פסקי דין על הילה אוזן | פסקי דין על זיו רעות | פסקי דין על אמריקן ישראל קולג' | פסקי דין על שמואל גולדשמידט |

27613-03/13 תק     17/11/2013




תק 27613-03/13 הילה אוזן, זיו רעות נ' אמריקן ישראל קולג' בע"מ, שמואל גולדשמידט








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 27613-03-13 אוזן ואח' נ' אמריקן ישראל קולג' בע"מ
ואח'




בפני
כב' השופטת רחל חוזה
, סגנית נשיא (בדימ')

התובעות
1. הילה אוזן
2. זיו רעות


נגד

הנתבעים
1. אמריקן ישראל קולג' בע"מ
2. שמואל גולדשמידט




פסק דין



מן הנתונים שבאו בפני
ביהמ"ש, עולה כי בחודשים מרץ ואפריל 2012, נרשמו התובעות אצל
הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ללימודים בקורס הנקרא "מנהלי גביה והוצל"פ", בהיקף של 90 שעות לימוד אקדמיות ובעלות של 6,000 ₪ (הוא הסך לאחר הנחה), לכל אחת מהתובעות.

שכר הלימוד שולם במלואו על ידי התובעות לנתבעת.

לטענת התובעות, הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם כלפיהן והינן זכאיות להחזר מלוא שכר הלימוד ששולם על ידן.
התביעה מופנית כלפי הנתבעת, כמי שנועדה להיות המוסד הלימודי וכלפי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), שלטענת התובעות הוא הבעלים של הנתבעת ומי ששימש כנציג הנתבעת אל מול התובעות.

בכתב התביעה מפרטות התובעות את הטענות המשמשות בסיס לתביעה, כדלקמן:
הנתבעת, באמצעות הנתבע, התחייבה ללמד את התובעות את הנושאים הבאים: "שטרות ומהות החיובים הנטענים לגביה עפ"י דין, דיני הוצל"פ הלכה למעשה, תובענות כספיות בסדר דין מקוצר, הכרת הממסד הבנקאי בבחינת יחסי בנק - לקוח, שיעורים מעשיים על תוכנת המחשב עודכנית זהב, הכרת הטכנולוגיות, הוצל"פ הלכה למעשה וסיורים מקצועיים" (סע' 5 לכתב התביעה).

כן התחייבה הנתבעת כי מי שילמדו את הנושאים הנ"ל בקורס, יהיו "מרצים מובחרים המומחים בתחום דיני הוצל"פ, בנקאות ושטרות, מנהלי גביה בכירים ומדריכים מקצועיים בתוכנת המחשב" (סע' 6 לכתב התביעה).

הנתבעת התחייבה אף שהיקף השעות הנלמדות בקורס יעמוד על 90 שעות.

בפועל, כך לטענת התובעות, מרבית הנושאים שהנתבעת התחייבה להעבירם בקורס – לא נלמדו כלל.
זאת ועוד, מי שלימד את מרבית השיעורים בקורס היה הנתבע.
אף מניין שעות הלימוד עמד על כמחצית מהשעות שלגביהן התחייבה הנתבעת.

יתר על כן, הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה להעניק למסיימות הקורס "דיפלומה מטעם המרכז הארצי להכשרת פקידי הוצל"פ", וזו לא ניתנה לתובעות.

לטענת התובעות, הנתבע הוא שהתנהל כל העת למולן והוא זה שהתחייב בפני
הן ליתן להן את כל שהנתבעת התחייבה בו.

בנסיבות אלה כולן, טוענות התובעות כי הנתבעים הציגו בפני
הן מצגי שווא, הטעו אותן, לא מילאו אחר התחייבויותיהם לתובעות וגרמו להן לנזקים, כפי שפורטו בכתב התביעה.

לכתב התביעה צורף עותק של מסמך שהוצא על ידי הנתבעת וזה אף הוגש לביהמ"ש וסומן תק/1 ובו סיכום מטרות הקורס שאליו נרשמו התובעות, תוכנית הלימודים, המרצים, משך הלימודים והענקת תעודה – היא הדיפלומה מטעם המרכז הארצי להכשרת פקידי הוצל"פ.

בכתב ההגנה, עתר הנתבע לדחיית התביעה כנגדו, מחוסר יריבות משפטית בינו לתובעות וכאשר טען כי הינו עובד של הנתבעת ומשמש כמרצה בלבד.

כן הוכחשו כל טענות התובעות, כאשר הנתבעת גרסה כי מילאה את כל התחייבויותיה כלפי התובעות, כפי שאלה פורטו בתק/1 ואף העניקה 90 שעות לימוד אקדמאיות, כפי שהתחייבה בתק/1.

