פסקי דין על מאיר פרחן | פסקי דין על נבעת תהלה פרחן |

26396-03/10 פ     29/12/2013




פ 26396-03/10 מדינת ישראל נ' מאיר פרחן, נבעת תהלה פרחן




לך






בית משפט השלום ברחובות
ת"פ 26396-03-10 מדינת ישראל
נ' פרחן ואח'


29 דצמבר 2013







בפני
כב' השופטת שרון קיסר



המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשמים
1. מאיר פרחן

2. נבעת תהלה פרחן

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד שמי לוי
הנאשמת 2 בעצמה
ב"כ הנאשמת 2 עו"ד יעל מסיקה

<#3#>
גזר דין
מבוא
1.
הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה, לאחר ניהול חלק ניכר מההוכחות, בעובדות כתב האישום, בעבירות כדלקמן: החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, לפי סעיפים 61(ה) + 62(ב)(3) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007; החזקת חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה כדי לעשות עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, לפי סעיפים 61(ו)+62(ג) לחוק זכות יוצרים; 2 עבירות של עיסוק במכירת עותק מפר של יצירה, לפי סעיפים 61(ג)+62(ב)(1) לחוק זכות יוצרים.
2.
על פי האישום הראשון בכתב האישום, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עובר ליום 29.7.09, החזיקו הנאשמים בביתם שני מחשבים כאשר אחד מהם בעל 12 צורבים, שייעודם עשיית עותקים של יצירות הנתונות לזכות יוצרים לשם מסחר.
ביום 29.7.2009, החזיקו הנאשמים בביתם 4268 תקליטורים ועליהם העתקות מפרות של יצירות הנתונות לזכות יוצרים. כן החזיקו הנאשמים רשימת הזמנות לתקליטורים בהתאם לבקשה של לקוחות. כן יוחס לנאשם 1 באישום זה, כי עשה עותקים מפרים של יצירות לשם מסחר בהם.
על פי האישום השני בכתב האישום, בסמוך לחודש מאי 2009, בבית חולים אסף הרופא, הציגה הנאשמת למכירה בדוכן ממכר תקליטורים, במספר שאינו ידוע למאשימה, ועליהם העתקות מפרות של יצירות הנתונות לזכות יוצרים.
באותו מעמד, מכרה הנאשמת לאסתר משעניה שטרית מספר תקליטורים מפרים. הנאשמת בקשה מאסתר את מספר הטלפון וכתובת האימייל שלה, ומאותו מועד נהגה הנאשמת לשלוח לאסתר, באמצעות המייל, הצעה לקניית תקליטורים מפרים. לאחר חילופי מיילים, אסתר קנתה מהנאשמת בשתי הזדמנויות נוספות, 3 תקליטורים מפרים של סרטים בכל פעם, במחיר של 10 ₪ לכל תקליטור מפר.
על פי האישום השלישי בכתב האישום, בחודשים ינואר עד יולי 2009, הגיעה הנאשמת אחת לשבוע לעיריית ראשון לציון, על מנת למכור תקליטורים שעליהם העתקות מפרות של יצירות הנתונות לזכות יוצרים. במהלך אותה תקופה, במספר הזדמנויות, מכרה הנאשמת תקליטורים מפרים לבת חן מקייטן במחיר של 10 ₪ לתקליטור. במהלך אותה תקופה, נהגה הנאשמת לשלוח הודעות
sms
לבת חן ובמסגרתן הודיעה לה מתי היא מגיעה לעירייה למכור תקליטורים.
3.
במועד הטיעונים לעונש, ביקשה הנאשמת לצרף תיק נוסף שתלוי ועומד נגדה, ת"פ 21075-04-12 (בית משפט השלום באשקלון), הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק זה, והורשעה בעבירות כדלקמן: החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, לפי סעיף 62 (ב)(3) לחוק זכות יוצרים; עיסוק במכירה והפצה של עותק מפר של יצירה לפי סעיף 62(ב)(1) לחוק זכות יוצרים; מכירה והפצה של טובים תוך הפרת סימני מסחר, לפי סעיף 60(א)(3) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972; החזקת טובין שסומנו תוך הפרת סימני מסחר, לפי סעיף 60(א)(4) לפקודת סימני מסחר; מכירה של עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי, לפי סעיף 62(ב)(2) לחוק זכות יוצרים.
על פי כתב האישום המתוקן בת"פ 21075-04-12, ביום 24.8.10, החזיקה הנאשמת בפסטיבל "בריזה" אשקלון, גן לאומי, 2432 עותקים של תקליטורים הנושאים העתקות מפירות של כ-269 יצירות סרטים שונות ויצירות מוזיקליות.
כן יוחס לה כי בנסיבות אלה, מכרה או הציעה למכירה את התקליטורים המזויפים, במחיר של 10 ₪ לתקליטור.
4.
עובר לטיעונים לעונש, עתרה הסנגורית לקבלת תסקיר מבחן בעניינה של הנאשמת, ובהסכמת המאשימה, נעתרתי לבקשה.

תסקיר המבחן

5.
בתסקיר המבחן שהוגש בעניינה של הנאשמת, פורטו בהרחבה נסיבותיה הקשות ביותר של הנאשמת, מצבה הנפשי הקשה, ומצבו של בנה הקטן.
צוין, כי הנאשמת גרושה ואם לבן כבן 8, אינה עובדת, ומאובחנת כבעלת אישיות גבולית, שהינה הפרעה כרונית המאופיינת בתנודות קיצוניות במצבי רוח, נעה בין תחושת מאניה ודיכאון, ומטופלת במרפאה לבריאות הנפש ברחובות.
צוין עוד, כי הנאשמת בת להורים גרושים, אשר סובלים מבעיות נפשיות. אחיה של הנאשמת נרצח בהיותה בת 8, אחותה מאובחנת כסובלת מפיגור ומתגוררת עם האם, ואח נוסף סובל אף הוא מפיגור קל.
הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד, אולם במהלך השנים החליפה מספר רב של מסגרות לימוד, ובכלל זה מסגרת חוץ ביתית ומשפחת אומנה. בגיל המתאים התגייסה לצה"ל. מאז שחרורה ערכה מספר רב של ניסיונות להשתלבות תעסוקתית, בכלל זה גם פתיחת עסקים עצמאיים, אולם ללא הצלחה, ועל רקע זה נקלעה לחובות כבדים עימם מתמודדת גם כיום.
בהיותה בגיל 32 נישאה. בעלה דאז, שהינו שותפה לעבירות, היה בעל עסק עצמאי ובהמשך נקלע לחובות. לאחר כשנה ילדה את בנם, ולאחר הלידה סבלה מדיכאון שלאחר לידה ואף אושפזה בכפייה. בהמשך הומלץ על אשפוז יום, כאשר היא מקבלת טיפול תרופתי אנטי דכאוני,
ואחת לתקופה חלה הידרדרות במצבה והיא פונה מיוזמתה ומתאשפזת לתקופות קצרות.
זאת ועוד, אף בנה בן ה-8 של הנאשמת מאובחן כסובל מאוטיזם, וזקוק לסיוע בשילוב חברתי ומעקב פסיכיאטרי הכולל טיפול תרופתי.
באשר לביצוע העבירות בהן הורשעה הנאשמת, צוין כי הנאשמת לוקחת אחריות מלאה על ביצוען, מבינה את הפסול במעשיה ולדבריה מאז שנת 2010 הפסיקה כל פעילות עוברת חוק. הנאשמת קשרה את ביצוע העבירות למצבה הכלכלי הדחוק ולצורך בקבלת מענה זמין ומהיר למצוקה זאת, ובנוסף שיתפה את קצינת המבחן כי עיסוק זה איפשר לה לנהל אורח חיים חסר מחויבות, שכן היא יכולה הייתה לעבוד מספר מצומצם של שעות ללא קביעות ובהתאם למצבה הנפשי. כן צוין כי הנאשמת ערה לבעייתיות שבהתנהלותה, לנזק שגרמה לאומנים ולפגיעה בזכויות יוצרים. במהלך האיבחון גילתה אחריות, שיתפה פעולה בהתאם ליכולותיה והביאה מסמכים כנדרש. ניכר כי מבינה היטב את האיסור בהתנהגותה עוברת החוק, אולם בכל הקשור למצבה הנפשי המורכב, עדיין מפגינה אי יציבות, כאשר היא נמצאת היום בשלבים של הבנת מחלתה והשלמה עם משמעות הקשיים הנפשיים על האופן בו מנהלת חייה. עוד צוין בתסקיר כי מאינפורמציה שהתקבלה מהעובדת הסוציאלית עולה כי הנאשמת החלה בהליך שיקום של דיור מוגן לבודדים, משתפת פעולה, בעלת יכולות רבות ומוטיבציה לשיקום, ונמצאת בעיצומו של תהליך גיבוש מטרות שיקומיות בכל תחומי החיים, כולל תעסוקה.
שירות המבחן ציין כגורמי סיכון, את העובדה כי הנאשמת סובלת מהפרעת אישיות המאופיינת בחוסר עקביות, קושי להסתגל למסגרות, נטייה להיכנס למצבי לחץ והיותה נעדרת גורמי תמיכה משפחתיים.
כגורמי סיכוי ציין את יכולתה לקחת אחריות מלאה על התנהגותה והתנהלותה עוברת החוק, את הבנתה בצורך בעריכת שינוי בכל תחומי חייה, העובדה כי היא אוחזת בעמדות פרו חברתיות לביצוע עבירות על החוק, משולבת בטיפול המתאים לצרכיה, משתפת פעולה בטיפול, העובדה כי היא נוטלת טיפול תרופתי כנדרש ממצבה, וכי היא מתגוררת בדיור מוגן וזכאית ל"סל שיקום" מטעם המוסד לביטוח לאומי.
לסיכום, בשקלול הגורמים שפורטו בתסקיר, מעריך שירות המבחן כי לנאשמת יכולת להפיק תועלת מקשר טיפולי עם מסגרות באופן וולונטרי, וכנדרש ממצבה. המפגש עם שירות המבחן מהווה איום ויכול לגרום לסדק במידת יכולתה להתגייס ולשתף פעולה עם הגורמים עימם היא בקשר היום, ועל כן שירות המבחן איננו ממליץ על העמדתה בפיקוח שירות המבחן, אשר לדבריו יכול לגרום לבלבול וליצור חווית מתח נוספת. לצד זאת, בשל התרשמותם מהיותה של הנאשמת מורתעת מההליך המשפטי ומהליכים קודמים שננקטו נגדה, ממליץ שירות המבחן על סיום ההליך נגדה בענישה מותנית. להערכתם, ולהערכת גורמי הטיפול, כל ענישה קונקרטית יותר דוגמת מאסר, גם בעבודות שירות, עשוי לפגוע בתהליך השיקומי אותו עוברת, ועשוי לגרום לרגרסיה במצבה הנפשי ואף להוביל לאשפוז.

