פסקי דין על אברהים אבו ע'אנם | פסקי דין על מאיר (מרקוס) לסמן

1694-07/13 תאק     19/12/2013




תאק 1694-07/13 אברהים אבו ע'אנם נ' מאיר (מרקוס) לסמן








בית משפט השלום בחיפה




תא"ק 1694-07-13 לסמן נ' אבו ע'אנם

תיק חיצוני:


בקשה מס'
2

בפני

כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני


מבקש/נתבע

אברהים אבו ע'אנם


נגד


משיב
/תובע

מאיר (מרקוס) לסמן


החלטה


בענין : בקשת רשות להתגונן

1. ביום 1.7.13 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק יד מדירה בקומת הקרקע

ברח' לבונטין 20 בחיפה אותה השכיר התובע
לנתבע בהסכם מיום 15.6.09 ( להלן "הדירה")

ותביעה כספית ע"ס 35,585 ₪ בגין דמי שכירות שלא שולמו במשך ארבע שנים החל מיום

15.6.09 .

2. לכתב התביעה צורף נסח טאבו של חלקה 112 , גוש 10857 . החלקה כוללת 27 חלקות משנה .

מבין חלקות המשנה המתייחסות לדירות בקומה ב' ישנה חלקת משנה אחת בה מופיע


שמה של אילנה לסמן , אשתו ומייפת כוחו של התובע , כבעלת הדירה ששטחה 79 מ"ר
.

ספק רב אם זו הדירה נשוא התביעה שכן לא נסתרה טענת הנתבע לפיה מדובר בדירה בת חדר

וחצי בתוספת מרפסת .

ההסכם מיום 15.6.09 לא מספר מהי חלקת המשנה שהושכרה לנתבע . כמו כן , למרות שהנתבע

העלה טענות בענין טיב הזכויות של התובע בדירה , לא ניתן מענה ברור לטענות אלה במסגרת

התגובה לבקשת הרשות להתגונן .

3. בנוסף , צורף לכתב התביעה יפוי כח בכתב יד במסגרתו מייפה אילנה את כוחו של בעלה לבצע

כל פעולה הדורשה לטיפול וניהול הבנין ברח' שבתאי לוי 19 ולבונטין 20 בחיפה .

במענה לטענת הנתבע לפיה יפוי כח זה הינו לקוני , צירף ב"כ התובע לתגובה לבקשה יפוי כח

מודפס הכולל את שמו המפורש של התובע כמיופה הכח של אשתו וכן אימות חתימה של מייפת

הכח ע"י ב"כ התובע .


4. כמו כן , צורף לכתב התביעה מכתב התראה טרם הגשת תביעה מיום 28.5.13 , אשר נשלח

לנתבע בדואר רשום .

5. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן הנתמכת , פרט לתצהירו של הנתבע , בעוד שלושה תצהירים

של שכנים – קרלוס אבו חליל ( להלן "קרלוס") , גריוס מחול ( להלן "גריוס") ומוסטפא חטיב

( להלן "מוסטפא") . קרלוס גר בבנין סמוך ברח' שבתאי לוי 19 , גריוס גר ברח' לבונטין 20

ומוסטפא במדרגות רשפון 3 . שלושת המצהירים מספרים כי ראו במו עיניהם את הנתבע משלם

דמי שכירות במזומן לתובע מבלי שקיבל קבלות . לטענתם אמרו לנתבע לבקש קבלות אך

התובע והנתבע אמרו להם שאין צורך בקבלות כיוון שהתובע והנתבע הם כמו אחים .

במסגרת התגובה מאשר ב"כ התובע כי התובע מכיר את קרלוס וגריוס .

עוד נמסר בתצהירי השכנים כי ידוע להם על מקרים בהם הנתבע ביצע עבודות שיפוץ בבנין

והתובע אמר לו בנוכחותם כי עבודות השיפוץ הן במקום מספר חודשי שכירות .

6. הנתבע טוען בתצהירו כי החל לשכור את הדירה בשנת 2005 , כפי שעולה גם מרישום כתובתו

במשרד הפנים שלא שונה משנת 2005 . דא עקא , תמצית הרישום שצורפה לבקשה מלמדת כי

ביום 28.12.05 החל הנתבע להתגורר ברח' שבתאי לוי 18/8 בחיפה ואילו ביום 6.4.09 נכנס למען

ברח' שבתאי לוי 17 בחיפה .

לאחר שב"כ התובע הצביע על אי התאמה זו במסגרת התגובה , השיב ב"כ הנתבע כי לבנין בו

מצויה הדירה יש שתי כניסות – האחת מרח' שבתאי לוי 17 והשניה מרח' לבונטין 20 .

