פסקי דין על חוה ענקרי | פסקי דין על עזבון המנוח אליהו ענקרי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

43646-12/11 בל     15/12/2013




בל 43646-12/11 חוה ענקרי, עזבון המנוח אליהו ענקרי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת

ב"ל 43646-12-11

15 דצמבר 2013

לפני: כב' השופטת אורלי
סלע
- נשיאה
התובעים
:
1. חוה ענקרי

2. עזבון המנוח אליהו ענקרי

ע"י ב"כ עוד" עמוס כהן

-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד מיכל כהן
החלטה
1.
ד"ר גפן
טמיר מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה) לצורך מתן חוות דעת רפואית מנומקת בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו, בענינו של אליהו ענקרי ז"ל
(להלן – המנוח) וזאת בתוך 30 יום מיום שהחלטה זו תומצא אליו.

2.
מצורפים להחלטה זו המסמכים הבאים:

(א)
תיקיו הרפואיים של המנוח בקופ"ח
(סומנו ת/1)
(ב)
תיקו הרפואי של המנוח במרכז רפואי על סוקאסקי
(סומן ת/2)
(ג)
תיקו הרפואי של המנוח בבי"ח יוספטל
(סומן ת/3)

3.
אלה עובדות המקרה:

א.
המנוח, יליד שנת 1939, נפטר ביום 05.07.2011.
ב.
המנוח עבד בנמל אילת משנת 1962 ועד שנת 1999 בתפקידים הבאים:
1.
בין השנים 1962 ועד שנת 1971 לערך עבד המנוח כסוור (עבודת טעינה ופריקה של סחורות מספינות – סבל ימי).
2.
משנת 1972 ועד לשנת 1999 עבד המנוח כאתת בנמל (אדם המפעיל ומכוון את הסוורים ואת מפעילי הציוד המכאני במהלך עבודות הפריקה והטעינה של האוניות).
ג.
עבודתו של המנוח בוצעה על הרציפים, על הסיפונים ובתוך בטן האוניה בהתאם לתפקידיו כמפורט בהמשך.
ד.
המנוח עבד 6 ימים בשבוע, 8 שעות ביום (לעיתים עבד המנוח במשמרות כפולות).
ה.
המנוח, במשך שנים רבות, היה מקבל תלושים לחלב, מתוך מחשבה שהחלב עוזר לריענון קנה הנשימה מהחומרים השונים.
ו.
לאורך השנים המנוח עישן כמופיע בחומר הרפואי.
ז.
להלן תיאור אופי העבודה בחשיפה לחומרים השונים, תוך התייחסות לשנים ולתפקידיו של המנוח:
ח.
חשיפה לגזי פליטה:

*
החשיפה לגזי הפליטה במהלך פריקת ספינות המשא של המכוניות:
לנמל אילת החלו להגיע ספינות משא של מכוניות החל מסוף שנות ה-70. בכל ספינה שכזו היו מגיעות אלפי מכוניות. במהלך עבודת פריקת המכוניות היה צריך להניע את המכוניות ולהוציא אותן מבטן האוניה.
המנוח, במסגרת תפקידו כאתת, היה עומד בפתח בטן האוניה ומכוון את התנועה, תוך שהוא חשוף לגזי הפליטה (בנזין/דיזל).
יצויין כי לעיתים בזמן פריקת המכוניות הרגישו עובדי הנמל וביניהם המנוח בתחושת מחנק ובחילה עקב נשימת גזי הפליטה ונאלצו להפסיק את העבודה על מנת להתאוורר ולנשום אוויר נקי ולעיתים אף לא הרגישו טוב.
למעלה מכך, בשנות עבודתו האחרונות של המנוח, בסוף שנות ה-90, הנמל החל להפעיל חיישן גזים שבדק את ריכוז הגזים באוויר במהלך העבודות לפריקת המכוניות (לפני כן לא היה כל מכשיר שהתריע בפני
ריכוזים גבוהים של רעלים וגזי הפליטה).
כאשר ריכוז הגזים בספינות עלה מעל המותר, העובדים נאלצו לעצור את העבודה ולצאת להפסקה על מנת לאוורר את האוניה.

