פסקי דין על אודל טקס בע"מ | פסקי דין על שרון וינר

42620-01/13 תאמ     15/01/2014




תאמ 42620-01/13 אודל טקס בע"מ נ' שרון וינר








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 42620-01-13 אודל טקס בע"מ
נ' וינר


תיק חיצוני: 0119031348


בפני

כב' השופט
עזריה אלקלעי


התובעת

אודל טקס בע"מ


נגד

נתבע
שרון וינר




פסק דין


1.
בפני
תביעה על סך 40,000 ₪ שיסודה בבקשה לביצוע שיק.
טענות התובעת
2.
התובעת הינה חברה בע"מ הפועלת בין היתר בניכיון שיקים לחברות ולבעלי עסקים שונים כנגד תשלום עמלה.
3.
בכל הזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה, חברת גריפ עיצובים בע"מ [להלן: "גריפ"] שהייתה לקוחה של התובעת, פעלה בתחום האופנה והפעילה עשרות חנויות בגדים בעצמה ובאמצעות זכיינים ומר שרון וינר
[להלן: "הנתבע"] הינו אחד מהזכיינים.
4.
בין הנתבע לתובעת לא הייתה כל התנהלות ישירה, הנתבע הינו צד שלישי למערכת היחסים העסקית שבין התובעת לחברת גריפ, כאשר התנהלותה של התובעת הייתה מול חברת גריפ בלבד בכל הקשור לשיק נשוא התביעה, לטענת התובעת היא נתנה עבור השיק תמורה מלאה והיא אוחזת כשורה בו.
5.
הנתבע, היה בכל הזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה, באמצעות חברת א.ש. אופנה, זכיין של חברת גריפ, על-פי הסכם שנחתם בין גריפ לבין החברה שבבעלות הנתבע ביום 25.10.11, הסכם לו הנתבע ערב אישית ובמסגרתו התקבל השיק נשוא התביעה.
6.
התובעת מתייחסת לשלושה שיקים שחברת גריפ מסרה לה במסגרת עסקאות ניכיון שבוצעו בתאריכים 1.2.12, 5.6.12 ו – 30.7.12. השיקים משוכים מחשבונו של הנתבע והם בסך כולל של 160,000 ₪ וביניהם השיק נשוא התביעה.
7.
לטענת התובעת, היא נתנה בגין השיקים שנמסרו לה תמורה מלאה. כך, בעסקת הנכיון הראשונה שנעשתה ביום 1.2.12 שילמה התובעת לחברת גריפ, בניכוי דמי נכיון, דמי גביה ומע"מ, סך של 125,353 ₪ באמצעות שיק שמספרו 0014138, ז"פ 1.2.12 וזאת כנגד שני שיקים שמסרה חברת גריפ לתובעת, כשאחד מהם על סך 80,000 ₪ משוך מחשבונו של הנתבע. דהיינו, ניתנה תמורה מלאה בעד אותם שיקים. התמורה שניתנה נפרעה. כך התנהלו העניינים בעסקה שנעשתה ביום 5.6.12 וכך גם בעסקה נשוא התביעה שנעשתה ביום 30.7.12. התובעת צירפה לתצהירה כרטיסי חשבון של גריפ עיצובים לכל העסקאות. כן, צירפה צילומי השיקים עם אישור הבנק על הפקדתם.
8.
התובעת מציינת בתצהירה, כי השיקים המשוכים מחשבון הנתבע שניתנו בעבור העסקאות בתאריך 1.2.12 וביום 5.6.12 שולמו, אך השיק נשוא התביעה, שעבורו נעשתה עסקת הנכיון ביום 30.7.12, חולל ומכאן התביעה.
9.
לטענת התובעת, עסקת הנכיון, במסגרתה נמסרו לתובעת השיקים נשוא כתב התביעה, בוצעה ביום 30.7.12 כאשר רק כחודש וחצי לאחר ביצוע העסקה, הוגשה בקשה למתן צו פירוק לחברת גריפ, כך שבעת ביצוע העסקה חברת גריפ הייתה פעילה ולא הייתה כל מניעה לבצע עמה את העסקה, שכן לתובעת לא היה ידוע כי חברת גריפ עתידה להיכנס להליכי פירוק.

