פסקי דין על קשר רנט א קאר בע"מ | פסקי דין על מיכל שהם | פסקי דין על אשר שהם |

45108-10/12 תאמ     07/01/2014




תאמ 45108-10/12 קשר רנט א קאר בע"מ נ' מיכל שהם, אשר שהם








st1\:*{behavior:(#ieooui) }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 45108-10-12 קשר רנט א קאר בע"מ
ואח' נ' שהם ואח'


תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני



בפני

כב' השופטת
גלית אוסי שרעבי


תובעת/ נתבעת שכנגד

קשר רנט א קאר בע"מ


נגד


נתבעים

1.מיכל שהם

/ תובעת שכנגד
2.אשר שהם




פסק דין



לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 8.3.12.

אין חולק כי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ביקש לפנות שמאלה בצומת שאיננו מרומזר והתאונה התרחשה בין רכב הנתבעת לרכב התובעת שנסע ישר בנתיב ממול.

1.
נהג התובעת (להלן: "הנהג") הצהיר כי נסע ישר במהירות כ-40 קמ"ש, כשלפתע התפרץ הנתבע, תוך פניה שמאלה מהנתיב הנגדי, לנתיב נסיעת נהג התובעת ופגע ברכבו. לאחר התאונה אמר הנתבע לנהג כי לא הבחין בו.

בחקירתו הנגדית הצהיר הנהג כי בכיוון נסיעתו שני נתיבי נסיעה, כאשר הוא נסע בנתיב הימני והיו רכבים נוספים בנתיב השמאלי, אף הם בתנועה. מכל מקום, הצהיר, כי נסע בצידו הימני של הנתיב, שכן התעתד לפנות ימינה בצומת הבא. הנהג אישר כי לא הספיק ללחוץ על דוושת הבלם, שכן הופתע מכניסתו של הנתבע לנתיב נסיעתו.

2.
הנתבע הצהיר כי פנה שמאלה, כאשר משאית בנתיב מולו מכיוון נסיעת נהג התובעת, עצרה ונתנה לו את זכות הקדימה.
נהג התובעת הגיע מימינה, ממקום שאיננו מיועד לנתיב נסיעה, והתפרץ במהירות לנתיב אליו פנה הנתבע.

בחקירתו הנגדית שלל הנתבע קיומם של שני נתיבי נסיעה מכיוון נסיעת הנהג וטען כי הנהג "יצר" למעשה נתיב נסיעה נוסף. לטענתו, אין היגיון בטענת הנהג כי נסע במהירות 40 קמ"ש בלבד, לאור העובדה כי כריות האוויר ברכבו נפתחו. הנתבע אישר כי לאחר שחלף על פני המשאית בדק כי אין רכב נוסף מימינו ולא הבחין ברכב התובעת. הנתבע אישר כי לאחר התאונה אמר לנהג התובעת כי לא הבחין בו.

3.
ב"כ התובעת טענה בסיכומיה כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, אשר פנה שמאלה בצומת. גרסתו כי משאית נתנה לו את זכות הקדימה הינה בגדר הרחבת חזית ואף איננה מתיישבת עם תמונות המקום ממועד התאונה, ת/3. ב"כ התובעת טענה כי אין אף לייחס רשלנות תורמת לנהג התובעת שנסע במהירות סבירה והופתע מהתפרצות הנתבע לנתיב נסיעתו.

4.
ב"כ הנתבעים עתר להגשת סרטונים אודות אופי הצומת בו ארעה התאונה וטען כי בכיוון נסיעת נהג התובעת שדה ראיה רחב והיה עליו להבחין ברכב הנתבע. נתיבי הנסיעה בכיוון נסיעת הנהג מתמזגים לנתיב אחד. אופי הפגיעה בדופן רכב הנתבע מעידה על כך שנהג התובעת פגע ברכב הנתבע ונסע במהירות מופרזת, יכול ששוחח בטלפון ואף לא ניסה לבלום את רכבו.

5.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני
, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:

א.
ב"כ התובעת טענה כי כתב התביעה שכנגד לא הומצא לה, והוסכם כי האמור בכתב התביעה ישמש ככתב הגנה לתביעה שכנגד.

ב.
ב"כ הנתבעים ביקש להציג בפני
בית המשפט סרטון באמצעות תקליטור המתעד את הצומת בו התרחשה התאונה.
שני הצדדים הגישו במהלך הדיון תמונות הצומת בו התרחשה התאונה. הנתבע אף הגיש שרטוט מטעמו.
התביעה מתבררת בסדר דין מהיר. לכתב ההגנה, כמו גם לתביעה שכנגד, לא צורפו רשימת מסמכים והעתקיהם. ממילא לא צוין שם כי ברשות הנתבעים סרטונים רלוונטיים ואלה לא הועברו לעיון התובעת. לאור האמור, ומאחר שממילא הוצגו תמונות מטעם שני הצדדים, לא מצאתי מקום להתיר הגשת הסרטונים.

ג.
לגוף הענין, עדות נהג התובעת היתה עדות סדורה ועקבית. עדות זו תאמה לגרסה המפורטת בדבר אופן התרחשות התאונה, כפי שהועלתה בטופס ההודעה על מקרה הביטוח, ת/1.

גם לאחר שמיעת העדויות, אין מחלוקת כי הנתבע ביקש לפנות שמאלה בצומת ומכאן עליו ליתן זכות קדימה לרכבים הנוסעים בנתיב מולו ולבצע הפניה בבטחה ולאחר שווידא כי בפני
יתו לא יהיה כדי לסכן את הרכבים הבאים מנתיב הנסיעה ממול.

