פסקי דין על עו"ד אייל תושיה - כונס נכסים | פסקי דין על דוד גולדבלט לוי (נאמן) | פסקי דין על אמיר יעקב בארי | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' |

2183-05/13 פשר     24/11/2013




פשר 2183-05/13 עו"ד אייל תושיה - כונס נכסים נ' דוד גולדבלט לוי (נאמן), אמיר יעקב בארי, כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



פש"ר 2183-05-13 בארי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'





מספר בקשה:20

לפני כבוד השופט יחזקאל קינר



בעניין: פקודת פשיטת הרגל

ובעניין:
(להלן "החייב")


המבקש:

אייל תושיה, עו"ד, כונס נכסים


נגד


המשיבים:

1
.דוד גולדבלט לוי (נאמן)
2
.אמיר יעקב בארי

(חייב)
3.כונס נכסים
רשמי תל אביב

4. בר פאסי (רוכשת)



החלטה

הבקשה והרקע לבקשה

1.
המבקש, כונס נכסים
בהוצאה לפועל (להלן: "כונס הנכסים") פנה לבית המשפט ביום 12.11.13 בבקשה למתן הוראות, וזאת לאחר שנתקבלה אצלו באותו יום הצעה לרכישת נכס מקרקעין שהוא מטפל במכירתו, תמורת סך של 3.4 מיליון ₪, לאחר שקודם לכן אושר מכר הנכס בסכום נמוך יותר.

2.
כונס הנכסים מונה לתפקידו במסגרת הליכי הוצאה לפועל בהם נקט הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, נושה מובטח של החייב ורעייתו (להלן: "הנושה המובטח") למימוש משכון הקיים על בית מגורים הנמצא ברחוב הפרחים 34 בכפר ידידיה גוש 8300 חלקה 29 מגרש 344 (להלן: "הנכס").

3.
ההליך המצוי לפני בית משפט זה הוא הליך שנפתח לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") בו ביקש החייב להגיע להסדר נושים עם נושיו הרבים. הליך זה עבר גלגולים שונים שאינם צריכים לענייננו עתה. ביום 21.8.13 אישר בית המשפט לנושה המובטח להמשיך בהליכי מימוש המשכון ודחה את בקשת החייב למכר עצמי של הנכס. יובהר כי אין מדובר בנכס בו מתגוררים החייב ומשפחתו. ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 30.10.13.

4.
ביום 31.10.13 הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור מכר הנכס לאביה של המשיבה 4, דוד פאסי (להלן: "מר פאסי"), בהתאם להסכם מכר שנחתם איתו ביום 22.10.13. כונס הנכסים פירט את הפרסומים שבוצעו על ידו (ביום 4.9.13 וביום 9.9.13), כי התקבלו שתי הצעות, שהגבוהה ביניהן הייתה של מר פאסי, וכי למרות שהמציע האחר לא העלה הצעתו מעל 3,000,000 ₪, עלה בידי הכונס לשפר את הצעת מר פאסי לסך של 3.2 מיליון ₪. כונס הנכסים פירט עוד כי שוויו של הנכס לפי הערכת שמאי עדכנית הוא 3,490,000 ₪, ובהפחתה של 15% בשל מימוש מהיר מסתכם שווי זה בסך של 2,970,000 ₪.

5.
בדיון שהתקיים ביום 7.11.13 בבית המשפט הוסיף כונס הנכסים כי בעקבות הפרסומים היו 30 פניות של מתעניינים בנכס, וכי 10 מתעניינים התייצבו לביקור בו, אך בסופו של דבר הוצעו שתי הצעות בלבד כאמור לעיל. עוד הוסיף כונס הנכסים בדיון כי בנכס קיימות חריגות בניה שהרוכש לקח אותן על עצמו, והדבר משפיע על התמורה (שכן ברגיל – חריגות אלה הינן באחריות המוכר), וכן לקח על עצמו הרוכש את עלויות היטל ההשבחה, לרבות כאלה הקיימים וחלים לפני חתימת ההסכם.

