פסקי דין על תמר הראל | פסקי דין על עיסאם עזב | פסקי דין על יונס עזב | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

18690-11/13 רתק     02/01/2014




רתק 18690-11/13 תמר הראל נ' עיסאם עזב, יונס עזב, היועץ המשפטי לממשלה








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רת"ק 18690-11-13 הראל נ' עזב ואח'




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
1

בפני

כב' השופט
חננאל שרעבי


המבקשת

תמר הראל

ת.ז.
09883182


נגד


המשיבים

1. עיסאם עזב
2.
יונס עזב

3. היועץ המשפטי לממשלה




החלטה


1.
בפני
י בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

2.
טוענת המבקשת בתמיכה לבקשתה כדלקמן:

א.
סיכויי הערעור טובים.
ב.
מצבה הכלכלי קשה בהתאם למסמכים שצרפה.

3.
בתגובתם לבקשה מציינים המשיבים כדלקמן:

א.
המשיבים 1-2 טוענים כי המבקשת לא צירפה פרטים מספיקים על הכנסה שלה ו/או של רכושה ו/או של בני משפחתה הגרים עמה ו/או על תוכניות חסכון, קופות גמל וניירות ערך.

כמו כן המבקשת לא מסרה פרטים על הקצבאות שהיא מקבלת מהמל"ל וגם לא על מסמכים בכל הקשור לפנסיה חודשית שמקבלת בעקבות עבודת בעלה המנוח במשטרה או בצה"ל.

כמו כן המבקשת לא הצהירה כי פנתה בבקשה לעזרה מבני משפחה או קרובים ואלה נמנעו מלתת לה עזרה זאת.

בנוסף – סיכויי הערעור אינם גבוהים.

ב.
המשיב 3 השאיר למעשה ההחלטה בבקשה
לפטור מאגרה לשיקול דעת בית המשפט.

4.
בתשובתה לבקשה חזרה למעשה המבקשת על טענתה למצב כלכלי קשה תוך שהוסיפה כדלקמן:

א.
היא כבת 74 שנים, אלמנה מזה 25 שנים.
ב.
יש לה בן בגיל 34 שנים המתגורר בגרמניה מזה 11 שנים. יש לה בת נשואה גרה בפרדס חנה.
ג.
היא גרה בבית שירשה מהוריה לפני שנים רבות בבנימינה.
ד.
אין ברשותה נכסים אחרים.
ה.
אין לה פנסיה, קופות גמל, תוכניות חסכון או ניירות ערך.
ו.
הכנסתה היחידה היא קבצת ביטוח לאומי הכוללת גם השלמת הכנסה, מזה גם צריכה לשלם הוצאות מחיה ותרופות.

דיון והכרעה

5.
ההלכה היא כי לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים:

א.
להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

ב.
להראות שההליך מגלה עילה.

6.
תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת כדלקמן:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור
מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

7.
במקרה דנן לא שוכנעתי כי עסקינן במבקשת שמצבה הכלכלי כה קשה עד שיש מקום לפטור אותה מאגרה מהטעמים הבאים:

א.
למבקשת בית מגורים בבנימינה, שניתן לה להניח כי ערכו יקר. היינו המבקשת היא בעלת רכוש.

ב.
עיון בדפי הבנק שצרפה המבקשת לבקשתה מלמד כי היא עושה שימוש בכרטיס אשראי מסוג ויזה לאומי, בסכומים ניכרים מדי חודש, שלכאורה אינם תואמים את מצבה הכלכלי הקשה הנטען (חודש מרץ 2013- 5,171 ₪; חודש אפריל 2013 – 3,923 ₪; חודש מאי 2013 – 4,703 ₪ ועוד).

ג.
ישנן הפקדות כספים לחשבון המבקשת, כעולה מדפי הבנק שצרפה, בסכומים שמקורם אינו במל"ל, ושאינם מוסברים.

למשל ביום 2.5.13 – הפקדה של 4,000 ₪. ביום 12.7.13 – הפקדה של 2,000 ₪. ביום 5.8.13 – הפקדה של 8,600 ₪ (על דפי הבנק שצורפו נרשם בכתב יד בסמוך
לרישום הפקדה זו כי "קיבלתי מהמשפחה בכדי לכסות הלוואה שנשאה ריבית גבוהה").