נהג התובעת ציין כבר בטופס הודעתו על מקרה הביטוח כי לאחר התאונה טען בפני
ו הנתבע כי לא הבחין בו. גם הנתבע אישר בהגינותו במהלך עדותו בפני
כי אכן לא הבחין ברכב התובעת קודם לתאונה.

ד.
הצדדים חלוקים היו בשאלה האם בכיוון נסיעת הנהג שני נתיבי נסיעה או אחד.
טענת הנתבע, כי הנהג הגיח ממקום שאיננו מהווה נתיב נסיעה או בדבר קיומו של נתיב נסיעה אחד בכיוונו, מהווה אכן, כטענת ב"כ התובעת, הרחבת חזית. בכתב ההגנה המתוקן ובכתב התביעה שכנגד טען הנתבע כי נהג התובעת לא נתן לו זכות קדימה, למרות שרכב שנהג בסמוך לו סיפק זכות קדימה לרכב הנתבע. לא נטען כי במקום נתיב נסיעה אחד וכי הנהג הגיע ממקום שאיננו משמש נתיב נסיעה. לפיכך, מדובר בהרחבת חזית אסורה.
מכל מקום, עפ"י התמונות שצורפו, מסתבר בעיני כי מדובר בשני נתיבי נסיעה.

יחד עם זאת, גם אם, כטענת הנתבע, מדובר בנתיב נסיעה אחד בלבד, הוא עצמו אישר כי גם לאחר שחלף על פני המשאית שנתנה לו זכות קדימה מכיוון נסיעת נהג התובעת, עדיין בדק האם קיימים כלי רכב נוספים מימין, היינו, מנתיב נסיעת נהג התובעת, אך הוא לא הבחין בו.

ה.
מתקשה אני לקבל את גרסת הנתבע כי משאית מכיוון נסיעת נהג התובעת נתנה לו זכות קדימה במקום ולאחר התאונה המשיכה בנסיעתה, שכן על פי התמונות שצולמו מיד לאחר התאונה (וכהצהרת נהג התובעת הוא לא יכול היה להזיז את רכבו), נראה כי אין באפשרות משאית לעבור במקום לאור חסימת הנתיב על ידי רכב הנתבע.

ו.
הנה כי כן, גם כגרסת הנתבע עצמו, בפנותו שמאלה היה עליו ליתן זכות קדימה לרכבים הנוסעים ממול. גם אם, כשיטתו, חלף חלק מהנתיב, עדיין עליו לנסוע באיטיות ולוודא כי הוא יכול להשלים את חצייתו בבטחה. הנתבע, כאמור, לא הבחין ברכב התובעת, אך תמונות הצומת מעידות כי מדובר בצומת רחב בו קיים שדה ראיה תקין, ולפיכך היה עליו להבחין ברכב התובעת.

ז.
אשר על כן, אני קובעת כי הנתבע אחראי להתרחשות התאונה.

ח.
באשר לשאלת קיומה של רשלנות תורמת מצד נהג התובעת, הלה נכנס לצומת בנסיעה רציפה ישר והיה עליו לנצל את זכות הקדימה הנתונה לו לאחר שווידא כי ביכולתו להמשיך בנסיעה ללא הפרעה או סיכון. נהג התובעת טען כי לא הבחין ברכב הנתבע ואף לא היה סיפק בידו לבלום את רכבו, אך לאור אופי הצומת העולה מהתמונות נראה כי קיים שדה ראיה רחב בכיוון נסיעת הנהג.
בשים לב לכך שבעת כניסתו לצומת היה עליו להאט מהירות נסיעתו ולבחון האם יש בידו לחצותה ללא הפרעה, הגם שלזכותו זכות הקדימה, ואף לאור מיקום התאונה ומיקום מוקדי הנזק ברכבי הצדדים, אני מוצאת להטיל על נהג התובעת רשלנות תורמת בשיעור 10%. אין ברשלנות זו, בנסיבות המקרה דנן, כדי להקים עילת תביעה לנתבעים.

6.
באשר לסכום הנזק, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה וכן אסמכתא לעניין שכר טרחת השמאי. השמאי לא נחקר על חוות דעתו וחוות דעת נגדית לא הוגשה.

7.
יש עוד לציין כי הנתבעת 1 הגישה תביעה שכנגד נגד התובעת בתביעה העיקרית, במסגרתה עתרה לחיוב התובעת בנזקי רכבה בסך 15,000 ₪. לכתב התביעה שכנגד לא צורף כל נספח וממילא לא צורפה כל אסמכתא לעניין אופי הנזק ברכב התובעת שכנגד, היקפו, חוות דעת שמאי לעניינו, ולחילופין, אסמכתא בדבר עלות תיקונו, ומכאן כי התביעה הוגשה ללא כל תימוכין. גם אם הייתי מגיעה למסקנה שיש להקים עילת תביעה לתובעת שכנגד, זו ממילא לא עמדה בחובתה להוכחת נזקיה בגין התאונה.

8.
אשר על כן, במסגרת התביעה העיקרית, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 53,134 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 13/03/12, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה, שכר עד התובעת בסך 400 ₪ כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 6,250 ש"ח.
הסכומים האמורים ישולמו בתוך 45 יום.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
ו' שבט תשע"ד, 07 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 45108-10/12 קשר רנט א קאר בע"מ נ' מיכל שהם, אשר שהם (פורסם ב-ֽ 07/01/2014)