פסקי דין על מחמוד מצארוה | פסקי דין על שירות בתי הסוהר - יחידת נחשון

29123-01/13 תק     07/11/2013




תק 29123-01/13 מחמוד מצארוה נ' שירות בתי הסוהר - יחידת נחשון








בית משפט לתביעות קטנות בעפולה



ת"ק 29123-01-13 מצארוה נ' יחידת נחשון שב"ס




בפני

כב' השופטת
יפעת
מישורי


תובעים

מחמוד מצארוה

ת.ז 021172366


נגד


נתבעים

שירות בתי הסוהר - יחידת נחשון





פסק דין


מבוא וטענות הצדדים בתמצית
:

1.
בפני
תביעה כספית בגין ציוד שאבד ועגמת נפש שנגרמה כתוצאה מכך, בסכום כולל של 4,546 ₪.

2.
לטענת התובע

, ביום 3.9.2012 הועבר מכלא גלבוע למרכז רפואי של שירות בתי הסוהר (להלן- "הנתבעת") הממוקם ברמלה. כאשר בהתאם לנהלי הנתבעת, במהלך הנסיעה היה עליו לשים את הציוד האישי שלו בתיק. כשהגיע
למרכז הרפואי ברמלה גילה כי הציוד האישי שלו לא נמצא. לטענת התובע שווי הציוד האישי עומד על סך של 1,546.2 ₪.

3.
לטענת הנתבעת

, התובע הינו אסיר ביטחוני השפוט לתקופת מאסר בת למעלה מ-3 שנים בגין עבירות ביטחון נגד מדינת ישראל. הנתבעת טוענת כי במהלך הנסיעה נעשתה עצירה בתחנת קישון, אז הועברו האסירים וביניהם התובע לרכב אחר, כאשר התובע העביר בעצמו את הציוד האישי שלו. בנקודת זמן זו למעשה כל חפצי התובע היו עימו ורק כשהגיע למרכז הרפואי ברמלה טען שנעלם הציוד. בבדיקה שנערכה על ידי מפקד הצוות בהגיע התובע למרכז הרפואי נתגלה כי תיקו של התובע (על תכולתו) אינו בנמצא, לא בכלי הרכב הראשון ולא בכלי הרכב השני. באשר לרשימת הציוד הנטענת על ידי התובע, טוענת הנתבעת כי בתלונתנו למפקד הארצי טען שהציוד שנעלם הינו: "11 קופסאות סיגריות, קולה, כפכפים, גרעינים וציוד אישי" (סע' 17 בכתב ההגנה). עוד נטען כי מעיון ברשימת הציוד עולה כי כל הציוד הנטען ניתן לרכישה רק בתוך מתקני הכליאה וזאת בהתאם להוראות החוק. כאשר מעיון בתדפיס הרכישות של התובע יש תיעוד לציוד חלקי בשווי כולל של 313 ₪ בלבד. זאת ועוד, בעת שנקלט התובע במתקני הנתבעת חתם על טופס הצהרה לפיו גובה האחריות האישית של הנתבעת לציוד האישי שלו הינו בגובה של 1,000 ₪ בלבד.

4.
בדיון שהתקיים בפני
ביום 6.11.2013 נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובע הוא נכח בעצמו. מטעם הנתבעת נכחו, נציגי הפרקליטות- המתמחה ניזאר ח'ליפה וכן עו"ד חורי רלין (אשר לא ייצגה בדיון וליוותה את המתמחה) וכן אברהם אליאס- עובד בנתבעת (להלן- "אליאס").

דיון
:

5.
הצדדים אינם חלוקים בעובדות הבאות: (א) ביום 3.9.2012 הועבר התובע מכלא גלבוע למתקן רפואי ברמלה; (ב) התובע הועבר יחד עם ציודו האישי; (ג) במסגרת ההעברה התלונן התובע כי אבד לו הציוד האישי.

