פסקי דין על בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ | פסקי דין על אלכסנדר פחמנוב

35483-09/13 תאק     17/12/2013




תאק 35483-09/13 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' אלכסנדר פחמנוב








בית משפט השלום בנתניה


17 דצמבר 2013
תא"ק 35483-09-13 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
נ' לשצ'ינסקי ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה - יפעת אונגר ביטון


התובע

בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ


נגד

הנתבע 3
אלכסנדר פחמנוב

החלטה


כללי:
1.
הנתבע 3 ערב כלפי התובע, לפירעון הלוואה שנטל הנתבע 2 בסך 146,000 ₪.


ביום 17.09.2013 הגיש התובע תביעתו נגד הנתבע 2 ואחרים, לרבות בקשר עם אי-פירעון ההלוואה הנ"ל, וביקש צו עיקול על נכסי הנתבעים, ובהם הנתבע 3.
הבקשה התקבלה ביום 15.10.2013, ועל פי הצו עוקלו זכויות הנתבע 3 במקרקעין בעכו, הידועים כגוש 18057 חלקה 25 (להלן: "הנכס").

2.
בפני
בקשת הנתבע 3 לבטל העיקול. הבקשה הוגשה בתוך 30 הימים המוקצים להגשתה.

על פי ההלכה הפסוקה, עם הגשת בקשה לביטול עיקול זמני, מתחיל הדיון מראשיתו, קרי – הדיון נערך בבקשה להטלת העיקול, אלא שהפעם על פי שני הצדדים. לפיכך, אביא תחילה את טענות התובע בבקשתו להטלת העיקול.

3.
נטען בבקשה, הנתמכת בתצהירו של מורשה החתימה רפי מאיר, שהנתבע 2 לא פרע את התשלומים לפי הסכם ההלוואה.
ההלוואה הועמדה לפירעון מיידי, ביתרה ע"ס 147,987.34 ₪ ליום 11.08.2013.
הנ"ל ציין כי מחקירות שערך התובע, אין לנתבעים נכסים נוספים, פרט לזכויות שעליהן התבקש העיקול, ואף אלה משועבדות לבנקים אחרים בסכומים ניכרים.

טענות הנתבע 3:
4.
א.
בבקשתו לביטול העיקול, טוען הנתבע 3 כי הוא אזרח שומר חוק ללא עבר של
חובות בהוצאה לפועל. הנתבע 3 טוען כי הוא בעל משפחה נורמטיבית, אשתו עובדת בבית חולים ובנו הבכור קצין בצה"ל.

ב.
הנתבע 3 טוען כי ערך הנכסים המעוקלים עולה על חוב הנתבעים 1-2 לתובע. הנתבע 3 מעריך את הנכס בשווי 500,000 ₪ וסבור כי עיקולו מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין שלו.
ג.
לשיטתו, התובע לא הוכיח כי נקט בכל ההליכים האפשריים לגביית החוב מהנתבעים 1-2, לרבות מימוש משכנתא או מימוש משכון על דירתם.
ד.
עוד הוא טוען, כי התביעה לא נערכה ולא נשלחה לפי תקנות פרק טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). על כן, לא ניתנה לו האפשרות להתגונן.

כמו כן, לא נהג התובע בתום לב, כשלא הודיע לו על הגשת הבקשה לעיקול הנכס.
ה.
התובע ציין בבקשתו כי הנתבע 3 אינו עובד ומקבל קצבת אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. זהו מידע שהנתבע 3 לא מסר לתובע. התובע עושה בו שימוש בניגוד לסע' 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 והוא פסול לראייה.
ו.
הנתבע 3 מוסיף, שאין בכוונתו לחמוק מחובותיו כערב להלוואה.

דיון והכרעה:

5.
שקלתי את טענות הצדדים ומצאתי לדחות הבקשה, אף מבלי לערוך דיון במעמד הצדדים, מחמת שאין בנמצא מחלוקות עובדתיות רלוונטיות.

א.
התובע הגיש התביעה בסדר דין מקוצר, כפי שהוכתרה כותרתו. תקנה 202 לתקנות קובעת כי ניתן להגיש תביעה לסכום קצוב, הנסמכת על הסכם או התחייבות שיש עליהן ראיה בכתב.
עיון בתביעה מעלה כי התביעה נגד הנתבע 3 מבוססת על התחייבותו כערב לפירעון הלוואה שהועמדה בחשבון הנתבע 2 (נספח 6 לתביעה). הנתבע 3 לא כפר בהתחייבותו ובחתימתו על כתב הערבות. מכאן שהתביעה עונה לשלושת התנאים הנקובים בתקנה 202, שכן היא מבוססת על התחייבות שיש עליה ראיה בכתב ועל סכום קצוב (הנובע מסכום ההלוואה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעורים שסוכמו בין הצדדים).
על כן, רשאי היה התובע להגיש תביעתו בסדר דין מקוצר ולא היה צריך להגישה על פי תקנות הדיון המהיר.
יתירה מכך, לא ניתן להגיש לפי פרק טז1 לתקנות, תביעה העולה על סך 75,000 ₪ (תקנה 214ב לתקנות).