החייב התנגד לאישור המכר וביקש שהות נוספת להגשת הצעות על ידי מתעניינים נוספים.

6.
בסופו של הדיון ניתנה החלטה המאשרת את הסכם המכר עם מר פאסי. נקבע, בין היתר, כי החייב טען תקופה ארוכה כי יש מתעניינים בנכס במחירים גבוהים יותר מהסך של 3.2 מיליון ₪, אך לא נקב בשמותיהם, ואיש מהם לא הגיש הצעה, כאשר המועד המוארך האחרון להגשת הצעות היה 17.10.13. עוד נקבע כי יש להתחשב גם באינטרס המציע שהפקיד כבר ערבות בנקאית בסך 300,000 ₪. לפיכך לא ניתנו ארכות נוספות וההסכם אושר.

7.
בהתאם להסכמה כוללת באותו דיון מיום 7.11.13 נקבע כי ככל שיבקש מר פאסי כי ההסכם ייחתם עם ביתו, המשיבה 4, ניתן יהיה להגיש בקשה בעניין זה, והבקשה תאושר בהתאם להסכמה.

ביום 11.11.13 הוגשה בקשה לאשר את המכר למשיבה 4 לפי הסכם שנחתם עימה, ובהתאם להסכמה הנזכרת לעיל אושרה בקשה זו בו ביום.

8.
בבקשת כונס הנכסים שהוגשה ביום 12.11.13 צוין כי ביום 12.11.13 התקבלה במשרדו הצעת גב' מרים נהון לרכישת הנכס תמורת 3.4 מיליון ₪ אליה צורף העתק שיק בנקאי על סך 340,000 ₪.

במכתב בא כוח הגב' נהון אליו צורף העתק השיק הבנקאי נכתב כך:

"מרשתי מבקשת כי תודיע לבית המשפט על פנייתה וכי היא מעוניינת לבחון את רכישת הזכויות בבית אשר בנדון בסכום התמורה שלעיל, בכפוף לקבלת הסכם המכר ומסמכים נלווים וביצוע בדיקות נדרשות ביחס לזכויות בבית".

כונס הנכסים ביקש הוראות האם לקבל את הצעת הגב' נהון, בכפוף להסכמת העקרונית לחתימה על הסכם בנוסח שנחתם על ידי המשיבה 4, ובהתאם לקבוע מועד להתמחרות, ולחלופין לדחות הצעה זו לאור אישור המכר למשיבה 4.

9.
הנאמן, אשר תמך קודם לכן באישור המכר למשיבה 4, הגיש תגובה ובה שינה עמדתו. לדבריו, ביום 11.11.13 יצר עימו קשר עו"ד שאינו קשור לחייב והודיעו כי יש לו לקוח המוכן לשלם עבור הנכס סך של 3.4 מיליון ₪, והסביר כי מרשו הוא תושב כפר ידידיה וכי לנכסים במושב יש ביקוש רב מאד ע"י תושבי הסביבה וכי הוא ומכריו לא נחשפו לפרסום הכונס, אחרת היו מזדרזים להגיש הצעה רלבנטית. הנאמן ציין כי בנסיבות אלה הוא מכה על חטא, וסבור כי יש צורך לשקול הארכת מועד קצרה להגשת הצעות, שכן ברור לדבריו כי אם תיערך התמחרות בין המציעים יכול להתווסף לקופה סך של מאות אלפי ₪. לדבריו, אינטרס החייב והנושים גובר על אינטרס ההסתמכות של המציע שהצעתו אושרה. הנאמן הוסיף כי אם ייעתר בית המשפט לבקשה, יש להגביל בזמן הגשת הצעות נוספות, וכן לדרוש מהמציעים להודיע על נכונות לחתום על הסכם בנוסח עליו חתמה המשיבה 4, שכן להסכמותיה לשאת בהיטל השבחה ולטפל בחריגות יש שווי כלכלי.