ראיות לעונש

6.
המאשימה הגישה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשמת, ממנו עולה כי לנאשמת הרשעה קודמת אחת בעבירת אלימות משנת 2008, בגינה הוטל עליה מאסר מותנה.
7.
הנאשמת הגישה מסמכים רבים, מהמרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב; מהמרכז הקהילתי לבריאות הנפש – יחידה לילדים ונוער; מד"ר בינדר גבריאלה, מומחית בפסיכיאטריה של הילד המתבגר; וממכון ארז, לשירותים פסיכולוגיים בע"מ ומהמרכז הקהילתי לבריאות הנפש, הנוגעים למצבה הנפשי ולמצבו של בנה.
ממסמכים רבים אלה עולה, כי בנה של הנאשמת הופנה למרכז הקהילתי בשל בעיות קשות, המפורטות בהרחבה במסמכים. נוכח העובדה כי הוא איננו מקבל מענה לצרכיו במסגרת הלימודים בה הוא לומד, הוא הופנה למסגרת חינוכית מיוחדת המתאימה לצרכיו. כן עולה מהמסמכים כי בשל בעיותיו, חש הבן פחד, נצמד לנאשמת, חש תלות כלפיה, חש פחד להיות לבד, כאשר עולה כי הנאשמת קשובה לו ומצליחה להרגיעו לזמנים קצרים.
עוד עולים מהמסמכים הקשיים הרבים בגידולו, העובדה כי לבסוף אובחן הבן כסובל מאוטיזם, והעובדה כי עליו לשהות במסגרת מיוחדת, לקבל טיפול פסיכולוגי, לקבל טיפול של קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, להמשיך במעקב פסיכיאטרי הכולל טיפול תרופתי.
כן הוגשו מסמכים המלמדים על מצבה הנפשי של הנאשמת, המקשה על תפקודה בבית, מקשה עליה להחזיק מעמד במקומות עבודה ועל כן היא זקוקה לשיקום תעסוקתי.
מהמסמכים עולה עוד כי התמודדותה של הנאשמת עם בנה תופסת חלק מרכזי משגרת יומה.
כן עולה מהמסמכים מצבה הכלכלי הקשה של הנאשמת, אשר איננה עובדת משנת 2008, מתקיימת על קצבת ביטוח לאומי ומזונות, ועליה לשלם חובות רבים. כן צוין כי היא תלויה כלכלית באמה, אשר משלמת לה את שכר הדירה.