6.
התובע הציג בכתב תביעתו רשימת ציוד בשווי כולל של 1,546.2 ₪. בהתייחס לרשימת ציוד זו, חזרה הנתבעת על טענתה כי את כל הציוד הנקוב ברשימה ניתן לרכוש רק באמצעות מרכז המכר של שירות בתי הסוהר וזאת בהתאם להוראות פקודת הנציבות 04.33.00
(ר' מוצג נ/2) אשר הוצאה בהתאם להוראות פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב – 1971. באשר לשווי הציוד שהיה לתובע, חזרה הנתבעת על טענתה כי כולו נרכש בכלא גלבוע וכי שוויו 313 ₪ בלבד כאשר היא תומכת זאת בתדפיס רכישות שביצע התובע בכלא גלבוע (נ/3). אולם, בהתייחס לתדפיס הרכישות של התובע כפי שהוצג על ידי הנתבעת (מוצג נ/3) ובשים לב לטענת הנתבעת בהקשר עימו, נשאל התובע- "הציוד לגביו התביעה מתייחסת זה מה שקנית בתוך בית הסוהר" השיב- "לא. חלק מהבית כמו שמיכות גופיות שורטים חוץ מדברי קנטינה שקניתי אותו יום או לפני כן" (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 24 - 25). עוד העיד כי חלק מהציוד הוא מקבל מהחברים (שם עמ' 2 ש' 27). טענה זו של התובע, בדבר קבלת ציוד מהחברים וכיו', לא נסתרה על ידי הנתבעת. יתר על כן, הנני סבורה כי יש בטענת התובע כאילו לא כל הציוד הנטען נרכש בכלא גלבוע אלא הגיע אליו מביתו ו/או מהאסירים השונים ששהו עימו בכלא מן האמת והיא לא נסתרה כאמור. לפיכך הנני דוחה טענת הנתבעת בדבר שווי הציוד הנטען והיקפו.

עוד אעיר בהקשר זה כי הנתבעת טענה שקיימת סתירה בין רשימת הציוד שפורטה בכתב התביעה לבין הציוד הנטען במועד היעלמות תיקו האישי של התובע. הנתבעת מסתמכת על תרשומת שנערכה ביום 3.9.12 על ידי אליאס (מוצג נ/1). מעיון במוצג זה הרי שאין באפשרותי לקבל טענה זו של הנתבעת- (א) מדובר בתרשומת שנערכה על ידי אליאס ולא תרשומת שערך התובע בעצמו; (ב) מעיון בתרשומת נכתב בה כי לטענת התובע בתיק היו: "11 קופסאות סיגריות, דברים אישיים, קולה, כפכפים גרעינים..."- קרי אף התרשומת עצמה אינה מפרטת את כל הציוד שהיה לטענת התובע בתיקו האישי, "דברים אישיים" מהווה למעשה תיאור תמציתי של ציוד שונה שכלל אין ידוע זהותו אלא כונה על ידי אליאס דברים אישיים; כאשר נשאל אליאס לגבי מוצג זה העיד כי: "קשה לזכור אירוע שהיה מלפני שנה" (פרוטוקול הדיון עמ' 3 ש' 8 - 9).

זאת ועוד, כאשר נשאל התובע בדיון שהתקיים בפני
- "כל הציוד שלך היה בתוך התיק שם" השיב- "כן. כולל שמיכות, מגבות. אני לקחתי ציוד כי חשבתי שאשכב שם בביה"ח" (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 22 - 23). אף טענה זו לא נסתרה על ידי הנתבעת. מעיון ברשימת הציוד עולה כי מדובר בציוד אישי, לא מצאתי כי קיים ציוד שאינו סביר שיימצא עם התובע בנסיבות העניין, עובדה זו מחזקת את קביעתי בדבר מהימנות רשימת הציוד בכל הנוגע לתוכנה.

מן העבר השני, התובע עמד על טענתו כי שוויו נאמד ב 1,546.2 ₪. ברם, התובע לא צירף כל אסמכתא שיהא בה כדי לתוך בטענתו בדבר שווי הציוד. במצב דברים זה אין לי אלא לאמוד את שווי הציוד. מעיון ברשימת הציוד הנני אומדת את שוויו בסך מצטבר של 750 ₪.
משקבעתי כי שווי הציוד הינו 750 ₪, ממילא מתייתר הצורך לדון בטענת הנתבעת בדבר הגבלת גובה אחריותה.

נוסף על הסכום האמור, מצאתי לנכון, בנסיבות העניין, לחייב את הנתבעת בגין עוגמת הנפש והטרחה שנגרמה לתובע בגין היעלמות תיקו האישי על חפציו האישיים. זאת בסך כולל של 450 ₪.

לסיכום
:

7.
דין התביעה להתקבל.

8.
הנתבעת תשלם לתובע סכום כולל של 1,200 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום. שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

10.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 29123-01/13 מחמוד מצארוה נ' שירות בתי הסוהר - יחידת נחשון (פורסם ב-ֽ 07/11/2013)