10.
המשיבה 4 הגישה התנגדות לבקשה וביקשה שלא לפתוח את הנושא מחדש לאחר שהמכר אושר. היא תיארה כיצד התריע כונס הנכסים בפני
הרוכשת כי הצעתה נמוכה מדי, וכי המכר לא יאושר על ידי בית המשפט ולאור כך שופרה ההצעה. כן תיארה כיצד פעלה לגיוס כספים לרכישת הנכס, לרבות פרעון מוקדם של דיבידנד על ידי אביה, שלא הייתה כוונה לפורעו והוא יחוייב במס. כן ציינה כי לאחר שאושר המכר ביום 7.11.13 הועבר לכונס הנכסים סכום נוסף של 195,000 ₪, בנוסף לערבות הבנקאית בסך 305,000 ₪ המצויה בידיו. בהודעה נוספת שהוגשה על ידי הרוכשת ביום 18.11.13 צוין כי באותו יום הועבר לכונס הנכסים סך של 999,999 ₪.
הרוכשת טענה כי בפתיחת הליכי המכר מחדש יש לפגוע באמון הציבור בהליכי מכר לצורך מימוש נכסים על ידי בעלי תפקידים מטעם בית המשפט ופיקוחו, והיא עלולה להרחיק מציעים פוטנציאליים מזירת המכר. כן נטען כי העלאתה באיחור רב של הצעה נוספת, שלא נכללה בין ההצעות המקוריות ולא התחרתה עימן ולא אושרה על ידי בית המשפט, אינה צריכה לשמש עילה נגד אישור ההתקשרות המקורית. אין לקבוע עקרון לפיו די בהופעת קונה חדש לאחר אישורו של הסכם המכר ולאחר העברת חלק מהתמורה לכונס הנכסים כדי לבטל אישור זה, לפרום את התחייבויות הצדדים ולפתוח את הליך המכירה מחדש, והדבר נוגד את טובת הציבור. לא נפל כל פגם בהתקשרות הצדדים וגובש אינטרס ההסתמכות של הרוכשת המודעת לכך שהמכירה מאושרת ואינה מותנית עוד, ולכן יש לדחות את בקשת כונס הנכסים ואת תגובת הנאמן.

דיון והכרעה

11.
בהליכי מכר מקרקעין על ידי כונס, מפרק או נאמן, בערכאות האזרחיות וגם בלשכות ההוצאה לפועל, מתעוררות תדיר סוגיות הקשורות להליכי מכירת המקרקעין ובכלל זה גם שאלות באשר להצעות של מעוניינים במקרקעין, המועלות לאחר המועד שנקבע לקבלת ההצעות (ולעתים גם לאחר אישור המכר).
12.
מטרתו של כונס נכסים
, אשר מתמנה על ידי ערכאה שיפוטית לצורך מימוש נכס לשם גביית חוב, היא לפעול כמיטב יכולתו כדי שהאינטרסים של בעלי המקרקעין ונושיהם לא ייפגעו. לפיכך, אחת מאבני היסוד בפעולתו של הכונס היא למקסם את התמורה המתקבלת בגין הנכס. אבן יסוד נוספת בפעולתו של הכונס היא לבצע את תפקידו בדרך הוגנת ובתום לב, ולכן ציפייתו של מציע ההצעה לקיום כל כללי המכירה, כפי שפורסמו על ידי הכונס הינה לגיטימית ומתבקשת.

13.
בפסק הדין שניתן בע"א 509/00 לוי נ' עו"ד ברכה, פ"ד נה (4) 410 (2001) (להלן: "עניין לוי נ' ברכה") נקבע, כי גם אם
חלים על בעל תפקיד מטעם בית המשפט דיני המכרז הפרטי, כפוף הוא לעקרונות תום הלב והדרך המקובלת בהליך הטרום חוזי וחלה עליו חובת קיום תחרות הוגנת בין המשתתפים.

