Google

יצחק רוסו - מדינת ישראל - לשכת תביעות מחוז חוף

פסקי דין על יצחק רוסו |

17044-12/13 עח     12/12/2013




עח 17044-12/13 יצחק רוסו נ' מדינת ישראל - לשכת תביעות מחוז חוף








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים



12.12.13

ע"ח 17044-12-13 רוסו נ' מדינת ישראל

תיק חיצוני
:



בפני

כב' השופט
כמאל סעב



העורר

יצחק רוסו




נגד



המשיבה


מדינת ישראל
– לשכת תביעות מחוז חוף




בשם העורר עו"ד שלמי לוי
.

בשם המשיבה עו"ד חני דגן
.


החלטה


לפניי ערר על החלטות בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט לתעבורה"), אשר ניתנו ביום 04/12/13, על ידי כב' השופט שלמה בנג'ו, בתיק הראשון: בפ"מ 142-12-13 ובתיק השני: בפ"מ 143-12-13.

הערר מופנה כנגד דחיית בקשת העורר לביטול פסילה מנהלית וכנגד ההחלטה שלא לבטל צו איסור שימוש ברכב.

ביום 30/11/13, בשעה 03:32, עוכב העורר לבדיקת ריכוז רמת אלכוהול בגופו משנחשד בנהיגה בשכרות וזאת עת נהג ברכב, בצומת מקסים שבחיפה לכיוון צפון וסירב לתת דגימת אויר נשוף.

עקב כך, נערך לעורר ביום 01/12/13, שימוע הן ביחס לפסילתו מנהלית והן ביחס לאיסור שימוש ברכב. לאחר השימוע, החליט הקצין הממונה לפסול את העורר מנהלית למשך 30 ימים וכן אסר עליו את השימוש ברכב למשך אותה תקופה.

העורר הגיש בקשה בבית משפט לתעבורה לביטול הפסילה המנהלית וצו איסור השימוש ברכב, בקשותיו נדחו ומכאן, הערר שבפני
י.

העורר טוען כי לא היו בפני
בית משפט לתעבורה ראיות לכאורה שיש בהן כדי לבסס את החלטת הקצין הממונה. העורר לא סירב לתת דגימת אויר נשוף ואף הסכים כשהוצע לו לבצע בדיקת דם, אך הדבר
לא
יצא לפועל בעטיה של המשיבה.

לדעת העורר, המשיבה לא הוכיחה כי הוא סירב לתת דגימת אוויר נשוף, לכן שגה בית משפט לתעבורה משדחה את בקשתו.

העורר הפנה לחומר החקירה וטען כי לא היה כל מקום לפסילת העורר. לטעמו, אין בחומר החקירה ראיה ממשית שיש בה כדי להראות שקיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי לבסס את החלטת הקצין הממונה לפסילת העורר מנהלית.

כפועל יוצא לביטול הפסילה המנהלית, יש גם לקבל את הערר ולבטל את צו איסור השימוש לרכב, כך סבור העורר.

המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערר.

לטעמה, החלטת בית משפט לתעבורה מנומקת ומפורטת. בית המשפט בחן את הראיות וקבע כי קיימות ראיות לכאורה ובהתחשב בעברו של העורר ביחד עם מהות העבירה והמסוכנות הנובעת מנהיגה בשכרות, קבע כי גם עילת המסוכנות קיימת בעניינו של העורר.

המשיבה ביקשה לדחות את הערר, הן ביחס לפסילה המנהלית והן ביחס לאיסור השימוש ברכב.

לאחר שעיינתי בהחלטות בית משפט לתעבורה, בהודעות הערר, בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערר ככל שהוא מתייחס לפסילת העורר מנהלית למשך שלושים יום, אם כי, ביחס לצו איסור השימוש ברכב, נראה לי כי יש לקבל את הערר ולהורות על החזרת הרכב ביום 16/12/13, שעה 09:00.

מחומר החקירה עולה כי השוטר רשם את נסיבות ביצוע העבירה ובין היתר ניסיונות העורר לבצע בדיקת נשיפה שנכשלו עקב כך שנתן נפח נשיפה שאינו מספיק. מדוח השימוע עולה כי העורר מאשר כי שתה בירה. העורר חזר על כך בדוח העיכוב.

זאת ועוד, בדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות נרשם כי העורר שתה בקבוק עד בקבוק וחצי בירה מבלי לציין את סוגה.

עוד עולה כי ריח האלכוהול שנדף מפיו של העורר היה חזק. הגם שהופעת העורר הייתה מסודרת והוא הגיב לעניין – ראו בעניין זה גם דוח הפעולה של השוטרת חנה מלול, הרי שבמבחן העמידה וההליכה על קו הוא התנדנד; מכאן שיש בכל אשר הובא לעיל כדי ענות על הדרישה לקיומן של ראיות לכאורה.

אומנם העורר טען כי השוטרים לא הסבירו לו משמעות הסירוב והתוצאה המשפטית הנובעת ממנו, אך ברי כי המדובר בטענה עובדתית שדינה להתברר בהליך העיקרי במהלך שמיעת הראיות.