לעניין מיהות המרצים בקורס, פירטה הנתבעת כי זה הועבר על ידי 3 מרצים, כדלקמן: "שמואל, שמרצה בתחום מזה שנים רבות (הוא הנתבע), ובנוסף העבירו את החומר עו"ד בעלת ניסיון בתחום (בין השאר עברה את תקופת ההתמחות שלה אצל רשם הוצל"פ) ועוד מרצה נוסף שעסק בניהול גביה והוא בעל ניסיון במתן הרצאות בתחום זה למעלה מ-10 שנים, כל זאת, עפ"י תוכנית הלימודים" (סע' 9 לכתב ההגנה).

לעניין כישוריו של הנתבע לשמש כמרצה בקורס זה, שנועד להיות קורס מקצועי, טכני, הרי שמעבר לאמור בסע' 9 לכתב ההגנה, כמפורט לעיל, מעיד על עצמו הנתבע כי הינו בעל "מוניטין בתור מרצה מזה 30 שנה, עתיר תארים אקדמיים" (סע' 2 לכתב ההגנה).


במהלך שמיעת הראיות, הובאו בפני
ביהמ"ש נתונים על המרצים הנוספים שלימדו בקורס, פרט לנתבע.
הסתבר כי אותה עורכת דין שהינה, כדברי הנתבעים, בעלת ניסיון בתחום והתמחתה טרם קבלת רישיון עריכת הדין אצל רשם הוצל"פ, הגיעה פעם אחת בלבד ללמד בקורס ובאותה פעם אחת

עברה עם התלמידים במשך 3 שעות על חוברת "עודכנית זהב", שניתנה לתלמידים.
כן הסתבר כי המרצה הנוסף, שעסק בניהול גביה והוא בעל ניסיון למתן הרצאות, הוא אוריה, הגיע אף הוא פעם אחת בלבד לקורס והתובעות העידו כי כל שהעביר המרצה באותו שיעור בודד אליו הגיע ואשר נמשך כשעתיים, הוא "שיעור על קאוצ'ינג" (עמ' 4 לפרוט').
משמע, שני שיעורים בלבד ניתנו על ידי שני מרצים ואילו כל יתר השיעורים ניתנו על ידי הנתבע.

לגבי מניין שעות הלימודים שנלמדו בפועל, טענו התובעות כי קיבלו רק כמחצית ממספר השעות המוסכם.
עם זאת, מועדי הלימודים ושעות הלימודים בכל יום לימודים – לא פורטו.
כל שבא בפני
ביהמ"ש לעניין זה הוא כי נסעו 22 פעמים מביתן למקום הלימודים וכי לא בכל אותם המקרים שהגיעו ללימודים אכן נתקיימו לימודים.

יש לציין כי גם מדברי נציגת הנתבעת, הגב' ליאורה גולדשמידט, עולה כי לא הושלמו כל 90 שעות הלימוד האקדמאיות.

לעניין ה"דיפלומה", היא התעודה שהנתבעת התחייבה שתינתן על ידי המרכז הארצי להכשרת פקידי הוצל"פ, הובהר במהלך שמיעת הראיות כי אין ענייננו כלל וכלל במרכז ארצי כלשהו אלא בגוף ש"הוקם בתוך הנתבעת... המרכז הזה פועל בתוך הנתבעת ואנו נותנים את התעודה מטעם הנתבעת, בשיתוף עם המרכז הארצי" (דברי התובע בעמ' 1 ש' 16-20 לפרוט').
בהמשך הפרוט' מסביר הנתבע כי "המרכז הארצי זה אנחנו" (עמ' 1 ש' 27 לפרוט').

לדברי הגב' גולדשמידט "כשאנו עושים קורסים מותר לנו לקרוא להם המרכז הארצי. כמו שיש מרכז כזה בתאונות דרכים" (עמ' 9 ש' 24-25 לפרוט').

ואם מתרעמות התובעות על כך שלא קיבלו תעודה מתאימה מאותו מרכז ארצי, מרגיע הנתבע את התובעות בהעידו: "אנו מוכנים להוסיף לתעודה, אם התובעות יבקשו שהתעודה תהיה גם של הנתבעת וגם של מרכז ההכשרה" (עמ' 8 ש' 22-23 לפרוט').

לאחר שנשמעו מלוא העדויות והטענות, הנני קובעת כי כל עדויות התובעות והעדה מטעמן, חברה נוספת שלמדה איתן באותו קורס (בסה"כ הכיל הקורס 4 משתתפות) - מקובלות ומהימנות עליי במלואן.
הנני מקבלת את טענות התובעות כי לא הפיקו דבר מהקורס ולא קיבלו דבר מהמובטח להן וכפי שהעידה על כך התובעת 2: "בזבזנו חודשים ולא קיבלנו דבר ממה שהובטח לנו. הנתבע היה המרצה שלנו כל הזמן" (עמ' 2 ש' 1-2 לפרוט').

