פסקי דין על בלי אבחייל יוסף דויטש | פסקי דין על הסתדרות מדיצינית הדסה

9983-11/13 סעש     09/12/2013




סעש 9983-11/13 בלי אבחייל יוסף דויטש נ' הסתדרות מדיצינית הדסה








בית דין אזורי לעבודה בירושלים

סע"ש 9983-11-13

09 דצמבר 2013
לפני:
כב' השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) גב' יעל רייכמן
נציג ציבור (מעבידים) מר תמיר ברשד
המבקש
:

בלי אבחייל יוסף דויטש
ע"י ב"כ: עו"ד שמואל אלדן



-

המשיבה
:

הסתדרות מדיצינית הדסה
(חל"צ)


ע"י ב"כ: עו"ד אופיר פוזנר

החלטה

1.
לפנינו בקשת המבקש, מר בלי דויטש, למתן סעד זמני אשר יורה למשיבה – הסתדרות מדיצינית הדסה
- להמשיך ולהעסיק את המבקש לאחר שהגיע לגיל פרישת חובה, וזאת עד למתן

פסק דין
בתביעה העיקרית שהגיש המבקש לביטול החלטת המשיבה בדבר פרישת המבקש לגמלאות.
הרקע לבקשה
2.
המבקש הינו מהנדס בהכשרתו.
3.
המשיבה העסיקה את המבקש מיום 1.1.85 עד לפרישתו של המבקש לגמלאות ביום 1.11.2013.
4.
מאז שנת 1995 שימש המבקש בתפקיד סגן מנהל אגף בכיר באגף בינוי ואחזקה במשיבה.
5.
ביום 20.11.12 הודיע אגף משאבי אנוש במשיבה למבקש כי בהתאם לחוק גיל פרישה שירותו של המבקש במשיבה יסתיים ביום 1.11.13.
6.
ביום 31.12.12 פנה המבקש למשיבה והודיע כי אינו מעוניין לפרוש מסיבות כלכליות, וכי הוא מתנגד לפרישתו בהתבסס על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ליבי ויינברגר.
7.
ביום 20.2.13 הוזמן המבקש לשימוע בעניין כוונת המשיבה להוציא את המבקש לגמלאות ביום 1.11.13.
8.
ישיבת שימוע התקיימה ביום 29.4.13 וביום 27.5.13 הודיעה המשיבה למבקש כי לא שינתה את החלטתה בדבר פרישת המבקש ביום 1.11.13, בגיל פרישת חובה. במסגרת נימוקיה טענה המשיבה כי "מנהל האגף לבינוי ואחזקה, מר אבי לוי דים הודיענו, כי איכות התפקוד המקצועי שלך ירדה בשנים האחרונות והוא אינו מרוצה ממנה, וכי אתה יודע זאת, וכי רק מפאת כבודך והיותך מהנדס ותיק ומקצועי מאוד ועובד קבוע, הוא החליט שלא לנקוט בצעדים ניהוליים להקדים את סיום העסקתך על רקע זה, כי אם להמתין לפרישתך הטבעית לגמלאות".
9.
לאחר שפנייה מטעם ב"כ המבקש למשיבה מיום 18.6.13 בה נתבקשה המשיבה לשקול עמדתה מחדש נדחתה, הגיש המבקש לבית דין זה תביעה ובקשה לסעד זמני בתיק 40010-08-13, בהן ביקש להורות למשיבה שלא להוציא את המבקש לגמלאות בתאריך 1.11.13. המבקש הדגיש באותו הליך כי אין הוא תוקף את חוקתיות הוראת סעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, המסמיכה מעביד להורות על יציאתו של עובד לגמלאות בשל גילו ב"גיל פרישת חובה", אלא טוען כי עמידתה של המשיבה על פרישתו לגמלאות אינה כדין, שכן שיקול הדעת שהופעל בבקשתו להאריך את עבודתו מעבר ל"גיל פרישת החובה", אשר הוגשה למשיבה בהתאם להלכת ליבי ויינברגר, מבוסס על אדני שווא כאילו חלה ירידה בתפקודו המקצועי, כאשר המציאות היא הפוכה.
10.
בתגובתה לבקשה בתיק 40010-08-13, הסבירה המשיבה כי תפקודו המקצועי של המבקש היה ונותר תפקודי מקצועי איכותי ברמה גבוהה, אך טענה כי כישוריו הניהוליים של המבקש לוקים בחסר, וכי אין הצדקה להמשך כהונתו של סגן בכיר למנהל האגף על רקע שינויים שנעשו באגף במסגרתם הובא מהנדס בכיר בעל כישורים ניהוליים לכהן כסגן מנהל האגף.
11.
בהמלצת בית הדין הגיעו הצדדים להסדר בהליכים בתיק 40010-08-13, לפיו עניינו של המבקש יעלה פעם נוספת בפני
הגורמים המוסמכים במשיבה במסגרת שימוע נוסף, בו יוכל המבקש למכלול השיקולים שפורטו על ידי המשיבה בתגובתה לבקשה בתיק 40010-08-13 ויוכל לנסות לשכנע את המשיבה כי המשך עבודתו יועיל לה דווקא בתקופה זו. להסדר בין הצדדים ניתן תוקף של

