פסקי דין על קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים | פסקי דין על איברהים מסרי | פסקי דין על שריף איוב |

32227-01/12 א     05/01/2014




א 32227-01/12 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' איברהים מסרי, שריף איוב








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 32227-01-12








בפני
כבוד השופטת יעל אילני
, סגנית נשיאה



תובע
ת

קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים


נגד


נתבעים

1.איברהים מסרי
2.שריף איוב




פסק דין


1.
לפניי תביעת שיפוי שהגישה "קרנית" לפי סעיף 9 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), בגין תשלומים ששילמה לנפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 12.4.09.

2.
ביום 12.4.09 נהג הנתבע 1 ברכב, פגע בהולך רגל וגרם לפציעתו.


בעת קרות אירוע התאונה היה הנתבע 1 קטין כבן 16 שנים, ולא היה בידו רישיון נהיגה תקף.

3.
הנתבע מס' 2 היה במועד הרלוונטי מעסיקו של הנתבע 1 והמחזיק ברכב, והוא התיר את השימוש ברכב לנתבע 1.

4.
הנתבע מס' 2 לא הגיש כתב הגנה וביום 29.4.12 ניתן נגדו

פסק דין
בהעדר.

5.
נותרה לדיון תביעת קרנית נגד הנתבע מס' 1.

6.
בדיון שהתקיים ביום 5.5.13 הגיעו התובעת והנתבע 1 להסכמה דיונית לפיה יוגשו סיכומים על בסיס העובדות המוסכמות שלהלן:
אין מחלוקת לעניין גובה הנזק.
הנתבע היה קטין (יליד אוגוסט 93).
מוסכם שמעסיקו של הנתבע, בעל המוסך, "אמר לנתבע לנהוג" (כלשון ההסכמה).
מוסכם שלא היה לנתבע רישיון נהיגה.



7.
להשלמת התמונה יצוין כי בגין האירוע הוגש כתב אישום נגד הנתבע 1 (ת.פ 23968-08-09) בו יוחסו לנתבע, בין היתר, עבירות של נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, חוסר פוליסה ונהיגה רשלנית. בהכרעת הדין מיום 4.5.11 נקבע כי הנתבע ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בגמר הדין החליט בית המשפט לנקוט כלפי הנתבע בדרכי טיפול לפי סעיף 26 לחוק הנוער, (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971.

טענות הצדדים

8.
הנתבע 1 טוען כי פעל בתום לב לפי הוראת מעסיקו אשר ביקש ממנו להזיז את הרכב ומסר לו את מפתחותיו לצורך כך. בנסיבות אלה, ובהיותו קטין שנשמע למעסיקו, יש לקבוע כי אחריותו של הנתבע 2 היא מכרעת ויש לפטור את הנתבע 1 מאחריות.

לחילופין טוען הנתבע 1 כי יש להטיל עליו אחריות בשיעור נמוך של כ- 20% לכל היותר ולחייבו בגובה שיעור אחריותו בלבד.

9.
קרנית טוענת כי העובדה שבעת הנהיגה היה הנתבע קטין כבן 16 שנים אינה פוטרת אותו מחבותו לפי סעיף 9 לחוק הפיצויים. בנוסף טוענת קרנית כי אף פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת פטור לאחריות בגין עוולת נזיקין לקטין שגילו פחות מ-12 שנים ולא מעבר לכך.

דיון והכרעה

10.
זכות חזרתה של קרנית לשיפוי בגין הפיצוי ששילמה לנפגע בתאונת דרכים, מעוגנת בסעיף 9(א) לחוק הפיצויים הקובע כדלקמן:
"9. (א) מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר
החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה:

(1) מי שאינו זכאי לפיצויים כאמור בסעיף 7;
(2) מי שאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה, למעט מי שהיה לו ביטוח שנתי שתקפו פג תוך 30 יום לפני התאונה;
(3) בעל הרכב או המחזיק בו כאמור בסעיף 7א.
(ב) חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף קטן (א), תהיה לפי פקודת הנזיקין.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות החזרה של מעורבים בתאונה לפי סעיף 3(ב) בינם לבין עצמם."

הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 9(א)(1) המפנה לסעיף 7, הקובע כי:
"7.
נפגעים אלה אינם זכאים לפי חוק זה:
(1)
...
22תשס"
(3)
מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967".

