות ואז יודע מחיר ממוצע. זה נותן לי סדר גודל"................................. (עמ' 33 לפרוט' מיום 19.4.12 ש' 1-20).

"ש.
במסמכים שכתבת דרשת נתוני שיווק אפרסמון ואפרסק 2005-2002, דוחות הכנסה והוצ' כפי שדווחו למס הכנסה מדי סוף שנה, כל
מה שביקשת בס' 3.1 לא בוצע ?
ת. לא קיבלתי"............................ (עמ' 24 ש' 8-10).

מתוך דבריו אלה של השמאי עולה כי דרישתו היתה לקבלת נתונים אודות כל חלקות האפרסמון של התובע ולאו דווקא אודות החלקות המדוברות שנעקרו. המומחה אף הבהיר לביהמ"ש כיצד יכל לחלץ נתונים רלבנטיים למטע הספציפי, אילו היה מקבל לידיו נתוני שיווק האפרסמון לכלל חלקות התובע.
עוד ציין המומחה, כי על אף שדרש נתונים אודות האפרסמון לשנים הרלבנטיות, לא קיבל הנתונים.

דברי המומחה בפני
ובמכתביו לצדדים, היו ברורים וחד משמעיים, אך יחד עם זאת יובהר כי גם אם פרט מהפרטים שדרש המומחה לא היה ברור לתובע, הרי שלאור פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי שהגדיר את פעולות התובע כפעולות שבוצעו שלא בתום לב, היה על התובע מיוזמתו לעשות כל מאמץ ולהציג נתונים לגבי כלל חלקותיו בחלוקה לסוגי פרי ולזניו, והיה עליו לפנות לשמאי בבקשה להבהרת דרישותיו, וזאת מתוך הנחה שמדובר בנתונים בסיסיים שמחוייבים בהצגה , ומתוך אותם נתונים יוכל המומחה לחלץ מסקנות לגבי כל חלקה וחלקה.

לאור כל זאת, מחוייב היה התובע ליזום בעצמו הצגת נתונים המתייחסים לגדולי האפרסמון בכלל מטעיו, וזאת כדי להוכיח הפסדיו עקב עקירת מטע האפרסמון.

עוד יצויין כי במהלך הדיונים שהתנהלו בפני
, היה ברור שחלק ניכר משאלותיו של ב"כ הנתבעים 1 ו-2 כוון לסוגיית הצגת המסמכים בנוגע לכלל חלקות האפרסמון של התובע, וחלק ניכר מתשובות העדים התייחסו לסוגייה זו. במצב דברים זה, לא יכול להיות כל ספק בכך שהתובע ובנו הבינו היטב את הצורך בהצגת נתונים מפורטים באשר לכלל חלקות האפרסמון ואת האפשרות לחלץ מתוך נתונים אלה את הנתון המתייחס לחלקת האפרסמון שנעקרה, אך על אף זאת ועל אף שנוהלו בתיק מספר לא מבוטל של דיונים, לא ביקש התובע שתינתן לו האפשרות להציג נתונים המתייחסים לכלל גידולי האפרסמון ומתוך נתונים אלה לחלץ הנתונים לחלקתו שנעקרה.

זן אחד בגידולי האפרסמון

יובהר, כי ככל שהדברים נגעו לגידול האפרסמון, עלה מתוך הראיות שבכלל חלקות התובע בכלל ובמטע שנהרס בפרט, גודל זן אחד בלבד של אפרסמון מזן "טריומף", ועובדה זו היתה אמורה להקל ביותר על השמאי לחלץ את נתוני המטע שנהרס מתוך נתוני כלל מטעי התובע.

כך לדוגמא, כאשר נשאל מר ירון יעקובוביץ אילו פרטים הוא ממלא כשהוא מוציא פרי מהשטח בכלל חלקותיו, המשתרעים ע"פ 400 דונם, השיב "אפרסק מזן סוולינג, עודד, טקסס, אפרסמון מזן טריומף" (עמ' 16 ש' 5-6), ומתוך דבריו אלה של מר יעקובוביץ ניתן להסיק כי בכל חלקותיו של התובע, גידל התובע אפרסמון מזן אחד – זן "טריומף".