יחד עם זאת, ולצורך השלב הדיוני בבקשה לביטול פסילה מנהלית אפנה לסעיף 8 בדוח הפעולה לאכיפת איסור נהיגה בשכרות, שם נאמר מפורשות שרואים במסרב לתת דגימת אוויר נשוף, כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.

על סעיף זה אמנם חתם העורר בעצמו – דבר שיש בו כדי לתת ביטוי לעובדה כי האמור בסעיף 8 הוסבר לו והחשוב לענייננו שבחלק שלפני החתימה נאמר:

"הנהג... חתם בפני
י כי הוסברו לו מטרת נטילת הדגימה ומשמעות הסירוב להיבדק וכי לאחר שהוסברו לו הדברים הוא", ואז סומנה המשבצת שבה נאמר :
"מסכים".


אמנם יש בכך כדי לתמוך בטענת העורר שהוא הסכים לבדיקה ולא סרב, כי הרי לו אומנם העורר היה מסרב לבדיקה היה על השוטרת חנה מלול לסמן את המשבצת
של הסירוב והקובעת שהוא :-

"מסרב למסור את הדגימה המבוקשת לבדיקה
".

חרף האמור לעיל ניתן לומר כי מיתר חומר החקירה עולה כי העורר סרב לבדיקה וגם הכשילה. יש להניח כי סתירה זו תתברר עובדתית בהליך העיקרי.

מכל מקום אין בסתירה זו כדי להוביל למסקנה שבעניינו של העורר לא קיימות ראיות לכאורה המספיקות לשלב הזה.

בנסיבות העניין, והגם שקיימת מחלוקת עובדתית בשאלת הסירוב לתת דגימה כפי שטוענים השוטרים לעומת הכחשתו של העורר, לא ניתן לומר שבעניינו של העורר לא קיימות ראיות לכאורה ואפילו חלשות המצדיקות ביטול או הפחתת תקופת הפסילה המנהלית, ועל כן, קביעת בית משפט לתעבורה ביחס לקיומה של עילה זו, קרי, קיומן של ראיות לכאורה, מבוססת על חומר חקירה מספיק לשלב זה.

לא התעלמתי מההקלטה שהגיש בא כוח העורר, הקלטת השיחה בין העורר לבין השוטר וכי לטעמי אין באמור בהקלטה זו כדי להביא למסקנה שבעניינו של העורר לא קיימות ראיות לכאורה במידה הדרושה לשלב זה של הדיון.

העורר בן 46 בערך, הוציא רישיון נהיגה בשנת 88 וצבר לחובתו 97 הרשעות.

אומנם חלקם הגדול של העבירות הינם דוחות ברירת משפט, אך בחלקן האחר הרשעות בעבירות לא קלות שיש בהן כדי להעיד על נורמות הנהיגה הפסולות של העורר ועל התייחסותו הבוטה להוראות החוק ואי קיום התקנות, יחס של זלזול וחוסר כבוד.

עוד יש לציין כי מהרשעות
העורר עולה כי בעבר הוא הובא לדין בפני
בית משפט לתעבורה בגין נהיגה ללא רישיון רכב וללא פוליסת ביטוח (יותר מפעם אחת), אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, פקיעת רישיון נהיגה ואי ציות לתמרור ב37. כל אלה, מעידים על מסוכנותו של העורר.
בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט לתעבורה ביחס לפסילה המנהלית.

אולם, ביחס לצו איסור השימוש ברכב, הרי שדי בתקופה שקבעתי כדי לגרום לבעלת הרכב להפנים את חומרת הדבר ויש לקוות כי תפיק מכך את הלקח ותמנע בעתיד למוסר את רכבה לאדם שנוהג בשכרות ובדרך זו ניתן ליצור את האיזון בין מכלול השיקולים כי הרי הרכב לא יוחזר לעורר אלא לבעליו גב' רוסו ענת, והחשש שהעורר יעשה שימוש ברכב הוא קלוש, בין היתר, עקב פסילתו המנהלית.

אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל, אני דוחה את הערר על החלטת בית משפט לתעבורה ושעל פיה נדחתה הבקשה לביטול הפסילה המנהלית, אולם ביחס לערר על ההחלטה האוסרת את השימוש ברכב, אני מחליט לקבלו ולהורות על החזרת הרכב לבעליו גב' ענת רוסו ביום 16/12/13, שעה 09:00.

המזכירות תשלח לצדדים עותק החלטה זו בדואר רשום עם אישור מסירה.

על באת כוח המשיבה לפנות למזכירות או לעוזר המשפטי ולאשר בחתימתה שחומר החקירה שמסרה לעיוני, הוחזר לידיה.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ד, 12 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.












עח בית משפט מחוזי 17044-12/13 יצחק רוסו נ' מדינת ישראל - לשכת תביעות מחוז חוף (פורסם ב-ֽ 12/12/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים