פסקי דין על אורן גזל אייל

2622-09/13 תתע     31/12/2013




תתע 2622-09/13 מדינת ישראל נ' אורן גזל אייל








בית משפט השלום לתעבורה בחיפה



תת"ע 2622-09-13 מדינת ישראל
נ' גזל אייל




בפני

כב' השופט שלמה בנג'ו


בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה



נגד


אורן גזל אייל



הנאשם


הכרעת דין


כמצוות סעיף 182 לחסד"פ הנני מודיע כי הנאשם זכאי בדינו.

1.
הנאשם הובא לדין בשל כך שביום 27.8.2013 בשעה 12:25, בצומת הרחובות התשבי – נשיא בחיפה, נהג ברכב ולא ציית לתמרור 301, בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת.

2.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.
המאשימה העידה את השוטר עורך הדו"ח, רס"ב האני חיר, אשר העיד כי נהג בניידת משטרתית ברח' הנשיא, בנתיב הימני מבין שני נתיבים במקום, כשהרמזור שבכיוון נסיעתו דלק ירוק. משמאלו, בנתיב השמאלי, נסע רכב אחר. כשהתקרב לצומת התשבי-נשיא, יצא בפתאומיות רכבו של הנאשם כשהוא אינו עוצר ואינו מאט, ולא נותן זכות קדימה לרכב המשטרתי בו נהג השוטר. הדבר גרם לשוטר להאט ולסטות לנתיב השמאלי, הוא כרז לנאשם לעצור במרכז הכרמל, הסביר לו את העבירה שביצע, וזה לדבריו, אמר לו: "אני מצטער, רציתי להוציא את הילדה מביה"ס והיא מחכה לי. טעות שלי. אין לי עבירות".

4.
הנאשם, כפר בגרסתו של השוטר. הוא הסביר כי יצא מרח' התשבי, ראה את הניידת עומדת ברמזור בשד' הנשיא, פנה ימינה לשד' הנשיא תוך שהוא מאט, אך לא עוצר. הוא הדגיש, כי הבחין היטב בניידת המשטרתית, אך היא עמדה ברמזור האדום בעת שפנה ימינה, הוא לא גרם לה להאט. מיד לאחר מכן הניידת נסעה אחריו, ואחרי מס' שניות שמע את השוטר כורז לו לעצור. הוא עצר בתחנת אוטובוס סמוכה, שמע את טענת השוטר שטען כלפיו, כי לא נתן לו זכות קדימה אך כפר בפני
ו בכך. באשר לתגובה שנרשמה מפיו בדוח, אמר כי הוא לא אמר לשוטר שהוא 'מצטער' וזו 'טעות שלו' כפי שנרשם בתגובה, אלא הוא אמר לו שהוא לא ביצע שום עבירה. לא היתה שיחה ארוכה, כי הוא חסם את הכביש כאשר פנה אליו השוטר. רק לאחר מכן, נעמדו אחד אחרי השני בתחנת האוטובוס. הנאשם היה עם בנותיו אותה עת. הוא יצא אל השוטר, וכאשר עשה זאת, הפעיל וידאו באייפון לתיעוד הדברים. לדבריו, השוטר התחיל לרשום את הדוח עוד לפני שהוא הגיע אליו. כשדיבר איתו, המשיך ורשם השוטר את הדוח, אך הוא לא ראה מה נרשם. עוד אמר, כי לא ידע שנרשמה תגובתו כפי שנרשמה. הנאשם הגיש לביהמ"ש התקן נייד, הכולל את סרטון הוידאו ובו הקלטת השיחה עם השוטר, וכן תמליל השיחה (נ/2).