זאת ועוד, בחקירתו ציין גם השמאי, כי ככל שמדובר בגידולי אפרסמון, הרי שמדובר בזן אחד בלבד שגודל בחלקת התובע (עמ' 34 ש' 1-2). כן יצויין כי בדבריה של הגב' מרון דבורה, מנה"ח של התובע, השיבה הגב' מרון לשאלה לגבי חשבוניות המתייחסות לאפרסמון כי היא לא מבחינה בין סוגי האפרסמון ומבחינתה "אפרסמון מבחינתי הוא אחד" (עמ' 30 ש' 15-16).

האם יכל התובע להציג נתונים אודות כלל חלקותיו בחלוקה לסוגי פירות וזניהם
כפי שצויין לעיל קבע ביהמ"ש כי על התובע היה להציג נתונים רלבנטיים לכלל חלקותיו בחלוקה לסוגי פרי (אפרסמון ואפרסק).

בתצהיר שהוגש ע"י מר ירון יעקובוביץ, בנו של ההתובע , צייין מר יעקובוביץ, כי מבירור שערך מול מנהלת החשבונות של האגודה, אליה פנה לקבלת נתונים לשיווק הפרי בשניים 2003-2004 של חלקות המריבה, נאמר לו כי אין כל אפשרות גם לא בהשתדלות רבה להשיג נתונים לגבי כל חלקה, הואיל ובהנהלת החשבונות לא נרשמות חשבוניות לפי פירוט סוג הפרי המשווק ולא מצויין לאיזה חלקה מתייחס השיווק.

בתצהיר שהוגש ע"י הגב' דבורה מרון, שניהלה כאמור את חשבונותיה של משפ' יעקובוביץ, ציינה הגב' מרון כאמור כי נתבקשה ע"י מר יעקובוביץ להמציא לו נתוני שיווק של אפרסמון לשנים 2003-2004 לגבי השטח המצוי בחלקה א' של משק סויסה, אך לא היה באפשרותה להציג נתונים אלה, משום שנתוני הנה"ח לגבי שיווק הפרי אינם מתייחסים לשטח מסויים אלא לכלל סוגי הפרי ואין רישום ספציפי לגבי שטח מסויים.

כן ציינה הגב' מרון בתצהירה כי, כשהיא מקבלת חשבוניות המשווק, היא אינה רושמת בנפרד או בפירוט באיזה סוג פרי מדובר, והרישום מתבצע באופן כללי ע"ש אחד הפירות שבחשבונית.

במהלך חקירתה בפני
, אישרה הגב' מרון את דבריה בנוגע לכך שבחשבוניות עצמן אין פירוט מדוייק של סוג פרי (עמ' 20 ש' 12).

יחד עם זאת, במהלך חקירתה מיום 19.4.12 נשאלה הגב' מרון אודות פרטים הרשומים בתעודות משלוח שהוצאו בגין שיווק הפרי ולא לחשבוניות, ובדבריה השיבה בין היתר כדלקמן:

"את מסכימה שאם אנחנו מקבלים לידינו את תעודות המשלוח של כל שנה ושנה, למשל 2005, אם אקח את תעודות המשלוח של שנה זו ואת חשבוניות המס של כל שנת 2005, כל חשבונית נתייק לה את תעודת המשלוח הספציפית שלה, נכון שנוכל לקבל את נתוני השיווק של הפירות ששיווק יעקובוביץ באותה שנה.
ת. נכון.
ש. לפי פירוט הפירות.
ת. כן.
ש. נכון שנוכל ללמוד את הכמויות.
ת. כן. כשהוא מקבל זיכוי בחשבונית בד"כ הכמות לא מתאימה לכמות שמשווקת. יש

הפחתות.
ש. כעקרון בחשבונית ותע' משלוח יש כמויות.
ת. כן.
ש. ויש מחירים.
ת. כן.
.........................................
(עמ' 24 ש' 13-26)