הפקדות אלה מלמדות לכאורה כי למבקשת מקורות הכנסה מעבר לקצבת מל"ל, והיא יכולה להיעזר גם במקורות אלה לתשלום האגרה.

ד.
באשר לסיכויי הערעור – עיון בפסק הדין מלמד כי לפחות חלקו מבוסס על מהימנות העדים שהעידו, נקודה שערכאת הערעור ממעטת ברגיל להתערב. לכן אומר בזהירות ראויה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.

8.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה הבקשה לפטור מאגרה בגין רשות ערעור זו.
(בנקודה זו אוסיף ואציין כי ככל שתקבל המבקשת רשות ערעור, ויוגש ערעור על פסק הדין תקבל פטור מאגרה בהתאם לתקנה 20(28) לתקנות האגרות, הקובעת כי לא תשולם אגרה בעד "ערעור על

פסק דין
של בית משפט לתביעות קטנות לאחר קבלת רשות ערעור")

9.
כעת אבחן את הבקשה לפטור מערבון.

10.
בדיון בבקשה לפטור מעירבון על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים כדלקמן:

א.
העדר יכולת כלכלית להפקיד העירבון.
ב.
עליו לשכנע בדבר סיכויי הערעור.
ראה לעניין זה – ברמ 8076/13, בולקינג נ' עיריית ת"א ואח' (החלטתה של כב' השופטת דפנה ברק-ארז מיום 31.12.13 – פורסם במאגר נבו).

11.
לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני
בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו הנתמכים במסמכים מתאימים.

ראה בעניין זה – רע"א 10498/06, מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ, בפירוק נ' עירית ת"א (פורסם במאגר נבו).

12.
בנוסף, על המבקש פטור מעירבון להראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו.

ראה בענין זה – ע"א 6860/09, ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (פורסם במאגר נבו).

13.
בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון בית המשפט ייתן משקל לשני שיקולים נוגדים.

מחד – זכות הגישה
לערכאות המהווה עקרון יסוד במשפטנו ולפיו אין לנעול את שערי בית המשפט בפני
מי שידו אינה משגת לשלם את ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך.

מאידך – הצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא יוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד כשהמבקש מערער על

פסק דין
שניתן על ידי ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעתו.
14.
במקרה דנן, כפי שציינתי לעיל, לא שוכנעתי כי מצבה הכלכלי של המבקשת הוא בכי רע.
אוסיף ואציין, כי לצורך הפקדות הערבון, אף היתה צריכה המבקשת לעשות מאמץ לפנות לבני משפחה קרובים, כמו בנה ובתה, או לחבר שעזר לה בעבודות השיפוצים בסכום של עשרות אלפי שקלים (השיפוצים נשוא בקשת הערעור) על מנת שיעזרו בגיוס סכום הערבון.
המבקשת לא עשתה כן ואף לא התייחסה בבקשתה למצבם הכלכלי של ילדיה ואפשרויות העזרה שלהם.

15.
בנסיבות אלה, ולנוכח סיכויי הערעור שאינם גבוהים (כפי שכבר ציינתי לעיל), העדפתי את האינטרס של המשיבים כי אם במידה ותידחה בקשת רשות הערעור יהיה להם מניין לגבות את הוצאותיהם, בגין עירובם בהליך שיפוטי שכשל בערכאה הראשונה (ברמ 8076/13 המוזכר לעיל).

16.
לאור כל זאת אני דוחה הבקשה לפטור מערבון.

17.
אני מורה למבקשת לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון שייקבע לא יאוחר מיום 2.2.14, שאם לא כן תימחק בקשת רשות הערעור.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.



החלטתי ניתנה על ידי כרשם בית המשפט המחוזי בחיפה.


ניתנה היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.








רתק בית משפט מחוזי 18690-11/13 תמר הראל נ' עיסאם עזב, יונס עזב, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 02/01/2014)