טענות הצדדים

8.
התובע הדגיש את חומרת העבירות אותן ביצעה הנאשמת ואת ריבוין, כפי שמפורט במספר אישומים בשני כתבי האישום שבעובדותיהם הודתה.
לטענתו, מתחם העונש ההולם את העבירות שבצעה הנאשמת נע בין 4 חודשי מאסר בפועל לבין שנת מאסר בפועל.
התובע הדגיש כי מדובר בעבירות מתוכננות מראש, אשר בוצעו במשך תקופה ארוכה של שנה וחצי, וכי מדובר היה בעיסוק ממנו התפרנסה הנאשמת ואשר נמשך גם לאחר שהנאשמת נחקרה במשטרה. כן הדגיש כי על אף שבאישום הראשון לא יוחס לנאשמת כי עשתה העתק מפר, וכי עבירה זו יוחסה לנאשם 1 בלבד, הרי שהיא הורשעה בכך שהחזיקה כמות אדירה של דיסקים וצורבים, וכי מהאישומים האחרים ניתן ללמוד כי זה היה עיסוקה, כי היא התפרנסה מכך באותה עת ועל כן העבירות בוצעו מתוך מטרת רווח כלכלי. התובע הדגיש עוד את הנזק הרב, המסחרי והכלכלי, שנגרם לבעלי הזכויות.
לעניין נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה הפנה התובע לכך שהנאשמת בעלת עבר פלילי, כי על אף שחלף זמן המאשימה לא השתהתה בהגשת כתב האישום וכי הזמן חלף בשל ניהול ההליכים, בין היתר על ידי הנאשמת, אשר ניהלה הוכחות כמעט עד תום בטרם החליטה להודות. עוד ציין כי הנאשמת לא פיצתה את בעלי הזכויות.
לסיכום טוען התובע, כי על אף שהמאשימה לא התעלמה מהאמור בתסקיר שירות המבחן, המלצת שירות המבחן אינה מידתית ואין לקבלה, כאשר שירות המבחן אמון על האינטרס השיקומי בלבד, ואילו על בית המשפט לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים.
נוכח העובדה כי מהתסקיר עולה כי אין לשקול ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, עותר התובע לכך שבית המשפט יטיל על הנאשמת מאסר בפועל בתוך המתחם אותו ציינה, מאסר מותנה, קנס משמעותי ופיצוי לבעלי הזכויות.
התובע הפנה לפסיקה התומכת, לטענתו, בטענותיו, והמלמדת על החומרה הרבה שיש לייחס לעבירות בהן הורשעה הנאשמת ועל כך שיש מקום לענישה מרתיעה על מבצעי עבירות אלה.
9.
הסנגורית עתרה לכך שבית המשפט יקבל את המלצת שירות המבחן ויטיל על הנאשמת מאסר מותנה ורכיב כספי מתון בלבד.
הסנגורית הדגישה את נסיבות חייה הקשות מאד והמיוחדות של הנאשמת, הן בעבר והן בהווה, את מצבה הנפשי, האישי והכלכלי, כפי שפורט בתסקיר המבחן, ובמסמכים רבים שהוגשו מטעם הנאשמת.
עוד טענה הסנגורית כי אין לזקוף לחובתה של הנאשמת את ניהול ההוכחות בתיק, שכן מלכתחילה היא הייתה מעוניינת להודות ולהגיע להסדר טיעון, ואולם נוכח העובדה שהמאשימה התנתה את ההסדר בכך שאף הנאשם יודה, המתינה הנאשמת עד לסיום מועד ההוכחות שאז החליטה להודות בכתב האישום כפי שהוא.