11.
הנתבע 1 נהג ברכב ללא רישיון. העובדה כי היה קטין בן 16 שנים ועשה כן לבקשת מעסיקו, אינה פוטרת אותו מאחריות לנהיגתו, ומחובת השיפוי כלפי קרנית הקבועה בחוק הפיצויים.

12.
אשר לחלוקת החיוב בין הנתבעים, אין בידי לקבל את טענת הנתבע 1 לפיה יש לחייבו לשלם לקרנית כשיעור חלקו באחריות בלבד.

חבות הצדדים כלפי קרנית היא יחד ולחוד כאשר כל אחד מהם חייב לשפותה על מלוא סכום הפיצויים ששילמה. קביעת חלקו של כל חייב היא אך במישור היחסים שבין החייבים לבין עצמם [ר'
רע"א 10386/08
אטיאס נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
, (פורסם בנבו, 19.4.09)].

13.
על כן, אני קובעת כי הנתבע 1 חייב לשפות את קרנית על מלוא סכום הפיצויים ששילמה.

14.
בכתב ההגנה ביקש הנתבע 1, כטענה חלופית, לקבוע את חלוקת האחריות בין הנתבעים בינם לבין עצמם. על כן, ובהעדר כתב הגנה מטעם הנתבע 2, ראיתי לדון בבקשתו ולקבוע גם את חלוקת האחריות בין הנתבעים.

סעיף 9(ב) לחוק הפיצויים קובע כי "חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף קטן (א) תהיה לפי פקודת הנזיקין". לאור האמור נקבע כי כאשר עומדת לקרנית זכות חזרה כלפי מספר גורמים, אופן חלוקת החבות ביניהם תהיה לפי סעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע כי את החלק היחסי באחריות "יקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק", היינו על פי מבחן האשמה המוסרית [ר' ע"א 483/84 קרנית נ' אברהם, פ"ד מא(4) 754].

כאמור, הנתבע 1 טוען כי נהג ברכב לפי הוראת מעסיקו הוא הנתבע 2, אשר ידע כי לנתבע 1 אין רישיון נהיגה. נוכח קיומם של יחסי עובד מעביד בין הנתבעים על כל המשתמע מכך, ובהיותו צעיר כבן 16 שנים בלבד בעת שהתבקש על ידי מעסיקו לנהוג ברכב, הרי שמקובלת עלי טענת הנתבע 1 כי לנתבע 2 אשם משמעותי.


בנסיבות, ובהתחשב גם בכך שעסקינן, בחלק זה של פסק הדין, ב

פסק דין
בהעדר הגנה,
ראיתי לקבוע כי אחריות הנתבע 2 היא בשיעור של 60%. מובהר שוב כי קביעה זו הינה במישור היחסים שבין הנתבעים בינם לבין עצמם. חבות הנתבע 1 כלפי התובעת היא מלאה.

15.
אשר לסכום התביעה, כאמור הסכימו הצדדים כי אין מחלוקת בשאלת גובה הנזק. התובעת תבעה את הסכום ששילמה לנפגע וכן הוצאות נוספות שהוציאה ובכללם, חקירה, תשלום למד"א, איתור חומר רפואי, והוצאות המומחה הרפואי שמונה בתביעת הנפגע. אני מאשרת את הסכום הנתבע.

סוף דבר

16.
אני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך של 25,692 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (16.1.12). כן ישלם הנתבע 1 לתובעת את האגרה ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ובנוסף שכ"ט עו"ד בסכום של 3,854 ₪.


חבות הנתבע 1 כלפי התובעת הינה יחד ולחוד עם חבות הנתבע 2.

17.
ביחסים שבין הנתבעים לבין עצמם אני מחייבת את הנתבע 1 ב- 40% מסך החיוב, ואת הנתבע 2 ב- 60% ממנו.

הדיון הקבוע ליום 7.1.14 מבוטל.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
בנוסף, המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים באמצעות הפקס ותוודא טלפונית קבלתו וקבלת ההודעה בדבר ביטול הדיון.

ניתן היום,
ד' שבט תשע"ד, 05 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.







א בית משפט שלום 32227-01/12 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' איברהים מסרי, שריף איוב (פורסם ב-ֽ 05/01/2014)