טענות הנתבע
10.
השיק נשוא התביעה, כמו שיקים אחרים, נמסר לחברת גריפ לצורך רכישה וקבלה של סחורה כזכיין חברת גריפ.
11.
הואיל וחברת גריפ קרסה כבר בתחילת אוגוסט 2012 והגישה בקשות להקפאת הליכים במועד זה, הרי שלא סופקה לנתבע הסחורה שתמורתה נמסרו השיקים.
12.
השיק נשוא תביעה זו סוחר לידי התובעת על ידי גריפ ביולי 2012, כאשר מסתבר בדיעבד, כי מצבה הקשה של חברת גריפ היה ידוע לכל העוסקים בענף ולכל הגורמים הבנקאיים כבר בתחילת חודש מאי-יוני 2012.
13.
התובעת ניכתה לחברת גריפ שיקים אשר היה ידוע מראש כי לא יכובדו מטעמי כישלון תמורה. לטענת הנתבע, חברת גריפ ו/או בעליה פעלה במרמה כנגד עשרות זכייני הרשת ומדובר במעשה נוכלות מתוכנן בידיעת התובעת. כן טוען הנתבע, כי התובעת ידעה, או חזקה עליה כי ידעה, שלא ניתנה תמורה עבור השיק. כן טוען הנתבע, כי חזקה על התובעת כי ידעה שחברת גריפ מצויה בקריסה כלכלית כבר במועד קבלת השיק.

ראיות הצדדים
14.
מטעם התובעת הוגש תצהירו של יוסף סייג [להלן: "יוסף"] מנהלה, אשר תוכנו פורט בפרק "טענות התובעת".
15.
בחקירתו הנגדית, בעמ' 5 מול ש' 30, נשאל יוסף:
"ש.
אני מפנה לכרטיס חשבון גריפ עיצובים, פרט לי לאיזה שיק זה מתייחס?
ת.
מה שרשום פה, זה לא השיק של נושא התביעה. יש שני שיקים. יש עוד דיון לעוד שיק. מה שאתה מתייחס לשיק של היום זה מופיע במקום אחר.
ש.
אתה צירפת את זה?
ת.
צירפתי את זה לשיק הבא. בתביעה של היום מופיע בחשבונית...
ש.
האם נספח ו' מתייחס לעסקת הנכיון שבוצעה ביום 30.7.12?
ת.
נכון, יש חשבונית, אין בעיה.
ש.
אני מפנה אותך לנספח ג', עמ' 3, חשבונית מיום 30.7.12, האם על השיק הזה אנחנו מדברים שמספרו 126?
ת.
כן".

ראיות הנתבע
16.
הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית ובו חזר על האמור בפרק "טענות הנתבע".
17.
בחקירתו הנגדית, השיב הנתבע כי רק ביום 30.7.12 ידע כי חברת גריפ נקלעה לקשיים. לדבריו, השיק נשוא התביעה נמסר לפני המועד בו נודע לו על הקשיים, שהרי לו ידע על קשיי החברה, לא היה מוסר את השיקים [עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 14 ואילך].
18.
העד לא יכול היה להשיב מדוע הוא מייחס לתובעת תרמית או קונספירציה או קשר.

דיון והכרעה
19.
בתחילת הדיון, התנגד ב"כ הנתבע לכל עדות מפי השמועה, לכל הצגת ראיה שלא באמצעות עורכה או להגשת ראיות בלתי קבילות. כמו כן, התנגד ב"כ הנתבע להצגת כרטסות ותיעוד שהם לכאורה פלטי מחשב, מבלי שאומתו באופן נאמן למקור ומבלי שצוין כי במסגרת פעולות להכנת הכרטסת אין אפשרות לשנות את הנתונים.
20.
ב"כ הנתבע טען, כי מסעיפים 9 ו-13 לתצהירו של מנהל התובעת עולה, כי הוא כלל אינו מתייחס לשיק נשוא התביעה שמספרו 101, אלא מתייחס לשיק אחר שמספרו 126 אשר נוכה ביום 1.2.12, כך שלטענתו, מסיבה זו, בין היתר, יש לדחות את התביעה.
21.
במקרה שלפני, הוכיח הנתבע כי לא ניתנה לו תמורה על ידי גריפ עבור השיק נשוא התביעה, שכן הסחורה שבגינה נמסרו השיקים המעותדים לא סופקה.
22.
משכך הדבר, הרי שנוצר כישלון תמורה בחוליה הראשונה שבין הנתבע לבין חברת גריפ.
התובעת יכולה להתגבר על הפגם בזכות הקניין רק אם יוכח כי הינה אוחזת כשורה בשיק.
23.
סעיף 28 לפקודת השטרות (נוסח חדש") (להלן: "הפקודה") מגדיר "אוחז כשורה"
(א)
אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:
(1)
נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא הייתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
(2)

נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את
השטר לא הייתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה."


24.
ועוד ראו בעניין זה בספרו של המלומד שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה , 2007 בעמ' 224
(להלן: "לרנר"):
"לפי סעיף 29 (ב) סיפא, מקום שהוכיח הנתבע טענת הגנה ראויה, "חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות נתן בתום לב ערך בעד השטר". ההוראה אינה מוגבלת לטענת רמאות ואי חוקיות בלבד, היא חלה על כלל הטענות שיש למושך כלפי נפרע. במקרים אלה חובת ההוכחה עוברת לתובע, שעליו להוכיח כי נתן ערך לאחר היווצרותה של טענת ההגנה והיה תם לב במועד הרלוונטי".
(הדגשה שלי – ע.א.).

האם התובעת אוחזת כשורה בשיק
25.
כאשר דבק פגם קנייני בשטר, עוברת חובת הראיה לאוחז ועליו להוכיח את כשרות אחיזתו ואת זכותו להיפרע מהמושך, להבדיל מזכותו להיפרע ממי שמסר לו את השטר. במצב זה
פקודת השטרות

מורה בסעיף 29(ב) על היפוך חובת הראיה.
26.
להוכחת מתן הערך צירפה התובעת חשבוניות מס שהפיקה לחברת גריפ, ביניהן חשבונית מס' 32535 מיום 5.6.12 המתייחסת לשיק נשוא התביעה (ראה נספח ג' לתצהיר מטעם התובעת). כמו כן, צירפה התובעת, את כרטיס החשבון של גריפ, לפיו שולמו לגריפ כספים עבור השיקים (נספחים
ד' ו- ו' לתצהיר). בנוסף, צירפה צילומי שיקים שנמשכו לפקודת גריפ (נספח ה' לתצהיר).
27.
כפי שציינתי לעיל, ב"כ הנתבע התנגד נחרצות להגשת כרטסת הנהלת החשבונות ולהגשת המסמכים האחרים שצורפו ע"י התובעת לתצהירה.
28.
כרטיסי החשבון והחשבוניות שצירפה התובעת לתצהירה מהווים "רשומה מוסדית". כדי להפוך רשומה מוסדית לראיה קבילה, חייב מגיש הרשומה להוכיח, בדרכי הראיה המקובלות, את התנאים שנקבעו לצורך זה בפקודת הראיות.
29.
סעיף 36 לפקודת הראיות

קובע קיומם של תנאים מצטברים על מנת שרשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בהליך משפטי.
30.
לשם הכשרתם כראיה על הנתבעת להוכיח את תנאי הקבילות הבאים:
(1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
(2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה.
31.
בנוסף, מקום שהרשומה היא "פלט" כהגדרתו בחוק המחשבים התשנ"ה - 1995