הסנגורית הפנתה לכך שמניהול ההוכחות עלתה מערכת היחסים המורכבת שבין שני הנאשמים, ומצבה הנפשי של הנאשמת במהלך האירועים, כפי שעלה מעדויות השוטרים שהגיעו לביתם של הנאשמים, אשר אף שקלו להזמין ניידת מד"א בשל מצבה של הנאשמת.
כן ציינה כי על אף שהנאשמת הודתה בהחזקה משותפת של הדיסקים והמחשבים נשוא האישום הראשון, נוכח מצבה הנפשי והכלכלי, ומערכת היחסים שהייתה בינה לבין הנאשם 1, אשר הואשם ביצירת ההעתקים המפרים, לא ניתן לומר כי הייתה לה שליטה אמיתית על כך וכי היא הייתה במצב בו יכולה הייתה לומר לבעלה להוציא את הרכוש והציוד האמור מביתם. עוד הפנתה הסנגורית לעניין זה לכך שהנאשמת, בחקירתה, אף לא ידעה להשיב לשאלת החוקר אם חתמה על הסכם השכירות של דירתה. אף לעניין האישומים המיוחסים לה בנוגע למכירת ההעתקים המפרים, הפנתה לכך שאחת העדות העידה כי הנאשם היה צמוד לנאשמת כל העת.
הסנגורית הוסיפה כי לאחרונה, על אף מצבה הנפשי והכלכלי, ונסיבותיה הקשות, עושה הנאשמת מאמצים לשקם את חייה, הן בכך שהגישה תביעת גירושין, והן בכך שפנתה לקבלת דיור במסגרת מרפא לנפש ונעזרת בסל שיקום, שבמסגרתו מקבלת סיוע בתפקוד יומיומי בבית. כפי שעולה מתסקיר המבחן, הנאשמת בעלת מוטיבציה להשתקם בעזרת הגורמים השונים המסייעים לה.
עוד הפנתה הסנגורית להודאתה של הנאשמת, אשר לקחה באופן אמיתי אחריות על מעשיה;
למצבו של בנה של הנאשמת, ולקשר ההדוק שלו עם אמו, כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו מטעמה; ולכך שעל אף מצבה הקשה, היא מהווה גורם תומך לבני משפחתה המורחבת, אשר כאמור בתסקיר, סובלים אף הם מבעיות קשות שונות.
לטענת הסנגורית, בנסיבות המקרה, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בדרך של עבודות שירות.
הסנגורית הפנתה לכך שעל פי התסקיר, אף מאסר בדרך של עבודות שירות יכול לגרום לנסיגה במצבה של הנאשמת ואף לאשפוז, וכי עצם הודייתה, והעובדה כי הודאה זו תסייע בתביעה אזרחית שככל הנראה תוגש נגדה, די בה כדי להרתיעה מלבצע עבירות נוספות בעתיד.
10.
הנאשמת בדברה האחרון תיארה אף היא בהרחבה, תוך כדי בכי, את נסיבות חייה הקשות, בעבר ובהווה, את הקשיים הרבים בהם נתקלה, את מצבה הנפשי הקשה, את מצבה הכלכלי הקשה, ואת מצבו של בנה. היא הביעה חרטה כנה על מעשיה, ציינה כי עשתה זאת ממצוקה כה קשה עד כי חשה כי אם לא תפרנס את עצמה בצורה זו לא תוכל לשרוד, וכדבריה "זה או זה או למות". כן ציינה את המאמצים שהיא עושה בכדי להשתקם ולקבל עזרה מהגורמים השונים.