"ש.
כמו שציטטתי לך את ס'3 לתצהירך–נתבקשת ע"י ירון להמציא נתוני שיווק אפרסמון לשנים 2003-2004 לשטח של מר סוייסה.אם הייתי מבקש ללא קשר לשטח כל נתוני שיווק של אפרסמון אפרסק לשנים האמורות יהיה לך,תוך הפרדה בין אפרסמון לאפרסק ?
"
ת. כן. בד"כ יש הפרדה, הייתי יכולה למסור את הנתונים. ........................
(עמ' 26

ש' 11-15. )

"לשאלת ביהמ"ש – באשר לשאלה הקודמת, הנתונים שיכולת להמציא תוך הפרדה בין אפרסמון לאפרסק מתייחסים גם לסכומי תקבול בגין אותו יבול. יכולתי להמציא אותם תוך הפרדה בין אפרסמון לאפרסק, מתוך הדוח האנליטי" . .................................
(עמ' 26 ש' 21-23).

מתוך דברי העדה מרון עולה, כי גם אם לא ניתן היה להפיק מתוך חשבוניות העסקאות את הנתונים הרלבנטיים לכל חלקה וחלקה, הרי שמתוך תעודות המשלוח ומתוך החשבוניות יחדיו, נוכל לקבל נתוני שיווק ששיווק התובע תוך פירוט כל פרי ופרי, ותוך פירוט כמויות הפרי, בתוספת ציון מחירי הפרי ויעדי השיווק לכלל המטעים – הכל כפי שדרש המומחה במכתביו לתובע.

בהמשך דבריה ציינה גב' מרון, כי קיימת חובה חוקית לשמור את תעודות המשלוח במשך 7 שנים וכן ציינה כי לעיתים נשמרות תעודות המשלוח אצל החבר ולא באגודה (עמ' 21 ש' 22-25), כן ציינה כי בד"כ מגדלים שונים שומרים תעודות המשלוח אצלם וכי התובע אמור היה לשמור את תעודות המשלוח אצלו (עמ' 25 ש' 13-15).

יצויין כי במהלך חקירתו ציין בנו של התובע – ירון יעקובוביץ – תחילה כי את תעודות המשלוח הוא זורק (עמ' 4 ש' 7) ובהמשך ציין כי את תעודות המשלוח הוא שורף (עמ' 4 ש' 17-18). בדבריו אלה של בנו של התובע, סתר העד את דברי עצמו, ובנוסף הדברים לא הובאו בתצהיר.
בנסיבות העניין ומאחר וקיבלתי את עמדת התובע ובנו כי הם מנהלים עסק מסודר, ומאחר והגב' מרון ציינה את חובת התובע עפ"י דיני המסים לשמור את תעודות המשלוח במשך 7 שנים ואת העובדה שבד"כ בעסקים מסודרים נשמרות תעודות המשלוח, לא יכולתי לקבל את גירסתו של מר יעקובויץ כי לא שמר את תעודות המשלוח.

לא זאת אף זאת, במהלך חקירתה ציינה הגב' מרון גם כדלקמן:

"ש.
כמו שציטטתי לך את ס'3 לתצהירך –
נתבקשת ע"י ירון להמציא נתוני שיווק אפרסמון לשנים 2003-2004 לשטח של מר סוייסה. אם הייתי מבקש ללא קשר לשטח כל נתוני שיווק של אפרסמון אפרסק לשנים האמורות יהיה לך, תוך הפרדה בין אפרסמון לאפרסק ?
ת. כן. בד"כ יש הפרדה, הייתי יכולה למסור את הנתונים" ...................(עמ' 26 ש'

11-15).

"לשאלת ביהמ"ש – באשר לשאלה הקודמת, הנתונים שיכולת להמציא תוך הפרדה בין אפרסמון לאפרסק מתייחסים גם לסכומי תקבול בגין אותו יבול. יכולתי להמציא אותם תוך הפרדה בין אפרסמון לאפרסק, מתוך הדוח האנליטי". .....................
(עמ' 26 ש' 21-23).



