פסקי דין על אליעזר דותן | פסקי דין על נעם דותן | פסקי דין על מיטל דותן ואח' | פסקי דין על שלמה אטיאס | פסקי דין על "אחוזת גן עדן" |

18688-04/13 תק     26/12/2013




תק 18688-04/13 אליעזר דותן, נעם דותן, מיטל דותן ואח' נ' שלמה אטיאס, "אחוזת גן עדן"








בית משפט לתביעות קטנות בבית שמש



ת"ק 18688-04-13 דותן ואח'
נ' אטיאס ואח'


תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני



בפני

כב' השופט
דוד גדעוני


תובעים

1
.
אליעזר דותן

10
.
נעם דותן

9
.
מיטל דותן

8
.
אייל דותן

7
.
שרון דותן

6
.
אלון דותן

5
.
דנה דותן

4
.
גל דותן

3
.
אווה דויטש

2
.
חנה דותן


נגד


נתבעים

1.שלמה אטיאס
2."אחוזת גן עדן"




פסק דין


התובע 1 (להלן: "התובע"), ביקש לקיים אירוע נופש משפחתי למשפחתו המורחבת, ובכלל זה בהשתתפות אמו, אחיו, ילדיו, בנות זוגם ובני משפחותיהם – 16 נפשות בסך הכל. התובע נתקל בפרסום של הנתבע 1 ("הנתבע") בקשר עם מקום אירוח בשם "אחוזת גן עדן"
בישוב שדות מיכה אותו מפעיל הנתבע. לאחר שיצר קשר עם הנתבע, הגיע התובע יחד עם רעייתו, התובעת 2, לבקר במקום המיועד בשדות מיכה. לטענת התובע, לאחר שהתרשמו מהמקום ווידאו שהוא מתאים לצרכיהם, נעשה הסכם בין הצדדים במסגרתו הוסכם כי התובעים יתארחו במקום בסוף שבוע מסוים שחל כחודש ושבוע לאחר מכן בתמורה לסך של 7,600 ₪. זמן קצר לאחר מכן שלח התובע, כך לטענתו, אישור הזמנה חתום בפקס שאליו צירף, לדרישת הנתבע, אישור על תשלום מקדמה לנתבע, על דרך של העברה בנקאית לחשבון הנתבע. לטענת התובע הוא פעל לוודא את קבלת המסמכים בידי הנתבע ואף חזר והתקשר לנתבע ימים ספורים לפני הנופש המיועד לוודא שהכל כשורה. ביום חמישי המיועד, בשעות הצהריים, הגיעו התובע ורעייתו למקום, אלא שאז נאמר להם, לתדהמתם, כי אין אפשרות לקבלם משום שהמקום מיועד לאירוע שבת חתן של אחרים שנקבע לסוף השבוע.

טענת הנתבע היא כי בין הצדדים לא נעשה הסכם. לטענתו, מי שמבקש להתארח אצלו נדרש לשלוח לו טופס הזמנה חתום ואישור על תשלום המקדמה, אולם הסכם האירוח מתגבש רק לאחר שהוא – הנתבע – מאשר את קבלת האמור, חותם על טופס ההזמנה ומטביע את חותמת העסק לצד חתימתו. לטענתו הבהיר דברים אלה גם לתובע ולרעייתו. התובעים טוענים כי בין הצדדים נעשה הסכם מחייב. לטענתם, הדברים הוסכמו בבירור בסיום הביקור המקדים שערכו אצל הנתבע; כי סמוך לאחר מכן שולמה המקדמה, והתובע אף וידא מספר פעמים עם הנתבע את קבלת המסמכים וכי הכל כשורה. לטענת התובעים, הנתבע מעולם לא אמר להם שההסכמה כפופה לחתימה של הנתבע או להטבעת חותמת על ידו.