דיון והכרעה

11.
הנאשמת הורשעה בעבירות אשר יוחסו לה בשני כתבי אישום שונים, בעבירות רבות ומגוונות על חוק זכות יוצרים ופקודת סימני מסחר, הכוללות החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, החזקת חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה כדי לעשות עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, עיסוק במכירת עותק מפר של יצירה, מכירה והפצה של טובים תוך הפרת סימני מסחר, החזקת טובין שסומנו תוך הפרת סימני מסחר, ומכירה של עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי.
12.
את העבירות בצעה הנאשמת על פני תקופה ארוכה של כשנה וחצי, בחלק מהמקרים ביחד עם בעלה, כאשר היא המשיכה בביצוען אף לאחר שנחקרה במשטרה. בנוסף,
היא החזיקה בידיה ברשימות תפוצה, ויצרה קשר עם מי שמכרה לה יצירות, על מנת להמשיך במעשיה. מדבריה ומהעבירות בהן הורשעה, עולה כי היא התפרנסה מכך במשך מספר שנים.
13.
לעניין חומרתן של עבירות אלה, והאינטרסים הנפגעים מביצוען, יפים דבריו של כב' השופט דרויאן, אשר מקובלים עליי, בת"פ (תל אביב יפו) 13023-10-11 מדינת ישראל
נ' אסף בן דוד (8.8.2013):
"זכויות היוצרים מוגנות בקביעת עבירות בחוק, היוצרות מספר מעגלי הגנה סביבן – החל באיסור המכירה ממש, דרך ענישת העיסוק והמכירה, ועד האיסור הנוגע לעצם ההחזקה של העותקים המפרים. איסורים אלו באים להגן על הערך המוגן המרכזי – זכותו של היוצר ליהנות מפרי עמלו על-דרך קבלת התמלוגים המגיעים לו. כך נקבע כבר בע"פ 171/57
ויגדורציק נ' מ.י., פ"ד יב
127, 130.
אינטרס הציבור בהגנת זכותו של יוצר הינו מובהק: אם תינטל מבעלי זכויות היוצרים היכולת ליהנות כלכלית מהזכויות, יעלם מניע עיקרי ליצירה ולהפצת היצירות והציבור יאבד את היכולת ליהנות מהיצירות. אמנם, קל ללכת שבי אחר התמונה הרומנטית של יוצר הספון בחדרו (ומוטב משורר בעליית גג) והיצירה פורצת מתוכו ללא קשר לגמול, אך תמונה זו מטעה –
ללא גמול הולם המאפשר השתכרות סבירה, רבים היוצרים שלא יוכלו להתפנות ליצירה;
ללא גמול הולם, לא יוכלו להתקיים המנגנונים המסועפים של יצירה, העתקה, שיווק והפצה של יצירות אלו, אשר חייבות להגיע מהיוצר לצרכן בדרך כלשהי;
בנוסף, רבות הן היצירות שייצורן מחייב מנגנונים יקרים מאוד לעצם מעשה היצירה עצמו. כך הם למשל סרטים, הקלטות מוזיקליות ותוכנות מחשב;
בחלוף השנים הסתבר כי הפגיעה אינה מתמצה ביוצר עצמו, או בבעל הזכות המיידית, אלא היא מתרחבת לפגיעה ממשית בסחר המקומי והבינלאומי. המימדים רחבי ההיקף של ביצוע עבירות מסוג זה הם שהובילו לפגיעה זו, שהוכרה על-ידי בית המשפט העליון כמצדיקים החמרת הענישה לשם הרתעה וראו למשל
רע"פ 1519/03
סויסה נ' מ.י.
[פורסם בנבו]
(2003),
רע"פ 1091/05
עיסאווי נ' מ.י.
[פורסם בנבו]
(2005) ועוד...
בנוסף, יש לזכור כי הכסף המתקבל מייצור והפצה של עותקים מפרים מוצא דרכו לכלכלה השחורה והעבריינית, ומן הסתם משמש להמשך פעילות עבריינית מסוגים שונים".
כן ראו את שנקבע ברע"פ 219/06 נסטסקין נ' מדינת ישראל
(15.1.2006), על ידי בית המשפט העליון
:
"נוכח גל הזיופים, העתקות והעיסוק בהם, השוטף את הארץ בעת האחרונה, נראה, כי יש להוקיע "נורמה" זו מכל וכל, על ידי הרתעה בדמות ענישה משמעותית, אשר תמנע את כדאיותו של עיסוק זה".