פסק דין
ביום 10.10.13.
12.
לאחר שביום 15.10.13 התקיים שימוע נוסף בהתאם לפסק הדין בתיק 40010-08-13, הודיעה המשיבה למבקש ביום 21.10.13 כי לא שינתה מהחלטתה בדבר פרישת המבקש לגמלאות.
13.
המבקש פרש לגמלאות ביום 31.10.13.
14.
ביום 5.11.13 הגיש המבקש בקשה זו, בה הוא עותר לסעד זמני לביטול ההחלטה על פרישתו לגמלאות החל מיום 1.11.13. בשולי בקשתו ביקש המבקש סעד כספי כחלופה לבקשה להחזרתו לעבודה, בגין חוסר תוך לב בהליכי השימוע.
15.
הצדדים הודיעו על הסכמתם למתן החלטה בבקשה ללא חקירות וללא סיכומים, על יסוד האמור בבקשה ובתגובה.
טענות המבקש
16.
המבקש טוען כי מטרת ההסכמה בהליך הקודם הייתה לאפשר לו להציג ראיות וטענות ביחס לנושאים אליהם נמנע ממנו להתייחס בשימוע הראשון, אך במקום להתייחס לטענות אלה עשתה המשיבה בחוסר תוך לב שימוש בהליך השימוע הנוסף כדי לבצע "מקצה שיפורים" משפטי לתיקון הפגמים שנפלו בשימוע הראשון, ולא קיימה אותו בלב פתוח בנפש חפצה.
17.
לטענת המבקש, הוא הציג בשימוע השני ראיות חד משמעיות שיש בהן כדי לשלול את נימוקי המשיבה לפרישתו. כך, הוצגו ראיות שיש בהן כדי לשלול את הטענה שמר אבי לוי דים אינו מרוצה מתפקוד המבקש או כי חלה ירידה בתפקודו בשנים האחרונות. המבקש הפנה לעדותו של מר לוי דים בהליך הקודם בה אישר כי המבקש הינו עובד יוצא דופן באיכותו ובמקצועיותו, וטען, גם בהתבסס על מסמכים שונים, כי מעולם לא הוטלו עליו מטלות הקשורות בניהול עובדים, להבדיל מתפקידי מטה. בהתאם לכך, המבקש טען כי אף לא היה ממש בגרסתה המתוקנת של המשיבה בהליך הקודם, לפיה חוסר שביעות הרצון מתפקוד המבקש התייחס לפן הניהולי בעבודתו.
18.
המבקש הוסיף וטען בבקשה כי הציג בפני
המשיבה בשימוע הנוסף ראיות חד משמעיות בדבר תרומתו לייעול תהליכי העבודה ולחיסכון משמעותי בהוצאות כפי שהדגים לגבי פרוייקטים שונים שמעורבותו בהם הביאה לחיסכון כספי משמעותי למשיבה, ביניהם פרוייקט הכלורינציה ופרוייקט החיסכון באנגרגיה.
19.
המבקש הוסיף כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן לא ניתן יהיה ולחלופין יקשה מאוד להורות על החזרתו לעבודה אם יזכה בהליך העיקרי ואילו למשיבה לא ייגרם נזק מהשארתו בעבודתו, אלא היפוכו של דבר.
20.
המבקש טוען כי הסעד הזמני נדרש גם לאור גרסאותיה המתפתחות המתחלפות של המשיבה.
טענות המשיבה
21.
המשיבה טענה כי לא נפל פגם בהחלטתה לדחות את בקשת המבקש להמשיך ולעבוד לאחר גיל פרישת חובה.
22.
המשיבה הסבירה בהחלטתה את שיקוליה ונימקה אותם כדבעי. שיקולים אלה נגעו למצבו האישי של המבקש ומידת השתכרות משפחתו בעקבות יציאתו לגמלאות, שיקולים מקצועיים, בגדרם אמנם אין חולקים על מקצועיותו של המבקש, אך לדעת הממונים עליו כישוריו מתבטאים במתן ייעוץ מקצועי ללא התחשבות בראייה רחבה של צרכי המערכת והיעדר ההצדקה להמשיך ולהעסיקו כמנהל כסגן בכיר באגף, על רקע היעדר כישורי ניהול מספיקים. כל זאת על רקע מצבה הכספי הקשה ביותר של המשיבה בעת הזו, בה היא נדרשת להליכים לפיטורי מאות עובדים.
23.
המשיבה סבורה כי בקשת המבקש היא למעשה שבית הדין יתערב בהחלטה ניהולית של המשיבה, ללא בסיס משפטי לכך.
דיון והכרעה
24.
לדעתנו, סיכוייה של התביעה העיקרית לסעד קבוע של ביטול ההחלטה על פרישת התובע לגמלאות, אינם גבוהים. בנסיבות אלה, לא מתקיים אחד התנאים המהותיים למתן סעד זמני.
25.
