פסקי דין על דוד טרבלוס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4778/00 בל     09/12/2001




בל 4778/00 דוד טרבלוס נ' המוסד לביטוח לאומי





דוד טרבלוס

בעניין:
המערער
ש. לוי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
המשיב
גב' ע. ליבוביץ

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 20.9.00, אשר חזרה ודנה בעניינו של המערער שבכאן, בעקבות פסק הדין שניתן ב- 29.5.00, בל - 92522/99, לפיו הוחזר הבירור לועדה נשוא הערעור בהסכמה, לאחר הדיון בפני
כב' השופט י. לובוצקי.

הרקע להתדיינות:
ב- 7.2.90 נפגע המערער, כרסם תבניות במקצועו, במהלך עבודתו, כאשר נחבל בראשו, הפגיעה הוכרה כתאונת עבודה, ב- 10.8.99 נקבעו לו 59% נכות מעבודה לצמיתות. ב-10.8.99 קבעה הועדה הרפואית לעררים כי לא חלה החמרה במצבו, כעולה מפרוטוקול הועדה : "אבחנה - מצב לאחר ארוע מוחי שהוכר כתאונת עבודה מ- 1990 ותהליך ניווני מוחי עם ארועים נוספים... הועדה בדיעה שאין לראות החמרה במצבו הנוירולוגי והקוגנוטי כקשור לתאונה הנדונה, אין החמרה".

משהוגש ערעור על החלטת הועדה לעררים כנ"ל, כעולה מפרוטוקול הדיון, בפני
כב' השופט י. לובוצקי, ב- 29.5.00, בכתב יד, ניתן

פסק דין
: "הערעור מתקבל כמוסכם על ב"כ המשיב והועדה גם תפרט מנין המידע לפיו המערער סובל מלחץ דם גבוה".
קודם לכן נרשם מפי ב"כ המשיב: "מסכימה להחזיר לועדה שתתיחס לחוו"ד של ד"ר מנדה מ- 4/99 ותסביר מדוע לדעתה מצבו הנוכחי של המערער אינו מצדיק קביעה שונה מזו שנקבעה בעבר, לענין אחוזי הנכות. הכוונה היא שתפרט באילו שנים ארעו ארועים מוחיים שאינם קשורים לתאונה נשוא הדיון ועל סמך מה היא קובעת קיומם של שינויים ניווניים".

ב- 20.9.90 החליטה כפי שהחליטה הועדה נשוא הערעור שבכאן : "לאור כל האמור לעיל, הועדה לא רואה מקום לקבוע נכות ע"ס התאונה הנדונה, מצבו אינו קשור לתאונה אלא מבוסס על תהליך ניווני".

ב- 27.11.00, משהוגש הערעור שבכאן, כמודגש בסיפא לערעור : "אשר על כן מתבקש בית הדין הנכבד כדלקמן: א. לבטל את דוח הועדה הרפואית מיום 20.9.00. ב. לקבוע בעצמו את אחוזי הנכות לפי סעיפי הלקוי המתאימים וכפי שמתחייב מהממצאים הרפואיים העולים מהתיק. ג. להחזיר התיק לועדה (באותו הרכב של הועדות מ- 10.8.99 ומ- 20.9.00) על מנת שיתנו את ההסברים ואת התייחסותם לפי פס"ד מיום 29.5.00".

פרוטוקולי הטיעונים, בפני
כב' הרשמת איש שלום, מהווים חלק בלתי נפרד מהחלטה זו, הישיבה הראשונה נתקיימה ב- 6.3.01 , אח"כ ישיבה נוספת ב- 20.6.01.
כעולה מפרוטוקול הדיון הראשון, הובהר לב"כ המערער כי השנוי בהרכב הועדה נשוא הערעור נעשה בהסכמת המשפחה, כמו"כ הובהר לב"כ המערערת כי הועדה קיימה שתי ישיבות, פרוטוקול הישיבה הראשונה מ- 17.7.00 לא הובא לידיעת ב"כ המערער.

לאחר שקיבלה ב"כ המערער את פרוטוקול הישיבה הראשונה של הועדה נשוא הערעור, כפי שנרשם מפי ב"כ המערער: "אני חוזרת על נימוקי הערעור ומדגישה: אין לנו ספק שמצבו החמיר והיה על הועדה לפרט באיזה שנים ארעו ארועים מוחיים שאינם קשורים לת.ע. ואשר לל.ד. "אשר כשלעצמו יכול לגרום לארועים מוחיים" - הועדה לא הפנתה לתעוד רפואי לפיו לא סבל מל.ד. עובר לתאונה".

