פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על שיש ירושלים אהרן גרבלסקי ובנו | פסקי דין על שרונים בנייה ופתוח | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח ואח' |

14322-04/13 א     06/02/2014




א 14322-04/13 המוסד לביטוח לאומי נ' שיש ירושלים אהרן גרבלסקי ובנו בע"מ, שרונים בנייה ופתוח בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 14322-04-13 המוסד לביטוח לאומי
ואח'
נ' שיש ירושלים אהרן גרבלסקי ובנו בעמ ואח'




תיק חיצוני:



בפני

כב' השופט
ירון בשן

התובע
המוסד לביטוח לאומי



נגד

נתבעים
1. שיש ירושלים אהרן גרבלסקי ובנו בע"מ
2. שרונים בנייה ופתוח בע"מ
3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
4. מנורה חברה לביטוח בע"מ
5. ג.י.א. יזמה בע"מ


החלטה

המוסד לביטוח לאומי
(להלן: המל"ל) הגיש תביעת שיבוב נגד הנתבעים בגין סכומים ששילם וישלם בעתיד לאדם
שהוכר כנפגע תאונת עבודה.
הצדדים חלוקים בשאלה כיצד יש להוכיח את
נכותו של הנפגע. המל"ל מסתמך על פסקה 19 להלכת רע"א 5123/10 זטולובסקי נ' המל"ל: "גם בתביעות המוסד לפי סעיף 328(א) כאשר טרם נקבעה הנכות היחסית במסגרת תביעתו של הניזוק, יקבע בית המשפט את שיעור הנכות הרפואית הנובעת מהתאונה ואת שיעור הנכות הכוללת בהסתמכו על קביעות הועדה הרפואית של המוסד. רק אם לא ניתן יהיה לחלץ נתונים אלה מקביעות המוסד לבדן, כי אז יקבעו הנכויות על-ידי מומחים מטעם בית המשפט". מכאן, שלשיטת המל"ל את נזקו של התובע יש להוכיח ע"י הוכחת קביעות הועדות הרפואיות של המל"ל עצמו. אין צורך להוכיחן בבית-המשפט באמצעות חוו"ד מומחים כדרך שמוכיחים תביעה רגילה לפי
פקודת הנזיקין.
הנתבעים סבורים שהלכת זטולובסקי הנ"ל
עסקה רק בתביעות של המל"ל מכוחו של ההסכם רב השנים בינו לבין חברות הביטוח – ובכל מקרה אין לה תחולה על תביעות שבהן עמדה לניזוק עצמו עילה לפי פקודת הנזיקין. עיון באותה הלכה וניתוח
הדין תומכים במסקנתם.

הלכת זטולובסקי עסקה בניזוקה שעילת תביעתה היתה מעוגנת בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה–1975 (להלן חוק פלת"ד). תביעת השיבוב של המל"ל עצמו היתה שם בעילה חוזית מכח ההסכם ארוך השנים עם חברות הביטוח. ממילא, אפילו נוסחה אותה הלכה בלשון הנראית למל"ל כקובעת את הדין לגבי נסיבות אחרות, יש לבחון היטב אם מדובר בקביעה שהיתה צריכה להכרעה, או באמרת אגב.
מעיון בהלכה עולה בבירור שהאסמכתות שנדונו בה אכן עסקו בתביעות שבהן עמדה לניזוק עצמו עילה לפי חוק פלת"ד ולא לפי פקודת הנזיקין. גם הקטע הקצר שצוטט מפסקה 19 שעליה מסתמך המל"ל אינו יכול להתייחס אלא לתביעה שבה עמדה לניזוק עצמו עילה לפי חוק פלת"ד. רק בתביעות שלפי חוק פלת"ד נקבעת נכותו של הניזוק באחת משתי החלופות שנזכרו - קביעת הנכות עפ"י דין או במינוי מומחים ע"י בית-המשפט.
בתביעות המתנהלות לפי פקודת הנזיקין נוהג דין אחר והצדדים מגישים חוות-דעת רפואיות. בפקודת הנזיקין אין סעיף מקביל לסעיף 6ב לחוק פלת"ד. בשונה מחוק פלת"ד, בתביעה המוגשת לפי פקודת הנזיקין
אין הניזוק יכול להוכיח את נכותו ע"י הסתמכות על קביעות הועדה הרפואית של המל"ל. ממילא אין מקום לומר ׁ(כפי שנקבע בפסקה 19 האמורה) שהחלופה להסתמכות על קביעות אלה היא מינוי מומחים מטעם בית-המשפט.

תביעת המל"ל בהליך זה היא לפי סעיף 328 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי). זוהי תביעת שיבוב. חלים עליה הכללים הרגילים הנוגעים לתביעות שיבוב:
זכויות המל"ל נגזרות מזכויות הניזוק עצמו. המזיק לא חייב לשאת בהוצאות המל"ל אם הן חורגות מנזקו של הניזוק עצמו. לכן, על המל"ל להוכיח לא רק את הסכומים ששילם וישלם ואת זיקתם לתאונה אלא גם את עילת הניזוק בכל היבטיה. עליו להוכיח את עצם חבותם של הנתבעים וגם את נזקו של הניזוק.