כן נקבע שם, כי לא אחת יש לערוך איזונים בין אינטרסים שונים הראויים להגנה, כגון הרצון להעשיר את קופת הכינוס ולמקסם את התמורה המתקבלת, מול ציפייה לגיטימית של צד שלישי לכיבוד קשר משפטי שנוצר בינו לבין הכונס או לקיום חובות תום הלב כלפיו, כשבהקשר אחרון זה יש לשקול מול התועלת הכספית לקופה, את הפגיעה בצדדים שלישיים, לא רק מבחינת הפגיעה המיידית, אלא גם את ההשפעה ארוכת הטווח על נכונות מציעים להגיש הצעות במכרז כאמור.

גישת בית המשפט באותו

פסק דין
הינה, כי רק בנסיבות חריגות ביותר ניתן להיזקק להצעה מאוחרת, וגם זאת רק לאחר שניתנה למציעים האחרים הזדמנות להשוות את הצעותיהם, וכי לא תהיה פגיעה משמעותית בציפייה לגיטימית של צד שלישי.


זמן לא רב לאחר מכן ניתנה ההחלטה ברע"א 8305/01 הסתדרות מדיצנית הדסה נ' רו"ח דורון שורר המפרק הזמני של בית החולים משגב לדך ( פורסם בנבו, 26.11.01), ושם, ואף שהוזכר פסק הדין בעניין לוי נ' ברכה שנזכר לעיל, נקבע כי דינו של כל מקרה להיות מוכרע על-פי נסיבותיו, בלא לדרוש התקיימותן של נסיבות חריגות ויוצאות דופן.
באותה החלטה הושם הדגש על נושי בית החולים והנזק שייגרם להם אם לא ייפתח הליך המכירה למתמודדים חדשים, כמו גם על כך שבנוסח ההזמנה להציע הצעות הובלט אופיו הגמיש של הליך המכירה ואי הכפפתו לדיני המכרזים הציבוריים.

14.
מאז ניתנו פסקי דין והחלטות לא מעטים בסוגיות דנן, כשבצד התבססות על גישה שאינה מאפשרת כמעט
אף פעם מתן אפשרות להגשת הצעות לאחר המועד הקבוע (למשל, בש"א (מחוזי י-ם) 6312/07 ביקור חולים הוספיטל בי-ם נ' הרה"ג חיים יחושע באבד (פורסם בנבו, 20.8.07); בר"ע (מחוזי נצרת) 190/08 שירי נ' אביאב (פורסם בנבו, 8.1.09)], קיימים פסקי דין אחרים, בהם ניתנה אפשרות כזו, בנסיבות אלה או אחרות (למשל, בר"ע (מחוזי י-ם) 4070/02 מלליס נ' עו"ד בר הלל – כונס נכסים
(פורסם בנבו, 6.11.02); בר"ע (מחוזי ת"א) 1189/03 קומפיוטסט מעבדות ממוחשבות לרכב בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ תק-מח 2003(1) 2061 (2003)].

עם זאת, ניתן לומר כי פסק הדין בעניין לוי מקובל כ

פסק דין
המשקף את העקרונות לפיהם יש לנהוג במקרים כגון דא, ור' למשל רע"א 7311/10 כהן נ' דדון (פורסם בנבו, 19.6.11), בו חזר בית המשפט על עקרונות אלה וקבע כך:

"בית המשפט לא יתערב, בדרך כלל, בהסכם מכר בין בעל תפקיד בחדלות פרעון לבין הזוכה, שנכרת במסגרת הליך תקין והוגן ובתמורה סבירה, על דרך של העדפת מציע מאוחר בעל הצעה גבוהה יותר. התערבות כזו תיתכן רק במקרים חריגים ונדירים, בנסיבות מיוחדות. בבואו לבחון האם לקבל הצעה מאוחרת גבוהה יותר, יביא בית המשפט בחשבון מכלול שיקולים ואינטרסים נוגדים, ביניהם התועלת הצפויה לקופת פשיטת הרגל אל מול הפגיעה באינטרס ההסתמכות והציפייה של הזוכה, והחשיבות שבאמון הציבור בהליכי פשיטת הרגל (עניין
ברכה). השיקול של השאת התמורה אינו השיקול הבלעדי ואף אינו בעל בכורה".