מתשובתה של ב"כ המל"ל: "הועדה קובעת שאין קשר סיבתי בין ת.ע. ול.ד. שממנו סובל זה ענין רפואי שאין להתערב בו. הועדה מלאה אחרי פס"ד - התייחסות מפורטת לחוו"ד ד"ר מנדה, הוראת השופט לפרט באילו שנים ארעו הארועים המוחיים - הועדה מציינת שאין ברשותה תאריכים מדויקים, אך מפרטת האשפוזים. אשר לקביעת הועדה על שנויים ניווניים נאמר שב- c.t. ניתן לראות את הניוונים במוח. אבקש לדחות את הערעור".

מתגובתה של ב"כ המערער: "כל הי.ל.ד. וכל הארועים המוחיים ארעו בעקבות הת.ע. וזאת החמרת מצב. מצבו של המערער הוחמר (אי שליטה בסוגרים, מצב סעודי) ללא ספק".

משהועבר התיק למתן

פסק דין
, לאחר עיון בחומר, נתבקשו הצדדים להמציא עותק מחוו"ד ד"ר שפירא , מומחה פנימי , המאוזכרת בהחלטת הועדה נשוא הערעור, הוגש ב- 6.8.01.

מכאן להחלטתנו, לאחר עיון חוזר במהלכו של התיק, כמו גם פרוטוקולי הועדה נשוא הערעור, בשלבים השונים -

משהוחזר עניינו של המערער לועדה נשוא הערעור, הישיבה הראשונה נתקיימה ב- 17.7.00, כפי שהוחלט : "הועדה עיינה בפס"ד מ- 29.5.00 ועל מנת להתייחס לשאלת יתר לחץ הדם הועדה מבקשת חו"ד רופא פנימי לשאלת הקשר הסיבתי וההחמרה בין הי.ל.ד. והתאונה הנדונה - תשומת לב כי תעודת ההחמרה מציינת י. ל.ד. על המומחה להתייחס לקשר הסיבתי . עם קבלת המבוקש יסוכם ללא נוכחות וכתיק יחיד ותתייחס לכל השאלות בפס"ד".

ב- 8.8.00 ניתנה חו"ד/תשובתו של ד"ר שפירא (הנ"ל מתייחס בחו"ד לועדה), מסקנותיו: "מדובר בארועים מוחיים על רקע וסטקולרי מפושט ואין קשר בין החבלה למצבו העכשוי ולכן אין החמרה אשר קשורה לתאונה".

ב- 20.9.00 נתכנסה הועדה לישיבה שניה, בה הוחלט כפי שהוחלט כי אין מקום להענות לבקשתו של התובע לקבוע החמרה במצבו, דרגת הנכות היציבה "ללא שינוי", וזאת נוכח החלטת הועדה: "מצבו אינו קשור לתאונה אלא מבוסס על תהליך ניווני".

בטרם החלטה חזרה ופירטה הועדה נשוא הערעור את דיוניה שקדמו, תוך התייחסות לפסק הדין שניתן, בין השאר הבהירה כי לא ציינה במפורש את המסמכים של ד"ר מנדה כשם שלא צויינו יתר המסמכים באופן נפרד "והם מרובים", אך ציינה שהועדה עיינה במסמכים שבתיק, בהמשך הוסיפה והבהירה: "למען שהצדק יעשה - הועדה הפנתה את התובע לקבלת חוות דעת מומחה פנימי בנושא לחץ הדם והקשר לתאונה. המומחה ד"ר שפירא שבדק את התובע ונתן חוות דעתו ב- 8.8.00 שולל כל קשר סיבתי בין התאונה והארועים המוחיים שהם להערכתו על רקע וסקולרי ושינויים טרשטיים".

מכאן מסקנתה של הועדה נשוא הערעור : "מצבו (של המערער) אינו קשור לתאונה אלא מבוסס על תהליך ניווני".

הועדה נשוא הערעור פעלה כפי שפעלה, בהרכב שאומנם נשתנה, אך בהסכמה, תוך מאמץ ושקידה להענות להנחיות של פסק הדין שקדם, ראה הפרוטוקול המפורט מישיבתה השניה, מיוזמתה הפנתה את המערער לבדיקת מומחה פנימי ("למען שהצדק יעשה") תשובותיו של ד"ר שפירא ברורות ומדברות בעד עצמן.
אין דעתנו שונה מעמדתה של ב"כ המשיב - לא זה המקרה בו יש/ניתן להענות לבקשתה של ב"כ המערער, אין להחזיר את עניינו של המערער לדיון נוסף בועדה נשוא הערעור וכו'.
דין הערעור להדחות . אין צו להוצאות משלא נתבקשו.
ניתן היום כ"ד בכסלו, תשס"ב (9 בדצמבר 2001) בהעדר, לשלוח לב"כ הצדדים.

מ. נחתומי - שופט
ק:נ.ג.
1
בתי הדין לעבודה
בל 004778/00
בית דין א.לעבודה ת"א
09/12/2001
תאריך:
כבוד השופט מאיר נחתומי
בפני
:









בל בית דין אזורי לעבודה 4778/00 דוד טרבלוס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/12/2001)