בדיון היום שמעתי את עדות התובע, את עדות רעייתו ואת עדות הנתבע. בנסיבות העניין ראיתי להעדיף באופן מובהק את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבע. עדות הנתבע עוררה סימני שאלה. היא התאפיינה בהגזמה. בחלקה היתה מתחמקת. לא היה בה משום הסבר לתמונה שעלתה מראיות התובעים. עדות התובע ועדות רעייתו היו, לעומת זאת, מהימנות עלי. מעדות התובע עלה בבירור כי נערך באורח מדוקדק לחופשה המשפחתית שאותה אירגן. טענתו כי שלח לנתבע את ההזמנה החתומה על ידו ואת אישור ההפקדה בקשר עם תשלום המקדמה, נתמכה באישור שהציג בדבר משלוח פקס מיום 10.9.12 – ימים ספורים לאחר הביקור המקדים במקום – למספר הפקס המשמש את הנתבע (ת/1). גם טענתו כי שוחח לאחר מכן עם הנתבע על מנת לוודא את קבלת המסמכים נתמכה בתדפיס פירוט שיחות הטלפון למספר הטלפון הנייד של הנתבע, הן מבוקר אותו היום (מספר פעמים – על מנת לקבל טופס הזמנה קריא לאחר שהטופס הקודם שנשלח אליו לא היה קריא) והן ממועד סמוך למשלוח הפקס האמור (ת/2). בפי הנתבע לא היו הסברים כלשהם לראיות אלה. בסופו של יום לא הכחיש הנתבע את קיומן של שיחות הטלפון אליו. הנתבע גם לא הכחיש, בסופם של דברים, כי התובע התקשר אליו גם בתחילת השבוע שבסופו נועדה להתקיים החופשה המשפחתית על מנת לוודא שהכל כשורה (שיחות שנתמכו אף הן בפלט שהוצג (ת/3)). כל שעשה הנתבע היה לפטור שיחות אלה באמירה סתמית ומוגזמת לפיה הוא מקבל אלפי שיחות ביום ולפיה לתובע "אין חוזה" והתובע לא ביקש כי הנתבע יחתום על גבי הטופס שנשלח אליו. טענתו הכללית של הנתבע כאילו אמר לתובע בשלב כלשהו שנדרשת חתימת הנתבע וחותמתו על מנת שההתקשרות תשתכלל, איננה מהימנה ואינה סבירה בנסיבות העניין. נוכח התנהלותו הכללית של התובע, האופן המדוקדק בו נערך לחופשה, האסמכתאות שהציג לתמיכה בטענותיו בדבר הווידוא הטלפוני שערך, אין זה מסתבר כלל כי לוּ נאמר לו שנדרשת פעולה כלשהי כאמור לשם השלמת ההתקשרות, לא היה פועל לעשותה. תשלום המקדמה והעובדה שכל המשפחה המורחבת עשתה פעמיה למקום האירוח ביום המיועד, מעידה אף היא בבירור, כי המצג שהוצג לתובע על ידי הנתבע – הן לכתחילה והן בשיחות הטלפון בהמשך הדרך - היה של הסכמה שלמה ובלתי מותנית. בפי הנתבע אף לא היה הסבר לכך שקיבל את המקדמה לחשבונו למעלה מחודש לפני היום המיועד, וטענתו כי לא ידע על כך, אינה מתיישבת עם נכונותו להשיבהּ לידי התובע מיד כאשר הגיע

התובע למקום האירוח, ואף מבלי שבדק – כך לדבריו – אם שולמה בפועל. התמונה העולה היא כי ככל הנראה בשל תקלה או חוסר סדר בעסקו של הנתבע, לא רשם הנתבע ברישומיו את דבר ההתקשרות עם התובעים וכי עניין זה הוא שגרם להתרחשויות שבאו לאחר מכן.
על יסוד כל אלה, המסקנה היא כי יש לקבל את גרסת התובעים ולקבוע כי בין הצדדים נעשה הסכם לפיו התחייב הנתבע להעמיד לרשותם את מקום האירוח אותו הוא מפעיל במועד המוסכם. משסירב הנתבע לעשות כן, הפר את החוזה באופן המקים לתובעים זכות לפיצויים.

