פסקי דין על אוסאמה רישק

56817-05/13 פ     07/01/2014




פ 56817-05/13 מדינת ישראל נ' אוסאמה רישק








בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 56817-05-13 מדינת ישראל
נ' רישק(עציר)

07 ינואר 2014



בפני

כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ
, ס. נשיא


בעניין:

מדינת ישראל




המאשימה


נגד


אוסאמה רישק
(עציר)



הנאשם


גזר דין

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות שעיקרן אלימות כלפי אשתו (להלן: המתלוננת), כפי שיפורט להלן. הצדדים הסכימו על תיקון כתב האישום אך לא היתה הסכמה לעניין העונש.
באישום הראשון הודה הנאשם בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים, בכך שעל רקע ויכוח ביניהם הנאשם הוריד את כיסוי ראשה של המתלוננת, תפס אותה בשערה, היכה אותה, סטר בפני
ה ובעט בשתי רגליה. ילדיו של הנאשם הזעיקו את אביו, והנאשם איים בנוכחות אביו שירצח את המתלוננת. באישום השני הודה הנאשם בעבירה של תקיפת בת זוג על רקע דרישה ממנה להעביר לו כסף. באישום השלישי הואשם הנאשם והודה בעבירה של איומים, כאשר בהיותו בניידת משטרה בדרכו למגרש הרוסים איים שיתאבד ויהרוג אחרים. לאחר מכן בדרך לבית החולים איתנים ביקש מהחייל שנסע עימו שיחזיק אותו כי הוא עומד לעשות משהו רע, ואיים לקפוץ על שוטר במהלך הנסיעה.
לנאשם הרשעות קודמות רבות, בעבירות סמים, רכוש וכן בעבירות אלימות כולל אלימות
במשפחה. הוא ריצה בעבר עונשי מאסר וכיום תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי לשמונה חודשים.
ב"כ המאשימה התייחס לעברו של הנאשם, לעובדה שאירועים בתיק הנוכחי התרחשו בטווח זמן קצר של מספר שבועות, וכל זאת כחצי שנה בלבד לאחר שחרורו ממאסר. הוא ציין כי הויכוחים בין בני הזוג נסבו על סכומי כסף פעוטים של 50 ₪.
בעניין מתחם הענישה התייחס ב"כ המאשימה לערכים המוגנים, שהם שלומה של האישה ויכולתה להיות מוגנת בביתה, וכן ההגנה על שוטרים הפועלים במילוי תפקידם. הוא טען למתחם ענישה הנע בן מאסר קצר בפועל לבין 18 חודשי מאסר, הן לעבירות האלימות והן לעבירת האיומים. מאחר שהנאשם מהווה סכנה לסביבתו ומבצע עבירות כל אימת שהוא משתחרר ממאסר, ביקש ב"כ המאשימה להטיל עליו עונש ברף העליון וכן להפעיל את המאסר המותנה.
ב"כ הנאשם ציין לקולא את העובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי ונטל אחריות למעשיו. עוד טען כי האלימות בה הורשע הנאשם אינה ברמה חמורה, וכי המעשים עליהם נדון בעבר ובגינם הוטל עליו התנאי שהוא כיום בר הפעלה היו חמורים יותר. הסניגור טען כי הרשעותיו של הנאשם ישנות יחסית ואין לו הרשעות מהשנים האחרונות ממש (אציין לעניין זה כי הנאשם ריצה תקופות מאסר, ונראה כי זו הסיבה לחלק מהפערים בין מועדי ביצוע העבירות השונות. הוא טען עוד כי שירות המבחן היה נכון להמליץ על הליך טיפולי, אולם הדבר לא היה אפשרי מאחר שבני משפחתו של הנאשם לא נרתמו לעניין.
לגבי מתחם הענישה טען הסניגור כי מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר למשך חודשים בודדים.
שירות המבחן הגיש תסקיר לגבי הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם מכור שנים רבות לסמים, ועובדה זו עומדת ברקע למעשיו. כתוצאה מכך הנאשם פועל באופן אימפולסיבי ותוקפני. עוד נכתב
בתסקיר כי הנאשם הביע רצון מילולי בגמילה, אולם הדבר לא התאפשר, בין היתר בשל חוסר רצון של משפחתו להירתם לתהליך. עם זאת, קצינת המבחן המליצה לשקול שילוב של הנאשם בהליך שיקום במסגרת שב"ס.

מתחם הענישה שהוצע על ידי המאשימה מקובל עלי בעיקרו ככל שמדובר בעבירה של תקיפת בת זוג שיש בה אלימות של ממש.
כך שהמתחם לעבירות אלו נע בין מאסר קצר, אשר במקרים המתאימים יכול שירוצה בעבודות שירות, לבין 18 חודשי מאסר, לכל אחד מאירועי האלימות. לגבי עבירות האיומים, המתחם נמוך מהמתחם האמור.
כתב האישום מתאר רצף אירועים שבוצעו בתקופה קצרה, שניים מהם כלפי אשתו של הנאשם, וגם האירוע השלישי, שהתרחש במהלך חקירתה משטרה, מן הסתם קשור לאירועי האלימות במשפחה. על כן אני סבורה שיש מקום לגזור את עונשו של הנאשם על כל האירועים יחד.
בגזירת עונשו של הנאשם אני מביאה בחשבון את נסיבות ביצוע העבירות, וביניהן העובדה שהנאשם הפעיל נגד המתלוננת אלימות של ממש, על רקע סכסוך של מה בכך, התרחשותו של האירוע הראשון בנוכחות ילדיהם הקטינים של בני הזוג, וכן הסכנה בצירוף שבין אלימות לבין איומים ברצח. בנוסף, לנאשם עבר פלילי משמעותי בסוגים שונים של עבירות, והתמונה העולה מהרישום הפלילי ומהתסקיר היא של העדר כל נורמה של שמירת חוק וכיבוד מסגרות החיים המקובלות. לנאשם הרשות בעבירות אלימות, והרשעתו האחרונה היא בגין עבירות דומות לעבירות שעליהן נדון כאן, כך שמדובר במעשים החוזרים על עצמם. התנהגותו של הנאשם על רקע עברו מצביעים על מסוכנות רבה כלפי אשתו וכלפי סביבתו.
מאידך גיסא אני מביאה בחשבון לזכותו של הנאשם את הודאתו שמנעה את הצורך בעדות אשתו ויתר בני המשפחה, חסכה זמן שיפוטי ומעידה על נטילת אחריות. אני מתחשבת גם ברצון שהביע הנאשם בפני
שירותה מבחן להשתלב בהליך שיקום.
לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כדלקמן:
1.
מאסר בפועל למשך שנתיים, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.
2.
הפעלת מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם בת"פ 1235/10 בבית משפט זה למשך שמונה חודשים. התנאי יופעל חציו בחופף וחציו במצטבר, כך שבסך הכל ירצה הנאשם עשרים ושמונה חודשי מאסר בפועל.
3.
מאסר על תנאי לארבעה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירות אלימות כלפי בת זוג או בן משפחה


ניתן היום,
ו' שבט תשע"ד, 07 ינואר 2014, בנוכחות הצדדים.











פ בית משפט שלום 56817-05/13 מדינת ישראל נ' אוסאמה רישק (פורסם ב-ֽ 07/01/2014)