פסקי דין על מילה בואיץ |

47591-06/13 עתמ     25/12/2013




עתמ 47591-06/13 מילה בואיץ נ' מדינת ישראל








בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

בפני
כב' השופטת רחל ברקאי
עת"מ 47591-06-13

25 דצמבר 2013



בעניין:
העותר

מילה בואיץ
, ת.ז. 310854385
ע"י ב"כ עו"ד חיים מכלוף


נגד

המשיבה

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד אביבה חצרוני
– פמ"ד אזרחי



פסק דין


1.
בפני
עתירת העותר במסגרתה ביקש את התערבות בית המשפט בהחלטת המשיב, מיום 6.12.12, שלא להשיב לידיו רישיונות לכלי ירייה פרטיים, באופן בו יורה בית המשפט למשיב ליתן לו רישיונות מתאימים לנשיאת כלי נשק, באופן אשר יאפשר לו להמשיך ולהחזיר בכלי הירייה אותם החזיק, לטענתו, מזה כ-17 שנים.

2.
העותר עובד משנת 1998 כמהנדס תעשיה וניהול במפעל מנועי בית שמש וכהשלמת הכנסה עובד במשמרת ב' כמאבטח. העותר בן 61, גרוש ואב לשתי בנות, יליד יגוסלביה ובעברו רקע צבאי בצבא הסרבי.

3.
העותר החזיק באקדח זיג זאואר ובאקדח סי זאד משנת 1995, בהתאם להיתר כדין. ביום 25.12.10 נהג העותר בהיותו תחת השפעת משקה משכר.
בחודש ינואר 2011 התקבלה המלצת משטרת ישראל לביטול רישיונות כלי הירייה של העותר בגין "תיק המב"ד".
ביום 17.1.11, שלחה המשיבה אל העותר מכתב התלייה לרישיונות כלי הירייה וביום 20.3.11 הפקיד העותר אקדח מסוג סי זאד בתחנת משטרת קרית גת.
ביום 21.3.11, בוטלו רישיונותיו של העותר לשני כלי הירייה והודעה על כך נשלחה אליו. ביום 14.6.11 שלחה המשיבה למשטרת ישראל ולעותר הודעה לפיה מחזיק העותר בכלי ירייה נוסף בניגוד לחוק, הכוונה היתה לאקדח מספר 2067 סי זאד.
ביום 11.8.11, נשלחו מכתבים בשנית למשטרת ישראל ולעותר כתזכורת לכך שהעותר מחזיק כלי נזק בניגוד לחוק מאחר והרישיון שהיה בידיו בוטל.
ביום 7.11.11 הודיע העותר שהאקדח נשוא התכתובת הופקד במשטרת ישראל, כבר ביום 25.12.10, ובעקבות מכתב זה נדרש הוא להציג אישור על הפקדת הנשק.
אין חולק כי רק ביום 25.6.12 הפקיד העותר את האקדח השני נשוא ההתכתבות.

4.
עוד קודם לכן, ביום 6.6.12, הודה העותר, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן אשר הוגש נגדו, לבית המשפט השלום, בכל הנוגע לאירוע של נהיגה בשכרות, ולאחר שהורשע על פי הודאתו נדון הוא לשל"צ, התחייבות כספית, פיקוח שירות מבחן ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של 10.5 חודשים.
לאחר הדיון בבית המשפט לנוכח הודעת הפרקליטה כי העותר הפקיד כלי נשק אחד הפקיד העותר את כלי הנשק השני, הכל כמפורט בסעיף 5 לעיל.

5.
ביום 16.7.12, הגיש העותר בקשה לרישיון כלי ירייה. בקשתו נדחתה עקב אי עמידה בתבחינים ואי המלצת משטרת ישראל.
ביום 31.8.12 הוגש ערר בפני
הממונה וערר זה נדחה בהחלטה מיום 6.12.12.
במסגרת החלטה זו נקבעו הדברים הבאים: "העורר החזיק בשני כלי ירייה ללא רישיון תקף, מאז אוקטובר 2010 ועד מועד הפקדתם במשטרה בחודש מרץ 2011 ובחודש יוני 2012, תוך שהפר את תנאי הרישיון עבר על החוק. הפקדת כלי הירייה וביטול הרישיון בחודש ינואר 2011 הינו רק על המלצת המשטרה בגין מב"ד – החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה. בקשתו של העורר לחדש את הרישיונות נבחנה מחדש על ידי הרשות המוסמכת, בתגובת המשטרה במסמך 82879812 מיום 20.11.12 המשטרה חוזרת בה מסירובה לאור חלוף הזמן ממועד האירועים ועד היום. הוועדה רואה בחומרה יתרה החזקת כלי ירייה ללא רישיון תקף ובניגוד לחוק. העורר החזיק משנת 1995 בשני כלי הירייה מסוג אקדח, בגין תבחיני העבר, כיום תבחין "משמר", שאינו מהווה תבחין למתן או חידוש רישיון אלא מהווה המשך החזקת כלי הירייה למי שמחזיקו כחוק. משהתבטל הרישיון מחויבת הרשות המוסמכת לבדוק את זכאותו של המבקש לרישיון בהתאם למדיניות ולתבחינים התקפים. קטיעת רצף החזקת כלי הירייה תבחין משמר אינו יכול להוות המשך להחזקת כלי הירייה בידי העורר".

6.
החלטה זו, מיום 6.12.12, היא נשוא העתירה העומדת בפני
. אקדים ואומר כי דין העתירה להידחות מחמת שיהוי ניכר בהגשתה.
תקנה 3 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000, קובעת כי עתירה תוגש בתוך 45 ימים מיום מתן החלטת הרשות ובית המשפט רשאי להאריך מועד אם ראה הצדקה לכך.

בנסיבות דנן, השתהה העותר בהגשת עתירתו, והגיש אותה רק בחודש יוני 2013, כ- 6 חודשים לאחר מתן ההחלטה בעניינו. בהעדר כל
הצדקה עניינית לעיכוב בהגשת העתירה ובנסיבות בהן מצבו הכלכלי של העותר אינו יכול להוות נסיבה מיוחדת להארכת מועד לצורך הגשת העתירה, לא נותר לי אלא להורות על דחיית העתירה על הסף.

7.
מעבר לנדרש, ואף לגופו של עניין, אין מקום להיעתר לעתירה נוכח העדר פסול או פגם בהחלטת וועדת הערר שקבעה כי נוכח העדר רצף ברישיון החזקת כלי הירייה יש לבחון זכאותו של המבקש לרישיון להחזקת נשק בהתאם למדיניות ולתבחינים התקפים נכון למועד הגשת הבקשה ואין לקבוע רצף החזקה.

8.
בהינתן האמור העתירה נדחית.
ככל שמבקש העותר לקבל רישיון להחזקת נשק עליו למצות ההליך מחדש על פי התבחינים הקיימים.
הובהר לעותר כי אין באמור כדי לחסום דרכו לקבלת רישיון מוגבל להחזקת כלי ירייה לצורכי עבודה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.



ניתן היום,
כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 47591-06/13 מילה בואיץ נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 25/12/2013)