*
החשיפה לגזי הפליטה בתוך בטן האוניה ועל הרציפים:
לאורך השנים ובעיקר החל משנות ה-70 היה שימוש רב עם מלגזות דיזל, מנופים, שופלים וציוד כבד המופעל על דיזל. כלים אלו עבדו בתוך האוניות ומחוץ להן.
המנוח, במסגרת תפקידו כסוור ולאחר מכן גם במסגרת עבודתו כאתת, עבד לעיתים בסביבת הכלים הכבדים שנעו בנמל, בחשיפה לגזי הפליטה.
ט.
אופי החשיפה לאסבסט:

*
חשיפה לאסבסט גולמי:
בשנות ה-60 ועד שנת 1980 לערך, האסבסט היה חומר מבוקש ולכן אוניות רבות שעגנו בנמל הובילו איתן אסבסט גולמי. כל חודש הגיעו בין 3-2 אוניות עם אסבסט כאשר פריקת האוניות נמשכה לעיתים במשך שבועות.
לא היה מדובר בפלטות אסבסט אלא באסבסט גולמי שהגיע בשקים או ברצועות והמנוח ועובדי הנמל האחרים היו צריכים לגלגל/להרים את האסבסט הגולמי למרכז האוניה או על הרציפים. במהלך גלגול/הרמת האסבסט הגולמי השתחרר לאוויר אבק רב של סיבי אסבסט שמילא את גופו של המנוח מבלי שהיה מודע לסכנות הכרוכות בכך ומבלי שהשתמש בציוד מגן.
כמו כן, בעת השינוע, אבק האסבסט היה נערם על רצפת הרציפים ובהתאם למשבי הרוח, האבק היה מתפזר ברחבי הנמל.
י.
חשיפה לסחורות שונות ולכימיקלים (עורות עם ריח חריף, צבעים, כימיקלים של התעשיות השונות ועוד):
בשנות ה- 60 ועד שנות ה- 80, הסחורה לא הייתה מאוחסנת במכולות סגורות, אלא מאוחסנת בארגזים, שקים, חביות ובלות. על כן, המנוח, בתקופת עבודתו כסוור ולאחר מכן כאתת, היה חשוף לחומרים השונים.
כסוור
נדרש המנוח להיכנס לבטן האוניות שעגנו בנמל ואז היה עליו להזיז את הסחורה למרכז האוניה, שם היה פתח ממנו המנוף יכול היה להוציא את הסחורה. המנוח היה קושר את הסחורה למנוף וחוזר חלילה עד לריקון הסחורה מהאוניה.
לאחר מכן כאתת, מעת לעת אך לא כל פעם, עבד המנוח יחד עם הסוורים בבטן האוניה ולעיתים עמד על סיפון תוך שראשו מסתכל לתוך בטן האוניה אל הסוורים במטרה לכוונם.
מכיוון שהסחורות הובלו דרך הים ובעקבות הגלים, בד"כ היו נזילות מהחביות ומהארגזים ורצפת בטן האוניה הייתה בד"כ מלוכלכת מהחומרים השונים. לנוכח זאת, בזמן הפריקה נחשף המנוח לאבק ולריחות החריפים של כלל חומרי הגלם המוצקים והנוזליים שהתנדפו במהירות עקב החום.
יתרה מכך, גם במהלך הרמת הסחורה ופריקתה נשפכו, נזלו והתנדפו באוויר חומרים מחביות ומהארגזים וזאת במיוחד היות והעבודה בוצעה באילת.
הסחורות שהגיעו לנמל ובהן טיפלו עובדי הנמל והמנוח היו, בין היתר: חומרי גלם לתעשייה (כגון חומרי גלם לתעשיית הגומי והניילון, תעשיית הדפוס, חומרי גלם לתעשיית הבניין), חומרי גלם לתעשיית העץ, חומרי גלם לחקלאות (חומרי הדברה, דשנים), תבואה ודגנים (קמח, קפה וכיו"ב), עורות עם ריח חריף וכיו"ב. כן הגיעו לנמל צבעים רבים, דבקים, חומרים לייצור גומי וניילון, עצי לבוד, אסבסט, חומרי איטום ובידוד ועוד ועוד.
יא.
אופי החשיפה לאבק לתפזורות (פוספטים, אשלג, מלט ובתוך כך גם קמח דגים, גופרית ועוד):