כן הפנה בית המשפט בפסק הדין בעניין כהן נ' דדון ל

פסק דין
קודם
בעניין רע"א 338/83
חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ נ' המפרקים של כיכר לוינסקי בע"מ – בפירוק
, פ"ד מא(3), 449 (1984), וקבע כך:

"בעניין
חפציבה נקבע, כי פתיחת מכרז בשל קיומה של הצעה גבוהה במעט מערער את אמון הציבור בסופיותם של מכרזים על ידי מפרקים ועלול לגרום נזק רב לנושים, בהרתעת משתתפים בכוח להשקיע עמל ומשאבים, כאשר אין ביטחון סביר בזכייתם. עוד נקבע שם, כי "תהיה זו מדיניות לא רצויה, שללא בסיס ריאלי יוכפף אישורו של חוזה עם המציע שזכה במכרז להופעת מציע במחיר גבוה יותר, ולו גם במידה ניכרת, תוך זמן נתון"
.

15.
סיכומו של דבר, יש אמנם לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו, כאשר יש לשקול את מכלול השיקולים שנזכרו לעיל, להביאם בחשבון ולהפעיל מבחני סבירות, הגינות ושכל ישר, אך עדיין
,
צריכים להתקיים שיקולים כבדי משקל על מנת להיעתר לבקשה לאישור הצעה מאוחרת שהוגשה לאחר המועד האחרון להגשת הצעות, לא כל שכן לאחר אישור הסכם מכר בהתאם להצעה הזוכה (על נפקות השלב בו מוגשת ההצעה המאוחרת יותר, והאם נעשה הדבר לפני הסכם מכר על ידי בית המשפט או לאחריו, ר' בעמ 8788/10 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 13.12.11)].

16.
בענייננו, לא התקיימו אותם טעמים חריגים המצדיקים השבת הגלגל לאחור, קבלת הצעות חדשות וקיום התמחרות בין המציעים.


ראשית, ההצעה החדשה הוגשה לאחר שהתקיים הדיון ביום 7.11.13 בו נדחתה הבקשה לאפשר הגשת הצעות נוספות לאחר חלוף המועד להגשת הצעות, וכן לאחר שאושר הסכם המכר עם הזוכה.


שנית, אין להתעלם מאינטרס ההסתמכות של הזוכה הסומכת על כך שבית המשפט אישר את הצעתה כהצעה הזוכה, וגם את הסכם המכר. הזוכה לא צירפה אמנם אסמכתאות באשר לטענותיה לעניין פירעון מוקדם של דיבידנד על ידי אביה, על הנזק שבכך, ואיני רואה טענה פרטנית זו כטענה שיש להתחשב בה לצורך העניין, אך היא שילמה חלק מסכום התמורה, ובהחלט הייתה זכאית להסתמך על כך כי משאישר בית המשפט את המכר, לא תהא עוד חזרה מאישור זה.


שלישית,
אמנם, כונס הנכסים התייחס להצעת הגב' נהון כאל הצעה חדשה, אך מצב הדברים הנכון רחוק מכך. כל שנאמר במכתב בא כוחה של הגב' נהון הוא כי "מרשתי מבקשת כי תודיע לבית המשפט על פנייתה כי היא מעוניינת לבחון את רכישת הזכויות בבית אשר בנדון, בסכום התמורה שלעיל (3.4 מיליון ₪ - י.ק.), בכפוף לקבלת הסכם המכר ומסמכים נילווים וביצוע בדיקות נדרשות ביחס לזכויות בבית".


תוכן מכתב זה מגלה כי אין כאן הצעה אלא הודעה על כוונה להציע הצעה לרכוש את הנכס תמורת 3.4 מיליון ₪, לאחר שניתן יהיה לעיין בהסכם המכר ובמסמכים נלווים ולבצע בדיקות ביחס לזכויות בבית. לא רק זאת, אלא שהגב' נהון אף נזהרה ולא הפקידה בידי כונס הנכסים המחאה בנקאית כלשהי, וכל שצירף בא כוחה למכתבו הוא העתק המחאה בנקאית על סך 340,000 ₪, ומובן שאין בכך משום בטוחה כלשהי לכך שניתן יהיה להיפרע מהגב' נהון באופן כלשהו, אם לא תציע הצעתה או לא תעמוד בה.

