פסקי דין על יצחק דנוך | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על נטע אפרתי | פסקי דין על הרץ רנט א קאר (ישראל) (1984) |

13307-05/13 תק     25/11/2013




תק 13307-05/13 יצחק דנוך נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, נטע אפרתי, הרץ רנט א קאר (ישראל) (1984) בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



25 נובמבר 2013

ת"ק 13307-05-13 דנוך ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ואח'




לפני
כב' הרשם הבכיר נועם רף


תובע

יצחק דנוך


נגד


נתבעים

1.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2.נטע אפרתי




נגד

צד ג'

הרץ רנט א קאר (ישראל) (1984) בע"מ




פסק דין


1.
עניינה של תביעה זה הינה תאונת דרכים מיום 4.9.12
בחניון סינמה סיטי בגלילות בה היו מעורבים 3 רכבים. בעת קרות התאונה רכבו של התובע חנה במפרץ חניה. התאונה ארעה תחילה בין רכב הנתבעת 2 לבין רכב נהגת רכב צד ג' וכתוצאה ממנה נהדף רכבה של הנתבעת 2 לעבר רכבו של התובע. אין מחלוקת על כך שהתובע זכאי לפיצוי בגין נזקיו (מחלוקת לעניין היקף הנזק), אך מחלוקת בין הנתבעים לצד ג' לעניין האחריות לתאונה.

2.
ביום 20.11.13 התנהל דיון בתיק ונשמעו עדויות וטענות הצדדים.

3.
על פי הנטען בכתב התביעה ובהתאם לעדותו של התובע, רכבו חנה בחנייה מסודרת בחניון וכאשר הגיע לרכבו ראה את רכבה של הנתבעת 2 צמוד לרכבו ורכבה של נהגת רכב צד ג' עומד מאחוריה. מאחר והתובע לא נכח במקום התאונה עת ארעה, אין בעדותו של התובע כדי לשפוך אור לעניין נסיבותיה של התאונה, למעט לעניין מיקום הרכבים.


4.
על פי הנטען בכתב ההגנה ועדותה של הנתבעת 2, יצאה הנ"ל עם רכבה ממפרץ חנייה מרוחק והגיעה לצומת. הנתבעת ביקשה לחצות את הצומת ונסעה ישר כאשר רכב צד ג' הגיע משמאלה, ככל הנראה במהירות, ופגע ברכבה בצד שמאל. יש לציין שבכתב ההגנה טענה נתבעת 2 כי בכוונתה היה לפנות שמאלה. כתוצאה מהפגיעה רכבה נהדף לעבר שני רכבים חונים בצד השני של הצומת כאשר רכבו של התובע היה אחד מהם.



5.
על פי הנטען בכתב ההגנה של צד ג' 2 ובעדותה של הגב' ענבל אוסטטינסקי (נהגת רכב צד ג'), נסעה הנ"ל עם רכבה בדרך הראשית ופתאום הנתבעת 2 התפרצה עם רכבה מצד ימין שלה כך שלא היה לה די זמן לבלום. כתוצאה מכך, רכבה פגע ברכב הנתבעת 2 שנהדף לעבר רכבו של התובע.

6.
לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה לפיה האחריות לתאונה ולנזקיו של התובע נופלת לפתחן של הנתבעת 2 ונהגת רכב צד ג' וזאת מהטעמים הבאים:

א.
אין מחלוקת בין הצדדים לעניין מיקום התאונה בחניון סינמה סיטי בגלילות.

ב.
הצדדים הציגו תמונות של מקום התאונה (ר' נ'2 וג'2). אין מחלוקת על כך שנהגת רכב צד ג' נסעה בדרך ראשית דו סיטרית המופרדת בקו הפרדה מקווקו. הנתבעת 2 אישרה בחקירתה הנגדית שרכב נהגת צד ג' נסע בדרך ראשית (ר' עמ' 5 ש' 2 לפרוטוקול). כמו כן, אין מחלוקת לכך שרכב הנתבעת 2 הגיע מימינה עת יצא מאזור המיועד לחניה שבו מפרצי חניה משני צדיו.

ג.
בכתב ההגנה טוענת הנתבעת 2 שהגיעה לצומת והחלה לפנות שמאלה בזהירות (ר' סעיף 5ב. לכתב ההגנה). בעדותה בבית המשפט העידה הנתבעת 2 שרצתה לחצות את הכביש לכיוון אזור חניה ממול (ר' עמ' 4 ש' 6 לפרוטוקול).