לא ניתן לשלול הסבר זה בשלב זה . כך בפרט לאור האמור בס' 2 לתצהירו של קרלוס לפיו

הבנין
ברח' שבתאי לוי 19 צמוד לבנין ברח' לבונטין 20 .

7. הנתבע מוסיף וטוען כי לבקשתו של התובע ולאור יחסי החברות שנרקמו ביניהם , חתם הנתבע

על הסכם שכירות של דירה ברח' פבזנר 9 בחיפה ביום 20.11.07 , למרות שלא התגורר בדירה

זו מעולם . בגין חתימה זו נטען כי הנתבע חוייב
בתשלום ארנונה ע"י עיריית חיפה .

טענות אלו , שנתמכו במסמכים בכתב , לא זכו לכל מענה במסגרת התגובה ויש בהן כדי לבסס את

טענת הנתבע לפיה היתה מערכת יחסים חברית בין הצדדים במסגרתה פעולות אותן נהוג לבצע

בכתב , דוגמת הסכמי שכירות וקבלות בגין תשלום דמי שכירות , בוצעו בעל פה .

8. הנתבע טוען כי הסכם השכירות הכתוב מיום 15.6.09 כולל תקופת אופציה למשך שנה נוספת .

עיון בהסכם מלמד כי הפרק בהסכם הסטנדרטי המתייחס לתקופה אופציה לא נמחק ולא מולא

במקום המיועד לכך בכתב יד . ניסוח רשלני זה של ההסכם מאפיין את ההסכם כולו הכולל

למעשה רק את חלק מפרטי הדירה
, פרטי הצדדים , מטרת השכירות ותקופת השכירות .

9. הנתבע טוען כי לאחר תום תקופת האופציה חודש ההסכם בעל פה לתקופות שכירות

נוספות בנות שנה , עד שלאחרונה חודש בעל פה למשך שש שנים .

מדובר בגרסה תמוהה למדי . בין היתר לאור דברי ב"כ הנתבע לפיהם הסכם שכירות לתקופה של

חמש שנים ומעלה חייב להערך בכתב ( ס' 4 לתשובה ) . עם זאת , לאור האמור בתצהיר של הנתבע

ושכניו בכל הנוגע למערכת היחסים החברית בין הצדדים , אין מקום לומר כי מדובר במקרה

מובהק של הגנת בדים המצדיק דחייה כבר בשלב זה .

עוד יש לציין כי גרסת התובע , לפיה נמנע מלנקוט הליכי גבייה נגד הנתבע למרות שלא שילם

דבר בגין דמי שכירות במשך ארבע שנים , הינה תמוהה לא פחות מגרסת הנתבע .

10. יוער כי הניסיון הראשון ליישב את התמיהה בגרסת התובע בכל הנוגע לשיהוי המופלג בהגשת

התביעה לא נעשה בכתב התביעה אלא רק בתגובה לבקשה , שעובדותיה לא נתמכו בתצהיר .

במסגרת התגובה הוסבר כי הנתבע הוא
עבריין מועד העוסק בשימוש ו/או בסחר בסמים , אשר

שהה תקופות לא מעטות בבתי מעצר
ו/או מאסר ולכן נרתע התובע מלדרוש מבעוד מועד את

תשלום דמי השכירות ואת פינוי הנכס באופן תקיף . נטען כי רק לאחר שהנתבע פלש לדירה

נוספת של התובע נאלץ התובע להגיש את התביעה בתיק זה . אין ביטוי מפורש לטענות אלו

בכתב התביעה ובמכתב ההתראה שצורף לו למרות שהיה מקום להעלותן כבר בכתב התביעה

לאור הטענה לפיה הנתבע לא שילם דבר בגין דמי שכירות מאז יום השכירות הראשון .

11. מן המקובץ עולה כי בשלב זה , רב הנסתר על הגלוי , הן בנוגע לזהות המושכר והן בנוגע לעילות

התביעה . התמיהות בנוגע לגרסת הנתבע שקולות לתמיהות בנוגע לגרסת התובע .

כיוון שבשלב זה , די לנתבע בהגנה אפשרית ולו בדוחק , אני סבור כי די בפירוט שניתן

במסגרת הבקשה כדי להקים לנתבע הגנה אפשרית מפני התביעה .

במצב דברים שכזה , אין מקום להתייחס אל הנתבע כאל פולש וסרבן תשלום דמי שכירות

סדרתי , בטרם נשמעה עדותם של כל הנוגעים בדבר .


12. על כן , אני נותן לנתבע רשות להתגונן מפני התביעה .














ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 1694-07/13 אברהים אבו ע'אנם נ' מאיר (מרקוס) לסמן (פורסם ב-ֽ 19/12/2013)