"ש.
למה בס' 3 הוא ביקש נתונים של 2003-2004, כי פינוי אחד היה ב-2005 והשני ב-

2008. למה לא ביקש ממך הנתונים לחלקות של סויסה לגבי 2006, 2007,2008
? -
ת. הוא לא פנה אלי ולא ביקש. משנה מסויימת הוא לא מנהל החשבונות אצלנו אלא
אצל אחר, לא זוכרת מי איזו שנה, אצל אריה בן מיכאל" .................... (עמ' 27 ש'15-18).

מתוך דבריה אלה של גב' מרון עולה כי הנה"ח מחזיקה בדוחות אנליטיים שמועברים ליועץ המס, ומתוך הדוח האנליטי הנשמר במחשב, ניתן להוציא את ההכנסות וההוצאות ואת נתוני מכר שיווק האפרסמון הנוגעים לכל החלקות. לדבריה, התובע לא ביקש ממנה להוציא את הדוחות האנליטיים, ואם היה מבקש היה מקבל זאת. וכדבריה:


"ש. יעקובוביץ לא ביקש זאת.
ת. נכון".
(עמ' 23 ש' 21).

גם בדבריו של יועץ המס של התובע, מר בן אריה, התייחס מר בן אריה לדוחות האנליטיים וציין בין היתר כדלקמן:

"ש.
נתבקשת ע"י עו"ד פז להמציא נתוני שיווק לשנים 2003-2004 של אפרסמון ע"פ 8 דונם שהושכר לתובע. אמרת שאתה לא יכול לתת נתון מדוייק ל-8 דונם. התובעת לא ביקשה לקבל נתונים לכלל האפרסמונים. ?

ת. זה הם יכולים לראות בדוח האנליטי.
ש.
את הדוח האנליטי אפשר לקבל מהנה"ח?
ת. כן". ...............................(עמ' 41 ש' 16-21).

מתוך כלל הדברים שצויינו לעיל, עולה כי הנהלת החשבונות של החברה יכולה היתה לספק לתובע בלא קושי נתונים אודות שיווק האפרסמון בכלל חלקותיו, וזאת הן מתוך תעודות המשלוח והן מתוך הדוחות האנליטיים, אך התובע בחר שלא לבקש הנתונים האמורים מאנשי המקצוע.

התנהלות בנו של התובע
לביהמ"ש הוצג תצהיר מאת בנו של התובע – מר ירון יעקובוביץ.
מתוך עיון בתצהירו של מר יעקובוביץ, עולה כי מדובר באדם שניהל מטעי התובע והיה בקיא ברזי הדרישות החשבונאיות הכרוכות בניהול עסק מן הסוג הנדון.
יצויין כי גם בדברי הגב' מרון, ציינה הגב' מרון כי מר ירון יעקובוביץ היה מעורב בד"כ בהנהלת החשבונות (עמ' 29 ש' 25-26). מתוך כך ניתן להסיק כי מר יעקובוביץ שהיה בקיא בהנה"ח של העסק, ידע היטב כי ניתן היה להציג נתונים אודות חלקת האפרסמון הנדונה מתוך הנתונים הנוגעים לכלל חלקות האפרסמון, וכי את הנתונים אודות כלל חלקות האפרסמון ניתן היה להוציא הן מתוך הדוח האנליטי והן מהחשבוניות ומתעודות המשלוח.
יצויין, כי כאשר הופנה מר יעקובוביץ לדבריה של הגב' מרון בחקירתה ולפיהם אם היה מבקש דוח אנליטי, היה מקבל זאת, וכי הוא לא ביקש הדוח האנליטי, השיב: "בסעיף 13 בתצהיר שלי רשום שכן ביקשתי, שאל אותה למה אומרת שלא, אולי סנילית מבוגרת" (עמ' 6 ש'4-5).

יצויין, כי מעבר לעובדה שמדובר בהתבטאות שאינה במקומה כלפי עדה שהביא מר יעקובוביץ לעדות בעצמו, הרי שמדובר בדברים שסותרים את דבריה של הגב' מרון.