עילתו של הניזוק עצמו היא לפי פקודת הנזיקין. כדי להוכיח נזק גוף עליו להגיש חוו"ד רפואית. סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי מעניק לניזוק תמריץ להודיע למל"ל על הגשת תביעתו, על מנת שהמל"ל יוכל להצטרף אליה ולתבוע בשיבוב את הסכומים ששילם וישלם לניזוק. אילו היה ממש בטענת המל"ל בהליך זה, היתה נגזרת מכך אחת משתי תוצאות בהליך משותף שכזה:
(א) שהניזוק יכול אף הוא להוכיח את נכותו באמצעות קביעות הועדה הרפואית של המל"ל.
הדין לא הכיר בזכות כזאת, והניזוקים נאלצים להטריח עצמם לשוב ולהוכיח את נכותם.
(ב) שבמסגרת אותו הליך, ינקטו שני מסלולים נפרדים – שאולי יביאו לתוצאות סותרות: דין אחד לתובע
(שנדרש להגיש חוו"ד רפואית) ודין שונה למל"ל (המסתמך על ועדותיו). למותר הוא לציין שעד כה הצליח המשפט הישראלי להמנע מאבסורד מסורבל שכזה.
סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי מעניק תמריץ כספי גדול לניזוק כדי לעודד זיווג דיוני של תביעת הנזיקין של הניזוק עם תביעת השיבוב של המל"ל. הדבר מיועד למנוע כפל דיונים שבהם יידונו שאלות זהות. והרי, אם צודקת טענת המל"ל כעת, השאלות הטעונות בירור והכרעה כלל אינן זהות ומזה שנות דור, זוכים תובעים באותו תמריץ כספי ניכר ללא כל תכלית והצדקה.

הנתבעים טענו שהמל"ל מושתק מלטעון את טענתו, שכן הוא צירף לכתב התביעה חוו"ד רפואיות. הסברו של המל"ל, לשם מה הוגשו אותן חוות-דעת, התבקש אך לא התקבל. נראה שמתחילה סבר המל"ל שהוכחת נזקו של הניזוק צרכיה להעשות כדרך שבה היה הניזוק עצמו מוכיחו.

בשולי הדברים אוסיף: אחת הטענות החזקות התומכות בהסתמכות על קביעות הועדות הרפואיות נוגעת לכך שלעתים קשה למל"ל לזכות בשיתוף הפעולה של הניזוק עצמו. לקושי זה גם היבט נורמטיבי, שכן בדיקה רפואית עלולה להיות כרוכה בפגיעה בפרטיות ובאוטונומיה ובאי נעימות גופנית והיא בוודאי כרוכה בטרדה ובבזבוז זמן. המחוקק
היה ער לכך שלשם ניהול תביעת השיבוב זקוק המל"ל לשיתוף פעולה של הניזוק
ונתן בידו אמצעי לחץ כלכלי כדי לזכות בו.
המצב המשפטי הנוכחי נותן בידי המל"ל כלים להוכיח את עילת הניזוק. הטענה שאין זה יעיל או צודק
לערוך בירור משפטי נוסף של זכויות שכבר בוררו בהליך עפ"י דין טובה לתביעת השיבוב של המל"ל בדיוק כפי שהיא טובה לתביעתו של הניזוק עצמו. גם הניזוק, שכבר הצליח לשכנע את המל"ל שהוא נפגע בתאונת עבודה (דהיינו, שהאירוע אכן התרחש) וגם נקבעה לו נכות עפ"י דין (לעתים לאחר הליך ממושך בבית-הדין לעבודה), מוצא עצמו עם הגשת תביעת הנזיקין שלו בנקודת ההתחלה. הוא נדרש לנהל התדיינות סבוכה ויקרה כדי להוכיח את מה שכבר נקבע עפ"י דין בהליך אחר. דומה שתיקון פקודת הנזיקין והחלת סעיף 6ב לחוק פלת"ד עליה, תיתן מענה הולם לכל הקשיים הללו.

סוף דבר, טענת המל"ל נדחית. על מנת להוכיח את תביעתו, על המל"ל להגיש חוו"ד רפואיות. מכיוון שכבר הגיש חוו"ד רפואיות, אך לא ברור אם הן ממצות את טענותיו, יודיע המל"ל תוך 45
יום כיצד הוא מבקש להמשיך בהליך. ת"פ 25.3.14.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 14322-04/13 המוסד לביטוח לאומי נ' שיש ירושלים אהרן גרבלסקי ובנו בע"מ, שרונים בנייה ופתוח בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 06/02/2014)