פסקי דין על אריאלה עזריה-ברקוביץ | פסקי דין על סיון ברקוביץ |

27513-10/12 העז     29/12/2013




העז 27513-10/12 מדינת ישראל נ' אריאלה עזריה-ברקוביץ, סיון ברקוביץ








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

הע"ז 27513-10-12

29 דצמבר 2013
לפני כב' השופטת דלית גילה


המאשימה
:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד חגית רונן ואח'

-

הנאשמים
:
1. אריאלה עזריה-ברקוביץ
, ת.ז. 22294383
2. סיון ברקוביץ
, ת.ז. 69032001
ע"י ב"כ עו"ד יאיר דוד

החלטה

ביום 17.9.13, דחיתי בקשות מקדמיות של הנאשמים, לרבות לעניין "אכיפה בררנית" (להלן: הבקשה הראשונה), מטעמים המפורטים בהחלטה הנ"ל, תוך שהשארתי אפשרות להעלאת טענות של "הגנה מן הצדק", בשלבים מאוחרים יותר.
בישיבה שהתקיימה ביום 1.10.13 - תחת להשיב לאישום - חזרו הנאשמים והעלו בקשה מקדמית, לחייב את המאשימה לחשוף ראיות הקשורות למקרים אחרים, הקשורים לאישי ציבור שנזכרו על-ידם בבקשה הראשונה, על מנת שניתן יהיה לברר את טענתם לאכיפה בררנית ואת השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה להגיש כתב אישום כנגד בן-זוג - דוגמת הנאשם 2 לפנינו - כדי לאפשר להם להכין את הגנתם, לאחר הבנה, אם ננקטה כאן אכיפה בררנית, אם לאו (להלן: הבקשה המקורית).
ניתנה למאשימה, לבקשתה, אפשרות להשיב בכתב לשאלה, האם יש חומר נוסף שניתן להעביר לרשות הסנגור. תגובת המאשימה לבקשה המקורית, הוגשה ביום 16.10.13, שם אבחנו את המקרים בהתאם לראיות, וציינו, כי
"הגישה כתבי אישום רבים כנגד שועי הארץ ואזרחים רבים אחרים ... לעיתים כנגד שני בני זוג ולעיתים כנגד אחד מבני הזוג - הכל בהתאם לראיות."
[ס' 30 לתגובה], משכך - התנגדו להעברת חומר נוסף לידי הנאשמים. ביום 20.11.13 - במהלך "שבתון" בו אני נמצאת - הוגשה
"בקשה למתן החלטה בבקשה לעיון בחומר החקירה"
, אשר הינה, למעשה, תשובה ארוכה לתגובת המאשימה וטיעונים נרחבים בנושא חשיפת חומר נוסף (להלן: הבקשה הנוספת); וביום 18.12.13, הוגשה תגובת המאשימה לבקשה הנוספת.
לאחר שעברתי על שלל טיעוני הצדדים, דעתי היא, כי דין הבקשות להידחות.
צודקת ב"כ המאשימה, כי טענת הנאשמים, כאילו הגשת האישום במקרה זה נגד נאשם 2, שהוא בעלה של נאשמת 1, מהווה אכיפה בררנית לעומת אי הגשת כתב אישום נגד שר הביטחון או היועץ המשפטי לממשלה, במקרים בהם פורסם בתקשורת, כי הוגש כתב אישום נגד נשותיהם, אין בה די כדי להרחיב את חובת גילוי "חומר החקירה", כך שתכלול במקרה שלפנינו גם את חומר החקירה מהתיקים ההם. יפים לעניין זה דברים שהובאו בפסיקה שצוינה ע"י ב"כ המאשימה בתגובתה לבקשה המקורית, מהם לומדים, כי טענות "סתמיות" בדבר אכיפה סלקטיבית שאינה עניינית או הנעשית ממניעים פסולים, אין די בהן ודומה, כי זקוקים לראשית ראיה, למצער, ולו כדי להראות שהבקשה לא נועדה לשם "דיג". שהרי, לא כל חומר המבוקש ע"י נאשם הינו בגדר "חומר חקירה" ויש מקרים בהם המסגרת המתאימה לבירור הבקשה היא אחרת, כגון הליך לפי חוק חופש המידע.
כפי שנפסק, חשיפת חומר חקירה עקב טענה של אכיפה בררנית, חייבת לצלוח תחילה את המשוכה של הצגת קבוצת השוויון, עמה נמנה מי שמעלה את טענת האכיפה הבררנית; אחר כך יש לבדוק - במקרים בהם, אכן, לא נאכף החוק באותה מידה כלפי כל מי שנמנה עם אותה קבוצת שוויון - כיצד לאבחן מצבים של אכיפה בררנית פסולה ממצבים רגילים ולגיטימיים של אכיפה חלקית, מטעמי מגבלת משאבים וסדרי עדיפויות; ולבסוף, יש לבחון את הנטל הראייתי על המעלה טענה של אכיפה בררנית, במיוחד במשפט הפלילי [ראו: ע"פ 8551/11 סלכגי נ' מ.י. (12.8.2012), פסק-דינה של כב' השופטת דפנה ברק-ארז (במאגר ממוחשב)].
בהיעדר כל ראשית ראיה לקבוצת שוויון נטענת, לבד מאזכורם של שני אישי ציבור, אשר הוגשו כתבי אישום נגד נשותיהם ולא נגדם, אין בטיעוני הנאשמים כל תשתית שתצדיק את בחירת המסלול של גילוי "חומר חקירה", כביכול, להבדיל ממסלולים אחרים הפתוחים בידי הנאשמים, כדי לקבל מידע לתמיכה בטענתם הערטילאית.
לא זו אף זו, בבקשה הנוספת שהגישו הנאשמים, כביכול לשם מתן החלטה בבקשתם המקורית, לקבל חומר חקירה ביחס לשני אישי הציבור הנ"ל - הוסיפו וביקשו עוד 4 סוגים שונים של מסמכים, וזה ההיקף הנדרש בבקשתם הנוספת [ס' 13, שם]:
"1.
העתקים של כתבי אישום שהוגשו בשלוש השנים האחרונות כנגד שני בני זוג (ולא אחד מהם) בבית בו נמצא/ה העובד/ת הזר/ה.
2.
העתקים של כתבי אישום שהוגשו בגין העסקת עובד זר ללא היתר, בלבד וללא כל נסיבה מחמירה נוספת, חלף פנייה בדרך המנהלית.
3.
מידע סטטיסטי בדבר מספר כתבי האישום והקנסות המנהליים שהוטלו בגין עבירות של העסקת עובדים זרים במשק-בית בין השנים 2010-2012 תוך פירוט מועד ביצוע העבירה ומועד נקיטת הליך האכיפה (הגשת כתב אישום / הטלת קנס מנהלי).
4.
הנחיות היועמ"ש של משרד התמ"ת מיום 18.5.08 שנשלחו לממונה על התביעה בתחום עובדים זרים במשרד התמ"ת, שם נקבעו קריטריונים לנקיטות הליך פלילי יזום חלף קנס מנהלי בעבירות לפי חוק עובדים זרים
[ההדגשה במקור]
. ודוק: הדרישה היא להנחיות ספציפיות אלו כלשונן, ולא להנחיות המאוחרות שיצאו מאותו גורם מיום 18.1.12.
5.
חומרי החקירה ב'פרשת פריאל' וב'פרשת ווינשטיין'."
משמעות הדברים, כאמור, כי הוגשה, למעשה, בקשה שונה ורחבה יותר, מזו אשר עלתה בדיון שלפני, ולא היה זה ראוי להכתירה בכותרת לקבלת החלטה בבקשה המקורית, ולא לפי מהותה האמיתית - בקשה חדשה, נוספת ומורחבת, לגילוי מסמכים - דבר שהצדיק בקשת רשות, ואף התייחסות מפורשת, חדשה ונוספת של המאשימה. הבקשה הנוספת של הנאשמים קיבלה התייחסות בתגובת ב"כ המאשימה, מיום 18.12.13, בה הדגישה, כי מדובר בבקשה נוספת לקבלת חומר חקירה, שהינה כללית ולא ממוקדת, ולבד מההנחיות על פיהן פועלת המאשימה, אשר צורפו זה מכבר לתגובתה לביטול כתב האישום וזכו להתייחסות גם בהחלטתי הקודמת - נראה, כי הבקשות דנן הינן בגדר ערעור על ההחלטה ההיא.
רשימת המסמכים שביקשו הנאשמים בבקשתם, כוללת גם דרישה לריכוז נתונים, אשר ספק אם מצויים, ככאלה, בידי המאשימה, ולטעמי - היריעה הרחבה שמבקשים להקיף בבקשה הנוספת תומכת, דווקא, במסקנה שלא מדובר בחומר שיש להגדירו כחומר חקירה בענייננו, וראוי היה לנסות להשיגו בדרך אחרת [השוו: עפ"א (ארצי) 29798-10-11 מ. י. נ' עמית ופריאל (22.4.13), כב' השופט סופר (במאגר ממוחשב), שם נדון מצב בו נמסרו נתונים בתשובה לפניה אל הממונה לפי חוק חופש המידע במשרד הפנים, ועל יסוד זה נקבע, כי עמדו בנטל הראיה הראשונית, להראות רלבנטיות].
הבקשה המקורית והבקשה הנוספת - נדחות. המשך הדיון במועד הקבוע זה מכבר.

ניתנה היום, 29/12/14 (כ"ו בטבת תשע"ד), בהעדר הצדדים, ותישלח אליהם.








העז בית דין אזורי לעבודה 27513-10/12 מדינת ישראל נ' אריאלה עזריה-ברקוביץ, סיון ברקוביץ (פורסם ב-ֽ 29/12/2013)