פסקי דין על משולם שליט | פסקי דין על עו"ד | פסקי דין על ד"ר משה עליאש | פסקי דין על לשכת עורכי הדין בישראל | פסקי דין על אליהו בן טובים | פסקי דין על כב' השופטת נילי ארד |

3028/04 א     02/11/2004




א 3028/04 משולם שליט, עו"ד נ' ד"ר משה עליאש, לשכת עורכי הדין בישראל, אליהו בן טובים, כב' השופטת נילי ארד






בתי המשפט

א 003028/04
בית משפט השלום ירושלים
02/11/2004

בפני
כב' השופט נֹעם סולברג
משולם שליט
, עו"ד

בעניין:
התובע
-נגד-
1. ד"ר משה עליאש

, עו"ד

2. לשכת עורכי הדין בישראל

3. אליהו בן טובים
, עו"ד

ע"י ב"כ ד"ר משה עליאש

, עו"ד

4. כב' השופטת נילי ארד

5. מר מיכאל בן יאיר, היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר)
ע"י ב"כ עו"ד
דן אלדד
, סגן בכיר א' לפרקליט מחוז י-ם

הנתבעים

פסק דין
תביעה כספית בסך של 1,200,000 ₪, על-פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.

מסכת ארוכה מגולל התובע ב"פרשת התביעה", והכל בעקבות פירסום תמצית פסק-דין בעניינו של התובע בעל"ע 8/78 המ' 458/79 משולם שליט
, עו"ד
נ' הוועד המחוזי לשכת עורכי הדין בירושלים [פדי"ם, כרך ב עמוד 33].

קיצפּו של התובע יצא על אשר נכתב בפתיח לתמצית פסק הדין, כדלקמן:

"ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי בתיק בד"א 11/77 בהרכב פרופ' א' ידין (אב"ד), מ' חרוץ וי' רובין (חברי בי"ד). המערער הורשע על-ידי בית הדין המשמעתי הארצי בעבירות משמעת של התנהגות שאינה הולמת עורך-דין ואי-נאמנות ללקוח - עבירות לפי סעיפים 54 ו- 61(3) לחוק.
בית המשפט העליון בתיק על"ע 8/78 דחה את הערעור בכפוף להרשעה על-פי סעיפים 54 ו- 61(1) בלבד, דהיינו אי-נאמנות ללקוח, ודחה את הערעור על העונש שעמד על השעיה לשלושה חודשים מחברותו בלשכת עוה"ד".
לטענת התובע, בוטלה בשעתו בבית המשפט העליון הרשעתו בעבירה לפי סעיף 54 ביחד עם סעיף 61 (1) לחוק, ונותרה רק זו שלפי סעיף 53 ביחד עם סעיף 61 (3) לחוק. חורה לתובע עד מאוד אותו פירסום, שממנו עולה, לטענת התובע, כי הורשע ב"אי-נאמנות ללקוח", אשר כמוה כ"בגידה בלקוח", כלשון התובע; בשעה שלפי האמת "הורשעתי באי-שמירה על כבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת" (עמוד 2 לפרוטוקול).

על פני הדברים, לא ראיתי עילה משפטית לביסוס התביעה, אך לא מיהרתי לדחותהּ. קיוויתי לנסות בקדם-המשפט למצוא דרך להפיס את דעתו של התובע, אך כזאת לא עלתה בידי. התובע מגזים עד מאוד בתיאור נזקיו. לדבריו, "הפך לאחר שגילה את הפירסום עפ"י הבג"צ הנ"ל להיות נרגן, כאוב, מריר וקצר רוח. הדבר פגע ביחסים עם בני משפחתו שראוהו כועס וזועם. הדבר פגע גם בבריאותו... לצערו של התובע אין הוא יכול לדבר על הפגיעות שפגעו בו, שהוא מנסה לשכוח אודותם ולהתגבר על המשקעים שנוצרו בו במשך השנים הרבות. הפרסום הנ"ל כמעט וחיסל למעשה את העו"ד
הקשור בשמו של עו"ד
משולם שליט
" (סעיפים 86-87 ל"פרשת התביעה").

התובע וב"כ הנתבעים 1-3 חלוקים לגבי פרשנות תמצית פסק הדין שצוטטה לעיל. אינני רואה צורך להיזקק לעניין זה. גם בהנחה שהתובע צודק בטרונייתו, הרי שתביעתו התיישנה עוד מלפני שנים, וכדרך שטען ב"כ הנתבעים 1-3 בכתב ההגנה.