הנני קובעת כי הוכחו טענות התובעות בדבר הפרת התחייבות הנתבעת בכל המתייחס למטרות הקורס, תוכנית הלימודים והמרצים, כמפורט במסמך תק/1.
כל זאת, עת קיבלתי את טענת התובעות כי במשך כל המפגשים שבהם התקיימו ימי לימודים (לטענת הנתבעים מדובר ב-20 מפגשים), כל השיעורים, פרט לשניים בלבד, ניתנו על ידי הנתבע ואילו בשני המפגשים הנותרים ניתנו השיעורים, האחד על ידי עו"ד שפרה והשני על ידי מר אוריה – "מנהל הגביה".

הנני קובעת כי פירוט המרצים המובטחים, כמופיע בתק/1, אינו תואם את אשר סיפקה הנתבעת בפועל, כמפורט לעיל והינו מטעה.
מהפרסום שבתק/1 עולה כי מגוון רב של מרצים יעבירו את תכני הקורס לתלמידים ואילו בפועל,
90% מסה"כ השיעורים בקורס, ניתנו על ידי מרצה אחד, הוא הנתבע.
רק שני מפגשים מתוך 20 המפגשים ניתנו על ידי מרצים אחרים.

זאת ועוד, לא באו בפני
ביהמ"ש כל נתונים בדבר השכלתו הפורמלית של הנתבע, מהי מומחיותו בתחומים המפורטים בתוכנית הלימודים ובמטרות הקורס, כעולה מהמסמך תק/1 ומהי הכשרתו לשמש כמרצה כמעט יחיד באותו קורס שבענייננו.

הנני קובעת כי הוכח שכל הפרסומים וההבטחות של הנתבעים באשר למה שיעניקו לתובעות במהלך הקורס, היו בבחינת מצגי שווא מטעים, שעל בסיסם נרשמו התובעות לקורס.

הנני קובעת כי התובעות זכאיות להחזר מלוא כספן והוצאותיהן וכן לפיצוי בגין אובדן הזמן, כפי שיפורט.

כל אחת מהתובעות זכאית להחזר הסך של 6,000 ₪ ששולם על ידה.

התובעת 1 הגיעה לקורס מביתה שבצפת והנני מקבלת את טענתה כי הוצאות הנסיעה מצפת לחיפה ובחזרה, במשך 22 הפעמים שבהן הגיעה לקורס, הינו בסך של 2,000 ₪.
התובעת 2 הגיעה לקורס מביתה שבקיבוץ לוחמי הגטאות כאשר הנני קובעת את עלות נסיעה אחת הלוך וחזור בסך של 50 ₪ ובסה"כ הוצאות הנסיעה שלה יעמדו על הסך של 1,000 ₪.


הנני קובעת כי התובעות לא הוכיחו אובדן של ימי עבודה.

הנני קובעת כי התובעות זכאיות לפיצוי כללי בגין הפסד זמנן בסך של 2,000 ₪ לכל אחת מהן.

הנתבע טען, כאמור, כי לתובעות אין עילת תביעה כנגדו הואיל ושימש כמרצה בלבד ולא התחייב לתובעות בהתחייבות כלשהי.
לטענתו, בתביעה מבקשות התובעות "כדי להרים מסך כאילו שאני הבעלים של החברה" (עמ' 7
ש' 29 לפרוט').

הנני דוחה את טענות הנתבע כאילו אינו חייב דבר לתובעות.

התובעות טענו, כאמור, כי הנתבע הציג עצמו כבעלים וכמנהל של הנתבעת ובפועל הוא שהיה פעיל בכל הנוגע לקורס, ועדותן מקובלת עליי במלואה.
אף בכל התנהלותו של הנתבע בביהמ"ש ובכתבי הטענות, הינו משים עצמו כבעלים, כמנהל וכמי שמחליט, כאשר, בין היתר, הינו עושה שימוש במינוחים, כגון: "אנחנו", "קיבלנו", "נתנו", "העברנו", "שוחחנו", "שלחנו", "אנו מוכנים" וכו'.

לעניין טענת הנתבע בדבר הרמת המסך, הנני קובעת כי כלל זה אינו רלוונטי לענייננו.
גם אם הנתבע היה רק עובדה של הנתבעת, כנטען על ידו, הרי שנקבע על ידי כי פעל בשמה והתחייב בהתחייבויות לתובעות, כמפורט לעיל, ואם הפר התחייבויותיו לתובעת – הינו חב בפיצויין, ביחד עם מעבידתו, היא הנתבעת.
והרי, אין ענייננו בבעל מניה שניתן לייחס לו חוב של חברה, כאשר זו מבקשת לעשות שימוש באישיות המשפטית שלה כדי להונות אדם, לקפח נושה או לפגוע בתכלית החברה.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעת 1, את הסך של

10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעת 2, את הסך של 9,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לכל אחת מהתובעות, את הסך של 500 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.
אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת

פסק דין
זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ד כסלו תשע"ד, 17 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 27613-03/13 הילה אוזן, זיו רעות נ' אמריקן ישראל קולג' בע"מ, שמואל גולדשמידט (פורסם ב-ֽ 17/11/2013)