14.
לעניין נסיבות הקשורות לביצוע העבירות, יש לשקול לקולא את העובדה כי העבירה החמורה של עשיית
העתקים מפרים, מיוחסת לנאשם 1, ולא לנאשמת שבפני
נו. כן יש לשקול לקולא כי מתסקיר שירות המבחן, מהמסמכים הרבים שהוגשו לעיוני, ומדברי הנאשמת, עולה, כי הסיבות לביצוע העבירה על ידי הנאשמת, היו המצוקה הקשה ביותר אליה נקלעה, כתוצאה מנסיבותיה הקשות והחריגות ביותר של הנאשמת, אשר נבעו ממצבה המשפחתי, הנפשי,
מצבו של בנה, ומצבה הכלכלי הקשה ביותר.

כדבריה של הנאשמת, זה היה "או זה או למות".
15.
עיינתי בפסקי הדין הרבים שהוגשו על ידי הצדדים. בפסקי דין רבים שהוגשו על ידי הסנגורית, במקרים אף חמורים במידה רבה ממקרה זה, בהם הורשעו הנאשמים בעבירות רבות נוספות על העבירות נשוא תיק זה, בהם לנאשמים אף היה עבר פלילי מכביד ואף מאסרים מותנים התלויים ועומדים נגדם, כאשר לעיתים הנאשמים הפרו הוראה חוקית בעת ביצוע העבירות, גזרו בתי המשפט על הנאשמים מאסרים מותנים או צו שירות לתועלת הציבור לצד קנס כספי (ת"פ 1803/08 מדינת ישראל
נ' וייקסל (23.7.2011); ת"פ 6808/01 מדינת ישראל
קוסאשווילי ואח' (27.6.2005); ת"פ 4491/03 מדינת ישראל
נ' נסטסקין ויאצסלב (21.7.2005); ת"פ 2920/01 מדינת ישראל
נ' ברלינסקי שמואל (27.11.2002) ת"פ 4207/09 מדינת ישראל
נ' אברג'יל (5.6.2011), ת"פ 44837-02-10 מדינת ישראל
נ' משה בן יוסף (5.10.2011) ועוד).
16.
כן עיינתי בפסקי הדין שהוגשו לי על ידי המאשימה, ואולם ניתן לאבחן אותם ממקרה זה.
כך, בת"פ 3659/09 מדינת ישראל
נ' כהן ירון (16.10.2006), דובר במקרה חמור מזה שמיוחס לנאשמת. הנאשם במקרה זה הורשע בכך שהקים אולפן ומיני מפעל, בו החזיק 5 כונני מחשב המשמים לצריבת התקליטורים, במקרה אחר החזיק ב-25 עמדות צריבה, ונתפסו ברשותו 6,500 תקליטורים מזויפים. בנוסף הוא הורשע בכך שייצר עותקים מפרים, עבירה בה לא הורשעה הנאשמת. זאת ועוד, כעולה מגזר הדין, הנאשם לא ביצע את העבירות מתוך מצוקה כלכלית, אלא מתוך כדאיות כלכלית בלבד. התסקיר שהוגש בעניינו לא היה חיובי, כאשר ממנו עלה כי הנאשם ראה במעשיו דרך לגיטימית לרווחים זמינים, כי התקשה להטמיע את חומרת מעשיו, וקצינת המבחן הביעה ספק ביחס למידת יכולתו להפנים את חומרת מעשיו, ואף נמנעה מהמלצה בעניינו.
בת"פ (תל אביב יפו) 13023-10-11 מדינת ישראל
נ' אסף בן דוד (8.8.2013), העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות יותר, הן בשל הכמות העצומה שהחזיק הנאשם באותו מקרה בדוכנים, פעם אחר פעם, למשך תקופה ארוכה, ובעיקר נוכח העובדה שהוא ביצע את העבירות אף לאחר שנעצר, הוטלו עליו תנאי שחרור והוא הפר אותם, כאשר בית המשפט התייחס בחומרה רבה לעניין זה באומרו כי "הנאשם הפר את הוראה של בית המשפט שאסרה עליו במפורש לחזור לזירת הפשע, שוק הכרמל, ולחזור ולעסוק בהחזקה ובמכירה של תקליטורים מזויפים. הנאשם הפר איפוא את הוראת בית המשפט במכוון, כשעיניו לבצעו, תוך ביזוי הוראה זו". רק על הפרת ההוראה החוקית קבע בי המשפט מתחם של מאסר בפועל שנע בין שלושה חודשי מאסר ועד שנת מאסר בפועל.
מכל מקום, באותו מקרה בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם, במקרה רגיל וללא נסיבות מיוחדות, של עבירה של החזקת עותקים מפרים, נע בין מאסר מותנה למאסר בן שלושה חודשים לצד קנס משמעותי, ושל עבירה של מכירה ועיסוק בסחר מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בן שישה חודשים.
עם זאת קבע בית המשפט, כי בנסיבות אותו מקרה, מתחם העונש ההולם עבירה של מכירה ועיסוק בסחר של עותקים מפרים נע בין מאסר בן שישה חודשים לשנת מאסר, ומתחם העונש ההולם את העבירה של החזקת עותקים מפרים לשם מסחר, נע בין מאסר בן שלושה חודשים לבין שמונה חודשי מאסר לצד קנס משמעותי.
יצוין, כי על

פסק דין
זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה, למעט נושא של המאסר תמורת הקנס.
17.
נוכח ריבוי העבירות ומשך הזמן הרב בו בוצעו, והעובדה כי הנאשמת המשיכה לבצע אותן גם לאחר שנחקרה במשטרה, היה מקום לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, לבין שנת מאסר. ואולם נוכח נסיבותיה הקשות והחריגות של הנאשמת, שהינן רלוונטיות גם בקביעת מתחם העונש ההולם, שכן הן היו הסיבות שהביאו אותה לבצע את העבירות, כפי שעולה מתסקיר המבחן, מהמסמכים שהוגשו ומדבריה, הרי שאני קובעת שבנסיבות המקרה המיוחד הזה המתחם נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל.
18.
בגזירת העונש המתאים לנאשמת שלפניי, יש לשקול לחומרה את העובדה שבעברה הרשעה בעבירת אלימות, על אף שאין מדובר בעבירות דומות. כן יש לשקול את העובדה כי הנאשמת לא פיצתה את הנפגעים מביצוע העבירות.
19.
עם זאת, קיימים במקרה זה שיקולים רבים ומשמעותיים לקולא. הנאשמת הודתה בביצוע העבירות באופן מלא, לקחה אחריות מלאה על ביצוען, הפנימה את חומרתן ואת הפגיעה בנפגעים מביצועה, והביעה חרטה. על פי החוק, אין לזקוף לחובתה את העובדה שניהלה הוכחות עובר להודאתה, ונוכח החרטה המלאה אותה הביעה על ביצוע העבירות והפנמתה את חומרתן, יש ליתן לשיקול זה משקל רב. כן יש לשקול את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, ואת העובדה כי מאז ביצוען לא המשיכה לבצע עבירות נוספות.