לבד מכך, הרי שאין התביעה מגלה עילה כלפי הנתבעים. אשר לנתבעים 4 ו- 5, נעתרתי בשעתו לבקשה לסילוק על הסף שהוגשה בעניינם. התובע ביקש לבטל אותו

פסק דין
חלקי. על בקשתו באה תגובה, והתובע ביקש מספר ארכות להגשת תשובתו לתגובה. אף-על-פי-כן, לא הגיש תשובה לתגובה.

הבקשה לביטול פסק הדין החלקי אינה מראה סיכוי לתובע להתגונן מפני הבקשה לסילוק על הסף. אין טעם ולא תכלית לבטל את פסק הדין החלקי, באשר אין סיכויים של ממש לתובע בתביעתו העיקרית. לא ארחיב בדבר הזה. מקובלים עליי דברי התגובה לבקשה לביטול פסק הדין החלקי.

גם כלפי הנתבעים 1-3, אין התביעה מגלה עילה. אמת נכון הדבר, הנתבעים היפנו בכתבי בי-דין שאליהם היפנה התובע ב"פרשת התביעה" להחלטה בעל"ע 8/78 המ' 458/79. אלא, שההפנייה נועדה לגופה של ההחלטה ולשאלה האם רשאי בית המשפט העליון לאסור פירסום שמו של עו"ד
שהוא צד לערעור לשכת עורכי הדין בפני
ביהמ"ש העליון. לא הייתה כל הפנייה לאותה תמצית שעליה קובל התובע. מהות הרשעותיו, לא הייתה כלל רלוונטית לדיון. במובן זה, מרחיקה לכת עד מאוד טענת התובע על הנתבעים, על אשר היפנו למקום פירסומהּ של ההחלטה בעל"ע 8/78 המ' 458/79, וכי מי שייטרח לקרוא אותה החלטה במקור, ייתקל גם באותה תמצית המופיעה בפתיח לפירסום; וכשיעשה כן, ייחשף לפירסום דיבתו הרעה של התובע בקשר לסעיפים שבהם הורשע.
אין שחר לטענה זו, ואין בה כדי לבסס תביעה בעילה של הוצאת דיבה. עצם ציטוט מראה-המקום שבו פורסמה ההחלטה, אין בו משום פירסום לשון הרע.
זאת ועוד, פירסום בהליך שיפוטי הינו פירסום מותר, ועל פי סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965, לא ישמש פירסום שכזה עילה למשפט פלילי או אזרחי. אפנה בעניין זה לסעיפים 8-15 בפסק הדין החלקי בת.א. (י-ם) 5118/01 אילן אשד, עו"ד
נ' יפה דריי (לא פורסם, העתק מצ"ב).
דומני, כי התובע לא עבר את המשוכה הראשונה, ולא הוכיח כי בפירסום לשון הרע עסקינן; מכל מקום, מדובר בזוטי-דברים. אפנה בעניין זה לת.א. (י-ם) 6898/03 יורם וינוגרד, עו"ד
נ' עמיר אברהמי, עו"ד
(לא פורסם, העתק מצ"ב).
דברים שנכתבו בשני פסקי הדין המצורפים, יפים בשינויים המחוייבים גם לענייננו.
צר לי על תחושתו הקשה של התובע, אך דומני כי הוא רואה צל הרים כהרים.
מכל מקום, דינה של התביעה להידחות על הסף, וכך אני פוסק.
התובע יישא בהוצאות המשפט, וכן ישלם לנתבע הראשון שכ"ט עו"ד
בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות לגבי שאר הנתבעים, אך על התובע להביא בחשבון כי אם ימשיך בהליכי סרק, יש להניח כי הדבר יקבל ביטוי הולם גם בפסיקת הוצאות.

ניתן היום, י"ח בחשון תשס"ה (2 בנובמבר 2004), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
נֹעם סולברג
, שופט
עינת








א בית משפט שלום 3028/04 משולם שליט, עו"ד נ' ד"ר משה עליאש, לשכת עורכי הדין בישראל, אליהו בן טובים, כב' השופטת נילי ארד (פורסם ב-ֽ 02/11/2004)