דיון והכרעה:

5.
השאלה העובדתית, שעלי להכריע בה, ואשר הינה מהותית לאישום המיוחס לנאשם, לאור גרסאות הצדדים, היא, האם השוטר עמד ברמזור כטענת הנאשם או נסע נסיעה רצופה כטענת השוטר? בעניין זה, כאמור, גרסאות הצדדים חלוקות. השוטר טוען כי נסע נסיעה רציפה בשד' הנשיא, לאחר התחלפות הרמזור לירוק, ואילו הנאשם טוען שהשוטר עמד ברמזור, מאחר ולהערכתו דלק אור אדום ברמזור שבכיוון נסיעת השוטר, ורק לאחר שהנאשם פנה ימינה והשתלב בתנועה, השוטר היה מאחוריו וכרז לו לעצור.

6.
בבחינת הגרסאות שבפני
ביהמ"ש והערכתן יש לקחת בחשבון שמדובר בעדות יחידה (מטעם התביעה) והשוטר אינו עד ראיה במובן השגרתי, שכן, בד"כ שוטרי תנועה שרושמים דוחות לנהגים, מעידים על ביצוע עבירת תנועה כגון: נהג עובר באדום, לא עוצר בעצור וכו', ומתארים את אופן ביצוע העבירה, כמי שהשקיפו עליה מהצד. במקרה דנן, השוטר הוא גם עד ראיה לביצוע העבירה והינו גם הנהג שכלפיו נעברה העבירה. לכן, אם כאשר מדובר בעדות מול עדות, מצווה ביהמ"ש לבחון, בזהירות רבה את העדות המפלילה, היחידה, אל מול גרסת הנאשם, קל וחומר כאשר מדובר במי שנעברה כלפיו העבירה.

7.
משמיעת הראיות עולה, כי היו שתי אינטראקציות בין השוטר לנאשם: הראשונה, קצרה, כאשר השוטר עמד במקביל לנאשם, לאחר שכרז לו וביקש ממנו לעמוד בצד. הנאשם היה על נתיב הנסיעה שלו והשוטר עמד בניידת משמאלו, וזאת מיד לאחר שהנאשם יצא מהצומת ופנה ימינה. בין השניים היו חילופי דברים, והשוטר ביקש מהנאשם לעמוד בצד הדרך. האינטראקציה השניה היתה מיד לאחר מכן, כאשר השניים עומדים בתחנת האוטובוס הסמוכה לצומת והנאשם ניגש לשוטר, הפעם היה מצויד במכשיר הקלטה, ובין השניים התנהל שיג ושיח ארוך יותר אודות האירוע. בשני המפגשים הללו הוחלפו בין הצדדים דברים. על חשיבות עובדה זו אעמוד להלן.

8.
השוטר טוען, כי הנאשם הודה בביצוע העבירה במעמד הדוח. בתגובה לביצוע העבירה במעמד רישום הדוח רשם את תגובת הנאשם לפיה הנאשם אמר לו "אני מצטער" "טעות שלי" "אין לי עבירות". השוטר הפנה לכך בעדותו בבית המשפט, כראיה לכך שהנאשם אכן ביצע את העבירה, ואף הודה בכך ב'זמן אמת', ולכן ביקש ממנו את סליחתו. הנאשם כפר בכך, והעיד כי לא אמר את הדברים הללו, אלא אמר לשוטר, כי הוא צריך להוציא את בתו מביה"ס.

9.
אל מול גרסאות הצדדים, מצויה בחומר הראיות, ראיה אובייקטיבית, בדמות סרטון וידאו של חלקו הארי של האירוע, שצילם הנאשם, במפגש השני בין השניים, המשקף באופן ישיר את תכני השיח בין השוטר לנאשם.

