פסקי דין על נחמיה מיכאלי | פסקי דין על כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

58275-10/13 תת     02/02/2014




תת 58275-10/13 נחמיה מיכאלי נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ








בית משפט השלום בעכו



ת"ת 58275-10-13 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
נ' מיכאלי




תיק חיצוני: 0173427132




מספר בקשה:
1

בפני

כב' הרשמת
דנה עופר


מבקשים

נחמיה מיכאלי


נגד


משיבים

כרטיסי אשראי לישראל בע"מ



החלטה

לפניי התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב.

על פי הנטען בכתב התביעה, בעקבות שימוש בכרטיס אשראי על ידי המבקש, נותר חוב בסך 867.79 ₪, שלא נפרע (קרן חוב בסך 808.92 ₪, והיתרה – ריבית על ההסכם).

יצוין, כי המבקש ובת זוגו, נעמי מיכאלי, נתבעו שניהם בשל יתרות חוב בכרטיסי האשראי של המשיבה, בשתי תביעות נפרדות (על ידי עורכי דין שונים). בת זוגו של המבקש הגישה אף היא התנגדות, ובעניינה נפתח בביהמ"ש תיק שמספרו 25325-02-13. הדיונים בשני התיקים התקיימו ביום 20.11.13, בזה אחר זה.

לטענת המבקש, יתרת החוב בגין שני הכרטיסים שהחזיקו הוא ובת זוגו עמדה בחודש אפריל 2012 על כ-4,644 ₪. בחודש יולי 2012 גבתה המשיבה מחשבון הבנק המשותף שלהם 4,000 ₪, באמצעות חמישה תשלומים שונים של 800 ₪ שנדרשו באותו חודש. בחודש אוגוסט 2012 גבתה המשיבה, לטענת המבקש, סכום נוסף של 3,000 ₪, וסך הכל גבתה 7,000 ₪, כאשר החוב עמד על כ-4,600 ₪ בלבד, כלומר – המבקש נמצא, לטענתו, ביתרת זכות, ולא בחובה.

המבקש ציין בחקירתו, כי היה חיוב של המשיבה שלא נפרע, בגלל עיקול שהוטל בחשבון הבנק שלו ושל בת זוגו (בשל ערבות לחוב משכנתא של קרוב משפחה). לטענתו, פנה אל המשיבה על מנת להסדיר את העניין, והגיע עם נציגיה להסכמה בדבר סילוק החוב בחמישה תשלומים חודשיים שווים. בניגוד להסכמה, דרשה המשיבה בחשבון הבנק חמישה תשלומים במשך חודש אחד.

לטענת המשיבה, הצליחה לחייב את חשבונו של המבקש בשלושה תשלומים של 800 ₪ בלבד, ולא כטענתו. עוד טוענת המשיבה, כי לא ניתן להבין מדפי החשבון שהציג המבקש כיצד יש לשייך את החיובים שנעשו לכל אחד מהכרטיסים (של המבקש ושל בת-זוגו), ואף לא ניתן להבין איזה חיוב כובד על ידי הבנק (שכן המבקש הסווה את הנתונים בתדפיס שצורף). לטענת המשיבה, חישוביו של המבקש אינם יכולים לגבור על הרשומה המוסדית שהיא הציגה, ואין בהם אף ראשית הגנה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן.

על מנת שתינתן למבקש רשות להתגונן אין הוא צריך אלא להראות הגנה אפשרית, אשר ככל שתוכח – תביא להדיפת התביעה. בנטל זה עמד המבקש. יודגש, כי המבקש פרט את טענותיו, ותמך אותן באסמכתאות, אשר יש בהן כדי ללמד, לכאורה, על ביצוע התשלומים כנטען. בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן ניתן להסתפק אף בתדפיס אינטרנטי של חשבון הבנק, אשר יש בו כדי להעיד, לכאורה, על ביצוע התשלומים.

יתר על כן, חישוביו של המבקש מפורטים וברורים, ויש בהם, לכאורה, כדי להעיד על גביית יתר, או לפחות על סילוק החוב, בשני הכרטיסים יחד. המבקש ובת זוגו נתבעו לחוד, כאשר החיובים ירדו מחשבון הבנק המשותף שלהם. החישוב שערך המבקש ממזג את החיובים משני הכרטיסים מחד, ואת התשלומים שנעשו מאותו חשבון בנק – מאידך. חשבון זה לא נסתר, לעת עתה.

עוד יש להעיר, כי התביעה הוגשה באופן כללי ביותר, ואין בה חישוב נהיר וברור של החוב הנתבע. לתביעה צורף "יומן תנועות" שאינו ברור, ואין בתביעה הסבר כיצד חושב החוב, אלא "שורה תחתונה" בלבד. עיינתי ביומן התנועות שצורף, ולא מצאתי כי הוא מצביע על "שורה תחתונה" של 808 ₪ כפי שנטען בכתב התביעה.

לאור כל האמור לעיל, אני רואה לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן.
אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המבקש, בסך 800 ₪. סכום זה לא ישולם כעת, אלא בתום ההליך העיקרי, וככל שתזכה המשיבה בתביעתה – תוכל לקזזו.

ההתנגדות מתקבלת.
הליכי הוצל"פ מעוכבים.
התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד
עם
רשימת
מסמכים
והעתקי המסמכים,
בהתאם
לתקנה
214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.








תת בית משפט שלום 58275-10/13 נחמיה מיכאלי נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/02/2014)