ד.
המחלוקת בין הנתבעים לצד ג' הינה למי משני הרכבים הייתה זכות קדימה. שני הצדדים מסתמכים ומפנים להוראות תקנה 64 לתקנות התעבורה, התשכא-1961 שקובעת:

"רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך
64.
(א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:
(1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;
(2) נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפני
ית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפיסקה (1);
(3) נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.
(ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה -
(1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך.
(2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.

ה.
מעיון בתמונות המקום מקובלת עלי טענת צד ג' לכך שרכב צד ג' נסע בדרך הראשית ואילו רכב הנתבעת 2 יצא מאזור שמיועד לחניה כאשר הוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה כאמור בהוראות תקנה 64(ב) לתקנות התעבורה, להבדיל מהוראות תקנה 64(א) לתקנות התעבורה שמתייחסת לזכות הקדימה כאשר רכבים מתקרבים לצומת.

ו.
האזור ממנו יצאה הנתבעת 2 מהווה אזור שמיועד לחנייה בלבד בו מפרצי חנייה משני צדיו והכביש בו נסעה מהווה "דרך גישה" לחניות אלו, בעוד שצד ג' נסעה בדרך הראשית המסומנת בדרך דו סטרית שמכל צדיה כניסות ויציאות למתחמי
חניה - כדוגמת המתחם ממנו יצאה הנתבעת 2 עם רכבה.

ז.
בנסיבות אלו, זכות הקדימה הייתה לנהגת רכב צד ג' והנתבעת 2 התפרצה לתוך נתיב נסיעתה ולא נתנה לה זכות קדימה.

ח.
יחד עם זאת, סבורני שגם לצד ג' אחריות תורמת לתאונה. ראשית, בהתחשב בתנאי הכביש ובעובדה שמכל צדיה של נהגת רכב צד ג' כניסות ויציאות לאזורי חנייה וכן אנשים שמסתובבים בחניון, היה עליה להתאים את נסיעתה לתנאי הדרך.
כמו כן, הנתבעת 2 העידה שנסעה עם אורות בשעות הערב (טענה שלא נסתרה) ועל כן היה על נהגת רכב צד ג' להבחין בכך מבעוד מועד.

ט.
אין להתעלם גם מהיקף הנזק שנגרם לרכב הנתבעת 2 ולרכב
צד ג'. היקף הנזק לרכב הנתבעת 2 הגיע לסך שך 29,919 ₪ (ר' נ'3) והרכב נמכר במצבו הוא ללא תיקון. הנזק ברכב צד ג' הסתכם בסך של 38,256 ₪.

י.
הן הנתבעת 2 והן נהגת רכב צד ג' העידו שנסעו באיטיות (ר' עמ' 4 ש' 9 לפרוטוקול ועמ' 5 ש' 17 לפרוטוקול בהתאמה). נהגת רכב צד ג' העידה וטענה שנסעה במהירות של 20 קמ"ש.

יא.
מעיון בתמונות הנזק של שני הרכבים, חוות הדעת ותוצאות התאונה, כאשר רכב הנתבעת 2 נהדף לכיוון רכב התובע כשחציו עולה על מדרכה, איני מקבל טענות שתי הנהגות לכך שנסעו במהירות איטית כמתואר בעדותן ובנסיבות העניין נסעו שתיהן במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך.

יב.
אי לכך, הנני רואה בנתבעת 2 כאחראית לתאונה בשיעור של 75% ואת נהגת רכב צד ג' כאחראית לתאונה בשיעור של 25%. ניתן להקיש לעניין שאלת האחריות וחלוקתה לפסיקתו של בימ"ש בת"ק 29546-06-10 כרמית פרץ נ' אלדן תחבורה (פורסם בנבו), שם קבע בית המשפט רשלנות תורמת בשיעור דומה.

יג.
בכל הנוגע להיקף הנזק הנטען, איני מקבל את טענתו של התובע לפיצוי בגין ירידת ערך. אין כל התייחסות לרכיב ירידת ערך בחוות דעת השמאי שצורפה מטעמו לכתב התביעה ועל כן מדובר בטענה שבעלמא.

7.
לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה בסך של 7,655 ₪. הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 5,741 ₪. צד ג' ישלם לתובע סך של 1,914 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.


8.
כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים וצד ג' בהוצאות התובע בסך של 400 ש"ח. הנתבעים ישלמו לתובע סך של 300 ₪ וצד ג' ישלם לתובע סך של 100 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

9.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ובמחלוקת שהייתה בין הצדדים, איני פוסק הוצאות בהליך שבין הנתבעים לצד ג'.

10.
הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט מחוזי – לוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום,
כ"ב כסלו תשע"ד, 25 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 13307-05/13 יצחק דנוך נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, נטע אפרתי, הרץ רנט א קאר (ישראל) (1984) בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/11/2013)