פסקי דין על עו"ד משה שפורן | פסקי דין על עוז מאור מחקר ופיתוח בע"מ

62122/07 א     05/12/2013




א 62122/07 עו"ד משה שפורן נ' עוז מאור מחקר ופיתוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 62122-07 עוז - מאור מחקר ופתוח בע"מ נ' נדל ואח'

תיק חיצוני
:



לפני
כב' השופטת הבכירה
ריבה ניב


מבקש

עו"ד משה שפורן




נגד



המשיבה

עוז מאור מחקר ופיתוח בע"מ



החלטה

לפני בקשה למחיקת כתב התביעה ולחילופין למחיקת סעיפים מכתב התביעה.
הרקע לבקשה-
בין התובעת "עוז מאור" למוכר- מר שמעון נדל ז"ל (להלן יקרא:

"המוכר") נחתם הסכם מכר של
הנכס נשוא התובענה. הנתבע 2- המבקש- שימש כעורך דינו של המוכר בעסקה זו.
כאמור בכתב התביעה- המוכר והנתבעים 3-4 חכרו במשותף את הנכס. על פי הסכם השיתוף, הוטלה על כל צד החובה לשאת בהוצאות העלויות והמיסים ביחס לחלקו. עוד נקבע בהסכם, כי בעתיד יפעלו הצדדים לצורך פיצולו.
לאחר זמן מה,
נחתם הסכם המכר בין התובעת למוכר. המבקש שימש כנאמן וכספי התמורה הופקדו בידיו, על מנת שישלם
את הכספים המוטלים על המוכר מכוח חוק המכר. עוד התחייבו המוכר והמבקש כי ימציאו את האישורים הנדרשים לצורך העברת הבעלות בתוך 18
חודשים מן החתימה על ההסכם.
התחייבויות אלה לא קוימו- החובות לא שולמו והאישורים לא הומצאו כנדרש.

הואיל ועל המקרקעין רבצו חובות שלא שולמו, רשמה עיריית נס ציונה הערה על זכויותיו של המוכר בנכס. המבקש הבטיח כי יפעל תוך זמן קצר להסדרת החוב, אולם לא עשה זאת ואף לא פעל להבטחת תשלום חובם של הנתבעים 3-4, שכן, כך טוענת התובעת, ייצג אותם תוך שהוא פועל בניגוד עניינים.
לטענת התובעת, כתוצאה ממחדלי הנתבעים
ומן העיכוב ברישום הנכס על שמה, נגרמו לה נזקים המוערכים, לצרכי אגרה, בסכום של 1,250,000 ₪.

טענות המבקש, בתמצית
בית המשפט התבקש להורות על מחיקת כתב התביעה כנגד המבקש ולחילופין, להורות על מחיקת סעיפי כתב התביעה המתוקן אשר חרגו מהיתרי התיקון.
לטענת המבקש, עילות התביעה כנגדו מבוססות על פסק דינו של כב' השופט זפט, אשר קבע כי המבקש והמוכר הפרו את הסכם המכר- פיצוי המשיבה בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מן העיכוב ברישום הנכס, נוכח החובות שרבצו עליו, הפרת הסכם המכר על ידי המבקש, אשר לא פעל להסרת הערת האזהרה, לתשלום החובות והשגת האישורים לצורך העברת הזכויות במקרקעין וכן פעל בניגוד עניינים, כאשר ייצג את הנתבעים 3-4 במקביל.
אלא
שעל פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון, ומשנתנה החלטת כב' בית המשפט לפיה לא ניתן לייחס למבקש את תשלום מלוא החובות אשר רבצו על הנכס- יש להורות, לשיטתו,
על מחיקת מרבית עילות התביעה. כך, טוען המבקש כי בפני
בית המשפט העליון נידונה מחלוקת זהה למחלוקת דנן ולפיכך, קביעותיו של בית המשפט העליון מהוות השתק פלוגתא ומעשה בית דין ולא ניתן עוד לשוב ולדון בהן.
זאת ועוד, לאחר הגשת התביעה, נחתם הסכם פשרה בין המשיבה לעזבונו של המוכר, אשר לפיו קבלה פיצוי מן העיזבון בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מן העיכוב ברישום. כן, הוסדרו חיובי המוכר ונרשמה הערת האזהרה. לטענת המבקש, נובעים חיוביו מכוח נאמנותו- ומשקוימו
ההתחייבויות על פי הסכם הפשרה, יש לסלק, למצער, את סעיפי התביעה אשר נתיתרו עקב פסק דינו של בית המשפט העליון והסכם הפשרה.
לחילופין, עתר המבקש כי בית המשפט יורה על מחיקת סעיפי התביעה אשר תוקנו מבלי שניתן היתר בית המשפט לתיקון.
לטענת המבקש, לאחר שהתיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה בשנית, על סמך כתב תביעה מתוקן שצורף לבקשה, הגישה המשיבה כתב תביעה מתוקן שונה בתכלית מכתב התביעה שצורף לבקשה ואשר בהתייחס אליו הותר התיקון. לפיכך, יש להורות על מחיקת כתב התביעה שהוגש ללא היתר ולחילופין, על מחיקת סעיפי כתב התביעה שהוגשו בניגוד לו.
תגובת המשיבה
לטענת המשיבה, דינן של טענות המבקש להידחות.
פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7880/06 וע"א 7887/06-