בנסיבות העניין ולאחר שכלל דבריה של גב' מרון נשמעו כמהימנים, בין היתר לאחר שמדובר באדם אובייקטיבי שבחלק מעדותו העיד עדות שלא תאמה לאינטרס של האדם שהביאו לעדות, מצאתי לנכון להעדיף את דבריה של הגב' מרון על פני דבריו של מר יעקובוביץ .

עוד יצויין, כי כאשר נשאל מר יעקובוביץ האם גם מנהל החשבונות מר בן אריה, שהעיד שלא ביקשו ממנו דוחות אנליטיים (עמ' 41 ש' 24-25) הוא "סנילי", השיב במילה "אולי" וגם עובדה זו תחזק המסקנה שמר יעקובוביץ שידע על האפשרות להוציא נתונים מהדוחות האנליטיים, בחר שלא לבקש הדוחות מאנשי המקצוע.

יצויין כי במהלך חקירתו כאשר נשאל מר יעקובוביץ האם יוכל להציג נתונים אודות כמויות מחירים ויעדי שיווק של כל 420 הדונם המעובדים ע"י התובע, השיב שאין ברשותו נתונים, ובנסיבות העניין כאשר הוכח שניתן היה להציג הנתונים האמורים וכן הוכח כי מר יעקובוביץ ידע על עובדה זו, ניתן יהיה לקבוע כי גירסתו של מר יעקובוביץ, כפי שהוצגה לביהמ"ש בעניין הפסדי התובע, היתה חלקית ולא ניתן היה לקבלה.

חובת הצגת הנתונים בידי התובע
כפי שצויין לעיל קבע השמאי במכתבו מיום 28.11.06 כי מתוך הנתונים שהוצגו לו, לא ניתן לבדוק את ההכנסות והרווחים של עצי האפרסמון במטע שנהרס.

אדם המגיש תביעה לביהמ"ש, מחוייב לנהוג בתום לב, ובענייננו, כאשר ביהמ"ש המחוזי כבר קבע, כפי שצויין לעיל, כי התובע נהג בהצגת נתוניו בחוסר תום לב, מחוייב היה התובע כאמור לעשות כל מאמץ כדי להציג נתונים שיוכיחו כי מסקנות השמאי בחוות דעתו הראשונה היו מסקנות אמת.

בעניינו, למרות כל ההזדמנויות החוזרות שניתנו לתובע, לא עמד התובע בנטל המוטל עליו להוכיח את גודל הפסדיו במטע האפרסמון על אף שיכל לעשות זאת.

בע"א 27/91
קבלו נ' שמעון עבודות מתכת בע"מ מט (1), 490 נקבע בעמ' 457 כי: "הימנעות מלהביא ראיה מצוייה ורלבנטית תוביל את ביהמ"ש למסקנה שאילו הובאה היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהצגתה".

בנסיבות האמורות לעיל, יש לקבוע שהימנעות התובע מלהציג נתונים שיכול היה להציג אודות הפסדיו במטע האפרסמון, תביא למסקנה שחשש התובע התבסס על כך שאילו הוצגה בביהמ"ש הראיה היה הדבר פועל לרעתו.

מסקנות לעניין מטע האפרסמון
לאור כל האמור לעיל ולאחר שהתובע נמנע מלהציג נתונים אותם יכול היה להציג לצורך הוכחת נזקי מטע האפרסמון יהיה מקום לדחות תביעתו בכל הנוגע לנזקים שנגרמו עקב עקירת מטעי האפרסמון.

הנזק בגין מטע האפרסק
כפי שצויין לעיל קבע ביהמ"ש כי במקרקעין המדוברים גידל התובע זן אחד של אפרסמון בכל מטעיו, לרבות במטע נשוא דיוננו, ולפיכך מחוייב היה התובע להציג בפני
השמאי המומחה נתונים אודות כלל מטעיו, כדי לקבוע את סך הנזק שנגרם למטע האפרסמון שנעקר.

בכל הנוגע למטע האפרסק , עיון בחוו"ד של המומחה אייל שפירא מיום 5.4.06 מעלה כי באשר
לגידול האפרסקים במטעי התובע, דובר בשלושה זנים ולא בזן אחד, כדוגמת האפרסמון.