10.
מצפיה ושמיעת הקולות בסרטון עולה, כי הנאשם פנה לשוטר, ואמר לו: "תשמע, אתם עמדתם... אני לא הייתי לוקח שום סיכון. אני הייתי עם הבת שלי בת ה- 5, אתם עמדתם ברמזור". השוטר, משיב לו: "לא אדוני אני יצאתי הרמזור התחלף יצאתי ואתה באת מימין". אולם, לאחר שהנאשם עומד בנחרצות על טענתו, כי השוטר עדיין לא יצא מהרמזור, משיב לו השוטר: "חוץ מזה, למה אתה לא מאט". יצוין, כי במהלך השיחה הזו, נוכח כפירת הנאשם וטענתו כי השוטר טרם יצא הרמזור, לא משיב לו
השוטר, את מה שטבעי ביותר היה שיאמר לו, כי לפני דקות ספורות התוודה בפני
ו (כטענת השוטר) ואמר לו שזו טעות שלו (של הנאשם) ושיסלח לו. ביהמ"ש שיתף את השוטר בתמיהתו כיצד זה יתכן שבהקלטת האירוע לא נשמע הנאשם מתוודה על ביצוע העבירה, ומבקש סליחה, כפי שרשם השוטר בתגובת נהג, או אז, הבהיר השוטר, כי הודיה זו של הנאשם היתה במפגש הראשון ביניהם, שאז לא הקליט הנאשם את השיחה, והוא רשם בסוף האירוע את התגובה הראשונית של הנאשם ולא מצא לרשום את תגובתו המאוחרת יותר כי לא ניתן לרשום את כל מה שהנהג אומר.

11.
יוצא איפוא, כי השוטר לא תיעד באופן מדוייק ונכון כרונולוגית את תגובות הנאשם כסדרן, בהתאם להשתלשלות האירוע, ואת העובדה שהיו שני מפגשים בין השניים, האחד 'על הכביש' כשעמד עם הניידת במקביל לנאשם, שאז לטענתו הנאשם התוודה בפני
ו שביצע את העבירה, והמפגש השני, כאשר עמדו השניים בתחנת האוטובוס, שאז הנאשם כפר בביצוע העבירה וטען בפני
ו כי הוא (השוטר) עמד ברמזור כשהנאשם ביצע את הפניה.



12.
בנוסף, במפגש השני, במעמד רישום הדוח, נשמע הנאשם מעמת את השוטר וטוען בפני
ו כי הוא לא ביצע עבירה כי השוטר היה עדין ברמזור ובתגובה לטענה הזו, עונה לו השוטר: "חוץ מזה למה אתה לא מאט". גם בנקודה זו ביקש ביהמ"ש מהשוטר הבהרות במהלך חקירתו הנגדית, מדוע לא עימת השוטר את הנאשם עם הודייתו שביצע עבירה אך לפני מס' דקות, אך השוטר בחר שלא להשיב עניינית לשאלה, והסתפק בהפניה לתגובת הנהג.

13.
התרשמותו של ביהמ"ש לאור גרסאות הצדדים, שמיעה וצפיה בסרטון היא, שהשוטר החל בנסיעתו על שד' הנשיא, בדיוק כאשר הנאשם היה תוך כדי השלמת הפניה ימינה מרח' התשבי לשד' הנשיא. לכן, הנאשם, שראה את הניידת עומדת, פירש זאת כעמידה במקום עקב הרמזור האדום ויצא, שכן התמרור שבכיוון נסיעתו מחייב אותו להאט ולתת זכות קדימה. השוטר שבדיוק באותה נקודת זמן פתח בנסיעה, והיה הראשון בטור המכוניות, סבר שעל הנאשם היה לעצור, ולצפות שהתנועה תתחיל לזרום, והיה עליו לאפשר לניידת לעבור ורק אז לבצע את הפניה.