לטענת המשיבה, לא קבע פסק דינו של כב' בית המשפט העליון כי המבקש לא הפר חובותיו על פי ההסכם. כל שנקבע הינו כי אין להטיל על המבקש, כנאמן, אחריות על קיום התחייבויות השותפים האחרים בנכס. בהקשר זה, מבהירה המשיבה כי מכלל לאו ניתן ללמוד הן וכי אחריותו של המבקש כוללת את חובותיו וחיוביו של המוכר מכוח החוזה.
לפיכך, טוענת המשיבה כי מפסק דינו של בית המשפט העליון ניתן לקבוע, לכל היותר, כי המבקש אינו חב במלוא החובות שרובצים על הנכס, כי אם בחלקו של המוכר בלבד.
עם זאת, ממשיכה המשיבה- אף לו אכן היה בפסק דינו של בית המשפט העליון משום קביעה כי המבקש לא הפר את חוזה המכר, הרי שאין לכך נפקות לענייננו, שכן כתב התביעה אינו כולל עילה בגין הפרת ההסכם, כי אם עילות נזיקיות- התנהגותו הרשלנית של המבקש כעורך דין, כאשר מחד ייצג את המוכר ומאידך, פעל כבא כוחם של הנתבעים 3-4 וזאת בניגוד עניינים.
הסכמי הפשרה-
לשיטת המשיבה, אף בהסכמי הפשרה אין כדי לאיין את עילת התביעה. עניינם של הסכמי הפשרה בחובות הרובצים על הנכס נשוא התובענה, אך לא בנזקים שנגרמו התנהגותם הרשלנית של הנתבעים ובכללם המבקש. כך, יביאו ההסכמים לפירעון החובות הרובצים על הנכס, אולם לא יהא בהם כדי לשפות את המשיבה על הנזקים המרובים שנגרמו לה כתוצאה מן העיכוב בפירעון החובות.
מחיקת הסעיפים מכתב התביעה המתוקן
-
לטענת המשיבה, מקורם של ההבדלים בין כתב התביעה שהצורף לבקשת התיקון לכתב התביעה המתוקן שהוגש בפועל, בנזקים נוספים שנתגבשו בין מועד הגשת בקשת התיקון למועד הגשת התביעה בפועל.
לשיטתה, התיקון
המינורי אינו גורם נזק למבקש שכן אינו משנה
את הסעד הכספי הכולל אלא
מעדכן את ראשי הנזק
השונים. יתירה מזאת- עניינו של המבקש לא נפגע הואיל ונתנה לו הזכות להשיב לטענות אלה, בכתב הגנתו המתוקן.
לטענתה, נודע לה בסמוך להגשת התיקון כי נערכו גרסאות שונות בהסכם השיתוף, וטענה זו הועלתה על ידה בכתב התביעה החדש.
תשובת המבקש
לטענתו- הטענה היחידה אשר נטענה כנגדו
בכתב התביעה המקורי הינה כי פעל תוך ניגוד עניינים עת ייצג את השותפים והמשיבה גם יחד. דא עקא, המשיבה לא יוצגה על ידי המבקש כי אם על ידי הנתבע 5.
דיון והכרעה-
השתק פלוגתא ופסק דינו של בית המשפט העליון
-
בע"א 1041/97 סררו נ' תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642, שב וציין בית המשפט העליון את התנאים לקיומו של השתק פלוגתא:
"השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל-דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת אם מתקיימים ארבעה תנאים, והם:
א.
הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
ב.
קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית-המשפט ביחס לאותה פלוגתא.
ג.
ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותה פלוגתא, בקביעת מימצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהיעדר הוכחה.
ד.
ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה."
כך, כאשר מתקיימים התנאים דלעיל, מנוע בעל דין מלבקש לשוב ולדון באותן הטענות, אשר הוכרעו זה מכבר.
ומן הכלל אל הפרט-
מפאת חשיבותו, אביא קטע מפסק הדין בע"א 7880/06, 7887/06 , כלשונו- "לעניין התחייבויותיו של הנאמן, יש קושי בקביעת בית המשפט המחוזי כי בנסיבות המקרה שבפני
נו נדרש הנאמן לשלם את כלל החובות שרבצו על הנכס ולא את החובות שיש לייחס לחלקו של המוכר בלבד. ספק רב אם חלוקת הסיכונים החוזית היא שמלוא הסיכון הנובע מכך שהשותפים יסרבו לפרוע את
חובותיהם יושת על המוכר. בנסיבות העניין, לא היה מקום לקביעה הנחרצת שהנאמן הפר את התחייבויותיו על פי החוזה".
נראה כי אין בפסק דינו של בית המשפט העליון כדי לייתר את התביעה כנגד המבקש ולהביא לסילוקה על הסף. אמנם, קביעותיו כי לא היה מקום לקבוע נחרצות כי המבקש הפר את התחייבויותיו על פי החוזה ולחייבו לשאת בתשלומי כלל החובות שרבצו על הנכס, עולה כדי השתק פלוגתא, שכן מתקיימים התנאים המנויים לעיל. עם זאת, אין בכך כדי לייתר עילות נזיקיות נוספות אשר נטענות כנגד
המבקש ובכללן העובדה כי פעל בניגוד עניינים וכי לא קיים את התחייבויות המוכר ביחס להסכם המכר.