קרי - "נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב", וכך הם החשבונות, יש להוכיח בנוסף כי :
(א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;
32.
(ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.נ
33.
התובעת התעלמה מתנאים אלו ולפיכך, היא לא הוכיחה את קיום התנאים לקבילות הרשומה המוסדית ומשב"כ הנתבע התנגד להגשת רשומות אלו, הרי שהן אינן קבילות ולא ניתן להסתמך עליהן.
34.
משכך הדבר, הרי שהתובעת לא הוכיחה כי היא נתנה ערך לגריפ עבור השיקים, ולפיכך, היא לא הוכיחה אחיזה כשורה. אציין, כי גם לפי הלכת גויסקי, צריכה הייתה התובעת להוכיח כי נתנה ערך, דבר שלא השכילה לעשות.
35.
זאת ועוד, גם אילו השכילה התובעת להוכיח את התנאים לקבילות התיעוד, הרי גם אז לא היה בכך כדי להוכיח כי נתנה ערך עבור השיק. כרטיסי החשבון שצירפה התובעת, הינם העתקים חלקיים ומקוטעים של כרטיסי הנהלת חשבונות של חברת גריפ, כאשר באמצעות תיעוד זה, צילום החשבוניות והשיקים, ביקשה התובעת להוכיח כי נתנה תמורה לגריפ עבור השיקים.
36.
לתצהיר לא צורפו דפי הבנק המעידים כי שיקים אלו אכן נפרעו ע"י גריפ ונמשכו מחשבון הבנק של התובעת.
37.
בנוסף, מכרטסת הנהלת החשבונות כמות שהיא לא ניתן ללמוד דבר וחצי דבר על שיעור חובה של חברת גריפ לתובעת, או על מתן תמורה לגריפ.
38.
זאת ועוד, הסכומים שבכרטסת הנהלת החשבונות אינם תואמים לסכומי השיקים ואין בכרטסת הנהלת החשבונות ביטוי להעברת כספים בפועל לחברת גריפ.
39.
משהגעתי למסקנה כי התובעת לא הוכיחה מתן ערך בעד השיק, אינני נדרש להכריע בטענותיו הנוספות של הנתבע לעניין חוסר תום ליבה של התובעת.
40.
לא זו אף זו, אלא שהשיק נשוא התביעה אשר הוגש לביצוע מספרו הוא 101 ז"פ 5.12.12 והינו על סך של 40,000 ₪. בתצהירה טוענת התובעת כי שיק אחר, שאינו נשוא התביעה שבפני
, הוא זה שחולל ולמרות זאת הגישה את השיק שלדבריה נפרע (שיק מס' 101) לביצוע.
41.
בסעיף 9 לתצהירו, מתייחס מנהל התובעת לשיק אחר ולא לשיק נשוא התביעה, שכן בסעיף זה נאמר: "יובהר כי השיקים המשוכים מחשבונו של הנתבע שניתנו בעבור העסקאות בתאריכים 1.2.12 ו- 5.6.12 שולמו, אך השיק נשוא התביעה שעבורו נעשתה עסקת הניכיון ב- 30.7.12 חולל ומכאן התביעה". דהיינו, מנהל התובעת טוען כי שיק שנוכה ביום 30.7.12 חולל, אולם חשבונית/קבלה מספר 32762 (נספח ג') אשר צירפה התובעת עצמה, מתייחסת לאותה עסקת ניכיון מיום 30.7.12 וניתן לראות כי ביום זה נוכה שיק שמספרו 126 על סך 40,000 ₪, וזהו לא השיק נשוא התביעה שבפני
.


42.
יתרה מכך, מנהל התובעת טוען בתצהירו בס' 9 במפורש, כי השיק שנוכה ביום 5.6.12 שולם. חשבונית/קבלה מספר 32535 מתייחסת לעסקה מיום 5.6.12 (ראה נספח ג' לתצהיר התובעת) ולפיה השיק נשוא החשבונית הוא שיק מס' 101, זהו השיק נשוא התביעה, ואם כך הדבר, הרי שהתובעת מנועה מלתבוע את השיק שלדבריה שלה נפרע.
43.
גם בעמ' 6 לפרוטוקול ש' 11, נשאל הנתבע:
"ש.
אני מפנה אותך לנספח ג', עמ' 3, חשבונית מיום 30.7.12. האם על השיק הזה אנחנו מדברים שמספרו 126?
ת.
כן".
44.
רואים אנו כי גם בחקירתו הנגדית חוזר מנהל התובעת על הדברים לפיהם השיק שחולל הינו שיק שמספרו 126, וזהו לא השיק נשוא התביעה שבפני
.
45.
העולה מן המקובץ הוא, כי התובעת הגישה לביצוע שיק שלטענתה נפרע כבר, כך שהיא אינה יכולה להיפרע בגינו.
46.
בהתאם לכל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

זכות ערעור בתוך 45 יום

ניתן היום,
י"ד שבט תשע"ד, 15 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 42620-01/13 אודל טקס בע"מ נ' שרון וינר (פורסם ב-ֽ 15/01/2014)