יחד עם זאת, עיון בעמ' 8 לחוו"ד של השמאי מיום 5.4.06, מעלה כי דובר ב-3 זני אפרסק: טקסס, עודד וסוולינג, שסך הפידיון הממוצע לטון באשר לשלושת הזנים נע בין 3400 ₪ ל-3700 ₪ וניתן לומר שמדובר במחירים כמעט זהים. מתוך זאת ניתן לקבוע
שלו היו מוצגים בפני
המומחה נתונים אודות שיווק האפרסקים בכלל מטעי התובע, ניתן היה לקבוע בקירוב את הנזק שנגרם לתובע במטע האפרסק שנעקר, כפי שניתן היה לעשות כאמור באשר למטע האפרסמון.

זאת ועוד, כפי שצויין לעיל בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיום 20.9.10 בע"א 1160/09 קבע ביהמ"ש המחוזי כי עובר להגשת חווה"ד המקורית מיום 5.4.06 פנה השמאי לתובע ביום 8.12.05 כדי לקבל נתוני שיווק והכנסות מן המטעים, ואולם הוא לא קיבל את המסמכים הרלבנטיים והמסמכים שהוצגו בפני
ו היו בלתי רלבנטיים, וזאת בניגוד לחובתו של מר יעקובוביץ שלא להסתיר מידע מן השמאי.

כן צויין לעיל, כי בנסיבות האמורות לעיל, לאור הוראות פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, היה התובע יכול ומחוייב לעשות מאמץ מוגבר ולהציג בפני
השמאי את כל הנתונים אודות שיווק הפרי מכלל מטעיו, אך על אף פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי ועל אף דרישות חוזרות ונשנות שנדרש מהשמאי להציג לו מסמכים לצורך הצגת חוו"ד מתוקנת, נהג התובע גם בענייננו בחוסר תום לב ולא ביצע פעולות פשוטות לצורך הצגת נתונים לשמאי אודות שיווק תוצרתו מכלל מטעיו כפי שנדרש.

יצויין כי בעניין מטע האפרסקים בניגוד למטע האפרסמונים, נעקר מטע האפרסקים עפ"י ההסכם בין הצדדים רק ביום 30.11.08, דהיינו זמן רב לאחר הסכם העקירה מיום 11.10.05, ועובדה זו אפשרה לתובע לאסוף די נתונים אודות מטע האפרסקים בטרם נעקר.

זאת ועוד, חוו"ד המקורית של השמאי הוגשה ביום 5.4.06, ובה קבע השמאי הערכתו לגבי הנזק שיגרם לתובע עקב עקירת מטע האפרסק כשנתיים לאחר מכן בתום שנת 2008.

עיון בתיק ביהמ"ש מעלה כי כבר ביום 10.9.06 הודיע ב"כ הנתבע 2 לתובע ולביהמ"ש [בהודעה שכותרתה "תגובת המשיב 2 לבקשת המבקש למתן החלטה בתיק"], כי עפ"י הבנתו חווה"ד שהוגשה ע"י השמאי הינה חוו"ד מופרכת הנשענת על הנחות יסוד שגויות וכי בכוונתו להגיש כתבי בי דין, ובפועל לא להסכים למסקנות חווה"ד שהוגשה.

זאת ועוד, בדיון מיום 31.12.06 [בתיק 1488/05 שלום אשדוד] חזרה ב"כ הנתבע 2 על עמדתה שחוו"ד שהוגשה הינה מופרכת וזאת לאחר שלטענתה לא ניתן היה לכתוב חוו"ד ללא הצגת מוצגי יבול ותנובה של מטעי התובע. כן ציינה ב"כ הנתבע 2 כי השמאי שנקבע אינו שמאי מכריע, ומכאן שלא היה בדעת הנתבע לשלם הסכומים עפ"י חווה"ד.

לא זאת אף זאת, בפרוטוקול מיום 6.2.07 חזר ב"כ הנתבע 2 על הטענות ולפיהן לא ניתן היה להוציא חוו"ד מבלי שהוצגו לשמאי נתוני יבול ושיווק ומדבריו ניתן היה להבין שאין בדעתו להסכים לקבל את חוו"ד השמאי.

