פסקי דין על וואיל אבו רמוז

1598-04/13 פל     02/12/2013




פל 1598-04/13 מדינת ישראל נ' וואיל אבו רמוז




לך






בית משפט השלום לתעבורה בירושלים

פ"ל 1598-04-13 מדינת ישראל
נ' אבו רמוז



02 דצמבר 2013





בפני
כב' השופט נאיל מהנא


המאשימה
מדינת ישראל
באמצעות לשכת תביעות תעבורה ירושלים


נגד

הנאשם
וואיל אבו רמוז



<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד גלעד משולם
הנאשם בעצמו
ב"כ הנאשם עו"ד אשרף חסן


<#3#>
הכרעת דין



אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בשלושת כתבי האישום, וזאת על פי הודאתו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט כסלו תשע"ד, 02/12/2013 במעמד הנוכחים.


נאיל מהנא
, שופט




<#5#>
גזר דין

הנאשם הודה והורשע בשלושה כתבי אישום שצורפו יחד, המיוחסים לו נהיגה ללא רשיון נהיגה,
ובאחד מהם גם נהיגה בשכרות.

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר של 18 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה ארוכה, וכן לחלט את הרכב ששימש את הנאשם לביצוע העבירה נשוא האישום האחרון.

ב"כ הנאשם הדגיש את העובדה שהנאשם תיקן את דרכיו והוא פועל להוצאת רשיון נהיגה.

כן ביקש הסניגור שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר ואם בכל זאת בית המשפט יראה לנכון להטיל עונש מאסר, שזה ירצה בעבודות שירות.

אין ספק שהעבירות המיוחסות לנאשם הן חמורות. בית משפט העליון התייחס לחומרה בעבירת נהיגה בשכרות ועל הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה בעבירה זו. על אחת כמה וכמה כאשר מתלווית לעבירה זו גם עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, וכאשר הנאשם מבצע את אותה עבירה מספר פעמים.

מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר קצר למאסר של מספר חודשים. אין מניעה כי אותו מאסר, כולו או חלקו, ירוצה בדרך של עבודות שירות.

כאשר אני לוקח בחשבון את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, את נסיבותיו, מדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי במקרה דנן מן הראוי להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח לצד פסילה ארוכה ולא בעבודות שירות.

בהתחשב בכלל הנסיבות אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.
פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 28 חודשים.

מאחר ולנאשם אין רשיון נהיגה, הפסילה תחל מהיום והמזכירות תחשב מועד הפסילה מהיום.
2.
פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.
3.
אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך שלושה חודשים ויומיים. על הנאשם להתייצב לריצוי מאסרו ביום 8.12.13.
4.
אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך שלושה חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור על עבירות סעיף 10א' או סעיף 67 או סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961, שעניינם בהתאמה נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות.
5.
בענין בקשת החילוט, לא מצאתי בשלב זה מקום לחלט את הרכב בנסיבות הענין. יחד עם זאת, על מנת למנוע מהנאשם שימוש ברכב כשאין לו רשיון נהיגה, הרכב ישאר בידי המאשימה במשך 45 ימים, עד להמצאת אישור בדבר מכירת הרכב לצד ג', ולאחר מועד זה במידה ולא יומצא אישור על מכירת הרכב, תהיה רשאית המאשימה לחלט את הרכב.

תוכן הדיון והוראות גזר הדין תורגמו לנאשם לשפה הערבית על ידי בא כוחו, ובימ"ש וידא כי הנאשם הבין היטב את האמור.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים.


<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ט כסלו תשע"ד, 02/12/2013 במעמד הנוכחים.



נאיל מהנא
, שופט



<#7#>
החלטה


אני מורה על עיכוב ביצוע על עונש המאסר בלבד, וזאת למשך 45 ימים.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ט כסלו תשע"ד, 02/12/2013 במעמד הנוכחים.


נאיל מהנא
, שופט







פל בית משפט לתעבורה 1598-04/13 מדינת ישראל נ' וואיל אבו רמוז (פורסם ב-ֽ 02/12/2013)