מכאן, שאנו מצויים בשלב טרומי בו קרוב לחודש ימים לאחר המועד האחרון להצעת הצעות, ולאחר שההצעה הזוכה אושרה על ידי בית המשפט, אין בפני
כונס הנכסים הצעה ממשית לרכוש את הנכס בסכום גבוה יותר, אלא רק הודעה על כוונה כזו, הכפופה לבחינות ולבדיקות, וללא כל ודאות שהצעה ממשית תוגש.


מצב שדברים זה אינו שונה כמעט ממצב הדברים שהתקיים בדיון מיום 7.11.13 בו ניתנה החלטה המאשרת מכר הנכס למר פאסי, ובכוונת מתעניינת פלונית לשקול הגשת הצעה אין כדי לשנות את ההכרעה שהתקבלה באותו דיון.


לאור הדברים שנאמרו בפיסקאות הראשונות בסעיף זה, לא הייתה מאושרת גם הצעה ממשית, לו הייתה מוגשת, אך על אחת כמה וכמה שאין להיעתר לבקשה מקום בו לא קיימת למעשה הצעה נוספת לפני כונס הנכסים.


רביעית, גם דברי המנהל המיוחד אודות הנאמר לו מפי עורך דין פלוני על כך שיש מתעניינים בנכס שדבר הפנייה לקבלת הצעות לא הגיע לאזניהם, אין בהם כדי להביא לביטול העיסקה ולפתיחת הנושא מחדש, שכן כאמור, לא נפל פגם כלשהו בהליכים שננקטו על ידי כונס הנכסים, וכמו בכל מכרז מעין זה, יש השומעים עליו (ויעידו על כך 30 המתעניינים בנכס), ויש שאינם שומעים עליו. אין לשכוח גם כי החייב טען שקיימים מתעניינים שונים, כך שסביר להניח כי גם בסביבתו הקרובה של הנכס היה ידוע דבר הצעתו של הנכס למכירה.

17.

במקרה זה גוברת הוודאות הנדרשת והמתבקשת על ידי מציעי הצעות לכך שאם יזכו לרכוש את הנכס ורכישה זו תאושר על ידי בית המשפט, לא יהא בהצעה מתחרה גבוהה יותר, שתוגש לאחר האישור, כדי לבטל את ההתקשרות. כשם שאין זה סביר כי בהתקשרות רגילה בין שני צדדים פרטיים יהא מוכר זכאי לבטל עיסקה חתומה, אם תתקבל אצלו הצעה גבוהה יותר, כך אין הדבר שונה בהסכם מכר שנחתם בעקבות פעולות שביצע בעל תפקיד, וקיבל את אישור בית המשפט. ייתכן כי קיימים מקרים חריגים שבחריגים המאפשרים השבת הגלגל לאחור, אך ודאי שאין זה המקרה שלפנינו.
אם לא נאמר כך, הרי נוכח חוסר הוודאות של המציעים בסופיותו של מכרז, נצפה במיעוט הצעות במכרזים כגון דא, ועקב כך גם יווצרו קשיים עתידיים במכירת נכסי מקרקעין על ידי בעלי תפקיד.

18.
לסיכום, איני מקבל, את העמדה כי יש לבטל את הסכם המכר ולפתוח את המכרז להתמחרות מחודשת, וכונס הנכסים ימשיך, אפוא, ביישום הסכם המכר שנחתם עם המשיבה 4.


ניתנה היום,
כ"א כסלו תשע"ד, 24 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.














פשר בית משפט מחוזי 2183-05/13 עו"ד אייל תושיה - כונס נכסים נ' דוד גולדבלט לוי (נאמן), אמיר יעקב בארי, כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' (פורסם ב-ֽ 24/11/2013)