ואולם, השיקול המשמעותי והעיקרי לקולא במקרה דנן, הינו נסיבותיה הקשות של הנאשמת, בעבר ובהווה, שהינן חריגות מאד. שני הוריה של הנאשמת סובלים מבעיות נפשיות, אחיה נרצח, ושני אחיה בעלי פיגור שכלי. בשל כך, היא נאלצה להוות הגורם התומך במשפחתה כל השנים. זאת עשתה, כאשר אף היא בעלת בעיות נפשיות קשות ביותר, אושפזה בכפייה בשלב מסוים, ובהמשך הומלץ על אשפוז יום, כאשר היא מקבלת טיפול תרופתי אנטי דכאוני,
ואחת לתקופה חלה הידרדרות במצבה והיא פונה מיוזמתה ומתאשפזת לתקופות קצרות. זאת ועוד, אף בנה סבל במשך השנים מבעיות קשות, אשר דרשו טיפול צמוד והדוק בו על ידי הנאשמת, הוא נצרך לטיפולים ולמסגרת חינוכית מיוחדת, לאבחונים, לטיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי ותרופתי, והוא אובחן לאחרונה כסובל מאוטיזם. על הנאשמת היה לטפל בו במצבה הנפשי הקשה.
הנאשמת תיארה בפני
י את הקושי הרב שבגידול ילד בעל בעיות כאלה, כאשר אף היא סובלת מבעיות קשות, ונאלצת כל העת אף לתמוך במשפחתה המורחבת, שאף היא בעלת בעיות קשות כמפורט לעיל. על כל זאת יש להוסיף את המצבה הכלכלי הקשה של הנאשמת שהייתה שרויה בחובות קשים ונזקקת לתמיכה וסיוע כלכלי מאמה ומהמדינה.
כן יש לשקול את העובדה כי מתסקיר המבחן עולה כי הנאשמת החלה בהליך שיקום של דיור מוגן לבודדים, משתפת פעולה, בעלת יכולות רבות ומוטיבציה לשיקום, ונמצאת בעיצומו של תהליך גיבוש מטרות שיקומיות בכל תחומי החיים, כולל תעסוקה.
שירות המבחן ציין לעניין זה עוד כי הנאשמת לקחת אחריות מלאה על התנהגותה והתנהלותה עוברת החוק; הבינה את הצורך בעריכת שינוי בכל תחומי חייה; אוחזת בעמדות פרו חברתיות לביצוע עבירות על החוק; משולבת בטיפול המתאים לצרכיה; משתפת פעולה בטיפול; נוטלת טיפול תרופתי כנדרש ממצבה וכי היא מתגוררת בדיור מוגן וזכאית ל"סל שיקום" מטעם המוסד לביטוח לאומי.
עוד יש ליתן משקל להמלצותיו של שירות המבחן, לפיהן, בשל התרשמותם מהיותה של הנאשמת מורתעת מההליך המשפטי ומהליכים קודמים שננקטו נגדה, ממליץ שירות המבחן על סיום ההליך נגדה בענישה מותנית. להערכתם, ולהערכת גורמי הטיפול, כל ענישה קונקרטית יותר דוגמת מאסר, גם בעבודות שירות, עשוי לפגוע בתהליך השיקומי אותו עוברת, ועשוי לגרום לרגרסיה במצבה הנפשי ואף להוביל לאשפוז.
20.
לאחר ששקלתי את כל השיקולים המפורטים לעיל, בשל השיקולים לקולא המיוחדים והחריגים במקרה זה, כמו גם העובדה כי בהודייתה הקלה הנאשמת על נקיטת הליכים אזרחיים נגדה על ידי נפגעי העבירות, אני סבורה שיש מקום לגזור על הנאשמת עונש ברף התחתון של מתחם העונש ההולם. עם זאת, אני מוצאת להטיל עליה גם ענישה קונקרטית בדמות צו שירות לתועלת הציבור בהיקף שעות נמוך.
21.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.
מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבתוך שלוש שנים מהיום לא תעבור עבירה על חוק זכות יוצרים או על
פקודת סימני המסחר.

ב.
קנס כספי בסך
5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשן ביום 1.2.14 והיתר בכל 1 לכל חודש לאחר מכן.
לא יבוצע תשלום כלשהו במועד, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.


ג.
שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות על פי תוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן.

אני קובעת דיון לצורך קבלת תוכנית שרות לתועלת הצבור משרות המבחן ליום 19.1.14 שעה 12:00.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לשרות המבחן.


מובהרת לנאשמת חובת ההתייצבות וכי לא תקבל הזמנה נוספת. עוד מובהר לנאשמת כי במידה ולא תתייצב יוצא כנגדה צו הבאה וניתן יהיה לדון בהעדרה.


זכות ערעור כחוק.


<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"ד, 29/12/2013 במעמד הנוכחים.


שרון קיסר
, שופטת



הוקלד

על

ידי

לימור

שאער






פ בית משפט שלום 26396-03/10 מדינת ישראל נ' מאיר פרחן, נבעת תהלה פרחן (פורסם ב-ֽ 29/12/2013)