הסכמי
הפשרה-
סבורני כי אף בהסכמי הפשרה אין כדי להועיל לטענות המבקש. עיקרי הסכמי הפשרה נוגעים לסילוק החובות הרובצים על הנכס. עילות התביעה והסעדים כנגד המבקש כוללים פיצוי בגין הנזקים שנגרמו למשיבה כתוצאה מהתנהלותו. ככל שיוכח כי המבקש לא הפר את התחייבויותיו ביחס לחיובי המוכר, כי לא פעל תוך רשלנות או ניגוד עניינים או כי המשיבה קיבלה את מלוא הפיצוי בגין נזקיה-
תידחה התביעה. אולם אין מקום לקבוע מסמרות בעניינים אלה כבר בשלב זה.
מחיקת סעיפי כתב התביעה המתוקן שלא הופיעו בכתב התביעה שצורף לבקשת התיקון-
בעניין זה, מוצאת אני לנכון לקבל את עמדת המבקש.
ביום 8.9.13 ניתנה החלטתי בבקשה דומה שהגיש הנתבע 5: "לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הריני מקבלת את הבקשה למחיקת הטענה. ביום 13.12.12 נתנה החלטתי המתירה את תיקון כתב התביעה, חרף התנגדות המשיבים. לבקשתה זו, צירפה התובעת העתק מכתב התביעה המתוקן שהוגש בסופו של יום. מעיון בהחלטתי ומתגובת המשיבה עולה כי הטענות אודות קיומן של גרסאות נוספות כבר היתה ידועה לתובעת בעת הגשת הבקשה הקודמת, אלא שאלה לא נתבררו לאשורן. סבורני כי שעה שידעה התובעת כי קיימת סבירות כי תידרש לשאלות אלה בעתיד, היה עליה להוסיף טענה זו לכתב התביעה שצורף לבקשה ולא להעמיד את בית המשפט בפני
עובדה מוגמרת. כן, אינני מוצאת לנכון לאפשר לתובעת לבצע "מקצה שיפורים" לבקשתה לתיקון כתב התביעה. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הוצאות בגין בקשה זו, ייפסקו בסיום ההליך ובהתאם לתוצאותיו".
דומה שדברים אלה יפים אף לענייננו. המשיבה לא הצביעה על טעמים שבגינם לא היה באפשרותה לצרף את כתב התביעה המתוקן במתכונתו הנוכחית. כל שטענה הוא כי אין מקום למחיקת הסעיפים בשל יכולתו של המבקש להתגונן בכתב ההגנה המתוקן. אינני מקבלת טענה זו. משצורף לבקשה לתיקון כתב התביעה, כתב תביעה מתוקן, ומשתיקון התביעה הותר תוך עיון בו, לא היה מקום למשיבה לחרוג מכך ולפעול ככל שחפצה. לפיכך, הריני מורה על מחיקת סעיפי כתב התביעה המתוקן שלא הופיעו בכתב ההגנה שצורף לבקשה.
הואיל והבקשה נתקבלה בחלקה- איני עושה צו להוצאות.



ניתנה היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 62122/07 עו"ד משה שפורן נ' עוז מאור מחקר ופיתוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/12/2013)