ב.
הזכויות של הנתבע 3 בנכס משועבדות, לפי האמור בנסח הרישום שצורף לבקשה,
לזכות בנק טפחות למשכנתאות. זכויות הנתבעים 1-2 בנכסים האחרים שעיקולם
התבקש, משועבדות לזכות בנק ירושלים, בנק דיסקונט למשכנתאות ובנק לאומי
למשכנתאות.
לפי הנסח, הזכויות בנכס אינן נתונות לנתבע 3 באופן בלעדי, אלא משותפות לו ולגב'
פחמנוב – זינגר פאניה.
המידע בנסחי רישום המקרקעין הוא מידע גלוי ופתוח לציבור לפי חוק, ולכן אינו נכלל בגדר
מידע המוגן בחוק הגנת הפרטיות. לפי הרישום הנ"ל, ובהתחשב כי לנתבע 3 רק חלק
מהזכויות בנכס וזכויותיו משועבדות, יש לגזור המסקנות הבאות:
1)
לתובע לא הייתה אפשרות לפעול למימוש משכנתא או משכון של נכסי הנתבעים 1-2 או של הנתבע 3, משום שהמשכנתאות אינן רשומות לזכותו. לא הוצגה בפני
ראייה המלמדת כי הזכויות מושכנו לזכות התובע.
2)
זכויות הנתבע 3 בנכס כפופות לזכויות בנק טפחות וממילא הן חלקיות. לפיכך, בהנחה שערך הנכס כולו כ-500,000 ₪, כפי שציין בבקשתו, הרי יש להביא בחשבון את יתרת החוב המובטח במשכנתא ואת זכויותיה של פחמנוב-זינגר פאניה. בהתחשב באלה, אני מסיקה כי ערך הנכס למימוש אינו עולה באופן משמעותי על ערך התביעה ולכן אין בצו משום פגיעה בלתי מידתית בזכויות הנתבע.
כאן המקום להעיר, כי הנתבע 3 לא פירט אילו נכסים נוספים קיימים בבעלותו, שיכול ויהא בהם להבטיח את פירעון פסק הדין, ככל ויינתן. למעשה, הוא אינו כופר בטענת התביעה כי הזכויות הנ"ל הן זכויותיו היחידות.

ג.
טענת הנתבע 3 כי לא מוצו אפשרויות הגבייה מהנתבעים 1-2, אף אם היא נכונה, אין בכוחה לסייע לו. סע' 27 לחוק הערבות, תשכ"ז – 1967, קובע:
"תובענה מהחייב תחילה (תיקון התשנ"ח)
.27
(א) לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה:
(1) ניתן

פסק דין
נגד החייב;
(2) יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות הענין..."


על פי סע' 19 לחוק הערבות, ערב מוגן הינו:
"ערב מוגן" - אחד מאלה:
(1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 87,638.312 שקלים חדשים;
(2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 730,319.222 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

לאור האמור, אין הנתבע 3 חוסה תחת הגדרת "ערב מוגן" ולפיכך אין לו זכות קנויה כי ימוצו תחילה ההליכים כנגד החייבים העיקריים.
לא ניתן להדוף את התביעה, קל וחומר את העיקול, על יסוד הטענה כי היה על התובע למצות את ההליכים נגד החייבים העיקריים.

ד.
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, מונה בסע' 2 את המקרים המהווים פגיעה בפרטיות. לטעמי, מסירת מידע במסגרת ההליך דנא, אודות כך שהנתבע אינו עובד ומקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, איננה עונה לאחת מן ההגדרות המפורטות בסעיף 2 הנ"ל. יתירה מכן, היא מהווה שימוש בידיעה על עניינו הפרטי של אדם לצורך המטרה של תיאור ההכבדה הצפויה על מימוש פסק הדין (אם יינתן), לנוכח מצבו הכלכלי של הנתבע.

ה.
אינני סבורה כי הנתבע 3 ל קיבל הזדמנות להתגונן. עיון בתיק מעלה כי הנתבע הגיש, ביום 15.12.2013, בקשת רשות להתגונן. כמו כן הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר סמכות מקומית, ולחלופין להעברתה לכב' בימ"ש חיפה.
מאחר ואין התנגדות מצד התובע להעברת הדיון, אני מורה להעביר הדיון לכב' בימ"ש השלום בחיפה.

לנוכח כל האמור, הבקשה לביטול העיקול נדחית.
בהתחשב בדחיית הבקשה, ישא הנתבע 3 בהוצאות משפט בסך 1,180 ₪.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
י"ד טבת תשע"ד, 17 דצמבר 2013, בהעדר.














תאק בית משפט שלום 35483-09/13 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' אלכסנדר פחמנוב (פורסם ב-ֽ 17/12/2013)