14.
ממצאים אלה, מתיישבים היטב עם מה שביהמ"ש שמע בקלטת כאשר השוטר חוזר ואומר לנאשם: "חוץ מזה למה אתה לא מאט". כאשר ישנה הקלטה המתעדת בזמן אמת את הדברים וביהמ"ש מתרשם, לא רק מהתוכן המילולי בשיח שבין השניים, אלא גם מאופן אמירת הדברים, יש משקל רב לכך. בהקלטה שומעים את העימות של הנאשם עם השוטר, כיצד הנאשם מסביר לו שלא ביצע את העבירה, כופר בפני
ו שהוא לא האט, ואומר לו שהוא עמד ברמזור ולא היה בנסיעה רציפה. בתגובת הנהג שרשם השוטר, מציין השוטר התבטאויות שעולות כדי ראשית הודיה ואף הודיה ברורה בעבירה המיוחסת לנאשם. בעימות המילולי שהיה בין השניים, מצופה היה שהשוטר יאמר לנאשם, כי הוא אישר בפני
שביצע את העבירה, שכן זה מכבר, הודה בכך בפני
ו (לטענת השוטר) ואמר לו, לכאורה, "טעות שלי, אני מצטער". תגובה זו מצד השוטר היתה מחויבת המציאות, באופן ספונטני וטבעי. אלא שבהקלטה לא נשמע השוטר אומר מילה וחצי מילה בעניין זה, ולא סתר את הדברים שהטיח בו הנאשם. השוטר הסביר זאת בכך שהיו שתי אינטראקציות בין השניים: האחת, כאשר עמד במקביל אליו ואמר לו את דבר העבירה, שאז הנאשם, שלא היה מצוייד במכשיר הקלטה, אמר לו "טעות שלי אני מצטער"; והמפגש השני כאשר הנאשם ידע שהוא הולך לקבל דוח, וניגש לשוטר עם מכשיר הקלטה, שאז תכנן מה לומר ומה לא לומר. דבריו של השוטר אכן שובי לב, אך עדיין אינם שוללים את הציפיה הטבעית המתבקשת משוטר, שלמעשה, פועל כמו חוקר באותו רגע, שיטיח בפני
הנאשם ויאמר לו: "הרגע אמרת לי מצטער, וטעות שלי, אז איך אתה עכשיו טוען שאני עמדתי ברמזור". בנוסף, עלה מעדותו של השוטר, כי הוא רשם בתגובה חלקים מהתגובה הראשונה, שנובעים מהמפגש הראשון בין השניים, וחלקים מהתגובה השניה, שנובעים מהמפגש השני בין שניים, ויצר מעין תמהיל סלקטיבי של דברים שאמר לו הנאשם. אכן, צודק השוטר כי לא ניתן לרשום בתגובת הנהג את כל השיח בין השניים, לכל אורך רישום הדוח, אך בוודאי שאין לבחור רק את הקטעים המפלילים ולרשום אותם בדוח, ולהותיר דברים אחרים, שפועלים לזכות הנאשם, בחוץ. בנוסף, ראוי היה שהשוטר יתעד את שני המפגשים, ויחלק את תגובת הנהג וירשום, תגובה ראשונה כאשר עמד ויצטט את תכניה ויציין כי נאמרה כאשר עמד בכביש מולו, ותגובה שניה נאמרה במעמד רישום הדוח. כך יהיה ניתן לאתר בזמן את התגובות ולהבין את האירוע כסדרו על פי השתלשלותו הכרונולוגית. דבר זה יבטיח את מהימנות הגרסה לה טוען השוטר, ויאפשר לביהמ"ש לקבוע ממצאי מהימנות על אדנים איתנים, שכן, יש לזכור, כי במשפט פלילי עסקינן. ברם, משלא פעל השוטר בהתאם לכללים אלה, לא יוכל ביהמ"ש לקבוע דבר וחצי דבר על יסוד תגובת הנהג.

15.
בנוסף, לאור הספק ביחס לעמידת השוטר ברמזור, כפי שבא לידי ביטוי בסרטון ומגרסתו המהוססת של השוטר בפני
י, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

זכות ערעור
תוך 45 יום מהיום.
ניתנה היום,
כ"ח טבת תשע"ד , 31 דצמבר 2013, במעמד הצדדים









תתע בית משפט לתעבורה 2622-09/13 מדינת ישראל נ' אורן גזל אייל (פורסם ב-ֽ 31/12/2013)