פסקי דין על רן חכים |

20888-01/14 עפת     23/01/2014




עפת 20888-01/14 רן חכים נ' מדינת ישראל




לך






בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
עפ"ת 20888-01-14 חכים נ' מדינת ישראל

23 ינואר 2014


ת.ז 300444536
פ"ל 5424-01-12

בפני
כב' השופט רענן בן-יוסף



המערער

רן חכים

נגד

המשיבה

מדינת ישראל


<#2#>
נוכחים
:
ב"כ המערער – עו"ד דוד גולן
ב"כ המשיבה – עו"ד ראאד ענוז
המערער הופיע
<#3#>
פסק דין

נגד המערער הוגש כתב אישום על כך שביום 26.12.11 בשעות הצהריים ברח' המצודה בחולון, נהג כאשר הוא שיכור.
השכרות על-פי כתב האישום נבעה מסירובו למסור בדיקת שתן, לפי דרישת שוטרים, אשר היה להם חשד סביר כי המערער נוהג תחת השפעת סמים.
העבירות הינן עבירות בניגוד לסעיפים 62(3) ו-39א' לפקודת התעבורה, 38(1) לפקודת ותקנה 26(2) לת"ת.
המערער כפר במיוחס לו.
בית משפט קמא, לאחר שמיעת ראיות, הרשיע את המערער וגזר לו לעונש פסילה בפועל של 28 חודשים, קנס בסך 2,500 ₪ וכן פסילה מותנית ומאסר מותנה.
הערעור הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.
באשר לערעור על הכרעת הדין – עיקר טיעונו של המערער הינו שבית משפט קמא שגה בכך כאשר קבע שהיה חשד סביר שהצדיק ואפשר, מבחינה חוקית, לשוטרים לדרוש מהמערער ליתן בדיקת שתן. משלא היה חשד סביר כזה, צריך בית משפט זה, על-פי הפסיקה העולה מפסקי הדין בעניין יששכרוב, בן חיים ואחרים, לבטל את פסק הדין ולהורות על זיכויו של המערער.
כבר עתה אומר, שלא מצאתי להיעתר לערעור, בוודאי לא בנקודה זו. בית משפט קמא היה ער לשאלת החשד הסביר, בעמ' 5 להכרעת הדין, אותה נתן ביום 24.12.13, מצא ארבעה נימוקים משכנעים לדעתו לכך שהיה לשוטרים יסוד סביר לחשד שהמערער נוהג תחת השפעת סמים. אמנם אינני מסכים לכל אותן ארבע נקודות שנקט בהן בית משפט קמא, כמו למשל לעניין הריח או לעניין התנהגותו של המערער עובר לנהיגה, אבל ללא ספק צדק בית משפט קמא בכך שמצא חשד סביר בכך שהמערער השליך נייר לבן מקופל מרכבו וכי מיד כאשר עוכב על-ידי השוטרים אמר להם והודה בפני
הם כי השליך "קססה".
ב"כ המערער בערעורו גם טוען שטעה בית משפט קמא בכך שקבע שהמערער נהג ואין הדבר כך. העיד השוטר, רס"ר דניאל בכר, במפורש, ראה למשל דו"ח פעולה, ת/1
"...נסעתי דרך רכב המאזדה עד רחוב המצודה..." כן גם קבע בית משפט קמא בהכרעת דינו, שאף אם לא היו ראיות לנהיגה ברכב, הרי המערער עצמו טען שהגיע למקום כשהוא נהוּג על רכב דו-גלגלי.
בסופו של יום, טיבו של הערעור הינו ניסיון של המערער לבקש מערכאת הערעור להתערב בקביעות העובדה ובממצאי המהימנות של הערכאה הדיונית, ואין, במקרה זה, הצדקה לעשות כן. קביעות העובדה שקבע בית משפט
קמא מבוססות על חומר הראיות שבא בפני
ו ולכן לא אוכל להתערב בהן.
בנסיבות אלה, ההרשעה במקומה.

באשר לעונש – מדובר בנהג הנוהג מספר שנים מועט. על-פי גיליון הרשעותיו הוציא רישיון נהיגה רק בשנת 2011. אמנם לחובתו אין עבר מכביד מדי, אבל גם שש הרשעות בעבירות קנס במשך שנתיים אינן דבר של מה בכך.
יש לזכור, שמדובר במי שלא שיתף פעולה עם השוטרים, ששכרותו מסמים נקבעה מחמת סירובו להיעתר לבדיקה, ולכן גם הענישה שקבע בית משפט קמא
הגם שאיננה ענישה קלה, איננה מצדיקה התערבות של ערכאת הערעור.
בשולי הדברים, אעיר לרשויות החקירה ולתביעה בבית משפט קמא, שיש להקפיד לא לעשות כפי שנעשה במקרה זה ב-ת/9, שם הוגשה לבית משפט קמא אמרת נאשם, אמרה מיום 26.12.11, בה בעמ' השני, החל מש' 21 שואל החוקר ברחל בתך הקטנה את המערער על עברו הפלילי, ואמרה זאת הרי מוגשת, כפי שיודע החוקר היטב, לבית המשפט. מעשה כזה הינו מעשה פסול.
הערעור נדחה.
המערער יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו עד יום 23.02.14.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב שבט תשע"ד, 23/01/2014 במעמד הנוכחים.
רענן בן-יוסף
, שופט

הוקלד

על

ידי

נופר

דוידי






עפת בית משפט מחוזי 20888-01/14 רן חכים נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 23/01/2014)