נקודת המוצא המשפטית לבחינת שיקול הדעת של המשיבה הינה הוראות חוק גיל פרישה, אשר קובעות כי "גיל פרישת חובה" הינו הגיל שבהגיע עובד אליו ניתן לחייבו לפרוש מעבודתו בשל גילו (סעיף 4 לחוק). אנו ערים לכך שבית הדין הארצי לעבודה קבע שסמכות מעביד לכפות על עובד פרישה ב"גיל פרישת חובה" פוגעת בזכויות חוקתיות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, ואולם בית הדין הארצי נמנע מהכרעה בשאלה אם פגיעה זו תואמת את פסקת ההגבלה שבחוק היסוד, נוכח העובדה שעניין זה תלוי ועומד בפני
בית המשפט העליון.
26.
בהתאם לכך, המצב המשפטי על פיו יש להכריע בבקשה זו, כעולה מפסק הדין בעניין ליבי ויינברגר, הינו כי חוק גיל פרישה אכן מסמיך מעביד לכפות פרישתו של עובד שהגיע ל"גיל פרישת חובה", אך איננו פוטר את המעביד משקילת בקשה של עובד להמשיך ולעבוד לאחר גיל פרישת חובה, באופן ענייני ובתום לב, תוך מתן משקל לעניינו של העובד בהמשך עבודתו, תרומתו לארגון ושיקולים מערכתיים של המעביד.
27.
על רקע זה, אנו סבורים כי לכאורה לא נפל פגם מהותי בהליכי שקילת בקשת המבקש להמשיך לעבוד לאחר הגיעו לגיל פרישת חובה, כי המשיבה שקלה באופן ענייני את בקשת המבקש ונתנה משקל ראוי לאינטרסים שלו והגיעה להחלטה על יסוד שיקולים עניינים וסבירים, שאין מקום להתערבות בית הדין בהם.
28.
טענת המבקש כי דווקא על רקע המצב הכספי הקשה של המשיבה, יש הצדקה להמשך העסקתו של המבקש, היא טענה המבקשת מבית הדין לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הנהלת המשיבה, מקום שאין לבית הדין סמכות לעשות כן ואף אין לו הכלים לעשות כן. כל שמוטל על בית הדין הוא לקבוע אם החלטת המשיבה התקבלה בתום לב ומנימוקים ענייניים, ובעניין זה לא עלה בידי המבקש לשכנענו שאין הדבר כך.
29.
לאחר בחינת העדויות בהליך הקודם, בית הדין סבור כי אין מקום לטענות המבקש בדבר חוסר תום לב בהתייחסות המשיבה לבקשתו להארכת תקופת שירותו. בסופו של דבר, בית הדין השתכנע מתום לבו של הממונה על המבקש, מר אבי לוי דים, כי ישנו יחס של הערכה וכבוד ליכולותיו המקצועיות של המבקש, אך מעלותיו אינן כוללות כישורי ניהול עובדים. אף המבקש לא חלק על כך. עמדת המשיבה כי במצב דברים זה אין הצדקה להוסיף ולהעסיק את המבקש כסגן בכיר למנהל האגף לאחר הגיעו של המבקש לגיל פרישת חובה, אינה בלתי סבירה גם אם הגדרת תפקידו של המבקש לא כללה ניהול עובדים. בעת הזו, כאשר (כעולה מתצהיר סמנכ"ל משאבי אנוש במשיבה) הגיעה המשיבה למצב בו אין היא מסוגלת לשלם לעובדיה את מלוא משכורותיהם והיא נדרשת להליכי הבראה והתייעלות כואבים ולקבלת סיוע
מנשות הדסה ומהממשלה, אשר מותנה בצמצום מצבת כוח האדם, בית הדין לא יחייב את המשיבה להוסיף ולקיים מערך ארגוני שהתקיים עד לפרישת המבקש, בניגוד לעמדתם של מנהלי האגף והנהלת המשיבה.
30.
בית הדין אינו רואה לקבל את בקשתו החלופית של המבקש לפסוק לו פיצוי בגין חוסר תום לב. אין מקום בגדרה של בקשה לסעד זמני לפסוק סעד כספי.
31.
אשר על כן החלטנו לדחות את הבקשה.
32.
חרף דחיית הבקשה, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.
33.
ככל שלא תוגש תביעה עיקרית תוך 7 ימים מיום שהחלטה זו תומצא למבקש, יימחק הליך זה.
ניתנה היום, ו' טבת תשע"ד,
(
09 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".








נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג
, שופט



















סעש בית דין אזורי לעבודה 9983-11/13 בלי אבחייל יוסף דויטש נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (פורסם ב-ֽ 09/12/2013)