*
אופי החשיפה בשנות ה-60 עד שנות ה-80:
עבודה עיקרית נוספת שבוצעה הייתה העמסת שקי פוספטים ותפזורת (לרבות: מלט, אשלג, קמח דגים וכיו"ב) על האוניות או מהאוניות לרציפים.
יצוין כי אין המדובר בשקים אטומים ולכן בזמן הזזת השקים התפזר אבק פוספטים/תפזורת באוויר, אותו נשם המנוח.
במסגרת תפקידו כסוור המנוח הרים בעצמו את השקים ובמסגרת תפקידו כאתת עמד לעיתים בסמוך ליתר העובדים ונחשף לאבק שיצא מאותם השקים.

*
אופי החשיפה בשנות ה-90 עד לפרישתו של המנוח:
עם השנים העבודה עם הפוספטים/האשלג ויתר התפזורות רק גברה, שכן היצוא לחו"ל גדל והשינוע החל להתבצע באמצעות מתקן התפזורת.
המנוח, במסגרת תפקידו כאתת, עבד רבות במתקן התפזורת בתהליכי הטענת הפוספטים והאשלג ולכן בא במגע עם אבק הפוספטים והאשלג. במסגרת תפקידו היה על המנוח לעמוד על סיפון כשראשו בתוך המחסן בו הוטענו התפזורות ולכוון את "המטען" (מכשיר ששפך את התפזורת) לפינות בתוך בטן האוניה. במהלך שינוע התפזורת והטענת האונייה, האוויר התמלא אבק פוספטים ואשלג אותו נשם המנוח באופן ישיר ללא כל ציוד מגן. כמו כן, במהלך ביצוע עבודה זו בגדיו וגופו של המנוח היו מתמלאים אבק.
יב.
אבק תפזורת שנוצר במהלך ניקוי הרציפים:
בשנים הראשונות לעבודתו בנמל, בסיום העמסת אוניה, עם הפלגתה, ענני האבק ועודפי הפוספטים, האשלג, האסבסט, קמח דגים והחומרים האחרים הצטברו על רצפת הרציפים ואז היה "נוהל" שנקרא "ניקיון", בו עובדי הנמל נשלחו לנקות את הרציפים באמצעות אתי חפירה ומטאטאים.
בשנים המתקדמות יותר עובדי קבלן ביצעו את הניקיונות של הרציפים ולא העובדים.
במהלך עבודות הניקיון, היה בסביבת המנוח אבק של חומרים אותם נשם המנוח ללא ציוד מגן.
מלבד זאת, יש לזכור שמתקן הפוספטים והזרחה ממוקם בסמוך למקום עבודתם של הסוורים/אתתים, (מדובר במערומים של תפזורות), כך שבסביבת עבודתו גם כאשר המנוח לא עבד במתקן עצמו הוא נשם את אבק הפוספטים והזרחה, ללא ציוד מגן.
יג.
ציוד מיגון – המנוח, עד אמצע שנות ה-80, לא השתמש בציוד מגן נשימתי, כמו כן, לאחר מכן לא הייתה הקפדה על שימוש בציוד המגן, בין היתר עקב החום באילת, אי המודעות לסכנות וחוסר נוחות.
יד.
יצויין כי לאחר פרישתו של המנוח במהלך שנות ה- 2000, נמל אילת הורשע בפלילים עקב זיהום הים וזיהום האוויר בעיר אילת, שנוצר במהלך הטענת הפוספטים והאשלג, וכן, עקב אי הקמת מטען תפזורת חדש, בהתאם להוראות השר להגנת הסביבה
.

4.
כבוד המומחה מתבקש להשיב לשאלות הבאות –

א.
מה היה ליקויו של המנוח?
ב.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המנוח לליקוי ממנו סבל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מבתקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של המנוח עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד.
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו –

האם לעבודת המנוח השפעה משמעותית על הליקוי ממנו סבל המנוח? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה.
האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו במנוח התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו.

5.
לעיון ביום
3.2.14.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ד,
(
15 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.











בל בית דין אזורי לעבודה 43646-12/11 חוה ענקרי, עזבון המנוח אליהו ענקרי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 15/12/2013)