מתוך כל האמור לעיל ניתן לקבוע כי גם אם סבר התובע כי לאחר שקיבל לידיו את חווה"ד מיום 5.4.06, תמו המחלוקות הנוגעות לסך נזקיו בגין מטעיו, הנה כבר ביום 10.9.06 ובחודשים שלאחר מכן, הובהר לתובע כי אין בדעת הנתבעים לקבל את חווה"ד בשל כך שלא הוצגו בפני
השמאי מסמכים שנדרשו על ידו.

בנסיבות אלה ומאחר ומטע האפרסקים היה עתיד להיעקר רק ביום 30.11.08, דהיינו למעלה משנתיים לאחר הודעת ב"כ הנתבע 2 שצויינה , יכול היה בתובע
לדאוג לכך שהנתונים אודות יבולי הפרי ושיווק הפרי ממטעיו (שיעקרו בעוד כשנתיים) , ירוכזו באופן כזה שניתן יהיה לחלץ מהם את נתוני השיווק של מטע האפרסק.

לו היה התובע כאדם תם לב נוקט בפעולות הפשוטות והמתבקשות שצויינו לעיל להוכחת טענותיו כי מסקנות חווה"ד הינן מסקנות מבוססות, היתה נמנעת המחלוקת סביב חוו"ד השמאי, שהרי מה קל לאדם המאמין בצדקת טענותיו מלפעול ולהציג נתוני אמת אודות תנובת יבולי מטע שאמור היה להיעקר למעלה משנתיים לאחר מכן.

דא עקא שתחת לבצע פעולות פשוטות ומתבקשות להוכחת טענותיו, בחר התובע להיאחז במסקנות חווה"ד ולא להציג נתוני אמת אודות מטע האפרסק, וניתן לומר כי גם פעולתו זו נעשתה בחוסר תום לב.

מתוך כל האמור לעיל ניתן לקבוע כי גם בעניין מטע האפרסקים לא הציג התובע לשמאי נתונים שנדרש ויכול היה להציג, ומשכך לא הוכיח את סך נזקיו באותו מטע.

אי הצגת נתוני מינהל מקרקעי ישראל
בשולי הדברים יוער, כי בסיכומיו הפנה התובע לכך שהוא פעל לקבל חשבון דמי ההסכמה למנהל בהעברת הזכויות במשק בין הנתבעים 1 ו-2 לנתבעים 3 ו-4 ומנתונים אלה נחשף באופן ברור וחד משמעי חוסר תום לבם של הנתבעים שביקשו וקיבלו ניכוי מהמדינה בעת קביעת דמי ההסכמה.

בענייננו מדובר בטענה שאינה נוגעת כלל להפסדי התובע מעקירת מטעיו. הטענה לא הועלתה בבקשות המקוריות, היא לא נדונה בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, ובנוסף הטענה לא נטענה בתצהירו של מר ירון יעקובוביץ.

בנסיבות האמורות לעיל, אני קובע כי מדובר בהרחבת חזית פסולה שאין לקבלה, ולפיכך לא ניתן לדון בטענה זו שטען התובע.

סוף דבר
לאור האמור לעיל ולאחר שהתובע לא הוכיח סך נזקיו בגין עקירת מטעיו, אני דוחה את תביעת התובע.

בנסיבות האמורות לעיל מתייתר הצורך בדיון בבקשה למתן

פסק דין
שהגיש הנתבע 1 ובבקשה לדחיית בקשת התובע שהגישו הנתבעים 3-4.

התובע ישלם לבני הזוג דוד וענת סויסה הוצאות משפט הכוללות שכ"ט עו"ד בסך 8000 ₪ וסך דומה ישלם התובע לבני הזוג ליסק.



ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ד, 20 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.


















הפ בית משפט שלום 52983-03/11 משה יעקובוביץ נ' עדי ליסק, דורית ליסק, דוד סויסה ואח' (פורסם ב-ֽ 20/11/2013)