כמו כן, כפי שנראה להלן, יש לקבל את טענות התובעים בדבר הנזקים שנגרמו להם.

ראש הנזק הראשון לו טענו התובעים הוא אובדן יום העבודה של חלק מבני המשפחה. כפי שהוכח, משסירב הנתבע לקבל את התובעים נאלצו הללו לחפש, בלחץ זמן ומעכשיו לעכשיו, מקום אירוח חלופי על מנת "להציל" את סוף השבוע המשפחתי המתוכנן. בסופו של דבר עלה בידם לאתר מקום חלופי בצפון הארץ, סמוך לנהריה. התובעים הצליחו להגיע למקום החלופי רק בשעות הערב המאוחרות וזאת הן בשל פרק הזמן שנדרש לאתר מקום חלופי והן בשל המרחק. ברי כי לצורך חופשה שמתחילה בשעות הערב המאוחרות של יום חמישי לא היו התובעים נדרשים ליטול יום חופש ומדובר בנזק עליו הם זכאים לפיצוי. משהתובעים הציגו אסמכתאות מפורטות לעניין הפסדי ההשתכרות שנגרמו למי מהם, ומשהנתבע לא העלה כל טענה בעניין, יש לפסוק לתובעים את הסכום הנתבע – 3,317 ₪.

ראש הנזק השני שנתבע – עניינו העלויות הנוספות שנגרמו לתובעים בשל הצורך של כל אחת מהמשפחות לנסוע מרחק ניכר, אל המקום החילופי. סכום הפיצוי הנתבע בהקשר זה – 3520 ₪ - נוטה, לדעתי, לצד הגבוה. בשים לב למרחק הנסיעה ולזמן הנסיעה לצפון, ולכך שמדובר בחמישה כלי רכב, סבורני כי יש להעמיד את סכום הפיצוי בראש זה, על דרך האומדנא, על סך של 2,000 ₪.

התובעים עתרו לפצותם גם בגין חלק מהמזון שרכשו ואשר בשל ההתרחשויות והעובדה שהגיעו למקום החלופי רק בשעות הערב המאוחרות נאלצו לזורקו. אף שבעניין זה לא הציגו התובעים אסמכתאות, גרסתם היתה מהימנה עלי. הסכום שנתבע על ידם – 500 ₪ - בשים לב להסברים שניתנו על ידם, למספר בני המשפחה שאמורים היו להשתתף בחופשה, ולכך שמדובר בחלק מפריטי המזון שנרכשו בלבד – מקובל עלי.

אשר לנזק הבלתי ממוני – בהקשר זה יש להביא בחשבון את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לתובעים, אשר תכננו מראש חופשה משפחתית מורחבת וגילו רק בעת שהגיעו למקום כי לא יוכלו להוציאה לפועל. כן יש לתת את הדעת ללחץ, המתח והטרחה היתרה שנגרמה בשל הצורך לאתר באורח מיידי מקום חלופי לקבוצה גדולה, עניין שאיננו פשוט ומובן מאליו. בנוסף, נתתי דעתי לסירובו של הנתבע להתיר לתובעים לשהות במקום ולו לפרק זמן של 24 שעות, דבר שהיה אפשרי עד לתחילת האירוע המוזמן האחר, ואשר יכול היה להקטין את נזקם של התובעים, דבר שהנתבע בחר שלא לעשותו. על יסוד כל אלה, ובשים לב לכך שהתובעים הם עשרה במספר, הסך הנתבע – 7,500 ₪ - אף הוא סביר בעיני.
נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת. הנתבע 1 ישלם לתובעים סך של 13,317 ₪ (הוא סך כל הסכומים שפורטו לעיל), בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ₪. משהנתבעת 2 אינה אישיות משפטית – תימחק התביעה נגדה.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

אפשרות לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום,
כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 18688-04/13 אליעזר דותן, נעם דותן, מיטל דותן ואח' נ' שלמה אטיאס, "אחוזת גן עדן" (פורסם ב-ֽ 26/12/2013)